"רף הענישה הוחמר": הרפורמה בעבירות ההמתה נכנסה לתוקף

"רף הענישה הוחמר": הרפורמה בעבירות ההמתה נכנסה לתוקף

הרפורמה החדשה משנה מן היסוד את העבירות החמורות ביותר בספר החוקים בישראל. כך למשל בוטלה עבירת ההריגה ושונתה ההגדרה של רצח. כמו כן נוספו לספר החוקים עבירה של רצח בנסיבות מחמירות ועבירה של המתה בקלות דעת. כל מה שצריך לדעת על השינוי החדש בחוק העונשין

דניאל דולב - יום רביעי, 10 ביולי 2019, 22:03

הרפורמה בעבירות ההמתה, שנכנסה היום (רביעי) לתוקף, משנה מן היסוד את העבירות החמורות ביותר בספר החוקים בישראל. במשך עשרות שנים היה נהוג בישראל מדרג של רצח, המתה וגרימת מוות ברשלנות - הגדרות שנבעו עוד מחוקי המנדט הבריטי. כעת המצב השתנה. 

"היו הרבה אנומליות שיצר המצב הישן, ובית המשפט ממש התחנן במשך שנים שהחוק יתוקן", אומר לוואלה! NEWS ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שהיה בין מנסחי התיקון. "וזה עיקר הרפורמה - דירוג הרבה יותר נכון וצודק של עבירות ההמתה".

מה היה המצב עד היום?

עד היום, היו שלוש עבירות עיקריות שהיו קשורות למצב שבו אדם הביא למותו של אדם אחר. ההבדל נגע למצבו הנפשי של ההורג. העבירה החמורה ביותר, רצח, יוחסה רק במקרים בהם ניתן היה להוכיח כי הנאשם התכוון להרוג את הקורבן, וכי למעשה לא קדמה התגרות מצד הקורבן. העונש על רצח היה מאסר עולם. בצד השני של הסקאלה הייתה עבירת גרימת מוות ברשלנות, שעונשה היה שלוש שנות מאסר. בכל מגוון המצבים שבין לבין נעשה שימוש בעבירת ההריגה, שהעונש עליה היה עד 20 שנות מאסר. 

מי החליט על הרפורמה?

ב-2007 מינה שר המשפטים דאז, דניאל פרידמן, ועדה בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר, שתבחן את מדרג עבירות ההמתה. בוועדה היו חברים בכירים מהפרקליטות, מהסנגוריה הציבורית, ממחלקת ייעות וחקיקה שכפופה ליועמ"ש ומהמכון הישראלי לדמוקרטיה. הם הגישו את מסקנותיהם ב-2011, ובשנה שעברה הן אומצו כתיקון לחוק העונשין, שעבר במליאת הכנסת בשלוש קריאות. היום נכנס התיקון לתוקף. 

מה הייתה הבעיה במצב הישן?

הוועדה מצאה כי עבירת הרצח "רחבה יתר על המידה מחד גיסא, וצרה יתר על המידה מאידך גיסא. היא אינה חלה על מעשים שחומרתם רבה וראוי לתייגם בדרגת החומרה העליונה של עבירות ההמתה, ומנגד חלה לעתים על מקרים שמבחינת חומרתם לא ראוי היה לתייגם כרצח". 

עוד מצאה הוועדה כי היא "עבירת ההריגה היא רחבה יתר על המידה וכוללת הן מקרי המתה חמורים יחסית והן מקרי המתה קלים יחסית, של המתה בקלות דעת. אשר לעונש - העונש של מאסר עולם חובה בצד עבירות הרצח, שכמעט שלא ניתן לסטות ממנו, הוא עונש שאינו מאפשר גמישות והכרעה בהתאם לנסיבות המקרה הפרטניות, ולעתים הוא אינו הולם את מידת האשמה שבמעשה". 

מה המצב החוקי החדש, אחרי הרפורמה?

במסגרת הרפורמה בוטלה עבירת ההריגה, ושונתה ההגדרה של רצח. כמו כן נוספו לספר החוקים עבירה של רצח בנסיבות מחמירות ועבירה של המתה בקלות דעת. כעת החוק מתייחס ומגדיר בצורה ברורה יותר מצבים רבים שבעבר נותרו לשיקול דעתם של כל שופט ושופט. 

מה ההבדל בין עבירת רצח לפני הרפורמה ואחריה?

עד היום, עבירת הרצח נועדה אך ורק למקרים בהם אדם הרג אחר בכוונה תחילה. פסיקת בית המשפט העליון הוסיפה עם השנים תנאים שונים כמו העדר קינטור מצד הקורבן. העונש על רצח היה מאסר עולם בלבד, אף שלעתים הוחלט לקצוב את העונש לכמה עשרות שנים, בהתאם לנסיבות שונות. כך, למשל, עונשו של צביר גור, שרצח את הילד אורון ירדן, נקצב ל-45 שנים. 

על פי החוק החדש, רצח מוגדר כגרימת מותו של אדם בכוונה או באדישות. הכוונה היא שאדם עושה מעשה תוך שהוא יודע שהוא עלול לגרום למותו, וגם אם אינו בהכרח רוצה בתוצאה הקטלנית, הוא אדיש כלפיה. למשל, אדם שמצית מבנה שבתוכו אדם אחר, אך לא עושה זאת מתוך רצון להרוג אותו. בעבר הוא היה צפוי להיום מואשם בהריגה, והיום מעשה כזה יוגדר רצח. העונש על עבירת הרצח הוא מאסר עולם, אך השופטים יוכלו גם לגזור פחות מכך. 

כן. החוק מגדיר 11 סוגים של "רצח בנסיבות מחמירות", כמו למשל רצח מתוך מניע של גזענות, רצח במסגרת פעילות של ארגון פשיעה או ארגון טרור, רצח שנועד למנוע ממישהו להעיד במשפט, רצח של קטין או אדם חסר ישע על ידי האחראי לו ועוד. לקטגוריה הזו ייכנסו גם בני זוג שיהרגו את בנות זוגם לאחר התעללות ממושכת בהן, וכן מקרי הרצח שזכו לכינוי "רצח על כבוד המשפחה". אלו מוגדרים בחוק החדש כרצח שנעשה "כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות על ציבור".

במקרים אלו העונש יהיה אך ורק מאסר עולם, ובמידה והשופטים ירצו לגזור עונש קל יותר, הם יצטרכו לנמק מהן הנסיבות החריגות שהובילו אותם לעשות זאת. 

מה לגבי מקרי המתה פחות חמורים?

גם אלו מקבלים התייחסות. החוק מגדיר שורת מקרים בהם הריגת אדם, גם בכוונה או מתוך אדישות, לא תגרור מאסר עולם. כך, למשל, אדם שירצח את מי שביצע התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, עונשו יהיה עד 15 שנות מאסר. נוסף לכך, העונש על הריגת אדם בתגובה להתגרות מצדו יהיה עד 20 שנות מאסר.

עוד עבירה שהתווספה לספר החוקים היא "המתה בקלות דעת". הכוונה למקרים בהם אדם לוקח סיכון בלתי סביר, אך מקווה שלא יגרום לתוצאה קטלנית. בין היתר מתייחסת עבירה זו לסיטואציות של גרימת מוות תוך כדי משחק בנשק, או בנהיגה מסוכנת. העונש על עבירה זו יהיה עד 12 שנות מאסר. 

מה יקרה לאנשים שהורשעו בעבירות המתה וכיום יושבים במאסר?

באופן כללי, על פי החוק בישראל, שינוי של עבירה לאחר שאדם הורשע בה יכול רק להקל בעונשו. למשל, אם אישה הורשעה ברצח בן זוגה המתעלל ונידונה למאסר עולם, ואילו לאחר הרפורמה העונש המקסימלי על המתה בנסיבות אלה הוא 15 שנה - בהחלט ייתכן שעונשה יקוצר. מנגד, אם החוק החדש קובע עונש חמור יותר מזה שנגזר על אדם שכבר הורשע - לא ניתן להחמיר את עונשו ולהוסיף לו שנות מאסר. 

"נוצר רושם כאילו הרפורמה הורידה את רף הענישה", אומר ד"ר פוקס, "אבל בהרבה מובנים היא דווקא מחמירה. במקרים שבהם לא הייתה כוונה תחילה להמית, והייתה כוונה ספונטנית או אפילו אדישות, יוכלו להיות מואשמים ברצח ולקבל מאסר עולם . עד היום זה היה נגמר בהריגה ובעונש מקסימלי של 20 שנות מאסר".