יום רביעי, 7 באפריל 2021

תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר 2017 - 2018 - ו.5 .מחסור במסגרות תעסוקה


 

ו.5 .מחסור במסגרות תעסוקה

לשילובם של אסירים במסגרות תעסוקה בזמן ריצוי המאסר ישנה חשיבות רבה, שכן יש בו כדי לתרום באופן משמעותי להליך שיקומם. הכשרה מקצועית וניסיון תעסוקתי תורמים להשתלבותו של האסיר בחברה לאחר השחרור ולצמצום שיעורי המועדות. נוסף על כך, התעסוקה תורמת לשיפור הדימוי העצמי של האסיר ולמיצוב חברתי ומעמדי של האסיר כאדם עובד. כמו כן, השילוב במסגרת תעסוקתית תורם לשיפור מצבו הכלכלי של האסיר ומאפשר לו להיטיב את הקיום היומיומי בתקופת המאסר ולעיתים אף לסייע למשפחתו. 

הנושא של תעסוקת אסירים מוסדר כיום בדין באופן חלקי בלבד. סעיף 48(א) לחוק העונשין התשל"ז-1977 קובע כי אסיר חייב בעבודה לפי פקודת בתי הסוהר והתקנות על פיה. תקנות בתי הסוהר קובעות עקרונות יסוד ביחס לעבודת אסירים, ביניהן תקנה 15 הקובעת כי "עבודת אסיר תכוון ככל האפשר לשיקומו", ותקנה 16 הקובעת כי "כל אסיר יקבל שכר בעד עבודתו". עקרונות אלו באים לידי ביטוי גם בפקודת נציבות בתי הסוהר מס' 04.62.00 שכותרתה "כללים בדבר העסקת אסירים בבתי סוהר ומחוץ להם", הקובעת את המטרות, היעדים ודרכי ההפעלה בכל הכרוך בתעסוקת אסירים. ב-2001 פסק בג"ץ כי הדין המצוי בנושא תעסוקת אסירים מסדיר את הנושא באופן חלקי בלבד, ומותיר למעשה עניינים חשובים בלא הסדר כיאות. בעקבות פסק הדין מינה שר המשפטים דאז צוות בין-משרדי לשם בחינת הנושא. המלצות הצוות הבין-משרדי, אשר הוגשו בנובמבר 2004 ,התייחסו לצורך בשינוי הפקודה והסדרת ההיבטים השונים של נושא תעסוקת אסירים תוך שמירה על כבוד האסיר והגשמת תכלית השיקום העומדת במרכז ההסדרבדבר תעסוקת אסירים. במהלך השנים נעשו מאמצים שונים להסדרה כוללת של תעסוקת האסירים בחקיקה, ובחודש מאי 2016 אף פורסם תזכיר חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תעסוקת אסירים), התשע"ו-2016 ,אולם הליכי החקיקה לא קודמו מאז. 

כיום קיימים בשב"ס שלושה סוגים של מסגרות תעסוקה בהן משולבים כלואים: עבודות שירותים, תחזוקה ומטבחים (שת"מ), עבודות יצרניות ועבודות שיקום המתבצעות מחוץ לבית הסוהר. מהביקורים שנערכו על ידי נציגי הסניגוריה בשנים 2017-2018 נמצא כי מסגרות התעסוקה הקיימות הן מצומצמות, וכי במקרים רבים רק חלק קטן מהכלואים בבתי הסוהר משולבים במסגרת תעסוקתית. כמו כן רבות מהמסגרות הקיימות כוללות עבודה יצרנית פשוטה אשר אינה מקנה לאסירים כלים שיאפשרו להם להשתלב בשוק העבודה. אמנם, ישנו ערך שיקומי בעצם ההשתלבות במסגרת תעסוקתית, גם כאשר מדובר בעבודות שירותים ועבודות ייצור פשוטות, שכן יש בכך כדי להקנות לאסיר הרגלי עבודה ויכולות התמדה והשתלבות במסגרת. עם זאת, הסניגוריה הציבורית סבורה כי לצד מסגרות אלו יש לפתח מסגרות תעסוקה משמעותיות אשר יקנו לאסירים כלים מקצועיים שיאפשרו להם להשתלב בפועל בקהילה ובשוק העבודה. כמו כן יש לפעול להרחבת מסגרות התעסוקה ולשילובם של כלואים נוספים במערך התעסוקה.

בנוסף על כך, מממצאי הביקורים עולה כי התגמול הניתן לאסירים עבור עבודתם הוא נמוך ולעיתים אף סמלי בלבד. כן נמצא כי בחלק מהמקרים הכלואים מתוגמלים בהתאם לתפוקת עבודתם. שיטת תגמול זו מעלה חשש לניצול האסירים תוך זניחת האינטרס השיקומי ופגיעה בזכויותיהם, במיוחד כאשר מדובר בהעסקת אסירים על ידי גורמים פרטיים. בהקשר זה יצוין כי בבג"ץ 1163/98 קבע אמנם בית המשפט כי האסירים אינם זכאים לשכר מינימום לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ו-1987 ,אך עם זאת נקבע כי השכר המשולם להם צריך לעמוד במתחם הסבירות. בית המשפט מנה שיקולים שונים אותם יש לבחון לשם קביעת השכר ההולם לאסירים, ביניהם שמירה על כבוד האדם של האסירים, קידום התכלית השיקומית של השילוב בתעסוקה, והתחשבות בשכר המינימום הנהוג במשק. הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש להבטיח תגמול מכבד עבור עבודות המבוצעות על ידי האסירים, בהתאם לשיקולים שנקבעו על ידי בית המשפט. 

בביקורים הרשמיים שנערכו על ידי אנשי הסניגוריה הציבורית בשנים 2017-2018 ,ב-9 מתקני כליאה נמצא כי קיים מחסור במסגרות תעסוקה וכי אין די במסגרות הקיימות על מנת לספק לכלואים כלים משמעותיים לשם שילובם בחברה. 

בבית סוהר מגידו ביקרו המבקרים באגף אסירי העבודה, בו מצויים כלואים פליליים שתפקידם הוא לדאוג לתחזוקה השוטפת של בית הסוהר. כלואים אלו עובדים לאורך ארבע שעות עבודה ביום, ועבור שעות אלו הם משתכרים כ-12-13 ₪ ביום בלבד. 

בבית סוהר גבעון הלינו כלואים המועסקים במפעל הקרטונים על ירידה משמעותית במשכורת החודשית שהם מקבלים, בעקבות תחלופת היזם ושינוי שיטת התשלום לשכר תלוי תפוקה. הכלואים מסרו למבקרים כי בעבר נהגו לקבל משכורת חודשית שנעה בין 700 ל-1000 ,₪ ושינוי שיטת התשלום הוביל לירידה חדה של כ-%50 בסכום השכר החודשי. הכלואים הביעו תסכול רב משינוי זה, שפוגע ביכולתם לרכוש מוצרים בסיסיים בקנטינה. כלואים נוספים הלינו על שכר עבודתם הנמוך התלוי בתפוקה ונע בין 30 ל-170 ₪ בחודש.

בבית סוהר סהרונים התרשמו המבקרים כי במתקן קיימות אפשרויות העסקה מצומצמות, הכוללות בעיקר עבודות שירותים הדרושות לשם ניהולו השוטף של המתקן. נמצא כי אפשרויות אלו אינן נותנות מענה לכלל אוכלוסיית המוחזקות במקום, וכי רק כ-6-7 מהמוחזקים בכל אגף מועסקים בענפים אלו. המבקרים סברו כי יש לפעול להרחבת אפשרויות התעסוקה במתקן, בייחוד נוכח מאפייניו הייחודים של המוחזקים בו.

בבית מעצר הדרים הלין אחד הכלואים על השכר החודשי הנמוך אותו הוא מקבל עבור עבודתו במפעל לאריזת מארזי סכו"ם. הכלואים עובדים במפעל לאורך כ-5 שעות ביום, ומשתכרים בהתאם לתפוקה, 2.5 ₪ ל-100 מארזים. הכלוא מסר למבקרים כי הוא מצליח לארוז בממוצע בין 300 ל-400 מארזים ביום עבודה, כך שמשכורתו היומית נעה בין 7.5 ₪ ל-10.

בבית סוהר מעשיהו נמצא כי כלואים המשמשים כאסירי חוליה משתכרים שכר חודשי של 120  בלבד, אשר אינו הולם את העבודה הרבה הנדרשת במסגרת תפקיד זה.

בבית סוהר שאטה ישנם שבעה מפעלים בהם משולבים כלואים במסגרות תעסוקה שונות. למבקרים נמסר כי במפעלים משולבים כ-140 כלואים, וכי כ-150 כלואים נוספים מועסקים בעבודות תחזוקה ושירותים. במועד הביקור שהו בבית הסוהר 480 כלואים, כך שכלואים רבים אינם משולבים כלל במסגרות תעסוקה. 

בבית סוהר איילון קיים מרכז תעסוקה בו משולבים כ-180 כלואים, מתוך כ-640 כלואים אשר שהו בבית הסוהר במועד הביקור. 

בבית סוהר דקל ישנו מרכז יצרני המספק מקומות עבודה לכ-95 כלואים, מתוך כ-580 כלואים ששהו בבית הסוהר במועד הביקור. כמו כן נמסר למבקרים כי חלק מהכלואים מועסקים בעבודות תחזוקה ושירותים במסגרת האגפים. 

בבית סוהר אלה נמסר למבקרים כי כ-130 כלואים משולבים בתעסוקה במסגרת המרכז היצרני, בנוסף ל-140 כלואים המשולבים בעבודות תחזוקה ושירותים. במועד הביקור שהו בבית הסוהר כ-530 כלואים. המרכז היצרני כולל מספר אפשרויות תעסוקה, בהן אריזת מטליות, אריזת קופסאות ואריזת תבניות אלומיניום. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה