"70% חוזרים לכלא": הנערים ב"אופק" רוצים סיכוי להשתלב בחברה
סוגיית האלימות בבית הסוהר לנערים עלתה השבוע בכנסת. בשב"ס מנסים להתמודד עם התופעה בעזרת טיפול בבעלי חיים ושתילת צמחים • ביקור במקום בו הנערים מחפשים תקווה.
לא מעט מחשבות עוברות בראש כאשר אתה מבקר בכלא אופק, שם כלואים כ-100 נערים. רוב הנערים בגילם יכולים לבלות עם חברים, לאכול ארוחת ערב בשישי עם משפחתם וביום שבת ללכת לים. לכלואים בכלא אופק אין את הפריבילגיה הזו. אבל החלומות שלהם, הם בדיוק אותם חלומות יש לנערים האחרים.
אסירים ששוחחתי איתם סיפרו על הרצון שלהם להתגייס לצבא, למצוא עבודה ולחיות חיים נורמלים. הם גם סיפרו כיצד הפעילויות שמתקיימות בכלא, כגון טיפול בבעלי חיים וצמחים, עוזרות להם להתפתח ולהתגבר. "לראות את החיות והטיפול בהן מרגיע", אחד מהם מספר.
הפעילויות המדוברות הן חלק מהניסיון של שב"ס להתמודד עם האלימות הקיימת בכלא. דוח שפורסם על ידי הסנגוריה הציבורית ביוני 2017 התייחס לסיטואציה הבעייתית הקיימת במקום. מהדוח עולה כי באחד המקרים קטין אשר עבר אירוע אובדני לא נבדק על ידי פסיכיאטר, זאת למרות שחלפו שבועיים מאז האירוע. ממפקד בית הסוהר נמסר אז כי הפסיכיאטר של בית הסוהר היה באותו הזמן בשירות מילואים ולאחר מכן טס לחו"ל. עוד נמסר כי הקטין נבדק במרפאה, נמצא שאינו זקוק לטיפול והועבר לתא שקירותיו מרופדים במזרנים.
עוד עולה מהדוח כי בקרב קטינים עלו תלונות על כך שהשימוש באמצעי כבילה נעשה באופן שכיח ובתגובה לכל הפרעה מצדם. בנוסף, נמצא כי קטינים אשר יוצאים מבית הסוהר נאלצים לעבור חיפוש בעירום עם שובם למתקן. נציין כי פקודת בתי הסוהר מתירה חיפוש בעירום, אבל היא אינה מחייבת זאת בכל המקרים.
מנתונים שפורסמו על ידי שירות בתי הסוהר, כ-50 קטינים הותקפו בכלא בשנת 2016. עוד עולה מהנתונים כי 29 מתוכם נזקקו לטיפול במרפאה וחמישה אף פונו לבתי חולים. לשם השוואה, ב-2015 התרחשו 49 תקיפות, לא כולל תקיפות של אנשי צוות. ב-2017 בוצעו 35 תקיפות, כולל תקיפות אנשי סגל.
בדיון שהתקיים בוועדת הפנים של הכנסת לפני כחודשיים, נציגת המועצה לשלום הילד מסרה כי למועצה הגיעו פניות בנושא. דבריה מעלים חשש כי לא כל הפניות המדוברות מגיעות לידי שב"ס ולכן קיים סיכוי שאין בידיו את הנתונים המלאים בסוגיה.
עורכת הדין ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד, מסרה לחדשות עשר כי "הנתונים חושפים מציאות קשה ובלתי מתקבלת על הדעת. קטין הנתון במעצר או במאסר נתון במשמורת המדינה ובהשגחתה. לשב"ס אחריות מלאה לדאוג להגנתו, לשלומו, לבריאותו ולחייו".
סגנית יו"ר הוועדה הארצית לנוער בלשכת עורכי הדין, עו"ד נטע פת, שמתמחה בייצוג קטינים, מוסיפה כי "מההיכרות שלי עם הנערים הכלואים, אני חושבת שעצם השהות בכלא מעוררת אגרסיות, מדרבנת אותם להוכיח את הכוח שלהם ולבסס לעצמם מעמד שיאפשר להם להגן על עצמם בכלא".
עוד הסבירה פת, כי "מדובר ב-100 מהנערים הכי מורכבים של המדינה. נערים שלא בהכרח חומרת העבירה היא שהובילה לכליאתם, אלא העובדה שלא נמצאה להם כל מסגרת מתאימה אחרת. אם בשל העדר מקומות במעונות, או מסגרות מותאמות, ואם לאחר שהנערים עצמם התייאשו מההליך הטיפולי. נערים בלי תקווה שאין להם מה להפסיד בחיים, ומתוך זה הם פועלים".
ד"ר חגית לרנאו, סגנית הסנגור הראשי הארצי, אמרה במהלך דיון שהתקיים בנוגע לסוגיה בכנסת ביום השני האחרון כי "למרות השינויים הרבים שבוצעו בכלא בנוגע ליחס לאסירים, עדיין האווירה ב'אופק', בגלל האופי של כלא קטינים, ספוגה באווירה של אלימות, באיומים, ביחסי כוח ביניהם. ככל שיספרו גם עבירות פליליות כמו איומים במסגרת הנתונים, המספרים יגדלו. צריך לעשות הכל כדי לא לשלוח קטינים לכלא. צריך גם לקחת בחשבון שעניינים של תקיפות מיניות הן לא דבר שאסיר תמיד רוצה לחשוף".
במהלך שיחה עם חדשות עשר, אומר מפקד כלא אופק, סגן גונדר חגי דוד, כי "מדובר בסוגיה שאנחנו מכירים ויש לנו תוכנית כיצד להתמודד איתה. עובדים הוכשרו לטפל בעניינים מהסוג הזה. יש סדנאות בנושא ואנחנו מעודדים להתלונן. אני גם רואה כל יום את הנערים באופן אישי ומדבר איתם".
עוד אומר דוד: "אנחנו לא מתעלמים מהאלימות שיש בכלא ומתמודדים איתה. הרבה קטטות אנחנו פותרים בגישור בעזרת קצין מודיעין וכל אירוע מדווח ונכנס לתיק. גם המשטרה מעורבת במקרה הצורך. אנחנו מקיימים הערכות מצב כל יום. גורמים בצוות, בהם צוות סוציאלי ופסיכיאטרים נכנסים לפעולה. יש מעטפת שקיימת 24 שעות, שבעה ימים בשבוע. במקרה שבו מישהו מרגיש מאוים, אז מדברים איתו. מבררים מולו באיזה תא כדאי לשים אותו".
וינדמן טוענת כי "אסור להשלים עם מציאות בה מתרחשים אירועי אלימות בתוך כלא אופק תחת עיניהם 'הפקוחה' של גורמי שב"ס. אחוז החזרתיות בכלא אופק הוא גבוה ביותר עד כדי בלתי נתפס, ועומד על יותר מ70%. איך אפשר להשתלב בשיקום שעה שצריך לעסוק בהישרדות ובהגנה?".
כאשר דוד נשאל בנוגע לסוגיית החזרה לכלא, הוא ענה כי הוקמו ועדות משותפות עם הרשות לשיקום האסיר על מנת להתמודד עם הנושא. "יש לי קשר ישיר עם שופטים והמטרה היא למצוא פתרונות אחרים שהם לא מעצר. הדבר הטוב ביותר עבור הקטין הוא הליך שיקומי, אבל הוא לפעמים לא רוצה להיכנס למוסד כי יהיה שם זמן ארוך יותר מבכלא. אנחנו מנסים ליצור תוכנית ליום שאחרי השחרור, מחזקים את הנערים בלימודים ומנסים ליצור עבורם תעסוקה. התפקיד שלנו הוא להכניס אותם למסגרת".
סגנית מפקדת הכלא, רב כלאי אסתר בן גיגי, מוסיפה כי "צריך לזכור שבית הסוהר אופק הוא מקום שנמצא על הרצף הטיפולי. הוא חלק מהליך שצריך להתחיל לפני המאסר וגם אחריו. נציגת הרשות לשיקום האסיר, שאחראית על מה שיקרה עם האסירים בחוץ, נמצאת פה פעמיים בשבוע. אנחנו לא חושבים רק על מה שקורה עם הנער היום, אלא מה יקרה איתו לאחר מכן. לכן, אנחנו לא מחכים ליום השחרור על מנת להכין עבורו תוכנית ליום שאחרי, אלא מהרגע שהוא נשפט".
עוד הוסיפה בן גיגי כי "צריך גם לקחת בחשבון שסוגיית ההורים היא גם משמעותית פה, כי אנחנו יכולים לבנות תוכנית שהנער יסכים לה, אבל ההורה לא. לכן אנחנו בקשר עם הרבה גורמים, בהם ההורים או האפוטרופוסים של הנערים, על מנת שהתוכנית שתצא לפועל תהיה מוצלחת".
גם בכנסת פועלים על מנת להתמודד עם נושא האחוז הגבוה של חזרה לכלא. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, יו"ר הוועדה לזכויות הילד, אמרה כי "יש לצורך למנוע אחוז גבוה של חזרה לכלא ועל מנת להתמודד עם הנושא אנחנו פועלים שתוכניות שיקום יכללו את כל האסירים, לא רק אלה שפועלים לקיצור שליש. יש הצעות חוק שמקדמים בנושא שמונחות על השולחן של שרת המשפטים".
בסופו של דבר, בין אם חושבים שבכלא עושים מספיק על מנת להתמודד עם הבעיות, ובין אם לא. צריך לזכור דבר אחד חשוב: הנערים שם הם נערים שהמציאות התאכזרה אליהם. נערים שלאחר שחרורם מעוניינים לשים את העבר שלהם בצד ולהשתלב בחברה כמו כל נער בגילם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה