ב. צפיפות קשה
"שטח מחיה פיסי של אסיר מהוה אחד מצרכיו הבסיסיים ביותר, הקיומיים. חיוני מכל בחינה כי יתקיים שטח שבו יוכל האסיר לחיות את חייו במגבלות הנובעות ממאסרו. ענייננו בליבת כבוד האדם, בגרעין הזכות".
סוגיית הצפיפות הקשה בבתי הסוהר שבה ועולה בדוחות הסניגוריה הציבורית. על פי נתוני שב"ס מן השנים האחרונות, שטח המחיה הממוצע לאסיר עומד על כ-3 מ"ר בלבד. ממוצע זה חורג באופן משמעותי מן הסטנדרט שנקבע בסעיף 2(ח) לתקנות בתי הסוהר – תנאי מאסר ובסעיף 3(ה)(3) לתקנות המעצרים, לפיו שטח המחיה לכלוא לא יפחת מ-4.5 מ"ר. שטח המחיה המינימאלי לאסיר במתקני הכליאה בישראל רחוק אף מן הסטנדרט המקובל במדינות מערביות, שנע בין 6 ל-12 מ"ר, ובממוצע עומד על 8.8 מ"ר לאסיר. בעיית הצפיפות אינה מתמצה בשטח המחיה בלבד – היא באה לידי ביטוי גם במספר הכלואים השוהים בכל תא. כך, בעוד שלפי נתוני
שב"ס מאוכלסים מרבית התאים בארבעה כלואים או יותר, ובחלקם שוהים אף למעלה מעשרה, סעיף 2((ז) לתקנות בתי הסוהר וסעיף 3(ה)(2) לתקנות המעצרים קובעים כי בכל תא לא יהיו יותר מ-4 מיטות לכלואים. הביקורים הרשמיים שעורכת הסניגוריה הציבורית במתקני הכליאה מדי שנה מאששים נתונים אלה, ומציירים תמונה מוחשית ועגומה של צפיפות קשה השוררת ברבים מבתי הסוהר ומתקני המעצר.
שאלת תחולתן של התקנות על כלל מתקני הכליאה בישראל ניצבה בליבת בג"ץ שטח המחיה. בעתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח בישראל והמרכז האקדמי למשפט ועסקים, נטען כי יש לפרש את התקנות באופן המחייב את הרשויות להקצות לכלואים את שטח המחיה המינימאלי הקבוע בהן. בפסק הדין מיום 13.6.2017 הכריע בג"ץ לטובת העותרים, וקבע כי שטח המחיה המזערי לכל אסיר ועצור יועמד על 4 מ"ר ללא השירותים והמקלחת (או 4.5 מ"ר כולל שטח השירותים והמקלחת) תוך 18 חודשים מיום מתן פסק הדין, ושבתוך 9 חודשים יועמד על 3 מ"ר לפחות, ללא שטח השירותים והמקלחת.
מאז ניתן פסק הדין התקיימו בבג"ץ מספר דיונים נוספים בנוגע לאופן יישומו, בעקבות בקשת המדינה לדחיית המועדים שנקבעו במסגרתו. ברקע לבקשה עדכנו הרשויות בדבר הצעדים הצפויים לצורך מימוש השלב הראשון, וביניהם הרחבת הסדר השחרור המינהלי הקבוע בפקודת בתי הסוהר, עריכת עבודות שיפוץ ובינוי באגפים, הקמת אוהלים עבור עצורים ביטחוניים והסבת מתקן סהרונים לצורך כליאת אסירים שהורשעו בעבירות שהייה בלתי חוקית. ביום 1.11.2018 קיבל בג"ץ את בקשת הדחייה באופן חלקי, וקבע כי השלב הראשון של פסק הדין יתבצע עד לתאריך 30.4.2019 והשלב השני יחול עד ה - 2.5.2020.
הצפיפות ששוררת במתקני הכליאה בישראל מהווה פגיעה חמורה בזכויותיהם של הכלואים בכבודם, בפרטיותם ובבריאותם. פגיעה זו מתעצמת לנוכח תנאי מחייתם הקשים ממילא, הכוללים חום ומחנק בתאים, תנאי היגיינה ותברואה ירודים, חשיפה מוגבלת לאוויר הפתוח, שירותים ומקלחת שאינם מופרדים מאזור המגורים, ועוד. סד הזמנים שנקבע בבג"ץ שטח המחיה שיקף את הצורך במציאת פתרון קונקרטי למצוקת הכלואים בטווח הזמן הקרוב, ויש להצר על התמהמהות הרשויות האמונות על הטיפול בסוגיה. בהקשר זה יצוין, כי הסיבה לעיכוב נובעת בין השאר מן הבחירה בפתרונות אשר גובים מאמצי התארגנות ניכרים וחלקם כרוכים בתוספות תקציב משמעותיות. יתר על כן, המדובר בפתרונות שרובם קוסמטיים, המתמקדים בדרכים טכניות להגדלת שטח המחיה ואינם מבטאים שאיפה מהותית לצמצום שיעורי הכליאה.
הסניגוריה הציבורית סבורה כי ראוי לבחון במקביל גם פתרונות מסוג אחר שנוגעים ישירות למדיניות הכליאה, בדמות פיתוח וקידום חלופות מעצר ומאסר. פתרונות אלה אינם רק יעילים וקלים ליישום, אלא גם מבטאים את ההבנה כי הקטנת שיעורי הכליאה עולה בקנה אחד עם תכליות המעצר והענישה. ראוי להזכיר לעניין זה את המלצות "הועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים", אשר אומצו על-ידי הממשלה, לצמצום השימוש במאסרים והרחבת האפשרויות לשיקום בקהילה.
הפחתת מספר המעצרים עשויה גם היא להקטין באורח משמעותי את הצפיפות במתקני הכליאה, תבטא – כדברי המשנה לנשיאה (בדימוס) רובינשטיין – את "הטמעת מסר המחוקק לפיו מעצר הוא המוצא האחרון בשרשרת האפשרויות העומדות לרשות מערכת האכיפה".
ב-16 מהמתקנים בהם נערכו ביקורים רשמיים בשנים 2017 ו-2018 ,התרשמו המבקרים מתנאי צפיפות קשים ביותר בחלק מן האגפים. בעיית הצפיפות ניכרת ביתר שאת בבתי הסוהר בהם שוהים אסירים שהורשעו בעבירות ביטחוניות. על רקע מצב דברים זה, ישנו קושי ממשי בהחרגת אסירים אלה מגדר תיקון החקיקה שבמסגרתו הורחב מנגנון השחרור המינהלי אשר נועד לתת מענה מיידי לבעיית הצפיפות, וזאת בפרט לאור תחולת פסק הדין על אוכלוסיית האסירים בכללותה.
בבית סוהר עופר, בו שוהים אסירים המסווגים כביטחוניים, התרשמו המבקרים מצפיפות קשה ביותר. בעיית הצפיפות חריפה במיוחד באגף המיון והקליטה, אשר נמצא בתפוסה מלאה בחלק ניכר מהזמן. כל תא מיועד לאכלוס 10 כלואים, כאשר שטח מחיה המוקצה לכל אדם עומד על 2.1 מ"ר. בנוסף להיותם של תנאים אלה קשים כשלעצמם, בביקור נמצא כי לעתים מספר הכלואים בכל תא מגיע ל-11 ואף 12 . במקרים אלה נאלצים הכלואים הנוספים לישון על גבי הרצפה, וזאת בניגוד לפסיקת בג"ץ משנת 2007, שלפיה על שירות בתי הסוהר לספק מיטה לכל אסיר. לעניין זה יודגש, כי לצד הפגיעה בזכותם לכבוד של הכלואים הלנים על גבי הרצפה, נפגעות גם זכויותיהם של יתר השוהים בתא, לנוכח הצמצום הנוסף של מרחב המחיה המוקצה לכל אדם (1.75 מ"ר במקרים בהם משוכנים 12 כלואים בתא). גם באגפי הקטינים התגלתה צפיפות, חרף העובדה כי הם מכילים כמחצית מתקן הכליאה, ואף נסגרו שניים מן התאים באגף 13. גודלו של כל תא הוא כ-21 מ"ר, והוא מכיל 5 מיטות קומתיים, ארוניות וחדר שירותים. התאים מיועדים לאכלס 10 כלואים, כאשר בפועל שוהים בהם עד 9 קטינים. עוד התרשמו המבקרים כי תאי
הבידוד וההפרדה הם צפופים ביותר – למרות שגודלם 5 מ"ר, השטח הפנוי קטן משמעותית מאחר שכל תא מכיל ארבע מיטות.
לצד האמור יצוין, כי בימים אלה נבנים בבית הסוהר שני אגפים חדשים שנועדו לרווח את מרחבהמחייה הנתון לכלואים, על רקע פסיקת בג"ץ. למבקרים נמסר כי הבנייה צפויה להסתיים בחודש מרץ 2019 ,כאשר בשלב הראשוני יועברו לאגפים החדשים כ-320 אסירים. אף שיש לברך על מהלך זה, חלק מבעיות הצפיפות החריפות, בדגש על הלנת הכלואים על הרצפה באגף הקליטה והמיון,אינן סובלות דיחוי ודורשות מענה מיידי בלא תלות בהשלמת הבנייה.
בבית סוהר מגידו נמצא כי שוררת צפיפות חמורה באגפים 1 ו-2 ,המיועדים להחזקת אסירים בגירים המסווגים כביטחוניים. כל אגף יכול לאכלס 120 אסירים, כאשר ביום הביקור היו שניהם בתפוסה כמעט מלאה. בכל אגף 12 חדרים בני 22 מ"ר המיועדים ל-10 כלואים, ובהם חמש מיטות קומתיים, עשר ארוניות, ותא שירותים. יוצא, אם כן, כי לכל כלוא שטח מחיה של פחות מ-2.2 מ"ר. בנוסף, גילו המבקרים על מקרה בשנת 2018 בו שהו באגף 129 כלואים בו זמנית – כלומר, חריגה של תשעה כלואים מן המכסה המרבית – כאשר חלקם נאלצו לישון על הרצפה, באופן המנוגד לפסיקת בג"ץ בדבר החובה להעמיד מיטה לכל אסיר. עוד יצוין כי בביקור שנערך בשנת 7 התרשמו המבקרים כי התאים באגף אסירי העבודה אף הם צפופים ביותר. גודלם של התאים באגף עומד על 9 מ"ר, כאשר בכל תא שוהים ארבעה כלואים. משמעות הדבר, כי שטח המחיה לאדם עומד על 2.25 מ"ר, כשבחלק מן התאים שוררת צפיפות רבה יותר לנוכח הימצאות מיטות רבות יותר מכפי שנדרש. בבית סוהר שקמה שהו שני אסירים ביטחוניים בתא הכבילה. לפני כן שהו השניים באגף המעבר מפאת חוסר התאמה (האחד המתין להשמה, והשני – בעל רקע פסיכיאטרי – התעתד לעבור למתקן כליאה אחר), והועברו לתא כ-24 שעות טרם הביקור בשל שיפוץ. שטחו של התא 3.56 מ"ר, כולל שירותי כריעה בגודל 0.36 מ"ר ומיטות קומתיים שממדיהן 1.36 מ"ר, כך ששטח המחיה הפנוי עומד על פחות מ-1.5 מ"ר. המבקרים התרשמו כי תא זה אינו יכול לאכלס שני אנשים בשום פנים ואופן.
בית המעצר אילת מכיל שישה תאים אשר גודלם נע בין כ-3.5 מ"ר לכ- 6 מ"ר, שנועדו לאכלס בין 4 ל-6 כלואים. משמעות הדבר, כי שטח המחיה הממוצע לכלוא עומד על פחות מ-1 מ"ר, ובתא הצפוף ביותר – 0.77 מ"ר לאדם. התאים אפוא קטנים מאד ביחס למספר השוהים בהם, בעיה המתעצמת לאור העובדה כי המיטות יצוקות מבטון וחוסמות כמעט כל מרחב חופשי. תנאי המחיה בתאים אלה חורגים באופן ניכר מן הרף הנדרש על פי התקנות, ומהווים פגיעה חמורה בזכויות הכלואים, כעולה מפסיקת בית המשפט העליון.
סוגיית הצפיפות בבית המעצר אילת שבה ועולה בדוחות הביקורים הרשמיים מטעם הסניגוריה הציבורית. פעם אחר פעם נמסר למבקרים כי צפוי לקום בעיר בית מעצר חדש אשר יחליף את המתקן הקיים, אולם המועד להשלמת הבנייה הולך ונדחה. בביקור האחרון במתקן משנת 2018 ,נמסר כי בשל קיצוצים בתקציב משטרת ישראל לא ייבנה בית מעצר חדש במהלך שנת 2019 .אשר על כן, עדכן מפקד המתקן לגבי היערכות לתכנית חלופית לטיפול בבעיית הצפיפות, שעניינה צמצום מקומות הכליאה ל-19 עצורים במקום 30 כיום. מהלך זה יצריך שיפוץ בתאים, הכולל שבירה של מיטות הבטון. כן נמסר למבקרים כי בעקבות הדוח הקודם, הוחלט להפסיק להחזיק בתא מספר 6 (שגודלו 4.65 מ"ר) יותר משלושה כלואים במקביל.
בבית סוהר אשל התרשמו המבקרים כי התאים ברוב האגפים קטנים וצפופים יותר מהסטנדרט הנדרש, ובחלקם בקושי ניתן לעמוד או לשבת לצד המיטות. באגף הבידוד נמצא, כי גודל התאים הממוצע עומד על כ-2.5 מ"ר, כאשר בכל תא תופס את מרבית השטח דרגש בטון המשמש כמיטה. באגף טעוני ההגנה שהו בתא שגודלו 17.5 מ"ר 8 כלואים (דהיינו, 2.2 מ"ר לאדם). במחלקה הטיפולית נערך באחרונה שיפוץ כללי, שבמסגרתו הורחבו החדרים. אף על פי כן, נמצא כי שטח המחיה הממוצע לכלוא עודנו קטן ביותר – 1.89 מ"ר, ללא השירותים והמקלחת.
במכלול ועדת השחרורים גודלם של התאים עומד על 7 מ"ר, ובהם מוחזקים בדרך כלל 5-6 כלואים (שטח מחיה של פחות מ-2 מ"ר לאדם). באגף השמורים תאים בגודל כ-5 מ"ר, מיועדים לאכלס בין כלוא אחד לשניים. הואיל ותא השירותים והמקלחת תופס חלק גדול מן המרחב, שטח המחיה שנותר לכלואים בפועל הוא מזערי.
בבית סוהר איילון מצאו המבקרים כי גודל התאים במרבית אגפי המתקן אינו עולה בקנה אחד עם דרישת התקנות, הן לגבי מספר הכלואים המקסימלי והן ביחס לשטח המחיה המינימלי לאדם. כך, למשל, בתא שגודלו 10 מ"ר הנמצא באגף הנקי מסמים הוחזקו ארבעה כלואים, באופן המקצה לכל אדם שטח מחיה של 2.5 מ"ר, כולל השירותים והמקלחת. בתא אחר באגף שהו 8 כלואים בשטח של 21 מ"ר (קרי, 2.6 מ"ר לאדם). באגף התורני שוררת צפיפות קשה. המבקרים הבחינו בשני תאים לפחות בהם שוכנו 8 כלואים, במרחב של 12 מ"ר – כלומר, 1.5 מ"ר לאדם. באגף השמורים שהו שני כלואים בתא שגודלו 6 מ"ר, כולל השירותים והמקלחת, ובאגף 7 עומד שטח המחיה הממוצע על כ-3.5 מ"ר לכלוא. העובדה שבחלק ניכר מהאגפים שוהים יותר מ-4 כלואים בתא, מעצימה את תחושת הצפיפות ומגדילה את הפגיעה בפרטיותם.
בבית סוהר מעשיהו נמצא כי שוררת בחלק מהאגפים צפיפות קשה. באגף טעוני פיקוח, למשל, שהו חמישה כלואים בתא שגודלו 8.75 מ"ר, באופן המותיר לכל אחד שטח מחיה של 1.75 מ"ר. באגף מתקדמים שהו ארבעה כלואים בשטח מחיה של 2.6 מ"ר לאדם. באגף משתלבים התרשמו המבקרים מתנאי צפיפות הנובעים מריבוי כלואים בתאים: באחד התאים בהם ביקרו שהו 7 כלואים ב-21 מ"ר (3 מ"ר לאדם), בתא אחר שהו 8 כלואים ב-30 מ"ר (3.75 מ"ר לאדם).
בבית סוהר נווה תרצה התרשמו המבקרים כי חלק ניכר מן התאים מאוכלסים בצפיפות רבה.
באגף משתלבות ב' שוהות 6 אסירות בתא שגודלו 10 מ"ר, כך שלכל אחת שטח מחיה הקטן מ-1.7 מ"ר. באגף סביון שוהות שתי אסירות בתא שגודלו 7 מ"ר, כולל השירותים והמקלחת. באגף ההפרדה תא שגודלו 3.6 מ"ר, כולל השירותים והמקלחת אשר תופסים חלק ניכר מהמרחב.
בבית סוהר סהרונים ניכרת צפיפות רבה בשני אגפי המתקן. במהלך הביקור שנערך בשנת 2017 ,היו שני האגפים בתפוסה כמעט מלאה. בכל אגף ישנם 12 תאים בני 22 מ"ר, שנועדו לאכלס 10 מוחזקים בתא. משמעות הדבר, כי לכל שוהה שטח מחיה מזערי של 2.2 מ"ר, ובקיזוז תא השירותים – 2 מ"ר לאדם. גם בתאים שאינם בתפוסה מלאה שוררת תחושת צפיפות קשה, כתוצאה מהותרת מיטות הקומתיים המיותרות. בביקור שנערך בשנת 2018 אמנם היה בית הסוהר בתפוסה חלקית, אולם ישנו חשש להחרפת בעיית הצפיפות על רקע החלטת הממשלה בדבר סגירת מתקן "חולות". למבקרים נמסר, כי התפוסה המרבית של המתקן צפויה להצטמצם לכדי 760 מוחזקים על מנת לעמוד בתנאי פסיקת בג"ץ, וזאת תוך עריכת התאמות נדרשות לשם הכשרת מתחמים אשר אינם כיום בשימוש.
בבית סוהר גבעון נמצא כי ישנה צפיפות קשה באגף המוחזקים לגירוש, אשר נובעת מהשמתם של מוחזקים רבים בכל תא. באחד התאים שגודלו כ-62 מ"ר ניתן לאכלס עד 16 מוחזקים, כך ששטח המחיה לאדם עומד על 3.92 מ"ר כאשר הוא נמצא בתפוסה מלאה. בנוסף התלוננו המוחזקים על הקשיים הכרוכים בשהייה משותפת של מספר כה גדול של אנשים, הן כתוצאה מהרעש, והן לנוכח מגבלות תקשורת שמקורן בפערי שפה ותרבות. במכלול הקליטה תא השגחה ופיקוח בגודל 4.9 מ"ר המיועד להחזקת שני אנשים, במרחב מחיה של 2.45 מ"ר לאדם. גם באגף הנשים המוחזקות שוררת צפיפות רבה שעה שנמצא בתפוסה מלאה. באחד התאים שהו ארבע מוחזקות בשטח של 27.72 מ"ר, המיועד לאכלס 6 נשים (קרי, בשטח מחיה של 2.3 מ"ר). המבקרים התרשמו, כי גם בהינתן תפוסתו החלקית שררה בתא תחושת צפיפות, בשל המיטות שאינן בשימוש.
בבית המעצר אוהלי קידר מצאו המבקרים כי בחלק מהתאים שוררת צפיפות רבה. כך, למשל,
באגף המעבר ישנו תא בגודל 3.36 מ"ר שנועד לאכלס שני כלואים – קרי, שטח מחיה של 1.68 מ"ר לאדם. בתא מפוקח המצולם 24 שעות ביממה, המיועד לעצורים בהשגחה, מוחזקים 6 כלואים בשטח של כ-17 מ"ר. משמעות הדבר, שלכל כלוא שטח מחיה העומד על 85.2 מ"ר בלבד, וזאת כולל השירותים והמקלחת.
בבית סוהר חרמון שטחו הממוצע של כל תא עומד על כ-5.2 מ"ר, ובו מאוכלסים שני כלואים. משמעות הדבר, כי לכל כלוא שטח מחיה של 2.6 מ"ר – בערך מחצית מן הסטנדרט הקבוע בתקנות. בנוסף התרשמו המבקרים כי התאים באגף ההמתנה הם קטנים, צפופים וחנוקים במיוחד. לעניין זה נשמעו תלונות מפי הכלואים, כי הם מתקשים לשהות בתנאים אלה לעומת השהייה בתאים באגפים האחרים.
בבית סוהר רמון שוהים באגפים הביטחוניים 8 כלואים בכל תא, באופן המספק שטח מחיה אשר קטן מ-3 מ"ר לאדם.
בבית מעצר הדרים חלק מהכלואים שוהים בתאים קטנים וצפופים. כך, למשל, באגף מתחילים התאים הם בגודל של כ-6.9 מ"ר, בהם שוהים עד שלושה כלואים במיטות קומתיים. משמעות הדבר, כי בתפוסה מלאה שטח המחיה לכלוא עומד על 2.3 מ"ר. יצוין, כי בביקור שנערך בשנת 2018 התרשמו אנשי הסניגוריה הציבורית כי במרבית התאים שהו עד שני כלואים בלבד, באופן המספק לכל אדם כ-3.5 מ"ר.
בבית סוהר השרון התרשמו המבקרים כי שוררת צפיפות באגף 11 ,שאליו הועברו הכלואים מהאגף השמור לנוכח עבודות שיפוץ. כך, למשל, בתא שגודלו כ-5 מ"ר (כולל השירותים והמקלחת) שהו שני כלואים.
בבית סוהר שאטה נמצא כי מרבית האגפים צפופים. בביקור משנת 2018 עלה, כי שטח המחיה הממוצע לאדם עומד על 3.4 מ"ר, כאשר בחלק מן התאים שוהים עשרה כלואים. בביקור שנערך בשנת 2017 ,הלינו הכלואים העצורים עד תום ההליכים על צפיפות איומה, אשר נובעת בין היתר מהצבת עד שמונה אנשים בכל תא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה