הרשות לשיקום האסיר
רש"א היא תאגיד סטטוטורי, ובין תפקידיה לפי חוק רש"א, לגבש מדיניות שיקום לאסירים, להכין בתיאום עם שב"ס תכניות שיקום לאסירים לקראת שחרורם ולפעול לקליטת אסירים משוחררים בקהילה. שר הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - שר הרווחה) הוא הממונה על ביצוע חוק רש"א.
חוק שחרור על תנאי מסדיר את סוגיית שחרורם על תנאי של אסירים לאחר ריצוי של לפחות שני שלישים מתקופת המאסר שנפסקה להם. לפי החוק, ועדת שחרורים רשאית לשחרר אסיר מנשיאת יתרת תקופת המאסר על תנאי לאחר ששוכנעה כי הוא ראוי לכך וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור. לפני ועדת שחרורים תובא חוות דעת של רש"א, אם ניתנה כזו, שתכלול תכנית לשיקום האסיר, אפשרויות השתלבותו בעבודה סדירה או בתכנית טיפולית וכן מידת הפיקוח של רש"א על התכנית. ועדת שחרורים רשאית להתנות את שחרורו על תנאי של אסיר בהשתתפותו במהלך תקופת התנאי בתכנית השיקום שהוכנה בידי רש"א.
המבנה הארגוני של רש"א כולל מטה וארבעה מחוזות (צפון, מרכז, דרום וירושלים). בכל מחוז מועסקים יועצי כלא-קהילה, המכינים תכנית שיקומית לאסירים לתקופה שלאחר שחרורם (להלן - יועצי רש"א), ויועצי תעסוקה המסייעים לאסירים באיתור מקומות תעסוקה, מלווים אותם בתהליך ההשתלבות ומסייעים להם להתמיד בעבודתם. ביוני 2013 הועסקו ברש"א 123 עובדים. באגפי הרווחה שברשויות המקומיות מועסקים רכזי שיקום האסיר אשר רש"א מממנת מחצית מעלות העסקתם. הרכזים אחראים לביצוע התכנית השיקומית (להלן - רכזי שיקום). חלק מהיועצים והרכזים מועסקים בחלקיות משרה.
בסיס התקציב השנתי של רש"א בשנים 2003 עד 2013 היה כ-14 מיליון ש"ח. בשנים 2012-2011 היה מחזור הפעילות של רש"א כ-24 מיליון ש"ח לשנה, וזאת לאחר השתתפויות של משרדי ממשלה אחרים בפעילויותיה וקבלת תוספת תקציבית מיוחדת ממשרד הרווחה.
בשנת 2011 פרסמה רש"א את החזון שלה לשנים הבאות, שהוא "מתן הזדמנות לאסיר המשוחרר להשתקם ולהשתלב במשפחה ובחברה במטרה למזער את אחוזי המועדות ולהגן על הציבור מפני פשיעה ועבריינות". במטרה להגשים את החזון הגדירה רש"א כמה יעדים לשנים הבאות. משרד מבקר המדינה בדק את מימוש היעדים; להלן הפירוט.
1. בתקנות הרשות לשיקום האסיר (ועדה להכנת תכניות שיקום), התשמ"ז-1987 (להלן - תקנות רש"א), נקבע שיש להתחיל לדון בעניינו של אסיר לצורך הכנת תכנית שיקום לוועדת שחרורים לפחות כשלושה חודשים לפני ששני שלישים ממאסרו הסתיימו.
מדי שנה משתחררים בממוצע כ-7,300 אסירים. לטענת רש"א, כ-60% מהם בעלי פוטנציאל שיקומי . יועצי רש"א אמורים לפגוש את כל האסירים המיועדים לשחרור, לאבחנם ולהכין תכנית שיקום לאלה שנמצאו מתאימים לכך.
בשנת 2011 הועסקו יועצי רש"א ב-15 משרות. היועצים נפגשו עם כ-4,800 אסירים והכינו כ-1,900 תכניות שיקום . באותה שנה קבעה רש"א כיעד להגדיל את מספר משרות היועצים ל-24 במטרה להגדיל את מספר האסירים שיועצי רש"א פוגשים לכ-6,000 בכל שנה.
הביקורת העלתה כי בשנת 2012 היו 14 משרות ליועצים. היועצים נפגשו עם כ-4,100 אסירים והכינו כ-1,500 תכניות שיקום.
2. לפי רש"א ההיקף הנדרש להקצאת רכזי שיקום בקהילה הוא משרה מלאה של רכז על כל 80 אסירים הנמצאים בבית הסוהר מאותה רשות מקומית. ב-2011 הועסקו רכזי רש"א ברשויות המקומיות ב-40 משרות, ורש"א קבעה כיעד להגדיל את מערך משרות הרכזים ל-100.
במועד סיום הביקורת מספר המשרות של רכזי השיקום נותר כשהיה - 40, והם פעלו בכ-45 רשויות מקומיות מתוך כ-250 רשויות בכל הארץ. בביקורת עלו פערים בין היקף המשרות הנדרש לפי רש"א לבין המצב הקיים. כך, לדוגמה, נמצא כי בעיר רחובות היו 95 אסירים אך בעירייה לא הייתה כלל משרה לרכז שיקום. עוד נמצא כי הבעיה מתמקדת ברשויות מקומיות ביישובים ערביים. כך, לדוגמה, בשנת 2012 היו בעיר טירה 75 אסירים ולא הייתה כלל משרה לרכז שיקום; ובטייבה היו 146 אסירים, ברהט 96 אסירים, ובתל שבע 75 אסירים, ובכל אחת מרשויות אלה הייתה חסרה חצי משרה של רכז שיקום.
ראש עיריית טירה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2013 כי העירייה מצויה בגירעון כספי ואין באפשרותה לממן משרה לעובד שיטפל בתחום שיקום האסיר.
ממלאת מקום מנכ"ל עיריית טייבה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2013 כי "מאחר והעירייה קרסה כלכלית והגיעה למצב בו נוהלה ע"י נאמן בשנים אלה, הרי שלא ניתן היה לממן רכז שיקום בתקן מלא, שכן העירייה מחויבת השלמת המשרה ב-50%".
מנהל אגף הרווחה בעיריית רהט מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2013 כי "מראשית 2013 עיריית רהט נענתה לבקשת הרשות לשיקום האסיר להקצות תקן מלא לטיפול באסירי רהט ומשפחותיהם וזאת בשל החשיבות הרבה לשיקום חוזר והסתגלות חיובית וקבלה ע"י הקהילה".
מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים במועצה המקומית תל שבע מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2013 כי רכזת שיקום האסיר עבדה בהיקף של 75% משרה עד סוף יוני 2012, ומיוני 2013 נקלטה רכזת חדשה בהיקף משרה של 50%. בשנה שבה שלא הייתה רכזת ניתן לאסירים המשוחררים מענה על ידי רש"א בבאר שבע ועל ידי עובדים סוציאליים במחלקה לשירותים חברתיים.
בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2013 מסר מנכ"ל רש"א כי "נחוצה תקינה הולמת של תוספת כ"א לטובת רכזי השיקום... אלה יאפשרו מתן סיוע מקיף יותר בטיפול האסירים בקהילה. בהיעדר תקנות אלה, אסירים רבים נפלטים מן המערכת ואינם זוכים לטיפול ראוי במחלקות הרווחה".
3. מחקרים בארץ ובעולם מוכיחים כי השמה וליווי תעסוקתי של אסירים משוחררים הם גורם מרכזי בשיקומם, וכי "אין שיקום ללא תעסוקה" . בשנת 2010 העסיקה רש"א יועצי תעסוקה בשבע משרות מלאות, והם טיפלו בכ-900 אסירים משוחררים. בשנת 2011 הציבה רש"א יעד להרחבת מערך יועצי התעסוקה לשמונה משרות.
בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי בשנת 2012 עמד מספר המשרות של יועצי התעסוקה ברש"א על 7.5 והם טיפלו ב-885 אסירים משוחררים. עוד העלתה הבדיקה כי יועצי התעסוקה של רש"א אינם מטפלים באוכלוסיית האסירים המשוחררים הערבים, המתגוררים ביישובי הפריפריה בצפון ובדרום.
4. הוסטלים הם מוסדות לשיקום עבור אסירים משוחררים הזקוקים לטיפול מרוכז, ליווי צמוד ותמיכה רחבה על מנת לקבל כלים לחיי קהילה נורמטיביים. האסירים שוהים בהוסטל לתקופה של כשנה.
בשנת 2010 הפעילה רש"א 11 הוסטלים. שמונה הופעלו ישירות על ידה ושלושה הופעלו באמצעות מיקור חוץ על ידי עמותות פרטיות. בשנים 2010-2009 טופלו בהוסטלים כ-330 אסירים. ב-2011 רש"א הציבה לעצמה יעד להרחיב את מערך ההוסטלים ל-16, כך שמספר המטופלים יגדל ל-450 אסירים בכל שנה.
מאז 2011 ועד מועד סיום הביקורת נסגרו שני הוסטלים שהופעלו על ידי רש"א והוסטל אחד שהופעל בידי עמותה פרטית. אחד מההוסטלים שנסגר היה ייעודי לאוכלוסייה הערבית. ב-2012 התחילו רק כ-250 אסירים טיפול בשמונה הוסטלים.
מנכ"ל רש"א מסר בתשובתו כי "הוסטלים [הם] כלי טיפול עיקרי ומקצועי ממדרגה ראשונה בייחוד שמדובר באוכלוסיות הקשות ביותר, בעלות שיעור הרצידיביזם הגבוה ביותר אשר דורשות טיפול אינטנסיבי. על כן, קיים הכרח לפתיחתם של הוסטלים נוספים אשר יתנו מענה מקיף לכלל אוכלוסייה זו".
בשנת 2012 טיפלה רש"א בכ-2,500 אסירים משוחררים. מהסקירה לעיל עולה כי לא עלה בידי רש"א להתקדם לקראת השגת היעדים שהציבה עוד בשנת 2011: יועצי רש"א לא נפגשו עם כל האסירים שעתידים היו להשתחרר וניכר מחסור ברכזי שיקום בקהילה וביועצי תעסוקה. נוסף על כך צומצמו מספר המקומות בהוסטלים לטיפול באסירים ובלט המחסור בפעילותה של רש"א בכל הנוגע לטיפול באסירים ערבים.
מנכ"ל רש"א מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2013 כי הצלחת תהליך השיקום מותנית ברצף הטיפולי, ובלעדיו, המשאבים שהושקעו בשב"ס יורדים לטמיון והאסירים מועדים וחוזרים לבתי הסוהר. המנכ"ל הוסיף "כי המענה הכולל הניתן לאוכלוסיית המיעוטים, רחוק מלהיות מספק על רקע מחסור במשאבי הרשות [רש"א]", וכי הצבת היעדים ב-2011 התבססה על הקצאת משאבים ותקציבים לרשות. משאבים אלו לא הוקצו, ומשכך לא ניתן היה לעמוד ביעדי תכנית העבודה.
שר הרווחה מסר למבקר המדינה בתשובתו מינואר 2014 כי "תקציבה הנתון של הרשות לשיקום האסיר לא מאפשר ביצוע תכניות שיקום לכלל האסירים ברי השיקום". לדבריו, משרדו מקיים דיונים בנושא מול האוצר על מנת להגדיל את תקציב רש"א "באופן אשר יאפשר מתן טיפול ליותר אסירים".
עקרון הרצף הטיפולי מחייב בחינה כוללת של התשומות המושקעות בתחום שיקום האסירים על ידי השב"ס ורש"א. מענה שיקומי חסר או מוגבל בשלב שלאחר שחרור האסירים פוגע ממילא בהשקעה שהושקעה בפעולות שיקום בתקופת מאסרם. לכן, ראוי לנתח את החוסר במשאבים שעליהם מצביעה רש"א גם למול ההשלכות שיש לכך על ההשקעות שכבר הושקעו באסירים מתקציב שב"ס במהלך תקופת מאסרם. ככלל, כל החלטה אשר תוביל לפגיעה ברצף הטיפולי תגרום לפגיעה ממשית ביכולת להביא לשיקום של חלק מהאסירים המשוחררים.
משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד הרווחה בשיתוף רש"א ובתאום עם משרד הפנים להחליט מהו המענה המינימלי הנדרש מרשויות מקומיות בנושא טיפול באסירים משוחררים שבתחומן. באופן זה ניתן יהיה למנוע מקרים שבהם רשויות מקומיות אינן נותנות מענה הולם לטיפול בנושא, או שהן נותנות מענה חסר באופן משמעותי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה