ה. שימוש בכבילה באופן לא מידתי
תקנה 22 לתקנות בתי הסוהר קובעת כי מפקד בית הסוהר רשאי להורות על שימוש באמצעי ריסון נגד אסיר כאשר הדבר הכרחי כדי למנוע אותו מלהתפרע, להזיק לעצמו או לאחרים או לגרום נזק לרכוש. כן קבוע כי הריסון לא יעלה על 24 שעות, אלא באישורו של רופא, וכי יש לתעד כל שימוש באמצעי ריסון. פקודת נציבות 00.15.04" אמצעי ריסון" מפרטת את אמצעי הריסון בהם ניתן להשתמש, בהם כבילת ידיים ורגליים, שימוש בשרוול כבילה וכבילה למיטה בידיים וברגליים. על פי הפקודה אין להשתמש באמצעי ריסון כאמצעי ענישה כלפי האסירים. כמו כן קובעת הפקודה כי כבילת אסיר למיטה היא אמצעי הריסון החמור ביותר, ויש לעשות בו שימוש רק לאחר שמוצו אמצעי הריסון הקלים יותר. על הגורם המוסמך לבחון את נחיצות המשך הכבילה לא יאוחר מ-8 שעות ממועד תחילתה.
יודגש כי מדובר באמצעי אשר פוגע אנושות בזכויות יסוד של הכלואים, ויש לעשות בו שימוש במקרים חריגים בלבד ובהיעדר אפשרות לעשות שימוש באמצעים פחות פוגעניים. כמו כן על השימוש באמצעי הכבילה להיעשות למשך זמן קצר ככל הניתן, ורק בהתאם לעילות הקבועות בתקנות. בוודאי שאין לעשות שימוש באמצעי זה ככלי ענישתי, וכן אין באמצעי זה כדי להוות חלופה לטיפול נפשי. כמו כן ישנה חשיבות ראשונה במעלה לניהול יומן כבילה מסודר, אשר מטרתו לשמש ככלי לביקורת ולמעקב אחר אמצעי ריסון חריג זה. תיעוד הלוקה בחסר אינו מאפשר מעקב אחר שימוש בכבילה, תדירותה והצורך בה ובמצב דברים זה, נגרמת פגיעה של ממש בזכויותיהם של הכלואים.
ראוי להוסיף, כי נושא הכבילה וההגבלות הגופניות בכלל על מטופלים חולי נפש, זכה לאחרונה להתייחסות מעמיקה עם פרסום המלצותיה של ועדה מיוחדת שהוקמה במשרד הבריאות, "ועדת ההיגוי להפחתת הגבלות מכאניות". על פי מסקנות הוועדה, יש לצמצם באופן מידי ודרמטי את השימוש בהגבלת מטופלים במחלקות ובבתי החולים הפסיכיאטרים בישראל. הוועדה התייחסה לכך שהגבלות מכאניות כרוכות בפגיעה קשה במצבו הנפשי של המטופל, ולעיתים אף בפגיעות גופניות. לפיכך קבעה הוועדה כי ככלל, אין להגביל מטופלים, אלא במקרים חריגים של סיכון ממשי ומידי לחיים או לגוף. כן נקבע כי אין לנקוט בהגבלה אלא כחלופה אחרונה, וכי על ההגבלה להיות הקצרה ביותר שניתן ורק למשך הזמן המינימאלי הנדרש עד חלוף הסכנה המידית ותוך שכל העת על הצוות לחתור לשחרר את המטופל. לצד צמצום השימוש באמצעי הגבלת מטופלים, הוועדה המליצה על הטמעה של גישות התמודדות חלופיות עם אלימות מטופלים שלא באמצעות הגבלה מכאנית.
הסניגוריה הציבורית סבורה כי ראוי להחיל את מסקנות הוועדה אף ביחס לטיפול בכלואים הסובלים מלקויות נפשיות ולהימנע משימוש באמצעי כבילה כלפי כלואים אלו. ראוי להתאים את פקודות הנציבות הרלוונטיות אל המסקנות שהוצגו בדוח הוועדה, ומכל מקום, ראוי כי המסקנות יביאו לכך שההקפדה על קיום הפקודות הנוכחיות תיעשה בדקדקנות ובמשנה זהירות, לאור המודעות ההולכת וגוברת לקשיים הטמונים בהפעלת אמצעי ריסון.
