היבטים בשיקום אסירים - דוח מבקר המדינה - דף 2

מערך השיקום בשב"ס:

ב-2009 החל שב"ס ליישם את תכנית העבודה הרב-שנתית לשנים 2013-2009
(להלן - תר"ש). להלן ממצאי בדיקת מימוש היעדים הרב-שנתיים שהוגדרו במשימת הטיפול והשיקום בתר"ש:

1. צמצום המוּעדוּת: היעד שקבע שב"ס במסגרת התר"ש בשנת 2009 בדבר צמצום המועדות בכ-10% בתוך עשר שנים בוטל, לאחר ששב"ס ערך ב-2010 מחקר מקיף למדידת המועדות שבמהלכו שונתה שיטת חישוב המועדות. החל משנת 2013 לא נקבע יעד מדיד אחר. כמו כן נמצא כי חטיבת התקון תכננה את פעולות השיקום מבלי להתבסס על תוצאות המחקר.

2. מיצוי פוטנציאל האסירים המתאימים לטיפול: נקבע יעד למיצוי פוטנציאל הטיפול באסירים, אך שב"ס לא קבע אבני דרך להשגתו ולא הגדיר כיצד ניתן למדדו. בחינת ארבעה תחומים עיקריים שבהם שב"ס מעניק טיפול לאסירים העלתה את הממצאים הבאים:

התמכרויות: נמצא כי מספר גדול של אסירים הסובלים מבעיות התמכרות לסמים ו/או לאלכוהול אינם מקבלים טיפול שיקומי לבעייתם; עוד נמצא שהמחלקות הטיפוליות שנועדו לאסירים מכורים אינן מאוכלסות במלואן.

עבריינות מין: בשנת 2012 שולבו במערך לשיקום מונע  כ-330 אסירים בלבד, פחות משליש מעברייני המין שנמצאו באחריות שב"ס (1,134), ותוך ניצול חלקי של האמצעים הקיימים במערך השיקום המונע.

אגפי שיקום: ב-2012 היו בשב"ס ארבעה אגפי שיקום , ותקן הכליאה בהם היה 173 אסירים בסך הכול. באותה שנה אוכלסו אגפי השיקום בכ-120 אסירים בלבד (71%).

חינוך: בשנים 2012-2011 כשליש מהאסירים שנבדקו עם כניסתם לכלא היו אנאלפביתיים או יודעי קרוא וכתוב ברמה ראשונית בלבד. למרות זאת היקף ההשתתפות של האסירים בפעולות החינוך הפורמלי בבתי הסוהר הוא נמוך.

בדצמבר  2012 השתתפו רק כ-1,500 אסירים בפעולות של החינוך הפורמלי.

3. שיפור היחס המספרי בין מטפלים למטופלים: אחד מיעדי התר"ש היה שיפור היחס המספרי בין מטפלים למטופלים. נמצא כי למרות זאת משנת 1990 לא חלו שינויים של ממש בתקינת העובדים הסוציאליים בשב"ס, זאת על אף שהיקף העבודה הנדרש מהם גדל מאז באופן ניכר.

4. תעסוקה יצרנית: בשנת 2012 הועסקו כ-2,450 אסירים בתעסוקה יצרנית בלבד, זאת אף על פי ששב"ס הציב בתר"ש יעד של העסקת 3,000 אסירים.

שיעור האסירים שלא שולבו בפעילויות התקון בכל בתי הסוהר הגיע בסוף 2012
לכ-38%. עוד עלה מהנתונים שבחמישה מבתי הסוהר שיעור האסירים שלא שולבו בפעילות התקון עלה על 40%, ובאחד מבתי הסוהר הוא היה יותר מ-65%.

רצף הטיפול

הרשות לשיקום האסיר: ברש"א מועסקים יועצי כלא-קהילה, המכינים תכנית שיקומית לאסירים לתקופה שלאחר שחרורם (להלן - יועצי רש"א), ויועצי תעסוקה המסייעים לאסירים באיתור מקומות תעסוקה, מלווים אותם בתהליך ההשתלבות ומסייעים להם להתמיד בעבודתם. בנוסף מועסקים באגפי הרווחה שברשויות המקומיות רכזי שיקום האסיר, האחראים לביצוע התכנית השיקומית (להלן - רכזי שיקום).

בשנת 2011 הגדירה רש"א יעדים לשנים הבאות. משרד מבקר המדינה בדק את מימוש היעדים:

בשנת 2011 הועסקו יועצי רש"א ב-15 משרות, נפגשו עם כ-4,800 אסירים והכינו
כ-1,900 תכניות שיקום. למרות היעד שקבעה רש"א בדבר הגדלת מספר משרות היועצים שהיא מעסיקה, במטרה להגדיל את מספר האסירים שהם פוגשים ומכינים עבורם תכנית שיקום, נמצא שבשנת 2012 היו 14 משרות של יועצי רש"א והם נפגשו עם כ-4,100 אסירים בלבד, והכינו רק כ-1,500 תכניות שיקום.

רש"א קבעה שההיקף הנדרש להקצאת רכזי שיקום בקהילה הוא משרה מלאה של רכז על כל 80 אסירים הנמצאים בבית הסוהר מאותה רשות מקומית . בשנת 2011 הועסקו רכזי שיקום ברשויות המקומיות ב-40 משרות , ורש"א קבעה כיעד להגדיל את מערך משרות רכזי השיקום ל-100. למרות זאת, במועד סיום הביקורת מספר המשרות של רכזי השיקום נותר כשהיה, והם פעלו רק בכ-45 רשויות מקומיות מתוך כ-250 רשויות בכל הארץ. בביקורת עלו פערים בין היקף המשרות הנדרש לפי דרישת רש"א לבין המצב הקיים. הבעיה מתמקדת ברשויות מקומיות ביישובים ערביים.

בשנת 2010 העסיקה רש"א יועצי תעסוקה בשבע משרות מלאות והם טיפלו בכ-900 אסירים משוחררים. בשנת 2011 הציבה רש"א יעד להרחבת מערך יועצי התעסוקה משבע לשמונה משרות. הבדיקה העלתה כי בשנת 2012 היה מספר המשרות של יועצי התעסוקה ברש"א 7.5, והיועצים טיפלו ב-885 אסירים משוחררים בלבד. יועצי התעסוקה לא טיפלו באסירים המשוחררים הערבים הגרים ביישובי הפריפריה בצפון ובדרום.

בשנת 2010 הפעילה רש"א 11 הוסטלים , שבהם טופלו בשנים 2010-2009 כ-330 אסירים. נמצא כי אף שרש"א הציבה יעד של הרחבת מערך ההוסטלים כך שמספר המטופלים בכל שנה יגדל ל-450 אסירים, ב-2012 התחילו רק כ-250 אסירים טיפול בהוסטלים; שלושה הוסטלים נסגרו, אחד מהם היה ייעודי לאוכלוסייה הערבית.

מטפלים פרטיים: במקרים מסוימים פונים אסירים למטפלים פרטיים לצורך הכנת תכנית שיקום ומממנים זאת בכספם הפרטי. מעורבות המטפלים הפרטיים כשירות מקביל לשירות הציבורי מעלה חשש שאסירים שרש"א אינה מכינה להם תכנית שיקום ושידם אינה משגת רכישת שירות ממטפל פרטי, יפחתו סיכוייהם לשחרור מוקדם. כמו כן מעלה מעורבות זו את הצורך ביצירת מנגנוני פיקוח ובקרה על איכות תכניות השיקום, יישומן ועמידת האסירים בהן.

ועדת שחרורים:

 

 

על ועדות השחרורים מוטל עומס רב, המביא לדחיית דיונים בעניינם של אסירים רבים. דוח בדיקה בנושא קבע שככל שתקופת התנאי מתקצרת, כך נפגעת האפקטיביות של התהליכים הטיפוליים. עוד לפי דוח הבדיקה, כמעט מחצית מכלל הדיונים בבקשות לשחרור על תנאי מסתיימים בהחלטה לדחות את הדיון למועד מאוחר יותר, היות והתיקים חסרים את החומר המלא הנדרש כתשתית להחלטת הוועדה. בין החומרים העיקריים החסרים בולטת תכנית השיקום של רש"א.

מדי שנה משתחררים מבתי הסוהר כ-7,300 אסירים פליליים. רק עבור כרבע מהם, אלה העומדים בפני ועדת שחרורים, נבנית תכנית להמשך השיקום ושמירה על הרצף הטיפולי, ואילו כ-5,500 מהאסירים המשתחררים אינם מקבלים תכנית המשך לשיקום בקהילה.

ועדת שחרורים: על ועדות השחרורים  מוטל עומס רב, המביא לדחיית דיונים בעניינם של אסירים רבים. דוח בדיקה בנושא  קבע שככל שתקופת התנאי מתקצרת, כך נפגעת האפקטיביות של התהליכים הטיפוליים. עוד לפי דוח הבדיקה, כמעט מחצית מכלל הדיונים בבקשות לשחרור על תנאי מסתיימים בהחלטה לדחות את הדיון למועד מאוחר יותר, היות והתיקים חסרים את החומר המלא הנדרש כתשתית להחלטת הוועדה. בין החומרים העיקריים החסרים בולטת תכנית השיקום של רש"א.

מדי שנה משתחררים מבתי הסוהר כ-7,300 אסירים פליליים. רק עבור כרבע מהם, אלה העומדים בפני ועדת שחרורים, נבנית תכנית להמשך השיקום ושמירה על הרצף הטיפולי, ואילו כ-5,500 מהאסירים המשתחררים אינם מקבלים תכנית המשך לשיקום בקהילה.