יום שלישי, 13 בפברואר 2018

החיים ב–3 מ"ר



ועדת האו"ם קבעה: אם תא מאסר קטן מ–4.5 מ"ר, זה נחשב לעינוי • המשמעות? שיפוצים מקיפים והרחבת תאים ב–33 בתי הסוהר בארץ • איך זה מרגיש לגור עם עוד 7 אנשים בחדר קטנטן, איך השיפוצים יצילו צעירים ממאסר, והאם כלי נשק מוחבאים בקיר רק בסרטים?

עופר מתן | צילומים: חיים הורנשטיין

בן חג'ג', 27, תושב בת־ים, הוא אסיר לשעבר בכלא דקל בבאר־שבע, שנשפט על עבירות קלות יחסית - סיוע לפריצה לבנק, פריצה לדירה וגניבת תכשיטים. הוא נשפט במאי 2016 וישב 19 חודשים בבית הסוהר. זה לא היה המאסר הראשון בחייו, מה שנותן לו פרספקטיבה מסוימת על גודל תאי המאסר וההשפעה של מרחב המחיה על האסיר ותודעתו. "הייתי בדקל בחדר של שמונה אנשים וגם בחדר של שישה. ככל שאתה עם פחות אנשים זה עדיף", הוא מסביר. "תחשוב שאתה בבית שלך עם אשתך וארבעה ילדים, ואז תקטין את הבית לחדר אחד שכולם שם, כולל שירותים ומטבח. גם אם אתה אוהב אותה ואת הילדים, זה יהיה ממש קשה להסתדר. הספייס האישי שלך זה דבר שנורא משפיע בכלא. אם יש לך מקום להניח ארונית ולשים את הבגדים, למשל. החדר של שישה האנשים בדקל היה בערך חצי מהגודל של החדר של השישה, שישבתי בו בכלא אילון, וכל הזמן חיינו שם בבלגן".

אז עד כמה הצפיפות משפיעה על האסיר? דוגמה נוספת שחג'ג' מעלה היא השירותים. "כשהייתי באגף 9 בדקל, החדר היה קטן ממש והשירותים היו בול פגיעה, אז החדר הריח מביוב וחרא כל הזמן. הצפיפות לא מאפשרת לנקות כמו שצריך, וכל החדר התמלא לנו 'בקבקים', מין קרציות כאלה שמוצצות לך את הדם כשאתה ישן". 

בשלב מסוים, כשחג'ג' היה בחדר עם עוד חמישה אסירים בדקל, הוא מספר שהוכנס פתאום אסיר נוסף לחדר. "לא היה לנו איפה לשים אותו, אז החלטנו לשים את כל האוכל, הבגדים והציוד על המיטות קומותיים העליונות ואז שלושה אנשים ישנו על המיטות התחתונות ושלושה נוספים על הרצפה", הוא מספר. "חשוב לי לומר את הדברים האלה בשביל האסירים שעדיין נמצאים בבתי הסוהר בארץ. הגודל של התא זה הדבר הכי משמעותי בכלא, וחשוב שאנשים יידעו את זה".

הצפוף ביותר: כלא אשל





דקל הוא אחד מבין ארבעה בתי סוהר שמרכיבים את מתחם "כלא באר־שבע" (לצד "אשל", "אלה" ו"אהלי קידר") ודווקא לא נחשב הגרוע מביניהם מבחינת צפיפות התאים. בתואר המפוקפק הזה זוכה כלא אשל, שמתהדר בתאי הכליאה הישנים ביותר - חדרים צרים מאוד שמשמשים שני אנשים, ונראים כמו הנישה מתחת למדרגות בבית הספר היסודי שבה מאחסנים השרתים כלי עבודה. למעשה, מלבד מיטת קומותיים ושירותים אין בחדר הזה מקום לשום דבר, כשצמד האסירים שכלואים שם מתנחמים באלומת האור של הטלוויזיה שמחוברת לקיר. מאחר שברוב בתי הסוהר בארץ האסירים מבשלים לעצמם את האוכל בחדר, חלל החדר הדחוס בריחות טיגון, וחלון החדר פתוח כל הזמן למטרות אוורור. זה גם אומר שמצב הצבירה הבסיסי של האסירים שם הוא כרבול בתוך דובון למטרת חימום. 

בזמן שבהנהלת מתחם כלא באר שבע טוענים ש"האסירים פה לא יודעים שהשיפוצים שנערכים כעת בבתי הסוהר נועדו בשבילם, כי עדיין לא אמרנו להם", המציאות מעידה אחרת. האסירים בכלא אשל מגלים בקיאות מרשימה בפסיקת בג"ץ בראשות השופט אליקים רובינשטיין מיוני האחרון, שמורה למדינה להגדיל את שטח הכליאה של כל אסיר בישראל למינימום של 4.5 מ"ר בחדרים הכוללים מקלחת. 

אתם בטח פה בשביל כתבה על ההחלטה של השופט אליקים", שאל אותי אסיר חייכן עם צלקת גדולה בפניו. כמו כולם באגף הוא מצפה בכיליון עיניים לשיפור איכות חייו בעקבות הפסיקה (ברוב התאים באשל יש לכל אסיר פחות מ־3 מ"ר בלבד), אם כי בתור חולה אסטמה - המשך המנהג של לפתוח את חלון התא, כולל בחורף, חשוב לו לא פחות. אסיר אחר שאל אותי אם אני חושב שהשב"ס יספיקו לעמוד בדרישת בית המשפט לסיים את השלב הראשון של שיפוץ בתי הסוהר בארץ עד מרץ 2018. שני אחים דתיים עם כיפות של ברסלבים ופאות ארוכות, שנשפטו יחד על סחר בסמים, התעניינו עד כמה הפסיקה תביא לשינוי מדיניות בתי המשפט, בכל הקשור למתן עונשי מאסר. 




עלות אסיר: 10 אלף ש' בחודש

הפסיקה המדוברת התקבלה בעקבות עתירה לבג"ץ של האגודה לזכויות האזרח, שהראתה כי בישראל ממוצע שטח המחיה שיש לכ־18,500 האסירים הכלואים (מתוכם 6,000 בטחוניים ו־1,500 מבקשי מקלט במתקן חולות) הוא 3.16 מ"ר בלבד, וזאת בזמן שהרף המינימלי שקבעה ועדת האו"ם נגד עינויים הוא 4.5 מ"ר, והממוצע בבתי הסוהר באירופה הוא 8.8 מ"ר. 

שופטי בג"ץ ידעו שמשמעות החלטתם אינה רק עבודות שיפוץ ובינוי ששב"ס ייאלץ לעשות ב־33 בתי הסוהר בארץ, אלא גם שינוי מדיניות הענישה והקטנת כמות עונשי המאסר שניתנים בישראל. הפסיקה הצטרפה למומנטום שיצרה הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים בראשות השופטת דליה דורנר, שקבעה בסוף 2015 שכליאה אינה כלי ענישה יעיל ושכדאי לחפש לו חלופות. הוועדה הסבירה שהסיכוי של אסיר לשעבר לחזור ולבצע עבירות גדול יותר מהסיכוי של עבריין שנידון לעונש מחוץ לכותלי הכלא, וזאת משום שבזמן השהות בכלא האסירים מאבדים חלק גדול מהכישורים והיכולות להתפרנס באופן חוקי, והמאסר עשוי לחזק אצלם דפוסי חשיבה והתנהגות עברייניים. 

במשרד האוצר מיהרו לאמץ את ההמלצות של דורנר גם משיקולים כלכליים, שכן אסיר עולה למדינה 10,000 שקל בחודש, ובסכום הזה אפשר לממן, למשל, משכורת במשרה מלאה לקצין מבחן שנותן טיפול לכ־30 עבריינים במקביל.

לאור הפסיקה של בג"ץ מיוני האחרון מונה גונדר אילן מלכא, ראש אגף המטה בשב"ס, לאחראי מטעם השירות על עבודות התשתית נדרשות כדי לעמוד בתקן של 4.5 מ"ר לכל אסיר (או 4 מ"ר בחדרים ללא מקלחת). "עברנו על כל התאים בבתי הסוהר בארץ וסרקנו אותם בלייזר", הוא מספר ל"ממון", "והגענו למסקנה שאם לוקחים את שטח כל התאים ומחלקים אותו ב־4.5 מ"ר - חסרות לנו 6,200 מיטות. חצי מזה ייפתר בעזרת יותר גזרי דין של עבודות שירות במקום מאסר והגדלת כמות השחרורים המוקדמים. את 3,100 המיטות הנותרות נייצר על ידי ריווח התאים".

שיפוצים כפוטנציאל - לבלגן 

המשרד לביטחון פנים ושב"ס הכינו תוכנית מסודרת של שיפוץ בתי הסוהר בארץ, שעלותה הכוללת היא כ־2 מיליארד שקל, שאמורים להתפרש על פני תשע שנים. התוכנית אמורה להיות מאושרת במסגרת תקציב 2019. לאחרונה התקיימו פגישות בין נציגי האוצר, השב"ס, משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים במטרה לסכם את פרטי התוכנית ולאשר את תקציבה. בין השאר, שוקלים שם להגדיל את כמות המיטות ששב"ס יצטרך להוסיף לבתי הסוהר בארץ במסגרת עבודות הבינוי ל־4,000 במקום 3,100.

כך או כך, העבודות המדוברות מצטרפות לעבודות השיפוץ השגרתיות בבתי הכלא, וגונדר מלכא, כמו גם מפקדי בתי הסוהר במתחם כלא ב"ש, מבהירים שוב ושוב שהם מרוצים מפסיקת בג"ץ ותומכים בכל פעולה שתביא לשיפור חיי האסירים. בשיחות סגורות הם מביעים תקווה שהאוצר אכן יעביר את התקציב במלואו.

עבודות השיפוץ בכלא דקל, מקום מגוריו של האסיר בן חג'ג' עד לפני כמה חודשים, התחילו במרץ 2017 וצפויות להסתיים ביולי השנה. "אני כבר 12 שנה עושה שיפוצים בבתי סוהר", מספר מנהל העבודה, תושב אחד היישובים במשולש. "יצא לי לעבוד בכלא נפחא, שטה, מעשיהו, איפה לא. אנחנו חוששים ממצב שבו אחד האסירים ינסה לשחד אותנו או לגנוב לנו את אחד מכלי העבודה, כי זה יכול לדפוק גם אותנו. לכן אנחנו לא זזים פה בלי ליווי בטחוני, ואם אני יוצא לרגע ממתחם השיפוצים הסגור עם כלי עבודה לאזור שיש בו אסירים, אני דבר ראשון תוחם את האזור, שבו אני מניח את הכלים בסרט סימון ומוודא שאף אחד לא יתקרב".

החששות של מנהל העבודה לא נובעות מדמיונו המפותח בלבד, שכן שיפוצים נחשבים מאז ומתמיד בשב"ס לקרקע פורייה לניסיונות גניבת ציוד, השגת כלי נשק, סגירת חשבונות ואפילו בריחת אסירים. גם הייצוג של בתי סוהר בקולנוע ובטלוויזיה סימן את השיפוצים בכלא כפוטנציאל לבלגן. בסדרה אוז, למשל, ניצלו האסירים עבודות שיפוץ שנעשו במטבח בית הסוהר כדי לנקום באחד האסירים, מטיף נוצרי שהעיק עליהם עם נבואות הזעם שלו, ורצחו אותו על ידי כליאתו מאחורי קיר לבנים בלי אוכל ומים.

גונדר משנה גבריאל מירילשווילי, מנהל כלא דקל שעובד בתפקידים שונים בשב"ס מזה 22 שנה, מספר שלפני כ־12 שנה הצליח המודיעין בבית סוהר אחר בארץ לעלות על אסיר, שעמד לברוח מהכלא בזמן שנערכו בו שיפוצים. הוא ראה גם לא מעט מקרים בהם אסירים מנסים לגרום לפועלים שעובדים בשיפוץ להבריח עבורם סמים וכלי נשק לתוך הכלא, בין אם על ידי מתן שוחד דרך אדם מחוץ לכלא ובין אם בסחיטה ואיומים על הפועל.




"השיפוצניקים חייבים להיות אזרחי ישראל שעברו בידוק בטחוני", מספר מירילשווילי. "אם מישהו מהם ישב פעם באיזשהו בית סוהר או שיש לו קרוב משפחה אסיר כרגע - הוא נפסל מיד, כי הוא יודע כנראה איך אסיר חושב ורואה את העולם, ואולי יש לו גם קשרים בפנים. הפועלים נכנסים ויוצאים מכניסה נפרדת, קונים בקנטינה נפרדת ויש להם מינימום אינטראקציה עם האסירים. ידוע שאסירים מנצלים כל ממשק עם אזרחים ומחפשים את החולשה של הבנאדם מולם כדי לנצל אותה, ולכן אני והסגן שלי נמצאים פיזית כל יום באזור השיפוצים ומפגינים נוכחות".

מצאתם סמים, כלי נשק, מכשירים סלולריים או משהו אחר מעניין בתוך הקירות של האגפים שאתם משפצים?

מירילשווילי: "תראה, רוב האסירים שבדקל הם כאלה שבגדול מעדו, לאו דווקא עבריינים. הסיכוי של אסירי עבירות קלות להשתחרר ולא לשוב לבית הסוהר לעולם גדול מאשר של אסירים שישבו שנים בכלא. יש להם הרבה יותר מה להפסיד, ולכן הם לא מחביאים דברים בקירות". 

אביחי בן חמו, מפקד כלא אשל והאחראי על כל קומפלקס בתי הכלא של ב"ש, מספר שאין תסכול יותר גדול מאשר להיתקל באסירים שהוא הכיר בעבר, ליווה את שחרורם ואז רואה אותם שבים למאסר נוסף. "צפיתי בסדרה 'אוז' כשהיא שודרה בזמנו ומאוד אהבתי אותה", הוא מספר, "אבל ההבדל בינה לבין המציאות הוא שבבית סוהר אמיתי יש הרבה יותר רגעי חסד. בדיוק היום חתמתי על מסמך שמאשר לאסיר שיושב באשל על רצח לצאת לחופשה לראשונה אחרי 20 שנה. אני יודע שזה בזכות השיקום המרשים שהוא עבר, וזה מהרגעים הקטנים של סיפוק בעבודה שבסדרות על בתי סוהר פחות מראים לך".

פרסום ראשון: 01.02.18 , 18:29 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה