ג. ליקויים בתחום הליווי והובלת האסירים
בדוחות הסניגוריה הציבורית מהשנים האחרונות חוזרות ועולות תלונות בנוגע לתנאי ההובלה של הכלואים. מתלונות אלו עולה כי תהליך ההובלה יכול להימשך על פני מספר ימים וכי במסגרתו נחשפים המועברים לתנאים קשים ולסבל רב מאד, הנובעים, בין השאר, מהשכמה באישון לילה ומחסור ניכר בשעות שינה; מזמני המתנה ממושכים בשלבי ההובלה; מנסיעות האורכות שעות רבות; מכבילה ממושכת בידיים וברגליים; מצפיפות ותנאים פיזיים קשים במתקני השהייה הזמניים ועוד.
תלונות בנוגע לתהליך ההובלה הועלו במהלך השנים על ידי גורמים שונים בפני שב"ס, המשרד לביטחון פנים, ובתי המשפט. הסניגוריה הציבורית הפנתה את תשומת הלב לנושא זה במסגרת דוחות הביקורת הרבים שערכה במהלך השנים. יצוין, כי עתירה עקרונית שהוגשה כנגד תנאי ההסעה הנהוגים בשב"ס, תוך הסתמכות, בין היתר, על תצהירים רבים של אסירים וכן על האמור בדוחות הסניגוריה הציבורית, נמחקה ביולי 2010 לאחר ששב"ס התחייב בפני בית המשפט לפתור את הבעיות המהותיות שהועלו בעתירה. בשנת 2017 הוגשה עתירה נוספת לבית המשפט העליון בשם מספר אסירים, בדרישה לשיפור תנאי הנסיעה והפסקת הפגיעה בזכויותיהם הכרוכה בתנאי הנסיעה הנוכחיים, ועתירה זו עדיין תלויה ועומדת. במהלך השנים אכן חלו שינויים לא מבוטלים בתהליך הובלת הכלואים בשב"ס. עם זאת, מתלונות שנשמעות מצד כלואים במהלך ביקורים במתקני הכליאה השונים עולה, כי האפקט המצטבר של הליקויים שעדיין קיימים בתהליך ההובלה גורם לכלואים סבל רב מאד. במיוחד חמורות הטענות שבמצב הקיים נשקפת סכנה לבריאותם של המועברים וכי לעתים יוצר התהליך אפקט מצנן אצל הכלואים, שמעדיפים לוותר על הזכות להיות נוכחים בדיונים המשפטיים או על טיפול רפואי, על מנת לחסוך את הפגיעה וההשפלה הכרוכות בנסיעה.
עוד יצוין כי בהחלטה מיום 14.3.2017 הכיר בית המשפט העליון בסבל הכרוך בהליך העברתו של אסיר כשיקול לעניין החלטה על העברת מקום הדיון בעניינו. ויודגש, דיונים בבתי משפט או חקירות במשטרה, מלווים מטבע הדברים בחרדה ובלחץ רב עבור הכלואים, במסגרתם עתידות להתקבל החלטות הרות גורל בעניינם. תהליך מתיש ופוגעני של הובלת הכלואים עלול לפגוע באופן ממשי ביכולתם לעמוד בלחצים של חקירות משטרתיות או לקחת חלק פעיל ולהתגונן בהליכים משפטיים. מכאן שיש באופן בו נעשות הובלות כיום כדי לפגוע בזכות החוקתית להליך הוגן. זאת, נוסף על ההפרה הברורה של החובה לספק תנאי מחיה הולמים לכלואים ושל זכותם החוקתית לשלמות הגוף ולכבוד.
הסניגוריה הציבורית ערה לכך שבמהלך השנים האחרונות נקט שב"ס בפעולות שונות לשיפור מערך ההובלות וההיסעים, הן בדרך של הוספת סבבי הסעות המקצרים את משך ההמתנה של אסירים ואת משך הנסיעה, והן בדרך של שיפור בתנאים השוררים ברכבי ההובלות ובנקודות ההמתנה, אולם שיפור זה עדיין אינו מהווה מענה הולם ומספק לקשיים. בין היתר, סבורה הסניגוריה הציבורית כי יש לפעול לשיפור התנאים הפיזיים בתאי ההמתנה והשהייה הזמניים כמו גם ברכבי ההסעה; לשינוי במערך ההובלות וקיצור משך הנסיעה; לקיצור זמני ההמתנה בכל אחד מהמקומות הללו; לשינוי לוחות הזמנים כך שהשכמת האסירים תהיה מאוחרת יותר; להקפדה על מתן גישה לשירותים ולחלוקת מזון ומי שתיה לכלואים; לקיצור זמני האיזוק והימנעות מכבילה במרחב הציבורי; ומתן אפשרות לכלואים באגפי המעברים לממש את הזכות לטיול באוויר הפתוח.
ב-14 מתקנים בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית עלו תלונות בדבר תנאי ההסעה וליווי הכלואים ממתקני הכליאה השונים ליעדים שמחוץ להם.
בבית סוהר מגידו הועלו טענות רבות באגף הקטינים אודות זמני הנסיעה הממושכים והשהייה במעברים. נמסר כי נסיעה לרמלה מתחילה בשעות הבוקר המוקדמות ואורכת כ-10 שעות. הקטינים יוצאים ממגידו סביב השעה 7 בבוקר, ונוסעים דרך בתי הסוהר בצפון (צלמון, חרמון ודמון) עד לבית מעצר קישון, שם הם מקבלים ארוחת צהריים בעודם מוחזקים ברכב ה"פוסטה". לאחר מכן הן ממשיכים לרמלה דרך בתי הסוהר באזור השרון. במהלך כל הנסיעה יושבים הקטינים על מושבי ברזל קשים, ללא אפשרות לקום או לעשן.
כמו כן הלינו הקטינים על הקושי והסבל הרב הכרוכים בלינה במתקני מעבר ובאגפי מעבר זמניים במסגרת הנסיעות לבתי המשפט. מן הראוי לציין בעניין זה, כי הוצאה הנחייה על ידי שב"ס האוסרת על לינת קטינים במעברים. הוראה זו מיושמת כלפי הקטינים הפליליים המוחזקים באופק, אך ככל הנראה איננה מיושמת כלפי הקטינים הביטחוניים דוגמת אלו המוחזקים בכלא מגידו. המבקרים סברו כי מדובר באבחנה שאינה מוצדקת ויש לתת עליה את הדעת ולעשות את התיקונים הנדרשים בעניין זה.
בבית סוהר אשל נשמעו תלונות רבות על התנאים בנסיעות לצורך דיונים בבית המשפט ובמעברים בהם שוהים הכלואים. אחד הכלואים מסר למבקרים כי יצא לנסיעה עליה הודיעו לו רק חצי שעה לפני כן, כאשר היה עליו להתכונן לנסיעה של מספר ימים. לדבריו, נסע תחילה למעבר איילון, שם המתין מספר שעות בכלובים עד שהועבר לתא. לאחר לילה במעבר איילון הועבר לבית מעצר קישון שם חיכה בתוך רכב ה"פוסטה" כשעתיים. לאחר מכן הועבר לבית סוהר צלמון שם נשאר באגף המעבר במשך יומיים ללא מקלחת, ישן על גבי מזרנים קרועים, וסבל מנוכחות מקקים ומקור כבד. לבסוף הגיע לבית המשפט רק כדי לגלות שאין דיון בעניינו ועליו לשוב בחזרה באותה הדרך. בדרכו חזרה שהה כשש שעות בכלובים שבמעבר איילון. המבקרים ציינו כי סיפורים דומים נשמעו גם מכלואים אחרים.
בבית סוהר שקמה עלו תלונות חוזרות ונשנות מצד כלואים ששהו במקום אודות הנסיעות לבתי משפט. משיחות עם הכלואים עולה כי מסלול הנסיעה מבית סוהר שקמה לבתי המשפט בדרום עובר דרך המעבר ברמלה, כך שעל אף המרחק הקצר נסיעה זו עשויה להימשך שעות ארוכות. הכלואים מסרו כי רכב ה"פוסטה" הוא צפוף ומחניק, ולעיתים הם נשארים להמתין ברכב במשך שעות בעת השהייה במעבר רמלה ללא אפשרות לצאת לשירותים.
בבית סוהר רמון הלינו חלק מהכלואים על הזמן הממושך שבו הם נאלצים לשהות ברכבי ההובלות. לדבריהם, השהות ב"פוסטה" נמשכת שעות ארוכות, בתנאי מזג אוויר קיצוניים, כשידיהם ורגליהם של הכלואים כבולות, ולעיתים אף לא מאפשרים להם לעשות את צרכיהם בזמן הנסיעות הארוכות.
במתקן המעצר שבהיכל המשפט בחיפה עלו תלונות מצד כלואים על שעת היקיצה המוקדמת בה משכימים אותם בימים בהם הם יוצאים לדיונים. משיחות עם הכלואים עולה כי הם מגיעים לבית המשפט כבר בסביבות השעה 7:30 בבוקר, ונשארים במתקני המעצר בבתי המשפט שעות ארוכות עד לסיום יום הדיונים. כמו כן עלו תלונות מצד הכלואים על התנאים השוררים ברכבי ההובלה. במהלך הנסיעה הכלואים חגורים ואזוקים בידיהם וברגליהם. רכב ה"פוסטה" מחולק לחלל מרכזי המיועד להכיל 26 כלואים, וכן חמישה תאי הפרדה המיועדים לכלואים הנדרשים לנסוע בנפרד מכלואים אחרים. גודל של כל תא הפרדה הוא כמטר רבוע, ובכל תא ספסל באורך 88 ס"מ המיועד לשני כלואים. המבקרים התרשמו כי תאי ההפרדה צפופים מאד וחשוכים.
במתקן המעצר שבבית משפט השלום בירושלים הלינו הכלואים על הדרך הארוכה אותה נאלצו לעבור עד להגעתם לבית המשפט. מדברי הכלואים עולה כי הם יוצאים ממתקני הכליאה השונים בשעות הבוקר המוקדמות, נוסעים קודם למעבר איילון ברמלה, ורק לאחר מכן ממשיכים בנסיעה לירושלים. הכלואים מסרו כי לאורך כל שעות הנסיעה הארוכות הם כבולים בידיהם וברגליהם, לא מקבלים מזון ונמנעת מהם האפשרות לעשן. לדבריהם הם מגיעים לבית המשפט כשהם עייפים ומתוסכלים. כמו כן עלה כי אף על פי שרבים מהכלואים השוהים במקום דוברי ערבית, אין בקרב אנשי "נחשון" שבמתקן אף סוהר דובר ערבית.
גם במתקן המעצר שבבית המשפט המחוזי בירושלים עלו תלונות על הדרך הארוכה והמפרכת הכרוכה בהגעה לבית המשפט בירושלים. לדברי הכלואים, הם יוצאים ממתקני הכליאה בהם הם שוהים בין השעות 4:00 ל-5:00 לפנות בוקר, לעיתים ללא התראה מוקדמת ושהות מספקת להתארגנות. החל משעה זו הם מוחזקים לאורך שעות ארוכות ברכב ההסעה כשהם כבולים בידיהם וברגליהם בעת הנסיעה ובעת המתנה לאיסוף של כלואים אחרים. בדרך לירושלים הם עוברים במעבר איילון ברמלה, שם הם ממתינים בתאי המעבר כשהם אזוקים בידיהם וברגליהם ללא אוכל או שתיה. לאחר המתנה במעבר איילון הם נוסעים לכיוון ירושלים ומפוזרים בין בתי המשפט ומתקני המעצר בעיר.
במתקן המעצר שבבית משפט השלום ברמלה נמצא כי הכלואים שמובאים לדיון בבית המשפט ממתקני הכליאה שבאזור השרון משכימים סביב השעה 2:00-3:00 בלילה ומועברים ליחידת המעבר במתחם איילון. רק לאחר מכן הם מובאים לבית המשפט לקראת השעה 8:00 בבוקר. במצב זה מגיעים הכלואים לדיון בעניינם רק לאחר שעות ארוכות כשהם עייפים מההשכמה המוקדמת.
בבית מעצר הדרים הלינו רבים מהכלואים על כך שהנסיעה לבית המשפט כרוכה בשעות המתנה רבות, שחלקן עוברות עליהם בצפיפות רבה בכלובים שבמעבר איילון. הכלואים תיארו את הנסיעה כהליך מתיש פיזית ונפשית. הכלואים הלינו על כך שהנסיעות מתארכות שלא לצורך, ושגם נסיעה למקום קרוב גאוגרפית נמשך שעות ארוכות. כך למשל, מסרו הכלואים כי נסיעה לדיונים בבית משפט בתל אביב אורכת יום שלם, המתחילה בשעות הבוקר המוקדמות. כמו כן הלינו הכלואים על כך שלאורך השהייה הממושכת ברכבי ההסעה לא ניתנת להם האפשרות לעשן.
בבית סוהר שאטה הלין אחד הכלואים באגף העצורים עד תום ההליכים כי ההליכים כנגדו מתנהלים בבית משפט בדרום והנסיעות לשם מקשות עליו. הכלוא מסר כי מזה תקופה ארוכה פנה בבקשות להעברתו לבית סוהר אחר.
במר"ש הלין אחד הכלואים המרותק לכיסא גלגלים על כך שהוא יוצא לדיונים בבית המשפט בשעה 6:00 בבוקר וחוזר רק לקראת 20:00 בערב, לאחר תום יום הדיונים. לאור מצבו הרפואי ביקש הכלוא לחזור מיד בתום הדיון ולנסוע ב"פוסטה" מיוחדת המותאמת למצבו.
בבית סוהר אופק הלין אחד הכלואים כי תיקו עם הציוד האישי אבד במהלך הנסיעה לבית הסוהר עם יחידת נחשון.
בבית מעצר ניצן התרשמו המבקרים כי תאי ההמתנה בהם מוחזקים הכלואים בעת כניסתם ויציאתם מהמתקן מצויים במצב תחזוקתי ותברואתי ירוד.
בבית מעצר קישון נמצא כי כלואים הממתינים ליציאה או לחזרה למתקן מוחזקים בכלוב ברזל החשוף לפגעי מזג האוויר ואינו כולל תא שירותים. מדובר בתא הבנוי מסורגי ברזל, בעל גגון דק ואחד מקירותיו מכוסה בלוחות. בעבר נעשה שימוש בתאי המתנה מסוג זה בבית מעצר קישון, אך בעקבות ביקורת שעלתה בדוחות קודמים מטעם הסניגוריה הציבורית אודות הפגיעה הכרוכה בהחזקת כלואים בתנאים אלו, הופסק השימוש בתאים אלו והוקצה תקציב לצורך שיפוץ המתקן ובניית אגף מעבר מוסדר. בביקור שנערך במקום במהלך שנת 2017 נמצא כי בניית אגף המעבר טרם החלה, וכי אחד הכלובים עדיין משמש להחזקת כלואים במקום כאשר המתקן נמצא בתפוסה מלאה. המבקרים התרשמו כי השהייה בתא זה כרוכה בפגיעה קשה בזכויות הכלואים המוחזקים במקום, וכי לא די בניסיונות לצמצם את השימוש בתא אלא יש לקדם את בניית אגף המעבר ולהפסיק לחלוטין את השימוש בכלובים מסוג זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה