למה הזיכוי של חייבטוב כל כך חשוב
עמנואל גרוס - 05.08.2018 20:00 |עודכן ב: 06.08.2018 12:11
ביום האחרון לכהונתו של השופט אורי שוהם בבית המשפט העליון, הוא בחר להקריא את ההחלטה בערעור הפלילי של אדם בשם אלישע חייבטוב, אשר הורשע בעבירות של שוד ורצח והספיק לרצות 12 שנים מתוך מאסר העולם שנגזר עליו, לפני שהעליון זיכה אותו מכיוון שהתגלו פגמים באופן שבו נגבתה הודאתו, שהובילה להרשעה.
אין ספק כי המשפט הפלילי בארץ עבר שינוי חשוב מאז סוף שנות ה–80. אז דן בית המשפט העליון בעניינו של חייל בכלא צבאי שנחשד כי בלע סמים אסורים. הוא שוכנע לשתות מי מלח שגרמו לו להקיא את הסמים, מה שסיפק לתביעה ראיה. ניסיונו של החייל לפסול את השימוש בראיה הזאת נגדו בשל הפרת זכותו לפרטיות, נדחה. בית המשפט העליון פסק, כי בישראל לא נוהג כלל הפסילה המוכר בשם "פרי העץ המורעל" במשפט האמריקאי, ואותנו לא מעניין איך הושגה הראיה אלא האם יש בה כדי להוכיח את העובדות.
בעקבות המהפך החוקתי עם חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, השתנתה גם הדעה בעליון. הנשיאה דורית ביניש קבעה בפסק דין תקדימי, כי אמנם מערכת המשפט לא תאמץ את הכלל האמריקאי, אך תלך בעקבות כלל מתון יותר הנוהג בקנדה, ויצרה כלל המוכר בשם דוקטרינת הפסילה הפסיקתית.
כלל הפסילה הציב את החברה בדילמה: האם נרצה להתעלם מראיה שיש בה כדי להצביע על אשמתו של אדם, ובמיוחד בעבירות חמורות, או נאמר למדינה שאין לה רשות, גם לא בשם הצורך לחקור את האמת, להשתמש באמצעים פסולים תוך הפרת זכויות אדם בסיסיות של הנחקרים או העומדים לדין.
החידוש בזיכויו של חייבטוב הוא, שבית המשפט העליון המחיש כי גם כשמדובר בעבירה חמורה כמו רצח, הוא לא יהסס לפסול הודאה של חשוד אם היא נגבתה ממנו תוך הפרה גסה של זכויותיו. במקרה הזה נמנעה זכותו להיוועץ עם עורך דין במשך כשבועיים, כאשר מניעת הזכות הזאת הביאה בסופו של דבר למסירת ההודאה בפני מדובב. בעצם, המדובב הודה כי השפיע בדרכי עורמה על מניעת הזכות מהחשוד, שכן היה ברור לו שמפגש עם עורך דין יביא כנראה להפסקת שיתוף הפעולה עמו כמדובב.
חשיבותו של פסק דין זה היא בכך, שהוא ממשיך לפתח פסיקה עקבית מאז חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שנועדה לעמוד על משמר זכויותיו של החשוד בהליך הפלילי, עד כדי פסילת ראיה עיקרית כמו הודאה, וזיכוי בתיק רצח. בעצם, מה שבית המשפט העליון אומר לנו הוא, שחקר האמת אינו חזות הכל. ההליך הפלילי הוא חלק מהתהליך הדמוקרטי של עשיית צדק. עשיית צדק אין משמעה רק מציאת האשם וזיכוי החף מפשע, תוך הגעה לחקר האמת — חקר האמת צריך להיעשות תוך שמירת זכותו של חשוד להליך הוגן. הזכות להליך הוגן נהפכה במשפטנו מאז חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לזכות חוקתית שהפגיעה בה אפשרית רק בתנאים מיוחדים המפורטים בפסקת ההגבלה הקבועה באותו חוק.
הזכות להליך הוגן היא בעצם בית קיבול לאגד של זכויות יסוד של חשוד, ובהן הזכות להיוועץ עם עורך דין, לא רק היוועצות פורמלית אלא זכות לייצוג אפקטיבי וראוי, לאמור היוועצות עם עורך דין המצוי בתחום המשפט הפלילי והמסוגל לתת הגנה ראויה לאותו חשוד.
כאן יש להוסיף, כי לאחרונה הועלתה הצעה להרחיב את מושג ההיוועצות בעורך דין על מנת לאפשר את נוכחותו בזמן החקירה ובחדר החקירה, כדי לעזור לחשוד לדעת בזמן אמת, מתי החוקרים מפירים את זכויותיו ולנסות למנוע זאת. בלא מעט מדינות במערב, דוגמת ארה"ב, עורך הדין נוכח בזמן החקירה, וללא נוכחותו לא תתאפשר חקירת החשוד. אם המשטרה תערוך את החקירה ללא נוכחות עורך הדין, הודאה שהושגה במהלכה עלולה להיפסל. משטרת ישראל מתנגדת להצעה זו, מחשש שעורכי דין יכשילו את החקירות. חששה של המשטרה מובן, אך לדעתי הגיעה השעה להרחיב את מושג הזכות לייצוג הולם כך שתכלול גם את נוכחותם של עורכי הדין בחדרי החקירות.
הלקח הראוי לרשויות מזיכויו של חייבטוב הוא, שלחברה יש אינטרס ברור להביא עבריינים לדין, אך לא בכל מחיר, ובטח שלא במחיר של הפרת זכויות אדם על ידי המשטרה עצמה בחקירותיה.
ומלה אישית. זכיתי להכיר את השופט שוהם בשירותנו המשותף בפרקליטות הצבאית. כבר אז בלט כמשפטן מוכשר, אדם ישר וחרוץ מאוד. זכתה מדינת ישראל שהוא שירת אותה משך שנים ארוכות, ורשם דף מפואר בפסיקתו של בית המשפט העליון בתחום האישי.
הכותב הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, וחבר סגל במכללת נתניה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה