היבטים בשיקום אסירים - דוח מבקר המדינה - דף 13

 הגדלת היקף האסירים המועסקים בתעסוקה יצרנית

לתעסוקת האסירים בבתי הסוהר יש כמה מטרות :

 1.  חינוכית-שיקומית - הכשרה מקצועית וניסיון תעסוקתי תורמים להשתלבותו של האסיר בחברה לאחר השחרור ולצמצום שיעורי המועדות. נוסף על כך, התעסוקה תורמת לשיפור הדימוי העצמי של האסיר; 

  2.  כלכלית-חברתית - הגדלת הכנסות האסיר מאפשרת לו קיום יומיומי ואף סיוע למשפחתו, וכן מיצוב חברתי ומעמדי של האסיר כאדם עובד; 

  3.  ניהולית-ביטחונית - תעסוקת אסירים מקלה את ניהול בית הסוהר ומגבירה את הביטחון בו. התעסוקה מונעת בטלה וניצול שלילי של הזמן הפנוי ומפחיתה לחצים ומתחים בין האסירים.

יצוין כי במחקר שביצע שב"ס לגבי אסירים שהשתחררו בשנים 2005-2000 עלה כי שיעור המועדות באסירים שהשתתפו בתעסוקה יצרנית בבית הסוהר היה 24%, לעומת 42% אחוז מועדות בכלל האסירים שנבדקו .

בפקודת בתי הסוהר נקבע כי "עבודת אסירים תהיה לפי הוראות [סעיף 48 לחוק העונשין, התשל"ז-1977] , בתוך תחום בית הסוהר או מחוץ לו, בכל מקום במדינה ובכל עבודה שתיקבע". בחוק העונשין נקבע כי "אסיר יהא חייב בעבודה לפי פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, והתקנות לפיה. תקנות אלה יכילו הוראות בעניין שכר ובעניין תנאי עבודתו של האסיר מחוץ לשטח בית הסוהר". לעניין עבודת אסירים נקבע בתקנות כי "ליד כל בית סוהר תהיה ועדת קבלה... הוועדה תראיין כל אסיר סמוך למועד קבלתו בבית הסוהר... [ו]תשבץ אותו בעבודה המתאימה" עוד נקבע כי "עבודת אסיר תכוון ככל האפשר לשיקומו".

בפקודת הנציבות מ-2001 בנושא "כללים בדבר העסקת אסירים בבתי סוהר ומחוץ להם" נקבעו כמה עקרונות יסוד לתעסוקת האסירים, ואף לפיהם כל אסיר חייב בתעסוקה; תעסוקת האסיר תכוון ככל האפשר לשיקומו; ומגמת שב"ס לספק, במידת האפשר, תעסוקה מתאימה לכל אסיר, הן בין כותלי מתקני הכליאה והן מחוצה להם, תוך מתן דגש לפיתוח תעסוקה יצרנית והעסקת מרב האסירים בעבודות ייצור.

ב-2001 פסק בג"ץ  כי הדין המצוי בנושא תעסוקת אסירים מסדיר את הנושא באופן חלקי בלבד, ומותיר למעשה עניינים חשובים בלא הסדר כיאות, זאת אף ש"הגדלת היצע העבודה תשרת את התכלית של חוק העונשין ואף את האינטרס של האסירים בד"כ". בעקבות פסק הדין מינה שר המשפטים דאז צוות בין-משרדי שהמליץ, בנובמבר 2004, לתקן את הפקודה כך שתעגן את הכללים החלים בעניין תעסוקת אסירים על שב"ס, על המעסיק ועל האסיר, זאת תוך שמירה על כבוד האסיר והגשמת תכלית השיקום העומדת במרכז ההסדר בדבר תעסוקת אסירים.

ב-2011 הגישה הממשלה הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר  שהתבססה על המלצות הצוות הבין-משרדי. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בכנסת ה-31, והיא אמורה לעלות לדיון בכנסת ה-32 לאחר שבמאי 2013 הוחל עליה דין רציפות.
התעסוקה בשב"ס מנותבת בשלושה ערוצים:   (1)  עבודות תחזוקה ושירותים מקצועיים (להלן - שת"ם), הכוללות עבודות מטבח, ניקיון, תחזוקה ועוד. בסוף 2012 הועסקו כ-3,000 אסירים בעבודות שת"ם;   (2)  תעסוקה יצרנית ב-18 מרכזים יצרניים בבתי הסוהר הכוללים מפעלים של שב"ס ומפעלי יזם (מפעלים אזרחיים אשר הקימו קווי ייצור בבתי הסוהר).

האסירים העובדים במפעלים עוסקים בייצור של מוצרי ריהוט, עבודות מתכת, טקסטיל ועוד;   (3)  הכשרה מקצועית שבמסגרתה לומדים האסירים במגוון קורסים מקצועיים, חלקם לקראת העבודה במפעלים וחלקם לקראת השחרור.

כאמור בתר"ש, בשנת 2009 הציב שב"ס יעד של העסקת 3,000 אסירים בתעסוקה יצרנית עד שנת 2013. בתרשים 3 שלהלן מובאים נתונים על מספר האסירים שהועסקו בממוצע בכל שנה בתעסוקה יצרנית בשנים 2012-2003:

יצוין כי עוד ב-2007 קבע הנציב דאז יעד העסקה של 3,000 אסירים בתעסוקה יצרנית. מחלקת התעסוקה הכינה תכנית עבודה רב-שנתית למימוש היעד - תכנית 3,000. התכנית התבססה על ארבעה "צירי פעילות": שדרוג תשתיות; הקמת מפעלים חדשים; הקצאת משאבים (תקינת כוח אדם, מנהלי מפעלים וסגל מטה); וצמצום מסגרות פעילות אחרות כדי להפנות אסירים למערכי הייצור.

חלק מהפעולות שהוגדרו בוצע וחלקן לא בוצע מטעמים של שיקולי תקציב, קושי ביורוקרטי, בעיות ביטחון וסדרי עדיפויות של שב"ס. משנת 2011 שונה היעד הרב-שנתי בתכניות העבודה השנתיות ל"הגדלת היקף האסירים המועסקים בתעסוקה יצרנית" ללא ציון יעד מדיד.

מספר האסירים המועסקים בתעסוקה היצרנית בארבע השנים האחרונות מעלה ספק ממשי באשר ליכולתו של שב"ס לעמוד ביעד שקבע לעצמו בתר"ש - 3,000 מועסקים עד 2013.

הנציב מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי תכנית הרחבת הפעילות התעסוקתית התבססה על הרחבת שטחי הייצור בבתי הסוהר, הקמת מפעלים חדשים, הקצאות משאבים בתחום כוח אדם וצמצום מסגרות פעילות אחרות לשם הפניית אסירים למערכי הייצור. בעוד שתכניות העבודה של השב"ס בתחום שדרוג המפעלים בוצעו, בניית מפעלים חדשים לא יצאה אל הפועל. עוד ציין הנציב כי מספר המועסקים בתעסוקה יצרנית בשב"ס הוא "דינמי, נבנה מחדש ומשתנה מדי יום ביומו, בהתבסס על רצף העסקאות וביקושים לייצור, ואלה אקסוגנים לחלוטין", ולכן "לא ניתן לשלוט בהיקף המועסקים". להערכת השב"ס, תכנית להעסקת 3,000 אסירים היא רף שאליו ניתן "לשאוף ולהתקדם בתכנית רב-שנתית".

משרד מבקר המדינה מעיר לשב"ס כי יש לתת את הדעת לצורך הציבורי לתת מענה שיקומי לאסירים באמצעות תעסוקה יצרנית גם אם יש תלות בין צורך זה לבין ההתנהלות העסקית הנובעת מהביקוש למוצרים. היות ונושא התעסוקה היצרנית מהווה מרכיב מהותי בשיקום, על שב"ס לפעול להרחבת המפעלים ככל הניתן על מנת להגיע ליעד של הרחבת היקף העסקת האסירים.