ומי לא בא לכנס על זכויות אסירים באוניברסיטת בר אילן? שב"ס
נכתב על ידי זיו קריסטל ב 20 נובמבר 2017 21:12.
אולי לא רצו לשמוע שוב את הביקורת של השופט רובינשטיין על הצפיפות, או את עמדת מנכ"לית משרד המשפטים בעד קיצור מאסרים, או את ממצאי מחקר של אוניברסיטת בר אילן על 60 אחוז מעתירות אסירים שמתקבלות, כמו גם התבוסה שלהם בדרישה לא לאפשר כניסת מומחים מקצועיים לעצורים ואסירים, ומידע אותנטי על כך שהשופטים לא הוכשרו לקרוא מידעים מודיעיניים * בינתיים, ח"כ דודי אמסלם מכין עוד הצעת חוק, שיגדיר קריטריונים לחופשות אסירים
ביום ראשון, 19 נובמבר, נערך כנס על זכויות אסירים שהפיקה המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן, ושימש כבמת דיון לקשת רחבה של אנשי מקצוע ונציגות של כל העוסקים בתחום: שופטים, פרקליטות, סנגוריה ציבורית, עורכי דין פרטיים, עובדים סוציאליים, נבחרי ציבור, מומחים ואנשי הרשות לשיקום האסיר. ומי לא בא? "חתני השמחה", אנשי שירות בתי הסוהר.
בתוכניית יום העיון דווקא נכלל שמה של היועצת המשפטית של הארגון, תת גונדר יוכי גנסין, שהיתה אמורה להשתתף בפאנל אשר נקרא "זכויות אסירים לאן?". באופן תמוה, מספר ימים לפני הכנס, גנסין ביטלה את השתתפותה, וכמוה הדירו רגליהם מהכנס הרב מערכתי כל נציגי שב"ס.
פרופ' תומר עינת, מרכז הכנס, סיפר לנוכחים כי לפי דברים שאמרו לו בשב"ס, החליטו בארגון להיעדר כי "זה (האירוע) קצת מסוכן להם והם פוחדים שיהיה לא נעים". "לא יעלה על הדעת שבכנס בנושא זכויות אסירים, שב"ס לא ישמיע את קולו", אמר פרופ' עינת.
דובר שב"ס אסף ליברטי מסר ל"פוסטה" תגובה דיפלומטית: "תכננו לשלוח נציג בדרג בכיר וזה לא הסתייע מאילוצי לוח זמנים".
כנראה שבכל זאת לא צריך לתמוה, נוכח דברים בוטים שאמרה נציבת שירות בתי הסוהר, עפרה קלינגר, זמן קצר לאחר שנכנסה לתפקידה. קלינגר טענה כי "שיח הזכויות החל לתפוס מקום רחב מדי במערכת הכליאה" והביעה מורת רוח על "הטיילת בבתי הסוהר". קלינגר התכוונה לכך שיותר מדי גורמים חיצוניים קיבלו רשות כניסה והתערבות במתקנים, כולל מבקרים רשמיים שאת מספרם ביקשה לקצץ, ומומחים פרטיים שאת ביקוריהם אצל הכלואים ביקשה להגביל או לאסור כליל.
אליקים רובינשטיין: "רק 21 אחוז מוחזקים לפי הסטנדרט של 4.5 מ"ר"
פיצוצים באגף לפי השופט רובינשטיין
"מצבה הכלכלי של מדינת ישראל לא כזה גרוע, שיצדיק שתהיה בתחתית מדינות העולם", אמר השופט רובינשטיין, שחייב בפסק הדין לפני חצי שנה את המדינה להגדיל את שטח המחיה של אסירים ל-4.5 מ"ר בתוך 18 חודשים. "ב-25 שנים מאז נקבעו התקנות בעניין, נעשתה התקדמות זניחה", אמר רובינשטיין. "רק 21 אחוזים מהאסירים והעצורים בישראל מוחזקים לפי הסטנדרט של 4.5 מ"ר.
לפעמים אתה משתאה איך זה לא מגיע לפיצוצים פנימיים בין האסירים כשהם דחוקים בתאים האלה".
בהקשר לחופשות אסירים אמר רובינשטיין כי "נהוג לדבר על חופשות אסירים כעל פריבילגיה. גישתי היא שפורמלית זו פריבילגיה אך היא מושרשת כבר כקרובה לזכות. אני רואה בזה סוג של הוצאת קיטור, מרירות שהאסיר אולי הרוויח ביושר, אבל האינטרס הציבורי היא לא להעצים אותה".
ד"ר סיגל שהב. עתירת הנדל"ן
רובינשטיין, הידוע בהומור שלו, אמר גם כי הוא מקווה שגם בבית המשפט העליון ישתנו התנאים ויוחלפו שרותי "בול פגיעה" העומדים "לרשות" העצורים: "אני מקווה שנוזמן לגזור את הסרט", אמר רובינשטיין.
ד"ר סיגל שהב, מרכזת הקליניקה הפלילית במרכז האקדמי למשפט ועסקים, שהיתה מהעותרות בעניין מרחב המחיה, אמרה כי מצב הצפיפות בבתי הסוהר הוא "משבר ריבונות ומצב של השעיית חוק על ידי המדינה. זה לא רק משבר מדינתי, אלא גם אי-כיבוד של הדין הבינלאומי והוצאת ישראל מחוג המדינות הליברליות המתקדמות".
השופט רון שפירא: "אני קורא את הידיעה ורואה שזה בדיוק זה"
מידעים מודיעינים לפי השופט שפירא
הנשיא החדש של בית משפט מחוזי חיפה, השופט רון שפירא, אמר כי "עתירות אסירים ומעצר עד תום הליכים אלו שני תחומים שאין בהם כללים, והשופט הוא זה שמתווה את המדיניות". בשל כך לדבריו, נדרשת התמקצעות של השופטים בעתירות אסירים, ואלו צריכים להיות דווקא שופטים ותיקים.
"יש שאלה, איך מנתחים מידעים מודיעיניים", שם שפירא את השאלה הכבדה על השולחן. "לא תמיד קלסר גדול של מידעים מצביע על בעיה אמיתית. בשביל לעשות ביקורת שיפוטית טובה, צריך התמקצעות כדי לרדת לנבכי המסמכים ולדעת לקרוא אותם".
שפירא נשאל, האם לשופטים ניתנו כלים או הכשרה כיצד לקרוא מידעים מודיעיניים ומה היקף הפראפרזות (תמציות המידע לסנגורים) הנדרש. שפירא: "אני לא זוכר השתלמות שופטים שעסקה בכך. זה משהו שנלמד רק מהניסיון. אני למדתי להעריך מידע מודיעיני מצה"ל, ולא מתפקידי כשופט", הוא הודה. "זה תחום פרוץ. הרבה פעמים אסיר קם ואומר לי: אני אגיד לך מה יש במידע. עשיתי כך וכך, אבל אנשי הארגון השני רוצים לפגוע בי. ואני קורא את הידיעה ורואה שזה בדיוק זה".
עו"ד יעל עצמון מפרקליטות מחוז מרכז טענה כי פרקליטים דווקא כן מקבלים הכשרה, ולומדים איך לקרוא את המסמכים, עם מקרא של אותיות ומספרים שמציין איכות כל מקור ומהימנות מידע. מה שלא אומר כמובן שהם לא מעצימים את המידע, באופן מניפולטיבי.
עו"ד עביד בכר: אולי להקים מוסד של קובלנות אסירים?
מדברים על סופט פאוור
עו"ד עביר בכר, מעורכות הדין הבולטות בתחום זכויות אסירים, אמרה כי "בשנתיים האחרונות מתפתחת מגמה של שב"ס לחסום הגשת עתירות ולגרום לדחיית עתירות על הסף. זה התחיל מדרישה לצירוף תצהירים וריבוי טענות על אי מיצוי ההליך המנהלי לכאורה", וזאת אחרי שאסיר עותר עובר מסכת טרטורים כולל המתנות ממושכות בכל מיני תאים בדרך למזכירות מתקן הכליאה. עו"ד בכר הציעה להקים גוף ביניים, ואולי אפילו מוסד מיוחד לטיפול בקובלנות אסירים.
פרופ' עינת מהמחלקה לקרימינולוגיה בבר אילן, ועו"ד מיה רוזנפלד, מרכזת תחום עתירות אסיר בסנגוריה הציבורית, הציגו מחקר ראשון מסוגו שעשו על עתירות אסירים, והממצאים מפתיעים: לדבריהם, 60 אחוז מהעתירות מסתיימות בתוצאה חיובית לאסיר ובמתן דה-פקטו של הסעד שביקש, או חלקו. הנתונים היבשים יכולים להטעות: 56 אחוז מהעתירות לכאורה נדחות ו-30 אחוז נמחקות. אך כשרוזנפלד ופרופ' עינת בדקו מה קורה מאחורי המספרים, הם גילו שעתירות רבות פשוט מתייתרות לאחר ששב"ס מתקפל (56 אחוז מהעתירות עוסקות בחופשות, 25 אחוז בתנאי מחיה ו-19 אחוז מהעתירות עוסקות בטיפולים).
המסקנה של פרופ' עינת מהמחקר שהוצג ביום העיון, היא חותכת וחד משמעית: "העובדה שב-60 אחוז מהעתירות ניתן סעד, מראה שלמרביתן יש בסיס עובדתי מוצדק - ואנחנו מדברים רק על האסירים שאזרו אומץ לעתור נגד הרשות שכולאת ומדכאת אותם. מתברר שכשהם עותרים בסוף, הם גם צודקים", אמר פרופ' עינת. "זה מצביע על התנהלות לא ראויה של רשות הכליאה. העובדה שחלק גדול מהעתירות 'מתייתרות' יום-יומיים לפני הדיון והעותר מקבל מה שהגיע לו - מצביעה על ניצול מניפולטיבי ציני ולא מידתי של עמדת כוח של הרשות".
זו מציאות שהיא אנטיתזה למה שקורה במערכות כליאה בעולם המערבי", המשיך פרופ' עינת בכתב האישום החריף. "במערב אירופה, ודאי בסקנדינביה, דרך ההתייחסות לאסירים עברה לגישה של 'סופט פאוור' (כוח רך): פחות ענישה ויצירת תהליכי 'דמוקרטיזציה' בכלא, למעט ההיבט הביטחוני". פרופ' עינת הסביר כי בבתי סוהר באירופה המתקדמת, קיימים פורומים משותפים לסגל ולאסירים, שדנים בכל היבט שאינו קשור לביטחון: למשל בנושא איכות המזון, זמני חלוקתו, שעת כיבוי אורות וכו'. "האתוס הקרימינולוגי" כיום הוא "לעשות נורמליזציה של חיי הכלא - שיהיו דומים ככל הניתן לחיים בחוץ, פרט ללקיחת החופש".
פרופ' תומר עינת: "יצירת תהליכי 'דמוקרטיזציה' בכלא"
חופשות הן פריבילגיות
שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, גרשון גונטובניק, הציג "מקרה מבחן" שבו שב"ס ביקש לשלול מעצורים את זכותם לקבל חוות דעת ממומחים פרטיים בדרך לשחרור ממעצר. גונטובניק שישב בעתירה בעניין, תיאר כי עמדת המדינה היתה שבשום מקרה לא תתיר כניסת מומחים פרטיים לעצורים, אלא רק לאסירים "וגם זה לא תמיד". זאת, תוך יצירת הבחנה לרעת עצורים, למרות חזקת החפות. השופט גונטובניק הבהיר כי העמדה לא חוקתית בשל ניסיון המניעה מאדם להיאבק על חירותו. למחרת הדיון, הוא קיבל עדכון כי "במחשבה שנייה" החליט שב"ס לחזור בו מהתנגדותו לכניסת המומחה. גונטובניק התעקש לכתוב החלטה ולשגר את המסר המתאים.
"עתירות אסירים הן תחום מתסכל", הוא אמר עם זאת בכנס, כיוון שאסירים לדבריו "הם במצב פרמננטי שאין מי שידרוש לטובתם", ובית המשפט מוגבל בדרכי ההתערבות, אחרת ייכנס בנעלי מפקד בית הסוהר. עם זאת, לדבריו תוספת חקיקה יכולה לעזור ולתת לבית המשפט כוח משמעותי יותר באכיפת זכויות.
מוקדם יותר ביום העיון, השופט בדימוס רובינשטיין סיפק "מהלומה" נוספת לשב"ס כאשר שלל את תפיסת חופשות האסירים כ"פריבילגיה", ואמר כי מהותית זו "מושרשת וכבר קרובה לזכות", העונה גם על אינטרס ציבורי.
ח"כ דוד אמסלם והשופט גרשון גונטובניק
יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ אמסלם, הודיע כי הוא מכין הצעת חוק בנושא חופשות האסירים. מדברי אנשי הרשות לשיקום האסיר עולה, כי רק 10 אחוז מהאסירים משולבים בסבב חופשות - ואלו שלא, נפגעים באפשרויות השיקום. עם זאת, רש"א הגמישה נהלים ומוכנה להכין תוכניות שיקום גם לאסירים שלא ב"סבב". "סוגיית החופשות חייבת להיות מוסדרת בחקיקה ראשית", אמר ח"כ אמסלם. "זו ליבת הזכויות. כשאתם רוצים לשנות משהו במערכות האלו - קודם כל הם מתנגדים. אם יש כוח, למה לשחרר? כל גוף שלא מפוקח, גם המשטרה, גם הפרקליטות, חוצה קוים אדומים".
יחד עם זאת, אמסלם חלק שבחים לשב"ס. "אני רואה את שב"ס כחולייה שעושה את העבודה הכי קשה והכי פחות מוערכת, הוא לא מקבל אמצעים ובסוף שרשרת המזון. תראו את בתי הסוהר שנמצאים במצודות בריטיות עתיקות, עם אלתורים - לא תראו תחנות משטרה כאלה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה