50 אלף עצורים בשנה: גם במערכת אכיפת החוק מבקרים את מדיניות המשטרה
חשודים ללא עבר פלילי מוצאים עצמם מעבירים את הלילה לצד עבריינים כבדים, וברשויות מבקרים: "שולחים אנשים לבתי מעצר כדי להסיר אחריות". אחת החלופות הנשקלות: מעצר בית ממושך
יהושע (ג'וש) בריינר 15.12.2017 04:57 |עודכן ב: 08:24
ד', תושב הדרום בן 23, נעצר השבוע בחשד שריסס על קיר בניין בשכונת שבה הוא מתגורר "הבילוש בני זונות". אחרי חקירה שארכה לדבריו רבע שעה, ושבה הכחיש שהוא אחראי למעשה, הוחלט להעביר אותו לתא מעצר בתחנת המשטרה, שבו עשה את הלילה. "שני מטר על שני מטר", הוא משחזר, "אני בתא עם אזיקים על הידיים והרגליים, קופא מקור. המיטות עשויות בטון, אתה מרגיש כמו כלב, ועל מה, על גרפיטי שלא אני עשיתי? עשו הכל כדי שאודה או אסגיר את מי שריסס. מה לי ולזה?".
למחרת הובא ד' לבית משפט השלום בבאר שבע, שם הופתע לגלות שהמשטרה הוסיפה לבקשת המעצר גם סעיף של איומים בשל הכיתוב בגרפיטי וביקשה לעצור אותו לחמישה ימים. "מדובר יותר בהעלבת עובד ציבור", הודה נציג המשטרה. השופט יורם ברוזה קבע ש"אין כל עילת מעצר" והורה לשחרר את ד' בערבות. "כשהוא ראה על מה עצרו אותי ועל מה רוצים להשאיר אותי במעצר, הוא צחק להם בפנים", אומר ד', שאותו ייצג עורך הדין עמית דויטשר.
מ', תלמיד ישיבה בן 23, נעצר לפני שבועיים בחשד שניסה לגנוב חלק ממזגן שהרעיש ליד ביתו. הוא נשלח לתא מעצר לקראת שחרורו בתנאים מגבילים בידי שופט ביום המחרת. בצעד חריג, שחרר אותו שופט בית משפט השלום בירושלים, דניאל מרדכי דמביץ, בו בלילה, בעקבות פנייה בהולה של סנגורו, עורך הדין אהרון פוגל. אבל את השעות במעצר, לצד תשעה עצירים, ובהם כאלה שהיו מעורבים בעבירות אלימות. "הרגע הכי משפיל היה כשלקחו אותי באזיקים באמצע הרחוב, בגשם, וחיכינו שיפתחו לנו", הוא מספר. "אחר כך עברתי חיפוש משפיל בעירום. לא תיארתי לעצמי שאגיע למצב כזה בחיים".
מקרים שבהם אנשים ללא עבר פלילי מוצאים עצמם עצורים בתנאים קשים לצד עבריינים כבדים, מוזכרים בדרך כלל בהקשר לפרשות מתוקשרות. כך, קבע השבוע בית המשפט המחוזי מרכז בלוד שמשה יוסף, החשוד במתן שוחד ליו"ר הקואליציה דוד ביטן, הוחזק בבית המעצר קישון "בתנאים לא אנושיים". טענות בנושא מעלים בדרך כלל סנגורי חשודים בעבירות צווארון לבן, המבקשים להקל עם לקוחותיהם, או הסנגוריה הציבורית, שטוענת זה שנים שהמשטרה יכולה להימנע מאלפי מעצרים בכל שנה. כעת, נשמעים דברים דומים גם מפי בכירים במערכת אכיפת החוק. בדיונים סגורים שמתקיימים בשבועות האחרונים במשרד המשפטים, דורשים הבכירים מהמשטרה ומהפרקליטות לזנוח את מדיניות האצבע הקלה על הדק המעצרים, כדבריהם, ולמצוא חלופות למעצר.
"חייבים לצמצם את זרם הנכנסים לבתי המעצר", אמר באחד הדיונים בכיר במערכת האכיפה. "אין שום חובה לשים מישהו שחשוד בגניבה לילה שלם במעצר, רק כדי שלמחרת בית המשפט ישחרר אותו בתנאים מגבילים, דבר שאפשר לעשות גם בתחנת המשטרה. למה אדם בלי עבר פלילי צריך לבלות לילה שלם באבו כביר עם אנסים ועברייני אלימות כבדים? אדם נורמטיבי יוצא מהלילות הללו עם טראומה לכל החיים".
מנתונים של שב"ס שנמסרו לבקשת "הארץ" עולה שבשנת 2016 נעצרו 49,374 חשודים, וש–12,581 הוחזקו במעצר עד 24 שעות. רוב העצירים נלקחים לאחר חקירה לבית מעצר לקראת הבאתם לדיון בבית משפט, הליך שברוב המקרים כולל גם לילה במעצר. הבכיר במערכת האכיפה משוכנע שלפחות חלק מהמעצרים הללו אינו חיוני. "פתאום אתה מוצא בתא אחד במגרש הרוסים עבריין תנועה עם נרקומנים או חיילים של ארגון פשיעה, ולמחרת הוא משתחרר", אמר הבכיר. "מה יצא לנו מזה? שולחים לבתי מעצר עצורים שלא צריכים להגיע אליהם רק כדי להסיר אחריות. אין בזה היגיון. אני לא יודע אם הייתי קורא לזה מעצרי שווא, אבל בוודאי חייבים להפעיל שיקול דעת".
פתרון חלקי עשוי להימצא בהצעה להרחבה ניכרת של סמכויות קציני משטרה בשחרור חשודים, המתגבשת במשטרה, במשרד המשפטים ובמשרד לביטחון הפנים. כיום רשאי קצין משטרה לשחרר חשוד למעצר בית של עד חמישה ימים, כשפרק זמן ארוך יותר מחייב הבאה של העציר בפני שופט, שלעתים קרובות משמעותה היא השארתו במעצר ל–24 שעות. לפי ההצעה המתגבשת יוכל קצין להורות על מעצר בית של עד עשרה ימים.
ההצעה, שתחייב שינוי חקיקה, עשויה לעורר התנגדות של ארגוני זכויות אדם. "צריך לברך על היוזמה למצוא חלופות למעצר שלא במתקני הכליאה הקיימים, אבל אין מקום לוותר על הביקורת השיפוטית, בוודאי לא כשמדובר בהרחבה משמעותית של שלילת חירותו של אדם", אומרת ד"ר סיגל שהב, מהקליניקה לזכויות אדם במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן. לדעתה, "יש חשש משמעותי שהמשטרה תעשה שימוש יתר במעצרי בית". בכל מקרה, מבהיר הבכיר במערכת האכיפה, מהלך כזה לא יוכל לבוא במקום השינוי הנחוץ במדיניות המעצרים.
לא בחלל ריק
היוזמות להפחתת מספר המעצרים אינן עולות בחלל ריק. פסק הדין המהפכני של שופט בית המשפט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין, שבו מתח ביקורת קשה על תנאי האסירים והעצירים בישראל, חולל טלטלה במערכת אכיפת החוק. עד מארס 2018, קבע רובינשטיין בפסיקתו האחרונה, על המדינה לדאוג שכל אסיר יזכה למרחב מחיה של שלושה מטרים מרובעים לפחות, לא כולל שירותים ומקלחת, ועד סוף 2018 יגדל השטח לארבעה מטרים וחצי.
הפסיקה ניתנה בעתירה של האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם והקליניקה לזכויות אדם במרכז האקדמי ברמת גן, שהתייחסה לצפיפות במתקני הכליאה: בכלא עופר, נאמר בה, מוחזקים אסירים בתאים ששטחם הממוצע 2.2 מ"ר, ובבית המעצר ניצן שטח המחיה הוא 2.4 מ"ר. "היכולים אנחנו כשופטים להתעלם מן המציאות ולהמשיך לשלוח מורשעים — קל וחומר חשודים — לתנאי כליאה שאינם ראויים לאדם?", תהה רובינשטיין. לדברי הבכיר במערכת האכיפה, "הבג"ץ של רובינשטיין הוא הזדמנות לשינוי של כליאת עצורים ואסירים לא רק בהיבט של כמה מטרים מקבל כל אסיר, אלא גם בתנאים, אבל כולם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה".
אמנם כבר עתה ברור שהמדינה לא תעמוד בלוח הזמנים שקבע בג"ץ, אך בשבועות האחרונים מתקיימים במערכת אכיפת החוק דיונים במאמץ למצוא פתרונות לצפיפות בבית הכלא והמעצר. השבוע דנו בנושא שרת המשפטים איילת שקד, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך ובכירי שב"ס, ודיונים דומים מתנהלים במשרד המשפטים ובמשרד לביטחון הפנים.
חלק מההצעות שהועלו כבר מקודם בכנסת. לפני כשבועיים אישרה הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק של אחמד טיבי (הרשימה המשותפת), שלפיה יגדל מספר חודשי המאסר שניתן להמיר בעבודות שירות משישה לתשעה חודשים, כך שלרשות בתי המשפט תעמוד חלופה להטלת מאסרים בפועל. במקביל, בוחנים במשרד לביטחון הפנים חלופות לכליאה במתקנים הקיימים, ובהן הקמת בתי מעבר לאסירים שנכלאו על עבירות שאינן כרוכות באלימות, כך שירצו את סוף תקופת מאסרם מחוץ לכותלי הכלא. חלופה זו מתאימה בעיקר לאסירים המוחזקים באגפי השיקום, שממילא יוצאים בכל בוקר לעבודה וחוזרים לישון בבית הסוהר.
דרך נוספת להקטין את הצפיפות בבתי הכלא היא שחרור אסירים. השרה שקד מקדמת יוזמה לשחרור מוקדם של קטינים שריצו מחצית מעונשם, ועלתה גם הצעה לקיצור מינהלי של תקופות מאסר. יש מי שתולים תקוות בהקלות שיעניק הנשיא ראובן ריבלין לרגל שנת ה–70 למדינה, אך הן צפויות לכלול בעיקר הקדמה של דיונים בוועדות שחרורים ומחיקת רישומים פליליים. הצעות אלו מעוררות התנגדות מצד הרשות לשיקום האסיר, שטוענת שהן אינן נותנות מענה להיבט השיקומי.
הצעה אחרת שעלתה היא להסב את מתקן חולות, שבו מוחזקים כיום מבקשי מקלט, לכלא לאסירים פליליים שיחיו באוהלים. המתקן, שלפי החלטת הממשלה אמור להיסגר עד מארס, צפוי לעבור לידי צה"ל, שמבקש להפוך אותו לבסיס צבאי. בעקבות התנגדות נחרצת של שב"ס, ההצעה להסב אותו לכלא ירדה מהפרק. "זה אולי נותן פתרון לשטח המחיה, אבל בוודאי לא לתנאי הכליאה, שלא לדבר על הקשיים הביטחוניים", אמר נציג השירות באחד הדיונים.
מהמשטרה נמסר בתגובה: "משטרת ישראל אוכפת את החוק באופן שווה ופועלת משיקולים מקצועיים וענייניים גרידא. לפני כל החלטת מעצר של חשוד בביצוע עבירה נבחנות עילות המעצר הקבועות בחוק. כמו כן, נבדקת רמת מסוכנות החשוד, וזאת על מנת להגן על שלום הציבור וביטחונו, מניעת שיבוש הליכים, הימלטות מפני החוק וצורכי החקירה. במעצרים של עד 24 שעות נרשמה בחמש השנים האחרונות ירידה מהותית של כ–42 אחוזים, וב–2017 נרשמה ירידה של כאלף מעצרים לעומת אשתקד. באשר לתנאי הכליאה יש לפנות לשירות בתי הסוהר, האמון על הנושא".
בשירות בתי הסוהר ציינו שעד 2007 היו בתי המעצר נתונים לאחריות המשטרה, ושהם שוכנים במבנים ישנים שלא יועדו לשמש למטרה זו. "שירות בתי הסוהר שיפץ את כל בתי המעצר עם העברתם, אך בדרך כלל לא ניתן להגדיל את שטחם", נמסר מהשירות. "לאורך השנים, שב"ס עושה כל שביכולתו על מנת לשפר את מצב המבנים ואת תנאי הכליאה. מדיניות המעצרים נקבעת על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ומתבצעת על ידי משטרת ישראל. יישום בג"ץ רובינשטיין מוטל על הממשלה, מערכת המשפט וכלל מערכת אכיפת החוק בישראל".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה