בדיון בוועדת הפנים עלתה השאלה כיצד יעמוד שב"ס בהוראת בג"ץ - שאסיר יקבל 4.5 מ"ר

בעוד שנה יהיו 6000 אסירים עודפים שאי אפשר לשחררם על פי חוק, והמשך כליאתם יהיה מנוגד לפסיקת בג"ץ בנושא הצפיפות

ועדת הפנים בראשות ח"כ דודי אמסלם אישרה את תקן הכליאה לשנה נוספת, על רקע השינויים הנדרשים בשרות בתי הסוהר לאור פסיקת בג"ץ בעניין הצפיפות בבתי הסוהר. יו"ר הוועדה, ח"כ דודי אמסלם: "עד שבג"ץ לא פסק, אנחנו חברי הכנסת דיברנו הרבה על הצפיפות הלא אנושית בבתי הסוהר, קיימנו דיונים וסיורים וכלום לא קרה. הכנסת רק מייעצת. הרשות המבצעת אם היא רוצה היא שומעת לעצותיה, ואם לא, אז לא. השופט אליקים רובינשטיין דרך את המערכת וכיוון אותה באמצעות הלו"ז שהכתיב. עכשיו למערכת אין ברירה והיא חייבת לפעול".

על פי החלטת בג"ץ ממרץ 2018 יש להקפיד על צפיפות פחותה בבתי הסוהר, ועד דצמבר 2018 יש להגיע ל4.5 מ"ר לאסיר.

יו"ר הוועדה, ח"כ אמסלם: "בתי כלא חדשים לא ייבנו תוך חצי שנה. כמה אסירים צריך לשחרר כדי לרווח ל4.5 מטר לאסיר?" סג"ד קתרין בן צבי, שב"ס: "כדי להגיע לפסיקת בג"ץ צריך לשחרר אלפי אסירים, מעל 8000 מיטות. אם היום בתא של 22 מטר יש 10 מיטות, לפי התקן החדש נוכל להציב שם רק 5 מיטות. לפי המצבה הנוכחית זה אומר שיש 6000 אסירים ללא מקום כליאה. אין לי מענה חוקי לזה, כי אני לא יכולה לשחרר אותם. התביעה ומשרד המשפטים נדרשים לומר מה לעשות בדצמבר 2018. איך להקטין עד אז את זרם הנכנסים ולהגדיל את זרם המשתחררים".

ח"כ יעל גרמן: "מה זה אתם חסרי מענה? אתם צריכים לתת מענה". קתרין בן צבי: "כשאדם נכנס למאסר, ביום כניסתו מחושב לו תאריך השחרור המנהלי שלו. מקזזים לו 3 שבועות לשנה. לפני זה הוא לא יכול להשתחרר, אלא אם תחליט ועדת השחרורים לשחררו בשליש".

עו"ד שני אילוז, לשכת עורכי הדין: "בג"ץ נתן לוח זמנים עד מרץ 2018. 

אפשר להתקין הוראת שעה – שניתן לאפשר לאסירים לעלות לוועדת שחרורים כעבור מחצית תקופת מאסר במקום שליש. יש כמובן להגביל זאת סוג העבירות ושיהיה רק במאסר ראשון".

רותם טובול, לשכת עורכי הדין: "הייתה תקופה שלא היו שחרורים מנהליים. 

אולי אפשר העוד דרך להגדיל את מספר השחרורים המנהליים. החדרים בבתי הסוהר מפוצצים".

ח"כ בני בגין: "שמה של ועדת דורנר היה ועדה ציבורית לבדיקת מדיניות ענישה. כוונתה ההיתה לנסות להביא למצב שמפחיתים את זרם הנכנסים לבתי הסוהר בעקבות הצעות חוק לא אחראיות, שתמיד דורשות החמרת ענישה. 

להנחות לא להביא הצעות חוק שיקבעו עונש מרבי גבוה. לצערי בשנתיים האחרונות אפילו הממשלה לא עומדת בהנחה זו".

מספרי טלפונים לתיאום ביקורי עורכי דין

מספרי טלפונים לתיאום ביקורי עורכי דין

מאת: שירות בתי הסוהר   תאריך פרסום: 06.02.2017 

  

נושא: משפחות ועורכי דין   תאריך עדכון: 03.09.2017

כחלק משיתוף הפעולה ההדדי שבין שירות בתי הסוהר ללשכת עורכי הדין, מוסדותיה וחבריה, מפורסמים בזה רשימת הטלפונים לצורך תיאום ביקור עורכי הדין עם לקוחותיהם האסירים.

בית סוהר	שם הנאמן	טלפון נייד	שם המחליף	טלפון נייד	מספר פקס
מחוז דרום
קציעות	ירון חורי	0506279451	חדד רפי	0526077463	089193142
סהרונים	בן אנג'ל	0506075768	בוזגלו שמעון	0504063860	089193157
רמון	ארזואן סיגלית	0506279632	צאלח זיו-לופו	0504063598	089193122
נפחא	אסף זדה	0504074239	טליה פרץ	0506095169	089193102
דקל	רבקה עזרא	0506075945			089193062
אלה	משה עטיה	0506075889	משה אביגזר	0534316225	089193195
אשל	מיכאל תורג'מן	0506077715	מקסים וילנר	0504062937	089193022
אוהלי קידר	דדון אושרית	0504062415	דוד ארנשטיין	0506075764	089193042
שקמה	קובי סמריאס	0506077288	יהונתן תמנו	0504062861	089193082
מחוז צפון
שטה	גולן פרץ	0504063851	דניאל בנימין	0506075492	089193622
דמון	פלורין מנשה	0506075311	עדן פז	0587040190	089193422
גלבוע	הילה אסייג	0506075501	סול סרוסי	0506278249	089193682
חרמון	כמאל פוארסה	0506096481	דוד גרינבר	0504062695	089193722
מגידו	נטליה אוסטקונוב	0504063748	מוסרי דקל	049038714	089193622
כרמל	מיטל סלוצקי	0506077336	אבירם רונן	0504063867	089193642
קישון	ליאת אטלי	0504074259	יומן- 24 שעות	089147940	089193702
צלמון	מאיר רוש	0506091856	סימה בניסטי	0506091923	089193742
מחוז מרכז
איילון	שחר סנבטו	0584547818	סעיד מדייו	0506279731	089193239
ניצן מגן	משה לוי	0528780558	מרינה גולייב	0506077762	089193302
נווה תרצה	אוריאל כהן	0504063613	משרד הרישום	089787617	089193322
מעשיהו	יקיר סיטבון	0504062542	אופיר וקנין	0504062468	089193242
גבעון	סם טגאו	0532229194	חיים אפריאט	0506095665	089193261
תל אביב	אליאן אסולין	0506278371	משרד רישום	089787830	089193382
השרון	אורית בואזיזה	0506091705	אורית אלישע	0506091705	089193442
רימונים	אילנית פוקד	0506095220	ליטל איפרגן	0506091574	089193502
אופק	ליפז שמחי	0506096043	נטע ששון	0506091511	089193520
הדרים	אסף אקווה	0542222314	שמעון שפדוב	0507293202	089193478
ירושלים	גילה שמש	0506075057	מלי שליבה	0506075010	089193160
עופר	חסן זאהר	0503327888	נופר ביטון	08-9145623	089193362

מחשבים כליאה מחדש

מחשבים כליאה מחדש - טור מיוחד של הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, על ההזדמנות הטמונה בהחלטת בג"ץ בעניין הצפיפות במתקני הכליאה.

הטור פורסם במסגרת גיליון סיכום שנת 2017 של מגזין "הפרקליטים" מחוז תל אביב - לשכת עורכי הדין בישראל Motty Danos

קישור לגיליון המלא:

http://www.israelbar.org.il/magazine/hapraklitim_53/index.html

הפרקליטות איימה על נאשם: אם תדרוש פיצויים על מעצר שווא, נגיש כתב אישום נוסף

הפרקליטות איימה על נאשם: אם תדרוש פיצויים על מעצר שווא, נגיש כתב אישום נוסף

נציב הביקורת על הפרקליטות קיבל את תלונת הנאשם וקבע שהאולטימטום היה לא ראוי. הפרקליטות: ייתכנו מקרים שבהם תתנה התביעה חזרה מכתב אישום בהתחייבות לא לתבוע פיצויים

רויטל חובל 27.12.2017 18:39 עודכן ב: 22:58

הפרקליטות הציעה לנאשם שתחזור בה מהאישומים נגדו בתנאי שיוותר על תביעת פיצויים בגין מעצרו. הפרקליטים אף איימו כי אם יסרב, יוסיפו לכתב האישום נגדו תיק ישן, שלא העמידו אותו לדין בגינו. הנאשם בן ה–28, ב', נעצר בחשד לסחר בסמים למשך שבועיים, ולאחר מכן שהה במעצר בית עשרה חודשים. נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, קבע כי התנהלות הפרקליטות היתה בלתי ראויה, ומצא תלונה שהגיש סנגורו של ב', מנחם רובינשטיין, מוצדקת. 

כתב האישום נגד ב' הוגש ביולי אשתקד לבית משפט השלום בתל אביב. יוחסה לב' שותפות בעסקת סמים שתכנן מכר שלו: מכירת 20 גרם של MDMA לאדם שהתגלה כסוכן סמוי של המשטרה. אחד משני תצפיתנים של המשטרה הבחין במקום ביצוע העסקה באופנוע בבעלותו של ב', ועליו רוכב לא מזוהה. בפרקליטות הניחו שהרוכב הוא ב', שסיפק את הסמים עבור מכרו. עם זאת, הן התצפיתנים והן הסוכן המשטרתי, שקנה את הסמים עבור 5,000 שקלים, לא ראו את ב'. כשנשאל אם ב' היה זה שסיפק את הסמים — המכר הכחיש. 

הראיה היחידה בחומר החקירה שקשרה את ב' ישירות לאירוע היא איכון הטלפון שלו. על פי המידע, ב' היה במרחק 300 מטר מהאזור בו התבצעה העסקה. בדיון בהארכת מעצרו של ב', השופט שמאי בקר קבע כי ייתכן שקיים ספק סביר באשמתו והורה לשחררו בערבות למעצר בית. 

למעשה, עד הצעת הפרקליטות בחודש יוני האחרון שהה ב' במעצר בית. הוא הסכים להצעה, ואחרי חמישה ימים כתב האישום נגדו נמחק. בדיון הצהירה הפרקליטות שההחלטה התקבלה בשל "מגוון היבטים ושיקולים", והבהירה כי הסיבה אינה היעדר ראיות בתיק. בהתאם להסכם, סנגורו של ב' הצהיר בבית המשפט כי אין לו טענות כלפי המדינה והוא קיבל חזרה את הערבות ששילם. 

בחודש שעבר קבע נציב הביקורת על הפרקליטות רוזן כי "הצעת הפרקליטות לנאשם היתה בבחינת הצעה בלתי ראויה". הוא הוסיף כי "התניית ההצעה למחוק את כתב האישום בהצהרת הנאשם כי הינו מוותר על זכותו לעתור לפיצוי, הינה התניה שאינה מותירה, הלכה למעשה, לנאשם כל שיקול דעת ויש בה כדי לאיין את הסכמתו החופשית להצעה". רוזן אף ביקר את הפרקליטות על כך שלא היה מקום לאיים בהוספת אישום אם סברה שנכון למחוק את כתב האישום נגדו. 

סנגורו של ב' עורך הדין מנחם רובינשטיין מתח ביקורת על האולטימטום שהציבה הפרקליטות בפני הנאשם בתלונה שכתב לרוזן. "אודה ולא אבוש כי בכל ההיסטוריה בה אני משמש סנגור לא נתקלתי בהצעה כזו", כתב. "לא יעלה על הדעת כי מדינת ישראל תבוא בהצעה שכזו לנאשם באמצעות בא־כוחו. זו הצעה שהייתי בא ואומר, על דרך המעטה, 'שאי אפשר לסרב לה'. מחד, 'מנצלת' המדינה את מצבו של הנאשם, תלוי ועומד כנגדו תיק פלילי, הוא משוחרר בתנאים מגבילים, הוא נעדר עבר פלילי, מבקש לסיים תיק זה כנגדו. מאידך, המדינה מתנה זאת בוויתור על זכות לגיטימית שלו שלא לתבוע את המדינה בגין ימי המעצר, בגין הפסד הימים בהם היה נטול כל פרנסה, בגין כתב אישום שהיה ברור שלא היה כלל מקום להגישו. מוסיפה המדינה ואומרת כי אם לא יסכים הנאשם לכך, כי אז יורע לכאורה מצבו, על דרך הוספת אישום שכלל לא הוגש". 

בעקבות החלטת רוזן, הודיעה פרקליטות מחוז תל אביב לעו"ד רובינשטיין כי תסכים לשלם פיצויים לב' בגין ימי מעצרו ושכר טרחת עורך דין, "לפנים משורת הדין" ולמרות הצהרתו של ב' כי אין לו טענות כלפי המדינה. לפי החישוב שהעביר הסנגור לפרקליטות, מדובר בסכום של 145 אלף שקל. החלטה בנושא טרם התקבלה. 

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "הנציב קיבל ואישר את עמדת הפרקליטות העקרונית ולפיה בהחלט ייתכנו מקרים שבהם תתנה התביעה את החזרה מכתב אישום בהתחייבות הנאשם שלא להגיש תביעת פיצויים כנגד המדינה. מדובר במקרים מסוימים, בהם לגישת התביעה קיימות ראיות להוכחת אשמת הנאשם, ומשכך אין מקום לשלם לו פיצויים בגין ההליך שנוהל נגדו, אך למרות זאת, יש מקום לשקול, משיקולים רחבים של אינטרס ציבורי, שאינם נוגעים לעוצמת הראיות נגד הנאשם, לחזור מכתב האישום". על פי הפרקליטות, "יש לזכור כי בכל מקרה לנאשם פתוחה הדרך לסרב להצעה, לנהל את משפטו, ואם יזוכה — לתבוע את המדינה בכל דרך שיבחר". 

עוד נמסר מהפרקליטות כי "על אף העובדה שהיתה קיימת תשתית ראייתית להרשעת הנאשם בביצוע שתי עסקאות סמים, לאחר שקילת כלל השיקולים, סברה התביעה כי האינטרס הציבורי מאפשר חזרה מכתב האישום. עם זאת, נמצא כי האיזון הראוי בין קיומן של ראיות למעורבותו של הנאשם בביצוע שתי עסקאות סמים לבין יתר השיקולים האמורים לעיל — מצדיק חזרה מכתב אישום בכפוף להסכמת הנאשם כי לא יהיו לו תביעות נגד המדינה". 

50 אלף עצורים בשנה: גם במערכת אכיפת החוק מבקרים את מדיניות המשטרה

50 אלף עצורים בשנה: גם במערכת אכיפת החוק מבקרים את מדיניות המשטרה

חשודים ללא עבר פלילי מוצאים עצמם מעבירים את הלילה לצד עבריינים כבדים, וברשויות מבקרים: "שולחים אנשים לבתי מעצר כדי להסיר אחריות". אחת החלופות הנשקלות: מעצר בית ממושך

יהושע (ג'וש) בריינר 15.12.2017 04:57 |עודכן ב: 08:24

ד', תושב הדרום בן 23, נעצר השבוע בחשד שריסס על קיר בניין בשכונת שבה הוא מתגורר "הבילוש בני זונות". אחרי חקירה שארכה לדבריו רבע שעה, ושבה הכחיש שהוא אחראי למעשה, הוחלט להעביר אותו לתא מעצר בתחנת המשטרה, שבו עשה את הלילה. "שני מטר על שני מטר", הוא משחזר, "אני בתא עם אזיקים על הידיים והרגליים, קופא מקור. המיטות עשויות בטון, אתה מרגיש כמו כלב, ועל מה, על גרפיטי שלא אני עשיתי? עשו הכל כדי שאודה או אסגיר את מי שריסס. מה לי ולזה?". 

למחרת הובא ד' לבית משפט השלום בבאר שבע, שם הופתע לגלות שהמשטרה הוסיפה לבקשת המעצר גם סעיף של איומים בשל הכיתוב בגרפיטי וביקשה לעצור אותו לחמישה ימים. "מדובר יותר בהעלבת עובד ציבור", הודה נציג המשטרה. השופט יורם ברוזה קבע ש"אין כל עילת מעצר" והורה לשחרר את ד' בערבות. "כשהוא ראה על מה עצרו אותי ועל מה רוצים להשאיר אותי במעצר, הוא צחק להם בפנים", אומר ד', שאותו ייצג עורך הדין עמית דויטשר. 

מ', תלמיד ישיבה בן 23, נעצר לפני שבועיים בחשד שניסה לגנוב חלק ממזגן שהרעיש ליד ביתו. הוא נשלח לתא מעצר לקראת שחרורו בתנאים מגבילים בידי שופט ביום המחרת. בצעד חריג, שחרר אותו שופט בית משפט השלום בירושלים, דניאל מרדכי דמביץ, בו בלילה, בעקבות פנייה בהולה של סנגורו, עורך הדין אהרון פוגל. אבל את השעות במעצר, לצד תשעה עצירים, ובהם כאלה שהיו מעורבים בעבירות אלימות. "הרגע הכי משפיל היה כשלקחו אותי באזיקים באמצע הרחוב, בגשם, וחיכינו שיפתחו לנו", הוא מספר. "אחר כך עברתי חיפוש משפיל בעירום. לא תיארתי לעצמי שאגיע למצב כזה בחיים". 

מקרים שבהם אנשים ללא עבר פלילי מוצאים עצמם עצורים בתנאים קשים לצד עבריינים כבדים, מוזכרים בדרך כלל בהקשר לפרשות מתוקשרות. כך, קבע השבוע בית המשפט המחוזי מרכז בלוד שמשה יוסף, החשוד במתן שוחד ליו"ר הקואליציה דוד ביטן, הוחזק בבית המעצר קישון "בתנאים לא אנושיים". טענות בנושא מעלים בדרך כלל סנגורי חשודים בעבירות צווארון לבן, המבקשים להקל עם לקוחותיהם, או הסנגוריה הציבורית, שטוענת זה שנים שהמשטרה יכולה להימנע מאלפי מעצרים בכל שנה. כעת, נשמעים דברים דומים גם מפי בכירים במערכת אכיפת החוק. בדיונים סגורים שמתקיימים בשבועות האחרונים במשרד המשפטים, דורשים הבכירים מהמשטרה ומהפרקליטות לזנוח את מדיניות האצבע הקלה על הדק המעצרים, כדבריהם, ולמצוא חלופות למעצר. 

"חייבים לצמצם את זרם הנכנסים לבתי המעצר", אמר באחד הדיונים בכיר במערכת האכיפה. "אין שום חובה לשים מישהו שחשוד בגניבה לילה שלם במעצר, רק כדי שלמחרת בית המשפט ישחרר אותו בתנאים מגבילים, דבר שאפשר לעשות גם בתחנת המשטרה. למה אדם בלי עבר פלילי צריך לבלות לילה שלם באבו כביר עם אנסים ועברייני אלימות כבדים? אדם נורמטיבי יוצא מהלילות הללו עם טראומה לכל החיים". 

מנתונים של שב"ס שנמסרו לבקשת "הארץ" עולה שבשנת 2016 נעצרו 49,374 חשודים, וש–12,581 הוחזקו במעצר עד 24 שעות. רוב העצירים נלקחים לאחר חקירה לבית מעצר לקראת הבאתם לדיון בבית משפט, הליך שברוב המקרים כולל גם לילה במעצר. הבכיר במערכת האכיפה משוכנע שלפחות חלק מהמעצרים הללו אינו חיוני. "פתאום אתה מוצא בתא אחד במגרש הרוסים עבריין תנועה עם נרקומנים או חיילים של ארגון פשיעה, ולמחרת הוא משתחרר", אמר הבכיר. "מה יצא לנו מזה? שולחים לבתי מעצר עצורים שלא צריכים להגיע אליהם רק כדי להסיר אחריות. אין בזה היגיון. אני לא יודע אם הייתי קורא לזה מעצרי שווא, אבל בוודאי חייבים להפעיל שיקול דעת". 

פתרון חלקי עשוי להימצא בהצעה להרחבה ניכרת של סמכויות קציני משטרה בשחרור חשודים, המתגבשת במשטרה, במשרד המשפטים ובמשרד לביטחון הפנים. כיום רשאי קצין משטרה לשחרר חשוד למעצר בית של עד חמישה ימים, כשפרק זמן ארוך יותר מחייב הבאה של העציר בפני שופט, שלעתים קרובות משמעותה היא השארתו במעצר ל–24 שעות. לפי ההצעה המתגבשת יוכל קצין להורות על מעצר בית של עד עשרה ימים. 

ההצעה, שתחייב שינוי חקיקה, עשויה לעורר התנגדות של ארגוני זכויות אדם. "צריך לברך על היוזמה למצוא חלופות למעצר שלא במתקני הכליאה הקיימים, אבל אין מקום לוותר על הביקורת השיפוטית, בוודאי לא כשמדובר בהרחבה משמעותית של שלילת חירותו של אדם", אומרת ד"ר סיגל שהב, מהקליניקה לזכויות אדם במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן. לדעתה, "יש חשש משמעותי שהמשטרה תעשה שימוש יתר במעצרי בית". בכל מקרה, מבהיר הבכיר במערכת האכיפה, מהלך כזה לא יוכל לבוא במקום השינוי הנחוץ במדיניות המעצרים. 

לא בחלל ריק

היוזמות להפחתת מספר המעצרים אינן עולות בחלל ריק. פסק הדין המהפכני של שופט בית המשפט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין, שבו מתח ביקורת קשה על תנאי האסירים והעצירים בישראל, חולל טלטלה במערכת אכיפת החוק. עד מארס 2018, קבע רובינשטיין בפסיקתו האחרונה, על המדינה לדאוג שכל אסיר יזכה למרחב מחיה של שלושה מטרים מרובעים לפחות, לא כולל שירותים ומקלחת, ועד סוף 2018 יגדל השטח לארבעה מטרים וחצי. 

הפסיקה ניתנה בעתירה של האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם והקליניקה לזכויות אדם במרכז האקדמי ברמת גן, שהתייחסה לצפיפות במתקני הכליאה: בכלא עופר, נאמר בה, מוחזקים אסירים בתאים ששטחם הממוצע 2.2 מ"ר, ובבית המעצר ניצן שטח המחיה הוא 2.4 מ"ר. "היכולים אנחנו כשופטים להתעלם מן המציאות ולהמשיך לשלוח מורשעים — קל וחומר חשודים — לתנאי כליאה שאינם ראויים לאדם?", תהה רובינשטיין. לדברי הבכיר במערכת האכיפה, "הבג"ץ של רובינשטיין הוא הזדמנות לשינוי של כליאת עצורים ואסירים לא רק בהיבט של כמה מטרים מקבל כל אסיר, אלא גם בתנאים, אבל כולם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה". 

אמנם כבר עתה ברור שהמדינה לא תעמוד בלוח הזמנים שקבע בג"ץ, אך בשבועות האחרונים מתקיימים במערכת אכיפת החוק דיונים במאמץ למצוא פתרונות לצפיפות בבית הכלא והמעצר. השבוע דנו בנושא שרת המשפטים איילת שקד, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך ובכירי שב"ס, ודיונים דומים מתנהלים במשרד המשפטים ובמשרד לביטחון הפנים. 

חלק מההצעות שהועלו כבר מקודם בכנסת. לפני כשבועיים אישרה הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק של אחמד טיבי (הרשימה המשותפת), שלפיה יגדל מספר חודשי המאסר שניתן להמיר בעבודות שירות משישה לתשעה חודשים, כך שלרשות בתי המשפט תעמוד חלופה להטלת מאסרים בפועל. במקביל, בוחנים במשרד לביטחון הפנים חלופות לכליאה במתקנים הקיימים, ובהן הקמת בתי מעבר לאסירים שנכלאו על עבירות שאינן כרוכות באלימות, כך שירצו את סוף תקופת מאסרם מחוץ לכותלי הכלא. חלופה זו מתאימה בעיקר לאסירים המוחזקים באגפי השיקום, שממילא יוצאים בכל בוקר לעבודה וחוזרים לישון בבית הסוהר. 

דרך נוספת להקטין את הצפיפות בבתי הכלא היא שחרור אסירים. השרה שקד מקדמת יוזמה לשחרור מוקדם של קטינים שריצו מחצית מעונשם, ועלתה גם הצעה לקיצור מינהלי של תקופות מאסר. יש מי שתולים תקוות בהקלות שיעניק הנשיא ראובן ריבלין לרגל שנת ה–70 למדינה, אך הן צפויות לכלול בעיקר הקדמה של דיונים בוועדות שחרורים ומחיקת רישומים פליליים. הצעות אלו מעוררות התנגדות מצד הרשות לשיקום האסיר, שטוענת שהן אינן נותנות מענה להיבט השיקומי. 

הצעה אחרת שעלתה היא להסב את מתקן חולות, שבו מוחזקים כיום מבקשי מקלט, לכלא לאסירים פליליים שיחיו באוהלים. המתקן, שלפי החלטת הממשלה אמור להיסגר עד מארס, צפוי לעבור לידי צה"ל, שמבקש להפוך אותו לבסיס צבאי. בעקבות התנגדות נחרצת של שב"ס, ההצעה להסב אותו לכלא ירדה מהפרק. "זה אולי נותן פתרון לשטח המחיה, אבל בוודאי לא לתנאי הכליאה, שלא לדבר על הקשיים הביטחוניים", אמר נציג השירות באחד הדיונים. 

מהמשטרה נמסר בתגובה: "משטרת ישראל אוכפת את החוק באופן שווה ופועלת משיקולים מקצועיים וענייניים גרידא. לפני כל החלטת מעצר של חשוד בביצוע עבירה נבחנות עילות המעצר הקבועות בחוק. כמו כן, נבדקת רמת מסוכנות החשוד, וזאת על מנת להגן על שלום הציבור וביטחונו, מניעת שיבוש הליכים, הימלטות מפני החוק וצורכי החקירה. במעצרים של עד 24 שעות נרשמה בחמש השנים האחרונות ירידה מהותית של כ–42 אחוזים, וב–2017 נרשמה ירידה של כאלף מעצרים לעומת אשתקד. באשר לתנאי הכליאה יש לפנות לשירות בתי הסוהר, האמון על הנושא". 

בשירות בתי הסוהר ציינו שעד 2007 היו בתי המעצר נתונים לאחריות המשטרה, ושהם שוכנים במבנים ישנים שלא יועדו לשמש למטרה זו. "שירות בתי הסוהר שיפץ את כל בתי המעצר עם העברתם, אך בדרך כלל לא ניתן להגדיל את שטחם", נמסר מהשירות. "לאורך השנים, שב"ס עושה כל שביכולתו על מנת לשפר את מצב המבנים ואת תנאי הכליאה. מדיניות המעצרים נקבעת על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ומתבצעת על ידי משטרת ישראל. יישום בג"ץ רובינשטיין מוטל על הממשלה, מערכת המשפט וכלל מערכת אכיפת החוק בישראל". 

כלואים בחובות: המדינה מעקלת שכר מאסירים, ומותירה להם מאה שקל בחודש

כלואים בחובות: המדינה מעקלת שכר מאסירים, ומותירה להם מאה שקל בחודש

המדינה החלה לעקל את חשבון הכלא של אסירים שלא עומדים בתשלום פיצויים. בשב"ס טוענים שהקנטינה היא מותרות, אך אסירים מעידים: אנו לא יכולים לממן צרכים בסיסיים

לי ירון 14.12.2017 05:47 |עודכן ב: 07:34

המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה החל בחודשים האחרונים לעקל את כספם של אסירים השקועים בחובות, ומותיר להם רק מאה שקלים בחודש למחייתם — כך נודע ל"הארץ". במאי השנה החמיר המרכז את מדיניות העיקול של כספי אסירים שחייבים פיצויים לנפגעי עבירה ואינם מצליחים לעמוד בתשלומים. בנוסף לעיקול הכספים מחוץ לכלא, החל המרכז לעקל את חשבונם בבנק הדואר. כך, מעוקלים גם שכרם מעבודה בכלא וכספים שמעבירים להם בני משפחותיהם.  

במרכז לגביית קנסות אמרו ל"הארץ" שמדיניות העיקול החדשה משפיעה כיום על עשרות אסירים, ושב–2018 בכוונתם להחיל אותה על מאות אסירים נוספים, המצויים בחובות בשל קנסות תעבורה ודו"חות של המשטרה. המדיניות החדשה מותירה אסירים רבים ללא יכולת לרכוש מוצרים בסיסיים כנייר טואלט, מזון ושמיכות, שלפי עדויות אסירים ונתונים של הכנסת אינם מסופקים להם במלואם בידי השב"ס. הם גם נותרים ללא יכולת לתקשר עם משפחותיהם, שכן שיחות טלפון בכלא כרוכות בתשלום.  

על דן (שם בדוי), אסיר בן 55 מכלא מעשיהו, נגזרו שמונה שנות מאסר והוא חויב לשלם פיצויים בסך שלושה מיליון שקלים בגין עבירות מרמה. נכסיו וחשבונות הבנק שלו עוקלו עם כניסתו לכלא ב–2014. בהיעדר יכולת לשלם את הפיצויים נקבע בהסדר עם המרכז לגביית קנסות שעליו לשלם כ–160 אלף שקל בחודש, סכום שגם בו לא יכול היה לעמוד. לאחר כניסתו לכלא החל דן בטיפולי שיניים במרפאת הכלא, שם עקרו את שיניו והזמינו לו במקומן שיניים תותבות. דן התבקש לשלם בעבור השיניים, אולם אז הוחלה מדיניות העיקול החדשה וכל כספו עוקל מחשבון הכלא. גם כספים שניסתה משפחתו להעביר לו עוקלו מיד כשהועברו לחשבון. 

כך ניצב דן, שעובד בכלא ומשתכר כ-1,200 שקל בחודש, בפני שוקת שבורה. הוא צריך לשלם למרפאת בית הסוהר על מנת לקבל את השיניים שהוזמנו עבורו, תשלום שניתן לבצע רק על ידי חשבון הקנטינה - ממנו אינו יכול למשוך כספים. בחודשים האחרונים הוא נותר ללא שיניים ומתקשה לאכול. בנוסף, הוא נמצא בתת משקל חמור משום שאינו יכול לרכוש תוספי מזון בקנטינה, שלטענת עורכי דינו לא מסופקים על ידי שב"ס. 

עורכת דינו של דן עינת סופר-בסרגליק ועו"ד אמירא אניס סיפרו כי הוא פנה לשב"ס וביקש סיוע, אך לא נענה. בתגובה, הוא הגיש עתירה על עיקול חשבונו, שתדון בבית המשפט המחוזי בעוד כשבועיים. 

"מצבו הנפשי בעקבות העיקול קשה" הסבירו סופר-בסרגליק ואניס. "סכום של מאה שקל לא מהווה תנאי מחיה הולמים בנסיבותיו. במאה שקלים עליו לקנות אוכל מיוחד לצרכיו, טלכרד על מנת שיוכל לשוחח עם שלושת ילדיו ואשתו, סיגריות ומוצרי ניקיון". לדבריהן, "הוא מצוי ללא תנאי מחיה הולמים, וגם כך תנאיו של האסיר הינם קשים. ההחלטה לעקל את מלוא משכורתו מבלי להותיר סכום כסף ראוי היא החלטה שאינה סבירה". 

הסדרים מותנים

חוק סדר הדין הפלילי מאפשר לרשויות התביעה החל ממאי 2013 להימנע מהגשת כתב אישום נגד חשוד ולסגור את התיק בעניינו, אם הוא יודה בביצוע העבירות המיוחסות לו ויקיים תנאים שנקבעו בהסדר. במקרה כזה, יירשם כי התיק נסגר בעילה של "סגירת תיק בהסדר", כאשר הפרת תנאי ההסדר תביא להעמדתו לדין של החשוד בעתיד. ​​​​

התביעה יכולה לחתום עם חשוד על הסדר מותנה כאשר:

מדובר בעבירה שהעונש המקסימלי עליה הוא פחות משלוש שנות מאסר

העונש המתאים לחשוד, לדעת התובע, אינו כולל מאסר בפועל

אין לחשוד רישום פלילי מחמש השנים שלפני ביצוע העבירה

לא מתקיימים הליכים משפטיים פליליים אחרים נוספים בעניינו של החשוד 

מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור

רשימת התנאים שתובע רשאי לכלול בהסדר:

תשלום קנס למדינה

תשלום פיצוי לנפגע עבירה 

התחייבות להימנע מביצוע עבירה

עמידה בתנאי תכנית שיקום

נקיטת פעולות לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה או למניעת ביצוע עבירה (מכתב התנצלות והשבת חפץ לנפגע, התחייבות שלא להיכנס למקום או לא להיות בקשר עם אדם, התפטרות, פסילת רישיון נהיגה, הפקדת כלי ירי ועוד) 

ההסדר יכיל בין היתר את:

הודאת החשוד בעובדות המהוות עבירה

התנאים שעל החשוד למלא

התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, והדרכים בהן יוכיח החשוד שמילא אחריהם

תיקי ההסדר מפורסמים להלן, באופן שלא יזהה את החשוד או את נפגע העבירה, אך יכלול מידע על מהות העבירה ותנאי ההסדר.

הסדר מותנה

משרד המשפטים ‏6 דצמבר 2017‏ ב-‏20:00‏ 

לאחרונה עלה לכותרות המושג "הסדר מותנה". במסגרת הסדר מותנה לאחר שהחשוד מודה בביצוע העבירות ומסכים לקיום התנאים בהסדר, ניתן להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק נגדו. החל ממאי 2013 רשאית התביעה לערוך הסדרים מותנים. 

אספנו עבורכם חמש שאלות נפוצות >>>

1. מדוע המדינה מאפשרת קיום של הסדר כזה, כשאפשר להגיש כתב אישום ולנהל את ההליך בבית המשפט?

ההסדר נועד לאפשר דרך חלופית להעמדת חשוד לדין פלילי בבית המשפט. הסדר מותנה מאפשר התאמה טובה יותר, במקרים מסוימים, בין חומרת העבירה והנסיבות שלה לבין התגובה החברתית הננקטת כלפי העבריין. ההסדר מאפשר הטלת סנקציה ללא הגשת כתב אישום, ללא ניהול הליך בבית משפט או הכתמה של החשוד בהרשעה פלילית. 

2. באילו מקרים תישקל חתימה על הסדר מותנה עם חשוד? 

התובע נדרש לשקול בין היתר את תוצאת העבירה, התנהלות החשוד לאחר ביצועה, נסיבותיו האישיות של החשוד, נסיבות ביצוע העבירה ועוד. 

3. האם ניתן לחתום על הסדר מותנה עם כל חשוד, בכל עבירה? 

על החשוד לעמוד בחמישה תנאים: הראשון, העונש המקסימלי על העבירה הוא עד שלוש שנות מאסר. השני, העונש המתאים לחשוד, לדעת התובע, לא יכלול מאסר בפועל. השלישי, קיימות ראיות מספיקות להגשת כתב אישום. הרביעי, לחשוד אין רישום פלילי ולא נערך עימו הסדר מותנה בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה. החמישי, לא מתקיימים הליכים פליליים תלויים ועומדים נגד החשוד. 

4. אילו סנקציות יכולות להיות כלולות בהסדר?

תשלום קנס למדינה, תשלום פיצוי לנפגע עבירה, עמידה בתנאי תכנית שיקום וכן נקיטת פעולות לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה (לדוגמה: מכתב התנצלות והשבת חפץ לנפגע, התחייבות שלא להיכנס למקום או לא להיות בקשר עם אדם, התפטרות, פסילת רישיון נהיגה, הפקדת כלי ירי ועוד).

5. מהן זכויותיו של נפגע העבירה כאשר נחתם הסדר מותנה עם חשוד?

נפגע עבירת מין או אלימות חמורה זכאי לכך שהתביעה תיידע אותו על האפשרות שהתביעה תגיע להסדר מותנה עם החשוד. כמו כן, הוא זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו בפני התובע, לפני קבלת החלטה בעניין.

כל נפגע עבירה, לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, זכאי לעיין בהסדר ולקבל העתק ממנו (לאחר סגירת התיק) על פי בקשתו, למעט במקרים חריגים המפורטים בחוק זכויות נפגעי עבירה.

שיטת שב"ס: האסיר לא יקבל חופשה בגלל "כוונות שליליות"

שיטת שב"ס: האסיר לא יקבל חופשה בגלל "כוונות שליליות"

שירות בתי הסוהר משתמש במידע מודיעיני נגד הכלואים: אסיר שעותר להשיג חופשה למשל, עלול לעמוד בפני מידע חשאי שמוגש רק לשופט. הוא עצמו יקבל רק כותרת כמו "התנהגות שלילית". לפי מחקר חדש, רוב העתירות נדחות

יהושע (ג'וש) בריינר 24.11.2017 05:40 עודכן ב: 05:41

עומאר מוסלמני, תושב ירושלים המרצה כשנתיים מאסר בכלא איילון, בגין עבירות אלימות ביקש בחודש מאי לצאת לחופשה מיוחדת של 12 שעות, כדי להשתתף בחתונת אחיו. אין מדובר בבקשה חריגה, ולעתים נענה שירות בתי הסוהר (שב"ס) לבקשות כאלה, אך במקרה הנוכחי, הגיב שב"ס בסירוב מוחלט. בעקבות כך, עתר מוסלמני לבית המשפט המחוזי בניסיון לשנות את ההחלטה. אלא שאז טענו בשב"ס כי קיים מידע מודיעיני על "התבטאות חריגה" שלו וכן על "מעורבות שלילית". זה כל מה שנמסר לפרקליטו. 

בעקבות המידע דחה בית המשפט את העתירה ומוסלמני לא נכח בחתונת אחיו. 

אין זה מקרה חריג. פאדי נתשה מרצה עונש מאסר על רצח והוא כלוא כבר 15 שנים. עד לשנה האחרונה יצא ל–14 חופשות, אך לאחרונה הופסקו חופשותיו בעקבות מידע מודיעיני על "פעילות פלילית". מעבר לכך לא קיבל פירוט. 

הוא הגיש עתירה, שכתב בכתב ידו על נייר שנתלש ממחברת, לבית המשפט המחוזי בלוד. "מה אני אמור לעשות על מנת להוכיח שאין לי כוונה לפעילות פלילית בחוץ?", תהה נתשה מול השופט, "אני מוגבל בראייה, יש לי מעל 50% נכות, איזה פעילות אני כבר יכול לעשות?". ובכל זאת, בקשתו נדחתה. 

מהאסיר המפורסם רומן זדורוב, הכלוא בכלא שאטה בצפון, נמנע לצאת להתייחדות עם רעייתו. כאשר עתר לבית המשפט בנצרת, הציג סב"ס לשופט לא פחות מחמש ידיעות מודיעיניות חשאיות נגדו. זדורוב קיבל רק את הכותרות: "מעורבות שלילית", "כוונות שליליות" ו"הסתות". אך השופט שקיבל את המידע דחה את העתירה וקבע כי "על רקע התנהלותו של העותר בתקופה האחרונה, שלילת טובת ההנאה לעת הזאת איננה בלתי סבירה". 

אפקט מרתיע

עתירות של אסירים תופסות בשנים האחרונות חלק הולך וגדל בדיונים בבתי המשפט המחוזיים. חלק ניכר מהן עוסקות בבקשות (שנדחו בידי שב"ס) לחופשות מהכלא, לשיפור תנאי הכליאה, או בבקשות הנוגעות לאופן הטיפול בהם. ואולם, ברבות מהעתירות מגיש שב"ס מידע מודיעיני חשאי, אשר מוגש לעיונו של השופט בלבד. העותר וסניגורו מקבלים רק תמצית קצרה (המכונה פראפרזה) וכוללת מלים בודדות דוגמת "כוונות שליליות".

לרוב המידע המודיעיני מבוסס על מקורות של קציני שב"ס או המשטרה, ולעתים הוא מגיע מהשב"כ. ברוב המקרים המידע הזה מוביל לדחיית העתירה. מחקר חדש על זכויות אסירים, שערכה האחראית על תחום האסירים בסניגוריה הציבורית, עורכת הדין מיה רוזנפלד, ואשר הוצג השבוע בכנס של המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן, מגלה כי ב–38% מעתירות האסירים, מוצג לבית המשפט מידע מודיעיני חסוי מטעם שירות בתי הסוהר. 

במחקר, שבחן 500 עתירות שהגישו אסירים לבתי המשפט במהלך שנת 2012, התגלה עוד, כי ב–85% מהתיקים בהם הוגש חומר מודיעיני, עתירתו של האסיר נדחתה. רוזנפלד טוענת במחקר, שעד היום לא נקבעו בדין הסדרים להצגת החומר המודיעיני, וכי בפועל, אם האסיר או סנגורו דורשים לעיין בחומר המודיעיני, על המדינה להוציא תעודת חיסיון, הליך שאורך זמן ממושך. ואולם, מרבית האסירים המגישים עתירות אינם מיוצגים כלל ואינם מודעים לזכותם זו. 

האסיר נאלץ לסמוך על בית המשפט, שיידע לבחון את המידע המודיעיני ולהחליט אם הוא רלוונטי להחלטה. "עצם השימוש של גורמי כליאה בראיות חסויות עשוי לפגוע בהליך ההוגן המתנהל בעניינם של אסירים", כתבה רוזנפלד. "ייתכן גם, שלעצם קיומו של מידע מודיעיני יש אפקט פסיכולוגי מרתיע על שופטים". כאמור, המחקר גילה קשר מובהק בין הצגת מידע מודיעיני לבין הכרעה משפטית נגד האסיר. 

משב"ס נמסר בתגובה: "אנו עומדים מאחורי המידע המודיעיני המוצג בבתי המשפט". באשר למחקר נמסר משב"ס: "נשמח לקבלו וללמוד אותו". 

נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, רון שפירא, מתח בכנס ביקורת על התנהלות שב"ס: "זה נושא מאוד פרוץ ולפעמים חומר מודיעיני יכול לבלבל ולהפחיד", אמר שפירא. "היה לי תיק שבו אסיר ביקש לעבור לכלא אחר, והעבירו לי מידע מודיעיני עם כמאה עבריינים, שכללו את רשימת האויבים שלו שעשויים לפגוע בו. אלא שאז עיינתי בחומר וראיתי שרק שלושת הראשונים רלוונטיים כי הם באמת בכלא. פניתי ליועצת המשפטית של שב"ס ושאלתי, 'למה אתם מגישים רשימה שרוב החומר בה לא רלוונטי, אתם מעבירים רשימה רק כדי להפחיד?'" לדבריו, "לפעמים, אם אתה לא מדפדף ובוחן את החומר, אתה אומר לעצמך שעם כל כך הרבה איומים, ההחלטה לא להעבירו ודאי נכונה". 

שפירא העלה טענה נוספת (שהסניגורים מרבים להעלות), על כך שתמצית המידע שניתן לחשיפה, ה"פראפרזה" ומועבר לסניגורים, דלה ביותר. החומר, המוגדר כ"חומר מודיעיני שלילי" מוגש בכתבי התשובה לבתי המשפט, ובו מידע לעיני השופט בלבד. הסניגורים שלא יודעים מה מסתתר מאחורי הסיסמה "כוונות שליליות", או אפילו "פעילות פלילית", לא יכולים להתמודד עם המידע ולנסות לסתור אותו. 

השופט שפירא אמר שלעתים, כשכתוב חומר חסוי, "האסיר מיוזמתו קם ואומר 'אני אגיד לך מה החומר'". כך, בדיון בעתירה של איש ארגון פשיעה מהדרום, הוגש מידע מודיעיני שכלל "קשר בין עבריינים" ו"מתיחוּת בין אסירים". המידע היה חסוי, אבל בדיון, אמר שפירא, "האיש סיפר שמדובר במידע נגדו, שרקמו כמה אסירים מארגון יריב ומסרו אותו לקצין המודיעין. אני מעיין בחומר ורואה שזה בדיוק מה שהאסיר סיפר. נוצר מצב ששב"ס יודעים מה המידע, אני יודע, והאסיר יודע. רק הסניגור לא יודע". 

השופטת קלרה רג'יניאנו מבית המשפט המחוזי מרכז, שבו מתבררות רבות מעתירות האסירים, כי חלק גדול מבתי הסוהר ממוקמים בשטחו ובהם כלא איילון ומעשיהו, תמכה בדברי שפירא. "אסיר שעומד לדין משמעתי, הופך מיד למידע חסוי — זה אבסורד. זה לא עונה להגדרה של פראפרזה וכל הנושא הזה טעון בדיקה, כדי שהאסיר יוכל להתמודד עם המידע שמוצג מולו". 

לדבריה, בדיונים היא משמיעה את עמדתה זו לנציגי שב"ס בכל פעם שעולה סוגיית המידע המודיעיני. במקרה של זדורוב למשל, נטען כי "המעורבות השלילית" היתה ניסיון שלו להסית אסירים נגד סוהרי שב"ס, על רקע התנאים הירודים לטענתו בחדר ההתייחדות. במקרה של מוסלמני ציין עורך דינו כי אותה "התבטאות חריגה", שהוצגה כמידע מודיעיני, היתה טענה שהוא חילק בכלא סוכריות לאחר אחד הפיגועים בירושלים. "לא היה דבר כזה", טען סניגורו בדיון. 

"ברגע שמוגש מידע מודיעיני, האסיר יודע שהוא יכול לשכוח מהעתירה וידו של שב"ס על העליונה", אומרת עו"ד עביר בכר, המרבה לייצג אסירים בעתירות כאלה. "לעתים קרובות בית המשפט מניח מלכתחילה שהחומר צריך להיות חסוי, אבל לא כל מה שהמדינה חושבת שצריך לכסות, צריך להיות סמוי מהעין. לא אחת צעקות של אסירים הופכות להיות מידע מודעיני שמוגדר כ'התנהגות שלילית' והאסיר בכלל לא יודע שזה משמש נגדו. 

"זה קלף שנועד להפחיד את השופטים, כי פתאום יש מולם גורם מודיעיני, לפעמים גם שב"כ, ובית המשפט לא ייקח את הסיכון לקבוע נגדם. לא אחת אסירים פשוט מרימים ידיים כי הם יודעים שיוגש נגדם מידע שהם לא יכולים להתמודד מולו". 

אפשר היה לחשוב ששב"ס מצאו כלי יעיל לטרפד עתירות של אסירים, שכן לפי המחקר של רוזנפלד רק כ–4%–5% מהעתירות מתקבלות. אך זה לא בהכרח אומר שהאסיר יוצא בידיים ריקות. "ההכרעה המשפטית אינה משקפת את התוצאות לאסיר, שכן לא אחת העתירה נדחית אולם האסיר מקבל את מבוקשו משב"ס, לאחר הגשת העתירה כדוגמת יציאה לחופשה או בחינה מחודשת של בקשתו", כתבה במחקרה. "עולה כי ב–60% מהתיקים האסיר משיג תוצאה חיובית עבורו, כמו קבלה חלקית של העתירה או בחינתה מחדש, כך שהממצא המרכזי של המחקר מראה שעתירת אסיר היא כלי משפטי אפקטיבי". 

ומי לא בא לכנס על זכויות אסירים באוניברסיטת בר אילן? שב"ס

ומי לא בא לכנס על זכויות אסירים באוניברסיטת בר אילן? שב"ס

נכתב על ידי זיו קריסטל ב 20 נובמבר 2017 21:12. 

אולי לא רצו לשמוע שוב את הביקורת של השופט רובינשטיין על הצפיפות, או את עמדת מנכ"לית משרד המשפטים בעד קיצור מאסרים, או את ממצאי מחקר של אוניברסיטת בר אילן על 60 אחוז מעתירות אסירים שמתקבלות, כמו גם התבוסה שלהם בדרישה לא לאפשר כניסת מומחים מקצועיים לעצורים ואסירים, ומידע אותנטי על כך שהשופטים לא הוכשרו לקרוא מידעים מודיעיניים * בינתיים, ח"כ דודי אמסלם מכין עוד הצעת חוק, שיגדיר קריטריונים לחופשות אסירים

ביום ראשון, 19 נובמבר, נערך כנס על זכויות אסירים שהפיקה המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן, ושימש כבמת דיון לקשת רחבה של אנשי מקצוע ונציגות של כל העוסקים בתחום: שופטים, פרקליטות, סנגוריה ציבורית, עורכי דין פרטיים, עובדים סוציאליים, נבחרי ציבור, מומחים ואנשי הרשות לשיקום האסיר. ומי לא בא? "חתני השמחה", אנשי שירות בתי הסוהר.

בתוכניית יום העיון דווקא נכלל שמה של היועצת המשפטית של הארגון, תת גונדר יוכי גנסין, שהיתה אמורה להשתתף בפאנל אשר נקרא "זכויות אסירים לאן?". באופן תמוה, מספר ימים לפני הכנס, גנסין ביטלה את השתתפותה, וכמוה הדירו רגליהם מהכנס הרב מערכתי כל נציגי שב"ס.

פרופ' תומר עינת, מרכז הכנס, סיפר לנוכחים כי לפי דברים שאמרו לו בשב"ס, החליטו בארגון להיעדר כי "זה (האירוע) קצת מסוכן להם והם פוחדים שיהיה לא נעים". "לא יעלה על הדעת שבכנס בנושא זכויות אסירים, שב"ס לא ישמיע את קולו", אמר פרופ' עינת.

דובר שב"ס אסף ליברטי מסר ל"פוסטה" תגובה דיפלומטית: "תכננו לשלוח נציג בדרג בכיר וזה לא הסתייע מאילוצי לוח זמנים".

כנראה שבכל זאת לא צריך לתמוה, נוכח דברים בוטים שאמרה נציבת שירות בתי הסוהר, עפרה קלינגר, זמן קצר לאחר שנכנסה לתפקידה. קלינגר טענה כי "שיח הזכויות החל לתפוס מקום רחב מדי במערכת הכליאה" והביעה מורת רוח על "הטיילת בבתי הסוהר". קלינגר התכוונה לכך שיותר מדי גורמים חיצוניים קיבלו רשות כניסה והתערבות במתקנים, כולל מבקרים רשמיים שאת מספרם ביקשה לקצץ, ומומחים פרטיים שאת ביקוריהם אצל הכלואים ביקשה להגביל או לאסור כליל.   

אליקים רובינשטיין: "רק 21 אחוז מוחזקים לפי הסטנדרט של 4.5 מ"ר" 

פיצוצים באגף לפי השופט רובינשטיין

"מצבה הכלכלי של מדינת ישראל לא כזה גרוע, שיצדיק שתהיה בתחתית מדינות העולם", אמר השופט רובינשטיין, שחייב בפסק הדין לפני חצי שנה את המדינה להגדיל את שטח המחיה של אסירים ל-4.5 מ"ר בתוך 18 חודשים. "ב-25 שנים מאז נקבעו התקנות בעניין, נעשתה התקדמות זניחה", אמר רובינשטיין. "רק 21 אחוזים מהאסירים והעצורים בישראל מוחזקים לפי הסטנדרט של 4.5 מ"ר. 

לפעמים אתה משתאה איך זה לא מגיע לפיצוצים פנימיים בין האסירים כשהם דחוקים בתאים האלה".

בהקשר לחופשות אסירים אמר רובינשטיין כי "נהוג לדבר על חופשות אסירים כעל פריבילגיה. גישתי היא שפורמלית זו פריבילגיה אך היא מושרשת כבר כקרובה לזכות. אני רואה בזה סוג של הוצאת קיטור, מרירות שהאסיר אולי הרוויח ביושר, אבל האינטרס הציבורי היא לא להעצים אותה".

ד"ר סיגל שהב. עתירת הנדל"ן  

רובינשטיין, הידוע בהומור שלו, אמר גם כי הוא מקווה שגם בבית המשפט העליון ישתנו התנאים ויוחלפו שרותי "בול פגיעה" העומדים "לרשות" העצורים: "אני מקווה שנוזמן לגזור את הסרט", אמר רובינשטיין.

ד"ר סיגל שהב, מרכזת הקליניקה הפלילית במרכז האקדמי למשפט ועסקים, שהיתה מהעותרות בעניין מרחב המחיה, אמרה כי מצב הצפיפות בבתי הסוהר הוא "משבר ריבונות ומצב של השעיית חוק על ידי המדינה. זה לא רק משבר מדינתי, אלא גם אי-כיבוד של הדין הבינלאומי והוצאת ישראל מחוג המדינות הליברליות המתקדמות". 

השופט רון שפירא: "אני קורא את הידיעה ורואה שזה בדיוק זה" 

מידעים מודיעינים לפי השופט שפירא

הנשיא החדש של בית משפט מחוזי חיפה, השופט רון שפירא, אמר כי "עתירות אסירים ומעצר עד תום הליכים אלו שני תחומים שאין בהם כללים, והשופט הוא זה שמתווה את המדיניות". בשל כך לדבריו, נדרשת התמקצעות של השופטים בעתירות אסירים, ואלו צריכים להיות דווקא שופטים ותיקים. 

"יש שאלה, איך מנתחים מידעים מודיעיניים", שם שפירא את השאלה הכבדה על השולחן. "לא תמיד קלסר גדול של מידעים מצביע על בעיה אמיתית. בשביל לעשות ביקורת שיפוטית טובה, צריך התמקצעות כדי לרדת לנבכי המסמכים ולדעת לקרוא אותם".

שפירא נשאל, האם לשופטים ניתנו כלים או הכשרה כיצד לקרוא מידעים מודיעיניים ומה היקף הפראפרזות (תמציות המידע לסנגורים) הנדרש. שפירא: "אני לא זוכר השתלמות שופטים שעסקה בכך. זה משהו שנלמד רק מהניסיון. אני למדתי להעריך מידע מודיעיני מצה"ל, ולא מתפקידי כשופט", הוא הודה. "זה תחום פרוץ. הרבה פעמים אסיר קם ואומר לי: אני אגיד לך מה יש במידע. עשיתי כך וכך, אבל אנשי הארגון השני רוצים לפגוע בי. ואני קורא את הידיעה ורואה שזה בדיוק זה".

עו"ד יעל עצמון מפרקליטות מחוז מרכז טענה כי פרקליטים דווקא כן מקבלים הכשרה, ולומדים איך לקרוא את המסמכים, עם מקרא של אותיות ומספרים שמציין איכות כל מקור ומהימנות מידע. מה שלא אומר כמובן שהם לא מעצימים את המידע, באופן מניפולטיבי.

                                     

עו"ד עביד בכר: אולי להקים מוסד של קובלנות אסירים? 

מדברים על סופט פאוור

עו"ד עביר בכר, מעורכות הדין הבולטות בתחום זכויות אסירים, אמרה כי "בשנתיים האחרונות מתפתחת מגמה של שב"ס לחסום הגשת עתירות ולגרום לדחיית עתירות על הסף. זה התחיל מדרישה לצירוף תצהירים וריבוי טענות על אי מיצוי ההליך המנהלי לכאורה", וזאת אחרי שאסיר עותר עובר מסכת טרטורים כולל המתנות ממושכות בכל מיני תאים בדרך למזכירות מתקן הכליאה. עו"ד בכר הציעה להקים גוף ביניים, ואולי אפילו מוסד מיוחד לטיפול בקובלנות אסירים.

פרופ' עינת מהמחלקה לקרימינולוגיה בבר אילן, ועו"ד מיה רוזנפלד, מרכזת תחום עתירות אסיר בסנגוריה הציבורית, הציגו מחקר ראשון מסוגו שעשו על עתירות אסירים, והממצאים מפתיעים: לדבריהם, 60 אחוז מהעתירות מסתיימות בתוצאה חיובית לאסיר ובמתן דה-פקטו של הסעד שביקש, או חלקו. הנתונים היבשים יכולים להטעות: 56 אחוז מהעתירות לכאורה נדחות ו-30 אחוז נמחקות. אך כשרוזנפלד ופרופ' עינת בדקו מה קורה מאחורי המספרים, הם גילו שעתירות רבות פשוט מתייתרות לאחר ששב"ס מתקפל (56 אחוז מהעתירות עוסקות בחופשות, 25 אחוז בתנאי מחיה ו-19 אחוז מהעתירות עוסקות בטיפולים).

המסקנה של פרופ' עינת מהמחקר שהוצג ביום העיון, היא חותכת וחד משמעית: "העובדה שב-60 אחוז מהעתירות ניתן סעד, מראה שלמרביתן יש בסיס עובדתי מוצדק - ואנחנו מדברים רק על האסירים שאזרו אומץ לעתור נגד הרשות שכולאת ומדכאת אותם. מתברר שכשהם עותרים בסוף, הם גם צודקים", אמר פרופ' עינת. "זה מצביע על התנהלות לא ראויה של רשות הכליאה. העובדה שחלק גדול מהעתירות 'מתייתרות' יום-יומיים לפני הדיון והעותר מקבל מה שהגיע לו - מצביעה על ניצול מניפולטיבי ציני ולא מידתי של עמדת כוח של הרשות".

זו מציאות שהיא אנטיתזה למה שקורה במערכות כליאה בעולם המערבי", המשיך פרופ' עינת בכתב האישום החריף. "במערב אירופה, ודאי בסקנדינביה, דרך ההתייחסות לאסירים עברה לגישה של 'סופט פאוור' (כוח רך): פחות ענישה ויצירת תהליכי 'דמוקרטיזציה' בכלא, למעט ההיבט הביטחוני". פרופ' עינת הסביר כי בבתי סוהר באירופה המתקדמת, קיימים פורומים משותפים לסגל ולאסירים, שדנים בכל היבט שאינו קשור לביטחון: למשל בנושא איכות המזון, זמני חלוקתו, שעת כיבוי אורות וכו'. "האתוס הקרימינולוגי" כיום הוא "לעשות נורמליזציה של חיי הכלא - שיהיו דומים ככל הניתן לחיים בחוץ, פרט ללקיחת החופש".

פרופ' תומר עינת: "יצירת תהליכי 'דמוקרטיזציה' בכלא"

חופשות הן פריבילגיות

שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, גרשון גונטובניק, הציג "מקרה מבחן" שבו שב"ס ביקש לשלול מעצורים את זכותם לקבל חוות דעת ממומחים פרטיים בדרך לשחרור ממעצר. גונטובניק שישב בעתירה בעניין, תיאר כי עמדת המדינה היתה שבשום מקרה לא תתיר כניסת מומחים פרטיים לעצורים, אלא רק לאסירים "וגם זה לא תמיד". זאת, תוך יצירת הבחנה לרעת עצורים, למרות חזקת החפות. השופט גונטובניק הבהיר כי העמדה לא חוקתית בשל ניסיון המניעה מאדם להיאבק על חירותו. למחרת הדיון, הוא קיבל עדכון כי "במחשבה שנייה" החליט שב"ס לחזור בו מהתנגדותו לכניסת המומחה. גונטובניק התעקש לכתוב החלטה ולשגר את המסר המתאים.

"עתירות אסירים הן תחום מתסכל", הוא אמר עם זאת בכנס, כיוון שאסירים לדבריו "הם במצב פרמננטי שאין מי שידרוש לטובתם", ובית המשפט מוגבל בדרכי ההתערבות, אחרת ייכנס בנעלי מפקד בית הסוהר. עם זאת, לדבריו תוספת חקיקה יכולה לעזור ולתת לבית המשפט כוח משמעותי יותר באכיפת זכויות.

מוקדם יותר ביום העיון, השופט בדימוס רובינשטיין סיפק "מהלומה" נוספת לשב"ס כאשר שלל את תפיסת חופשות האסירים כ"פריבילגיה", ואמר כי מהותית זו "מושרשת וכבר קרובה לזכות", העונה גם על אינטרס ציבורי.

ח"כ דוד אמסלם והשופט גרשון גונטובניק 

יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ אמסלם, הודיע כי הוא מכין הצעת חוק בנושא חופשות האסירים. מדברי אנשי הרשות לשיקום האסיר עולה, כי רק 10 אחוז מהאסירים משולבים בסבב חופשות - ואלו שלא, נפגעים באפשרויות השיקום. עם זאת, רש"א הגמישה נהלים ומוכנה להכין תוכניות שיקום גם לאסירים שלא ב"סבב". "סוגיית החופשות חייבת להיות מוסדרת בחקיקה ראשית", אמר ח"כ אמסלם. "זו ליבת הזכויות. כשאתם רוצים לשנות משהו במערכות האלו - קודם כל הם מתנגדים. אם יש כוח, למה לשחרר? כל גוף שלא מפוקח, גם המשטרה, גם הפרקליטות, חוצה קוים אדומים".

יחד עם זאת, אמסלם חלק שבחים לשב"ס. "אני רואה את שב"ס כחולייה שעושה את העבודה הכי קשה והכי פחות מוערכת, הוא לא מקבל אמצעים ובסוף שרשרת המזון. תראו את בתי הסוהר שנמצאים במצודות בריטיות עתיקות, עם אלתורים - לא תראו תחנות משטרה כאלה".

דו"ח של הכנסת: אסירים רוכשים שמיכות בקנטינות כדי להתחמם

דו"ח של הכנסת: אסירים רוכשים שמיכות בקנטינות כדי להתחמם

נכתב על ידי זיו קריסטל ב 11 דצמבר 2017 09:46. 

לפי מרכז המחקר של בית המחוקקים, בחורף שעבר אסירים רכשו בקנטינות 4050 שמיכות. היקף המכירות השנתי בקנטינות הוא 200 מיליון שקל, מתוכם 50 מיליון על סיגריות. עו"ד עביר בכר: "זה עסק כלכלי לא שקוף"

לאסירים קר: "מסקירה אקראית של מוצרים שנרכשו בקנטינות בשירות בתי הסוהר, נראה כי אסירים רבים רוכשים ביגוד חם ושמיכות לחימום, וכן מוצרי מזון רבים. יש מקום לבחון אם הדבר מעיד על כך שבתי הכלא אינם מחוממים באופן ראוי, והאם התפריט התזונתי ששירות בתי הסוהר מספק לאסירים אינו מספק והם נאלצים להשלימו בעצמם בקניות בקנטינות".

כך נכתב בדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא הקנטינות בבתי הסוהר. הדו"ח הוגש ליו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ דוד אמסלם, שעסוק עד מעל לצוואר בחקיקה בנושאי חקירות ראש הממשלה דווקא. 

על פי הנתונים שמסר שב"ס לעורכי הדו"ח, היקף המכירות השנתי בקנטינות מגיע לכ-200 מיליון שקל, מתוכם 150 מיליון שקל בקנטינות לאסירים פליליים. הדוח מפרט את המוצרים שרכשו האסירים במהלך שבעה חודשים, בין אוקטובר 2016 לאפריל 2017. בתקופה זו מכרה הזכיינית המפעילה את הקנטינות, חברת ד.ד.ש מפיצי הדרום, 4051 שמיכות חורף לאסירים בסכום כולל של 381 אלף שקל, 95 שקל לשמיכת צמר סינטטי מהסוג הפשוט ביותר; 4237 גופיות שרוול ארוך בסכום של 88 אלף שקל ו-1091 שמיכות קיץ בסכום של 57 אלף שקל.

אפילו נייר טואלט נאלצים האסירים לרכוש מכספם - על פי הנתונים מדובר ב-20 אלף אריזות בסכום של 736 אלף שקל, והכל בשבעה חודשים.

מוצרי חלב נמכרו בקנטינות בתקופה זו בסכום של 4.3 מיליון שקל.

קפה נמכר ב-3.3 מיליון שקל, וקופסאות שימורים של טונה נמכרו בסכום דומה. 

מוצרי בשר ודגים נמכרו ב-2.6 מיליון שקל. 

"סל המוצרים הנמכר מעלה שאלות לגבי הציוד והמזון המסופקים לאסירים על ידי שב"ס, ועל הצורך להשלימם באמצעות רכישה פרטית", העיר כותב הדו"ח עבור הכנסת, צח בן יהודה.

סך הרכישה החודשי המירבי המותר לאסיר הוא 1600 שקל. מהנתונים עולה כי המוצר המבוקש ביותר בקנטינה הוא כמובן - סיגריות, שמכירותיהן הן רבע מהיקף המכירות הכולל, שווה ערך ל-23 מיליון שקל בשבעה חודשים. 

כרטיסי חיוג נמכרו באותה תקופה בשישה מיליון שקל.  

בקנטינות נמכרים בסך הכל 1,260 מוצרים. על פי תנאי המכרז של שב"ס, הזכיינית ד.ד.ש מחוייבת לבצע סקר מחירים אחת ל-18 חודשים ברשתות השיווק, כבסיס לעדכון מחירים. הדו"ח מזכיר השוואה מדגמית שערכה הסנגוריה הציבורית בשנה שעברה, וממנה עלה ממצא מקומם, לפיו מחירי המוצרים בקנטינות גבוהים יותר מהממוצע ברשתות השיווק בחוץ, ואינם מותאמים ליכולת הכלכלית של האסירים. שב"ס הגיב כי לפי בדיקותיו, המחירים דווקא ממוצעים בהשוואה לרשתות הגדולות. תובענה ייצוגית שהגיש אסיר נגד הזכיין, בגין הפרות תנאי המכרז וגביית מחירים גבוהים, עדיין מתנהלת בבית המשפט.

על פי תנאי המכרז, ד.ד.ש משלמת לשירות בתי הסוהר תמלוגים בסך ארבעה עד שישה אחוז מרווחי הקנטינות. בשנת 2016 העביר הזכיין תמלוגים של 8.2 מיליון שקל מתוך כ-200 מיליון מכירות. ומה שב"ס עושה עם הכסף? בנוהל  הנציבות נקבע שרווחי הקנטינות ישמשו לביצוע פעולות חינוך ושיפור ברווחה הפיזית ובתנאי המחייה של האסירים. בפועל, 40 אחוז מהתקציב נוצל לרכישת סיגריות לאסירים נזקקים (אסירים ללא תמיכה, שחשבון הקנטינה שלהם משולם על ידי שב"ס).

 ב-20 אחוז מהתקציב נרכשו ריהוט, מזגנים ומקררים. שבעה אחוז מהתקציב נוצל לרכישת רדיאטורים והיערכות לחורף.

משב"ס לא נמסרה תגובה חרף פניות חוזרות ונשנות. 

עו"ד עביר בכר, המתמחה בייצוג אסירים, אומרת כי "קנטינה זה לא מותרות, והשמיכות הן דוגמה אחת. הקהל הוא קהל שבוי. השמיכות ששב"ס מספק לחורף לא מחממות ואסירים צריכים לקנות עוד שתיים-שלוש כדי להתחמם. הקנטינה היא מפעל, בית חרושת לכספים. יש מוצרים רבים שבית הסוהר מונע מהמשפחות להכניס כמו נעלי ספורט, ואסירים נאלצים לקנות ביוקר".

לדברי עו"ד בכר, "הרשות הפלסטינית מעבירה כל חודש לחברה הזכיינית 400 שקל לכל אסיר, ומדובר בכ-7000 אסירים פלסטינים (שאינם ישראלים), פליליים וביטחוניים. זה עסק שמכניס מיליונים, ואתה לא יודע בסופו של דבר היכן הוא מושקע. שב"ס לא מפרט על בסיס קבוע מה הוא עושה בתמלוגים, והעסק כולו אינו שקוף".