היבטים בשיקום אסירים - דוח מבקר המדינה - דף 12

מיפוי צרכים

בהערכת מצב שפרסם המשרד לביטחון הפנים ביולי 2012 שנגעה לטיפול באסירים ולשיקומם צוין כי יש "הלימה לא מלאה בין הצרכים לאמצעים", וכי "בחלק מהאמצעים [מסגרות טיפול] קיים עודף ובחלק אחר חוסר. כך למשל אגפי השיקום מאוישים רק באופן חלקי וכך גם חלק מתוכניות הגמילה מסמים והתמכרויות אחרות... מרכיב חשוב בבעיה הינו חוסר בתהליך סדור של מיפוי צרכים המתבסס על אבחונים עדכניים (מעבר לאבחון הנעשה לאסיר בעת קליטתו) ועל מערכת איסוף נתונים ארגונית לתחום התקון". עוד נקבע בהערכת המצב כי "אין במערך התקון איסוף ממוכן שיטתי של נתונים שמאפשרים מעקב וניתוח סדור של תוצאות המאמצים הרבים הנעשים בתחום זה" (ההדגשות במקור).

בסוף 2012 ערכה חטיבת התקון, בשיתוף יחידת המחקר של שב"ס, סקר צרכים למיפוי פוטנציאל הטיפול באסירים הפליליים. בסקר השתתפו כ-4,700 אסירים . ממצאי הסקר העלו שכ-35% מהאסירים התאימו לטיפול פסיכו-סוציאלי מעמיק (מחלקה, פרויקט, קבוצה או טיפול פרטני אינטנסיבי), אולם רק כמחצית מהמתאימים קיבלו טיפול בפועל. עוד עולה מממצאי הסקר כי כ-40% מהאסירים שהתאימו לטיפול מעמיק בבתי סוהר ברמת ביטחון בינונית לא קיבלו בפועל טיפול מסוג זה, ובבתי סוהר ברמת ביטחון מרבית כ-55% מהאסירים שהתאימו לטיפול מעמיק לא קיבלו טיפול מסוג זה.

אף על פי ששב"ס קבע עוד ב-2009 כי אחד מיעדיו לחמש השנים הבאות הוא מיצוי פוטנציאל הטיפול באסירים, הוא לא קבע אבני דרך להשגתו ולא הגדיר כיצד ניתן למדדו.

מהממצאים שפורטו לעיל עולה כי בשנים 2013-2009 אלפי אסירים פליליים לא שולבו במסגרות התקון; אסירים רבים לא שולבו בתכניות החינוך הפורמלי, הטיפול באסירים מכורים ובעברייני מין לא מוצה, ואגפי השיקום לא אוכלסו במלואם. עובדה זו קשורה, בין היתר, גם לתנאים הביטחוניים, המינהליים והטיפוליים ששב"ס קבע כתנאים מקדמיים לכניסה למסגרות טיפוליות. על שב"ס לבחון דרכים להרחבת מסגרות התקון בקרב האסירים שמנועים כיום מלהשתלב בהן.

שיפור היחס המספרי בין מטפלים למטופלים

בשנת 1990 נקבע בשב"ס כי "המפתח לְתִּקְנוּן עובדים סוציאליים מבוסס על הצורך להקצות עובד סוציאלי לכל אגף בסדר גודל של 100-80 מקומות כליאה והמיועד לאסירים ועצורים תושבי ישראל. לאגפים ייחודיים [כדוגמת המחלקות הטיפוליות] יוקצה עובד סוציאלי גם למספר קטן יותר של אסירים".

1. דוח 40 של מבקר המדינה העלה כי באותה העת מספר האסירים שטופלו על ידי עו"ס אחד בשישה בתי סוהר היה בין 85 ל-125, ובשישה בתי סוהר אחרים - בין 65 ל-80 אסירים. בדוח צוין כי היחס הסביר של מספר מטופלים לעו"ס המקובל על אנשי מקצוע הוא לא יותר מ-50, וכי "השירות הסוציאלי הניתן לאסירים לוקה בחסר בגלל עומס על העובדים הסוציאליים (עו"ס)".

לפי דוח 40, עיסוקיו העיקריים של העו"ס באותה עת היו   (א)  טיפול אינטנסיבי באסירים: פגישות פרטניות או קבוצתיות והתערבות בשעת משבר או כתגובה לאירוע מסכן חיים;   (ב)  טיפול קונקרטי באסירים: פתרון בעיה מעשית של אסירים שכוללת טיפול מול גורמים בשב"ס וגורמי חוץ. לפעולות אלו על פי הדוח נדרש שליש מהיקף עבודת העו"ס, ויתרת זמנו מוקדשת לעניינים מינהליים: מילוי דוחות, השתתפות בישיבות והשתתפות בוועדות שונות.

משנת 1990 נוספו לעו"סים מטלות רבות. כך למשל הטיפול בהתמכרויות, שהיה עד אז באחריות מחלקת רפואה ועם פתיחת הפרויקטים לגמילה בכמה בתי סוהר החלו העו"סים לטפל גם בתחום זה;

תחום טיפול נוסף של העו"סים הוא מניעת אבדנות בקרב אסירים. לצורך כך נדרש העו"ס לקיים ריאיון קליטה לכל עצור מיד עם הגעתו, גם בשעות הלילה, דבר שחייב הוספת תורנויות של עו"סים; חוק ההגנה, שנכנס לתוקפו בשנת 2006, מחייב מעקב אחר התהליכים שעובר האסיר כדי לבחון את התקדמותו ואת האפשרות לשלבו בטיפול. כמו כן, נדרש על פי חוק זה לרכז את הדיווחים על התקדמות טיפולית של כל עבריין מין; חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן - חוק שחרור על תנאי), ייסד מערך טיפול באסירים שהורשעו בעברות של אלימות במשפחה ובעברות של גילוי עריות, ומחייב את העו"ס להכין מסמכים לוועדות השחרורים, כולל השתתפות בדיונים עם גורמי הרווחה; נוסף על המטלות הללו העו"ס מנהל תיק סוציאלי עבור כל אסיר ובו עליו לתעד את כל השיחות שקיים עם האסיר ואת כל הפרטים על הטיפולים שקיבל האסיר.

2. בלוח 4 שלהלן מוצג יחס התקינה בין מספר העו"סים בשב"ס למספר האסירים בשנת 2013.

לוח 4
יחס התקינה לעו"סים לפי סוגי האגפים/המחלקות/בית הסוהר ל-2013

אגף/מחלקה/בית סוהר ייחודי	עו"סים למספר אסירים
אגפים רגילים	1:80
אגפי שיקום	1:40
מחלקות טיפוליות	1:20
בתי הסוהר אופק (נוער) ונווה תרצה (נשים)	1:40

בהערכת מצב של המשרד לביטחון הפנים צוין ש"מספר המטופלים הממוצע למטפל עומד על כ-80 בעוד שהיחס שנחשב לסביר הוא 50 מטופלים למטפל. על כך יש להוסיף את העובדה כי שיעור הנשים הצעירות בקרב מערך המטפלים בשב"ס הוא גבוה יחסית, כך שבכל רגע נתון כ-15-10 אחוז מהן נמצאות בחופשות לידה. מצב זה מביא לכך שבפועל מספר המטופלים למטפל אף גדול יותר".

מהנתונים עולה שמשנת 1990 לא חלו שינויים של ממש ביחס תקינת העו"סים בשב"ס, זאת על אף שהיקף העבודה הנדרש מעו"ס גדל בצורה משמעותית מאז.

3. על אף שבתר"ש הוגדר יעד רב-שנתי של שיפור היחס המספרי בין מטפלים למטופלים באמצעות תגבור של כוח אדם מקצועי, עד מועד עריכת הביקורת טרם הוגדר יעד מדיד בנושא.

מינהל התכנון בשב"ס קבע בין יתר המשימות של טיפול ושיקום בתכנית העבודה השנתית ל-2009 את "בחינת מפתחות התקינה ליחס מטפל/מטופל". ביעדים הרב-שנתיים ל-2010 צוין היעד של "שיפור היחס המספרי מטפל/מטופל באמצעות תגבור של כ"א מקצועי". גם בתכנית העבודה השנתית של מינהל התכנון ל-2013 נקבע כי תבוצע בדיקה של תחום העו"סים מבחינת תיקוף מפתחות התקינה ויצירת מפתחות חדשים.

עד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2013, לא החל שב"ס בבחינת מפתחות התקינה של העו"סים בבתי הסוהר.

משרד מבקר המדינה מעיר לשב"ס כי עליו לעמוד ביעדים שהציב בתכניות העבודה, לבצע בחינה סדורה של תקני העו"סים הנחוצים בבתי הסוהר בהתאם למשימות המוטלות עליהם, ולפי תוצאות בחינה זו לתגבר על פי הצורך את מערך העו"סים בשב"ס. על שב"ס להציב לעצמו בתחום זה יעדים ברורים, מוגדרים ומדידים, ולהכין תכנית עבודה מסודרת אשר תגדיר את אבני הדרך להשגתם.

נציב שב"ס מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי בדיקת מפתחות התקינה תבוצע במהלך שנת 2014, ולאחר סיומה יוגדרו יעדים מדידים בתכניות העבודה השנתיות והרב-שנתיות, במטרה לשפר את הטיפול הסוציאלי הניתן לאסיר.