יום חמישי, 1 ביוני 2017

114 אנשים חפים מפשע, 1,748 שנים בכלא - חלק 7



ללמד את המזוכים לחזור לחיים אחרי מאסר שווא ארוך
 
חלק 7. המפגש בין שתי הקהילות, המזוכים ועורכי הדין, והמפגשים בתוכן מרתקים. הראשונים חייבים את חירותם לאחרונים, ואילו האחרונים נהנים לראות את פרי עמלם ומקבלים כוח להמשיך בעיסוקם, שהוא פעמים רבות סיזיפי ומתסכל, מתוך המפגש עם המזוכים, וגם מהמפגשים עם קולגות שחולקים חוויות דומות. "אין דבר שממחיש יותר את תוצאות עבודתנו מלראות את המזוכים חופשיים ולשוחח עמם", אמרה לי מרדית' קנדי, שעומדת בראש רשת החפות.
 
המזוכים ועורכי הדין גם משתפים פעולה בניסיון להביא לרפורמות במשפט הפלילי ולשנות את דעת הקהל. כך למשל הצמד קרטיס מקרתי וסטייסי אנדרסון, שפועלים לביטול עונש המוות בנברסקה. אנדרסון עומדת בראש ארגון המוקדש למטרה הזאת. מקרתי הורשע ברצח כשהיה בן 19 וישב בכלא 23 שנים, מתוכן 19 בתא הנידונים למוות. לאורך השנים הרשעתו ועונשו בוטלו כמה פעמים, אך הוא הורשע שוב. בסך הכל הוא הורשע פעמיים ונידון למוות שלוש פעמים, עד שזוכה סופית ושוחרר ב־2007. כיום הוא מסתובב עם אנדרסון בכל רחבי נברסקה, להרצאות בכנסיות, במרכזים קהילתיים, בברים. "אין מי ששומע את סיפורו של קרטיס ששרד את עונש המוות וממשיך לתמוך בעונש הזה", אמרה אנדרסון. בשנה שעברה ביטול החוק כמעט עבר, והשנה היא מקווה שזה סוף סוף יקרה, ונברסקה תצטרף ל־18 המדינות בארצות הברית שבהן אין עונש מוות.
 
גם למפגש בין המזוכים לבין עצמם תפקיד חשוב. לאורך הכנס מתקיימים כחמישה או שישה מושבים במקביל. אולם אחד סגור למזוכים בלבד, ומציע להם הרצאות וסדנאות על החיים שאחרי - איך לחזור אל חיק החברה, לדרוש פיצויים, לשלם חובות, למצוא עבודה, להתמודד עם הטראומה, לצאת לדייטים, להצליח לבסס אינטימיות. הכנס הזה מעצים את המזוכים ומסייע ביצירת קהילה תומכת. אבל כשאני מסתכל על 114 האנשים השמחים שעל הבמה, על הפעילים מביניהם, אני תוהה בנוגע ליותר מאלף האחרים שלא הגיעו. בוודאי רבים מהם שבורים מדי, מתבודדים, פגועים נפשית ופיזית באופן שלא מאפשר להם אפילו להיעזר בסיוע שמציעה רשת החפות על ארגוניה השונים. אני נזכר בחייו העלובים של עמוס ברנס אחרי שחרורו מהכלא, בהתעקשותו לא להסתפק בחנינה שניתנה לו, במאבקו העיקש והמוצלח להשיג זיכוי, במאבק קשה נוסף לקבלת פיצויים, שהגיעו כשכבר סבל מסרטן. בשיחתי האחרונה איתו, כשבוע לפני מותו, אמרתי לו שמאבקו לא היה לשווא. אני מאמין בכך, אך מצר על כך שהוא לא הצליח לעשות בחייו כמעט דבר מלבד להיאבק.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה