חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על-תנאי - דף 2

ב. תהליך ההחלטה על מעצר בפיקוח אלקטרוני, במסגרת דיוני בבית המשפט בבקשה למעצרו של נאשם עד לתום ההליכים, עוגן בסעיף 22 ב לחוק המעצרים. בסעיף זה מובהר כאמור כי הפיקוח האלקטרוני איננו בגדר מעצר, אלא כי בית המשפט רשאי להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני רק לאחרשמצא כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה.

 

לאחר שבית המשפט מצא כי לא קיימת חלופת מעצר מתאימה, רשאי הוא להורות על קיום המעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני חלף החזקת העצור במקום עצור, במקום שיקבע ולמשך תקופה שיקבע, אם התקיימו התנאים המנויים בסעיף.

 

תנאים אלה כוללים, בין היתר, את הסכמת הנאשם ואת השגת תכלית המעצר בשים לב לחומרת העבירה, עברו הפלילי של הנאשם ועמידתו של הנאשם בתנאי פיקוח בעבר. בהקשר זה אף נקבעה רשימה של עבירות שבשל מסוכנות אינהרנטית המאפיינת אותן או בשל חשש מובנה מהפרת תנאי הפיקוח ככלל לא ניתן להטיל מעצר בפיקוח אלקטרוני, בכפוף לשיקול הדעת של בית המשפט במקרים חריגים.

 

לשם החלטה על מעצר בפיקוח אלקטרוני, יקבל בית המשפט דיווח בדבר היתכנות הפיקוח מבחינת מכסת תקני הפיקוח וסביבת מקום הפיקוח המוצע.