ב-8 מתקני כליאה בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית נמצאו ליקויים הנוגעים לאופן השימוש הנעשה בכבילה למיטה, לרבות מקרים המעוררים חשש ממשי שהשימוש בכבילה נעשה שלא כחוק למטרות ענישה. בחלק מהמקרים נמצא כי הכבילה נעשתה על רקע מצבו הנפשי של הכלוא, וזאת תחת מתן טיפול רפואי המתאים לו, במסגרת בית הסוהר או במחלקות הפסיכיאטריות במב"ן. עוד יצוין, כי בבתי סוהר רבים נמצא כי יומן הכבילה, אשר נועד לתעד את החלטות הכבילה של כלואים למיטה, לא עודכן כראוי.
בבית סוהר אופק נערכו ביקורים בשנת 2017 ובשנת 2018 ,בהם התרשמו המבקרים כי נעשה שימוש תדיר באמצעי הריסון הקיצוני של כבילה למיטה בארבע גפיים מבלי שנבחנו אמצעי ריסון מידתיים יותר. בביקור שנערך בשנת 2017 עלה כי בחודשים שקדמו לביקור נעשה שימוש באמצעי ריסון בכ-30 מקרים בכל חודש, שברובם היה מדובר בכבילה למיטה בארבע גפיים. במרבית המקרים נכבלו הקטינים למשך שעתיים, אך תועדו מקרים בהם נמשכה הכבילה לפרק זמן ארוך יותר. אחד הקטינים מסר למבקרים כי היה כבול למיטה לאחר אירוע משמעתי למשך למעלה מ-4 שעות, שבמהלכן אף הועמד לדין משמעתי והוחזר לכבילה. כמו כן הבחינו המבקרים בתיעוד של מקרים בהם נכבלו הקטינים למשך 4-5 שעות. אחד הקטינים מסר למבקרים כי נכבל למשך כארבע שעות כשידיו כלפי מעלה, באופן המגביר את תחושת אי הנוחות ואף גורם לכאב. המבקרים סברו כי יש מקום לעשות שימוש באמצעי ריסון מידתיים יותר, ולמשך הזמן המינימלי הדרוש, תוך בחינת כל מקרה לגופו.
המבקרים התרשמו כי הכבילה נעשית במקרים רבים בעקבות אירוע משמעתי ובמקביל להליך משמעתי שבמסגרתו מוטלים על הקטינים עונשים שונים כגון החזקה בבידוד. כן עלה כי בחלק מהמקרים מדובר באותם קטינים שחוזרים ונכבלים בתדירות גבוהה יחסית. כך למשל נמצא כי אחד הקטינים נכבל 3 פעמים לאורך 3 ימים. קטין אחר נכבל 5 פעמים שונות לאורך שבוע.
מעיון ביומן המתעד את השימוש באמצעי הריסון עלה כי בחלק מהמקרים חסר תיעוד של פרטים מהותיים כגון השעה בה הוסר אמצעי הריסון, דבר שמקשה לערוך בקרה על השימוש באמצעים אלו כנדרש. בחלק מהמקרים שנבדקו לא הופיע דוח הכבילה בתיק האישי של האסיר כנדרש.
בבית סוהר מעשיהו נמצא כי נעשה שימוש תדיר באמצעי של כבילה למיטה בארבע גפיים. כך, במחצית השנה שקדמה לביקור תועדו כ-60 החלטות כבילה. המבקרים התרשמו כי השימוש בכבילה נעשה גם במקרים בהם לא עולה כל צורך של ממש באמצעי קיצוני זה, וכי הכבילה משמשת כאמצעי ענישה פסול, וזאת בניגוד לפקודת הנציבות בנושא. כך למשל, מהתיעוד עולה כי אחד הכלואים נכבל למיטה למשך כארבע שעות, בעקבות הפרת סדר ומשמעת. המבקרים סברו כי נדרש לחדד ולהבהיר כי השימוש בכבילת אסיר למיטה צריך להיעשות במקרים חריגים ביותר, לזמן קצר ככל הניתן, וזאת רק כאשר ישנו חשש ממשי כי האסיר עלול לפגוע בעצמו ועד למתן טיפול פסיכיאטרי הולם.
כמו כן נמצאו ליקויים בתיעוד המקרים בהם נעשה שימוש בכבילה, באופן שמקשה לעקוב ולערוך ביקורת על תקינות ההליך. המבקרים מצאו כי במקום לא קיים יומן כבילות מסודר, ותחת זאת הוצג להם ריכוז של טפסים בהם מופיעות החלטות הכבילה. המבקרים התרשמו כי פרטים רבים אינם מתועדים בטפסי הכבילה, בהם אישורים של רופא ועובדת סוציאלית הנדרשים לשם ביצוע הכבילה, וכן חתימות של מפקד בית הסוהר או תיעוד לכך שאישור המפקד ניתן באופן טלפוני.
כמו כן, במרבית הטפסים שנבדקו לא הופיעה התייחסות לכך שנערכה בדיקה להמשך נחיצות הכבילה לאחר 6 שעות בהתאם להוראות פקודת הנציבות.
המבקרים סברו כי מדובר במצב חמור שכן ניהול בלתי תקין של תיעוד הכבילות, אשר אינו מאפשר מעקב ופיקוח על השימוש באמצעי הכבילה, עשוי להוביל לפגיעה בזכותם הבסיסית של האסירים לחירות ולכבוד.
בבית סוהר השרון פגשו המבקרים כלוא אשר מסר כי היה כבול ברצף במשך יומיים שלמים, שלאחריהם הועבר לבידוד למשך שבוע. הכלוא תיאר כי במשך כל הזמן בו היה כבול לא נפגש עם עובדת סוציאלית או עם כל איש צוות אחר מלבד הסוהר שהתיר את הכבילה לצורך אכילה ויציאה לשירותים ולמקלחת. לדבריו, הוא נכבל והושם בבידוד מאחר שסירב לעבור לאגף בו מצויים כלואים עמם הוא מסוכסך, מחשש שיפגעו בו, ואף איים לפגוע בעצמו אם יאלץ להשתלב באגף זה. על רקע דברים אלו נקבע כי הוא מסוכן לעצמו וזקוק לטיפול פסיכיאטרי, אותו סירב לקבל ועל כן נכבל ונענש בהשמה בבידוד. עוד סיפר למבקרים כי בעבר נכבל למשך יומייםשלאחריהם הועבר לבידוד למשך מספר ימים, וכי נמסר לו כי הכבילה היא חלק מהענישה המשמעתית. כלוא אחר שפגשו המבקרים מסר כי לפני כחודשיים היה כבול במשך שבוע.
בבית סוהר מג"ן נערכו ביקורים בשנת 2017 ובשנת 2018 ,בהם נמצאו ליקויים בתיעוד השימוש בכבילה. נמצא כי לא קיים יומן ייעודי המוקדש לתיעוד השימוש בכבילה, וכי מקרים אלו מתועדים במסגרת יומן האגף הכללי, דבר שמקשה להתחקות אחר אופן השימוש בכבילה ואינו עומד בדרישות פקודת הנציבות בנושא. המבקרים התרשמו כי היומן הקיים אינו מאורגן ומסודר ויש קושי רב לעקוב אחר סיבת הכבילה ופרק הזמן שנמשכה.
בביקור שנערך בשנת 2017 פגשו המבקרים בכלוא שנותר כבול למיטה בארבע גפיים למשך 38 שעות. מדובר בכלוא בעל היסטוריה של אשפוזים פסיכיאטריים, שמסר למבקרים כי ביקש להתאשפז במחלקות מב"ן מאחר ששמע קולות המורים לו לפגוע בעצמו. למבקרים נמסר כי לאחר בדיקה פסיכיאטרית הוחלט שאין מקום לאשפזו והוא הוחזר למתקן מג"ן. תא הכבילה נמצא בסוף המסדרון, והמבקרים סברו כי הדבר אינו מאפשר לשמוע את הכלוא במידה שהוא קורא לסוהר על מנת שזה יאפשר לו לעשות שימוש בשירותים. מתיעוד הכבילה עלה כי הכלוא הותר מהכבילה 3 פעמים ביום, למשך 20 דקות בכל פעם, וכי במהלך היממה הראשונה לא נערכה בחינה מחודשת בדבר נחיצות המשך הכבילה, וזאת בניגוד להוראות פקודת הנציבות בנושא. כמו כן, לא נמצאו האישורים הנחוצים לשם הפעלת הכבילה, בהם אישור רפואי לפיו אין בכבילה לגרום לנזק רפואי, ואישור בדבר היוועצות עם פסיכיאטר. המבקרים סברו כי מדובר במצב חמור המעיד על שימוש לא מידתי ובלתי מבוקר באמצעי פוגעני זה. מצב זה חמור במיוחד נוכח העובדה שמתקן מג"ן מיועד מלכתחילה לכלואים הסובלים ממוגבלויות נפשיות וקוגניטיביות.
בבית סוהר שקמה ביקרו המבקרים בתא כבילה, המכיל מיטה עם לולאות המיועדות לכבילת הידיים והרגליים של הכלוא. מדובר בתא קטן, בגודל של כ-4 מ"ר. בתא אין חלון והמבקרים התרשמו כי שוררת בו תחושת מחנק. בתא שירותי כריעה שאינם מופרדים משטח התא וכיור. השירותים חשופים לעיני העוברים והשבים ליד התא באופן שפוגע בפרטיות הכלוא. למבקרים נמסר כי במקרים בהם יש חשש שהכלוא עשוי לפגוע בעצמו הוא נכבל כשידיו כלפי מעלה לצדי הראש. המבקרים סברו כי מדובר בתנוחה מכאיבה הגורמת לסבל מיותר ואין לה הצדקה.
בבית סוהר אשל ביקרו המבקרים בתא הכבילה. מדובר בתא קטן מאד, גדול אך במעט מהמיטה אליה נכבל הכלוא. בתא אין חלון, ושוררים בו לכלוך וצחנה. משיחות שערכו המבקרים עם כלואים עולה כי בעת הכבילה הם נאלצים לקרוא לסוהרים לאורך זמן רב על מנת שיתאפשר להם להתפנות לשירותים. אחד הכלואים מסר שבעת שהיה כבול נאלץ לעשות את צרכיו על עצמו מאחר ולא הגיע סוהר שיתיר אותו מהכבילה. כלוא אחר מסר שנשאר כבול לאורך כל שעות הלילה ולא הגיע אליו סוהר שיתיר אותו למרות צעקות שלו ושל כלואים אחרים באגף. עוד עלה שתא הכבילה משמש להחזקת כלואים בהפרדה ובידוד, בהיעדר תאים פנויים אחרים. המבקרים סברו כי מדובר במצב בעייתי שכן אין בתא שירותים והכלואים תלויים בכך שסוהר יגיע ויאפשר להם לצאת מהתא. מעיון ביומן הכבילות עלה כי מרבית מקרי הכבילה נמשכו עד 48 שעות, אך קיימים גם מקרים בהם הכבילה נמשכה לפרק זמן ארוך יותר. באחד המקרים הכלוא נכבל לשישה ימים רצופים מחשש לפגיעה עצמית.
בבית מעצר קישון פגשו המבקרים בעצור ימים הסובל מבעיות נפשיות רבות, שהיה כבול למיטה בידיו וברגליו. למותר לציין, כי השימוש בכלי המעצר תוך מניעת טיפול פסיכיאטרי מהווה פגיעה קשה בזכויותיו של העצור. כמו כן יוער, כי שוטר המגלה בעצור סימנים לבעיות נפשיות מחויב להביאו לבדיקה פסיכיאטרית לאלתר לפי סעיף 10 לפקודת מטא"ר 12.03.02 ,העוסקת בטיפול הרפואי בעצורים.
בבית סוהר גבעון מסר אחד הכלואים למבקרים כי היה כבול למיטה כשידיו כבולות מעל לראשו לפרק זמן של 24 שעות, שבמהלכן לא התירו אותו על מנת שיוכל לעשות את צרכיו. כתוצאה מכך נאלץ לעשות את צרכיו על עצמו ובגדיו התלכלכו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה