בעקבות בג"ץ: מספר הכלואים הפליליים בישראל הוא הנמוך זה 15 שנים
נתון זה נובע משורת צעדים להקלת הצפיפות בבתי הסוהר, שהואצו בעקבות החלטת בג"ץ בנושא. בשל לוח הזמנים הקצר, הועבר חוק המגדיל באופן משמעותי את תקופת השחרור המינהלי
יהושע (ג'וש) בריינר - 25.02.2019 06:02
מספר הכלואים הפליליים בשירות בתי הסוהר ירד לראשונה מאז 2004 מתחת ל-10,000, כך לפי נתוני שירות בתי הסוהר (שב"ס). נתון זה כולל עצורים החשודים בפלילים, עצורים שכבר הוגש נגדם כתב אישום ואסירים המרצים את עונשם - כאשר האחרונים מהווים את הקבוצה הגדולה ביותר. הירידה היא תוצאה של שורת צעדים להקל על הצפיפות בבתי הסוהר, שהואצו בעקבות החלטת בג"ץ שחייבה את המדינה לפעול בנושא. על פי החלטת בג"ץ, על המדינה להקציב מרחב מחיה של לפחות 3 מ''ר לכל אסיר עד לאפריל הקרוב, וביעד של 4.5 מ"ר לכל אסיר עד מאי 2020.
בעקבות ההחלטה החלו שב"ס, משרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים ומשרד האוצר לפעול להקטין את מספר הכלואים בבתי הסוהר הקיימים, ולצד זאת להקים בתי סוהר חדשים. בשל לוח הזמנים הקצר, נאלצה הממשלה להעביר את החוק המגדיל באופן משמעותי את תקופת השחרור המינהלי, המוענק לאסירים שנידונו לארבע שנות מאסר או פחות.
בעקבות זאת, בסוף דצמבר 2018 שוחררו מבתי הסוהר ביום אחד 926 אסירים. בסך הכל, מיום כניסת החוק לתוקף ועד היום, שוחררו 1,450 אסירים, מרביתם כתוצאה מהקדמת שחרורם וחלקם האחר מריצוי מלוא עונשם ללא קשר לשינוי בחוק.
בד בבד, באוקטובר עבר חוק המאפשר לשב"ס לבחון בקשות שחרור של אסירים שנידונו לשנת מאסר או פחות, ולשחרר בתנאים מגבילים מי שריצה שני שלישים מעונשו אם נקבע שהוא אינו מהווה סכנה לציבור. מאז אוקטובר שוחררו כך 247 אסירים.
כתוצאה משתי ההחלטות מספר האסירים צנח בסוף 2018 ובתחילת 2019. לראשונה מאז 2004, שוהים בבתי הסוהר של שב"ס פחות מ-10,000 כלואים פליליים. שנת השיא היתה ב-2012, אז עמד מספר הכלואים ביום האחרון של השנה על 12,616. ואולם החל משנה זו, החלה מגמת ירידה משמעותית, ומספר הכלואים ירד בכמה מאות מדי שנה.
עיקר הירידה היא באסירים, כלומר כלואים שעונשם נגזר. מדובר במגמה שהחלה בשנת 2013, שאותה ניתן לייחס לעונשי המאסר שגוזרים בתי המשפט. מגמה זו אמורה להתחזק באפריל, כאשר ייכנס לתוקף חוק חדש המתיר לשופטים להמיר תקופת מאסר של תשעה חודשים בעבודות שירות - כאשר כעת מותר להם לעשות זאת רק עד שישה חודשי מאסר.
מספר העצורים השוהים במתקני שב"ס יורד אף הוא, אם כי בשיעורים נמוכים יותר. כך למשל בשנת 2007, עמד מספר העצורים על 3,103. בשנת 2012 טיפס מספרם ל-3,748, אולי מאז מספר הלך וירד, והגיע בדצמבר האחרון ל-2,884. מנגד, בחודשיים הראשונים של 2019 היתה מגמת עלייה בקרב עצורי המשטרה לצורך חקירה.
"בהיבט החיובי, חשוב לציין שעוד לפני השינוי בחוק השחרור המינהלי היתה ירידה במספר הכלואים, דבר המעיד שכל מרכיבי המערכת - המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט - הבינו את נזקי הכליאה והצורך לצמצמה", אמר פרופ' אורן גזל אייל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. "מאידך, השחרור המינהלי נעשה בדרך הכי לא נכונה והכי מזיקה".
הוא הסביר: "ראשית, ברור שחלק מהאנשים שרמת המסוכנות שלהם גבוהה ישובו לכלא תוך זמן קצר. שנית, נוצר בקרב נאשמים תמריץ שלא לנהל את משפטם אלא להודות על מנת להשתחרר מוקדם יותר ממעצר. שלישית, אסירים רבים מעדיפים לא לפנות לוועדת השליש או ליחידה למאסרים קצרים, כי ועדות השחרורים מטילות עליהם מגבלות שתקפות עד לתום תקופת המאסר המלאה. כך למעשה קיבלנו אסיר שגם נמצא יותר זמן בכלא, וגם, כשהוא משתחרר, אין עליו פיקוח".
עבור האסירים הביטחוניים, שלא נכללו בחוק הקדמת השחרורים, הקימו בחודשים האחרונים בשב"ס אגפי אוהלים באזור כלא קציעות. בכיר בשב"ס אמר שהועברו לשם עד כה 888 אסירים, מתוך כ-5,400 אסירים ביטחוניים בישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה