מחסור בלחם ובישול בקומקום חשמלי: בבתי הכלא, אוכל הוא נשק
מחקר מביא עדויות של אסירים על תנאי תזונה קשים בבתי הסוהר, שמאשימות את שב"ס בשימוש ציני באוכל לצורכי ענישה: "בזמנים קשים שאין ירקות, אנשים מוכנים לשלם אפילו בבגדים יקרים"
יהושע (ג'וש) בריינר - 09.09.2018 04:58 |עודכן ב: 10.09.2018 16:03
רגעים אחרי שדלת הפלדה נטרקת, אסיר שנכנס לכלא יודע שהוא לא מתחיל רק לרצות את עונשו, אלא גם להתאים עצמו לסדר החדש: מעתה הוא נתון לשליטת שירות בתי הסוהר. דברים מובנים מאליהם כמו ארוחות מסודרות, פירות וירקות הופכים בכלא לאמצעי הישרדות, ולפעמים לכלי של ענישה ותגמול בידי הסוהרים. מחקר חדש שהתקבל באחרונה לפרסום בכתב העת של האגודה האירופאית לקרימינלוגיה שנערך באוניברסיטת בר אילן חושף תנאי מזון קשים של אסירים בישראל ומאשים את שב"ס בשימוש מניפולטיבי באוכל, המשמש כלי לקביעת מעמדו של האסיר בתוך בתי הסוהר. בשב"ס דחו את ממצאי המחקר.
המחקר, "מזון בתת־התרבות של בתי הסוהר", שבוצע על ידי פרופ' תומר עינת ומורן דווידיאן מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן, נערך ב–2015. הוא כלל ראיונות עומק עם 20 אסירים לשעבר שריצו תקופת מאסר של שלוש שנים לפחות בבתי סוהר עם רמת אבטחה מקסימלית, שהם בדרך כלל מבצעי עבירות חמורות, שקיים לגביהם חשש לבריחה. האסירים נבחרו בהתאם לחלוקה בין שיעור היהודים והערבים הכלואים בישראל והם נשאלו לגבי סוגיה אחת בלבד: האוכל בכלא. תשובותיהם חשפו שוק שחור המתנהל מאחורי הסורגים, וכיצד הוא משפיע על מעמדות בתוך בתי הכלא. "מדיניות התזונה של שב"ס מפלה בין אסירים ומפרה באופן ברור את זכויות האדם הבסיסיות שלהם, דבר המצביע על ניצול כוחם של הסוהרים", כותב פרופ' עינת, "נעשה שימוש באוכל כפרס או לענישת אסירים באופן המנציח את אי השוויון בין האסירים ומעודד סחר לא חוקי במצרכי מזון בכלא, ובפועל, המזון והחזקתו משמשים ככלי רב עוצמה להנצחת מעמדות וניצול אסירים חלשים אחרים".
16,041 כלואים מוחזקים כיום בבתי הסוהר בישראל. כשליש הם אסירים ביטחוניים, שאליהם המחקר אינו מתייחס. היתר הם אסירים, עצורים ונאשמים המוחזקים במעצר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם. שב"ס אמור להעניק להם שלוש ארוחות ביום: בשש בבוקר, ב–12 בצהריים, וארוחת ערב בחמש. אלא שהאסירים הצביעו במחקר על מחסור במזון. "לפעמים היה מחסור בלחם", סיפר האסיר ח', "אני אומר לך שלפעמים לא היה בכלל לחם בבית סוהר. לפעמים לא היו ירקות — בצל, גזר, תפוח אדמה. אתה יודע איזה כאוס היה שם? היו קרבות על אוכל".
"אנחנו פחות בני אדם מהם?"
דו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת הראה כי ב–2017 נמכרו בכל הקנטינות מוצרים בסך 92 מיליון שקלים. רוב הנמכרים ביותר הם מוצרי מזון בסיסיים: המוצר הנמכר ביותר היה שימורי טונה, ואחריו חלב עמיד וקפה שחור. "מסקירה אקראית של המוצרים שנרכשו נראה כי אסירים רבים רוכשים ביגוד חם וכן מוצרי מזון רבים", נכתב בדו"ח, "ייתכן ויש מקום לבחון אם הדבר מעיד על כך שבתי הכלא אינם מחוממים כראוי, ואם התפריט התזונתי ששב"ס מספק לאסירים אינו מספק והם נאלצים להשלימו בעצמם בקנטינות".
לצד דיווח על אוכל חסר, עיקר הטענות של האסירים עסקו באיכותו. האסירים הצביעו על שתי תופעות: הראשונה היא שסגל הפיקוד של הכלא מקבל מזון איכותי יותר מזה של האסירים, והשנייה היא שאסירים נוהגים לבשל בתא את המזון שקיבלו כדי לשפרו או לחממו. הבישול נעשה בהיחבא, בעיקר בתוך קומקומים חשמליים, דבר העלול לדברי האסירים לסכן את חייהם.
אסירים נחשפים לאוכל של הסוהרים כיוון שבחלק מבתי הסוהר הם מגישים אותו. "המזון שהוגש למפקדי הכלא הוא רמה אחת מעל", סיפר האסיר ס', "העובדה שיש הפרדה בין המזון של הסגל למזון של האסירים הוא עניין בפני עצמו. האם אנחנו פחות בני אדם מהם?", תהה. "אסירים שעובדים במטבח של הסגל חוזרים לאגף ומספרים מה הולך שם. הם אומרים שההבדל באוכל שלנו לבין האוכל שלהם הוא כמו בין גן עדן לכדור הארץ", הוסיף האסיר א'. אסירים אחרים סיפרו כי חוסר סדר בחלוקת אוכל יוצר תסכול ועצבנות בקרב אסירים, וכי הסוהרים לא מתייחסים לאסיר שפספס ארוחה. "יום אחד הגיע האוכל בשלוש במקום ב-12 בצהריים", סיפר האסיר ס', "אנשים התחרפנו. זה יצר הרבה רעש בכלא כי אסירים רגילים לקבל את האוכל בשעה קבועה ולפי זה לקבוע את לוח הזמנים שלהם. אתה לא יכול לשנות להם את זה". על כך הוסיף א': "האוכל לא תמיד מגיע בזמן. זה גרם לעצבנות רבה. אוכל זה כמו אוויר בכלא. אם האוכל לא מגיע, מה אתה יכול לעשות? כולם נופלים לאותו בור וזה יצר הרבה תסכול".
עוד עולה מהמחקר שימוש שעושה שב"ס באוכל כתגמול או כעונש לאסירים. פרופ' עינת כותב כי שלילת זכותו של אסיר לרכוש מזון בקנטינה בשל עבירות התנהגות בכלא מהווה "פגיעה קשה באיכות חייהם של האסירים וביטוי ממשי וכואב לחוסר כוחם לעומת הכוח המופרז של מערכת הכליאה". האסירים מספרים זאת בעצמם: "שב"ס מעניש באמצעות מזון", סיפר האסיר י', "כשהוא שולל ממישהו את הזכות לרכוש אוכל בקנטינה, הוא יודע שלאסיר לא יהיה מה לאכול, כי מי נוגע באוכל של הכלא?".
הפוליטיקה של האוכל
ירקות ופירות טריים וגישה למזון משמעותה יותר כוח בכלא. מי שנהנים מכך בעיקר הם אסירים העובדים במטבח, מקצים מזון למנות ובהמשך מחלקים אותן בין התאים. הם נהנים מסטטוס גבוה, בגלל הגישה לאוכל איכותי ואל מפקדי הכלא. אסירים במחקר ציינו שאסירים העובדים במטבח מתוגמלים באופן לא רשמי שפוגע בשוויון. "כל מי שעובד במטבח יוצא ממנו עם שקית ירקות, ככה שכל שבוע הוא מקבל בערך חמישה ק"ג ירקות רק לעצמו", מספר האסיר ב', "זה מגיע לו. שב"ס לא משלם לו הרבה כסף אז הוא משתמש במזון כפרס, מכיוון שעובדי המטבח אינם מקבלים משכורות. הולכים לעבוד שם בגלל הגישה לאוכל. למנהלי המטבח יש אינטרס גדול בהעצמת האסירים שעובדים איתם שיאכלו טוב כדי שיעשו עבודה טובה יותר". ה' סיפר כי כעובד מטבח, היו נוהגים הוא וחבריו להכין לעצמם אוכל. "אף אחד לא היה אומר לנו לא".
גם אסירים המחלקים מנות בין התאים זוכים למעמד מיוחד. "הם מחליטים בעצם היכן להתחיל את החלוקה באגף, והם תמיד מחליטים להתחיל באזור שבו נמצאים החברים שלהם", מתאר זאת האסיר א', "הם מסדרים את הירקות הטריים עבורם ומחליטים כמה מזון לספק לחברים שלהם וכמה יישאר לשאר האסירים". ה', עובד המטבח, תיאר את השיטה: "ביקשתי מהאחראי להכין לי שקית של ירקות טריים ובתמורה הייתי דואג שחלוקת האוכל תיעשה במהירות וביעילות". האסיר ח' סיפר כי "יש כאלה שמחלקים אוכל לאנשי הסגל ומוסיפים להם עוד מנה, אולי יקבלו טיפול טוב יותר". לדבריו "אחד מבקש ממפקד הכלא לזרוק עליו מלה טובה בוועדה, אחר מבקש שיוסיפו לו ביקורי משפחות. בקיצור, לכל דבר יש מחיר". האסיר ב' מוסיף: "זה לא רשמי, אבל כל מי שעובד במטבח של הסגל מקבל מהם יחס שונה. אתה נמצא איתם בקשר מתמיד, הם רואים אותך, אתה מנסה להיות נחמד אליהם ואם יש לך בעיה, אתה יכול לפנות אליהם כל יום. אסירים אחרים לא יכולים לעשות את זה".
מצב המזון הוביל לתופעה נוספת בין כותלי הכלא: שוק שחור של מוצרים. מחקרים קודמים הצביעו על כך שמעמדו של אסיר בכלא נקבע בין היתר לפי יכולתו להשיג שירותים או מוצרים שונים. מעמדו של אסיר משתפר אם הוא מסוגל לספק סמים, אלכוהול או מכשירי סלולר. אולם מאחורי החומות, גם ירקות טריים הם פריבילגיה. "אם מישהו מחזיק בסטוקים של אוכל, זה אומר עליו משהו. זה מעמד, זה כוח", קובע האסיר י', "למי שאין אוכל בכלא, הוא צריך להתכופף או להשפיל את עצמו כדי לשרוד. ומי שיש לו כסף, אין לו בעיה לקנות לאסירים אחרים אוכל ואחר כך לנצל אותם". "יש הרבה עסקאות קומבינציה", מספר ה', "בזמנים קשים שבהם אין גישה לירקות, אנשים מוכנים לשלם אפילו בבגדים יקרים תמורת ירקות טריים. אחרים מכרו מזון בשביל כמה סיגריות. הכל בכלא זה אינטרסים. הייתי משלם עבור ירקות טריים או עבור עוף לשבת עם סיגריות". האסיר י' מספר על ניסיון לשנות את המחירים בכלא. "כל שקית ירקות הייתה עולה שלוש חפיסות סיגריה. פעם אחת החלטתי שאנחנו בתא צריכים לשבור את השוק ועשינו דבר מתוחכם. החלטתי שכל מי שרוצה לרכוש שקית יצטרך לשלם מעכשיו רק שתי חפיסות במקום שלוש. חשבתי בהתחלה שאחרי יום או יומיים שבו האנשים עם השקיות לא ימכרו, הם יישברו. ובאמת לא היתה להם ברירה והמחיר ירד לשתי חפיסות, זה בדיוק מה שקרה".
לצד הטענות על ניצול מצד שב"ס, גם אסירים משתמשים בפוליטיקה של האוכל. כלי אחד הוא שביתת רעב. אחרים מצביעים על ארוחות המשותפות כדרך להעניש אסירים אחרים. ברוב בתי הכלא האכילה נעשית בתאים במשותף. הפרת כללים פנימיים של האסירים, או עבריינים בעלי מעמד נמוך לא יורשו לאכול יחד. "אכילה לבד זה עונש", מסביר ב', "אם אתה איזה סוג של מטורף, אנס או פדופיל, אף אחד לא יבקש ממך לשבת לאכול איתו. אף אחד לא רוצה שיראו אותו אוכל ביחד עם איזה אנס. יחשבו שהוא כמוהו". האסיר ו' מוסיף: "אנשים לא יכולים לסבול אסירים אחרים שקשורים לעבירות מין או אלימות במשפחה. האנשים הללו מבחינתנו הם בחוץ. ולכן אנחנו מענישים אותם באמצעות האוכל. אומרים לו 'אתה לא אוכל איתנו, לך תחפש לעצמך איזו פינה'. מבחינתי הם יכולים להיכנס לשירותים לאכול שם עם עצמם. כשתראה מישהו אוכל לבד, תדע שהוא עבריין מין או מי שהכה את אשתו. זה הדרך שלנו להעניש אותם".
המחקר נערך ב-2015, אך שיחות עם אסירים כיום מעלות שתמונת המצב המובאת בו משקפת את המציאות כיום. גם דו"ח מבקר המדינה במאי האחרון ביקר בחריפות את המזון שנותן שב"ס לאסירים וקבע כי האוכל המוגש לאסירים עלול לפגוע בבריאותם. "אוכל ברמה נמוכה, לא מביאים מספיק פריטים במנה כמו שהחוק מחייב אותם, או שמביאים לך גבינה לארוחת ערב ואומרים לך שזה על חשבון ארוחת הבוקר", מספר אחד האסירים. "שישי אחד חילקו לנו חלות שהיו בקירור. לא חשבתי פעמיים והתקשרתי לבית של מפקד הכלא. אמרתי לו 'אתה אוכל עכשיו עם המשפחה חלה חמה וטעימה או קפואה כמו שהבאת לנו?' עוד באותו הערב ננזפתי'".
משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה: "אנו דוחים מכל וכל את הממצאים והמסקנות, אין מאחורי המאמר עובדות שיש בהן היגיון מקצועי כלשהי. שב"ס עוסק ללא הרף ומשקיע מאמצים ומשאבים רבים בשיפור תנאי המחיה של האסירים ובכלל זה שיפור משמעותי מאד של המזון".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה