2. בריטניה
כאשר נאשם מורשע ביותר מאישום אחד, בית המשפט צריך להטיל עליו עונשים נפרדים בכל אישום. אם מוטלים עונשי מאסר בגין שתי עבירות או יותר, בית המשפט רשאי לצוות שהעונשים ירוצו בו זמנית (כלומר, יהיו חופפים) או בזה אחר זה (כלומר, מצטברים). ההסדרים החוקיים הנוגעים לעונשים חופפים קבועים בסעיף 263 ל - Criminal Justice Act 2003.
כאשר העונשים חופפים, תקופת המאסר הכוללת היא זו הארוכה ביותר מבין אלה שהוטלו על הנאשם שהורשע. כאשר העונשים מצטברים, התקופה הכוללת היא חיבור סך כל תקופות המאסר שהוטלו.
בהעדר קביעה פוזיטיבית לעניין זה בגזר הדין, דהיינו אם השופט אינו קובע מפורשות שהעונשים יהיו חופפים או מצטברים, העונשים שהוטלו יהיו חופפים זה לזה.
כעיקרון, אין זה נכון להטיל עונשי מאסר מצטברים בגין שתי עבירות או יותר אם משמעות הדבר היא הענשת העבריין פעמיים על מעשה פשע אחד. השופט הגוזר את הדין חייב להתייחס לאורך הכולל של תקופת המאסר, במיוחד כאשר מדובר בעונשים מצטברים זה לזה, וזאת כדי להבטיח שהעונש הכולל משקף כיאות את חומרת התנהגותו של הנאשם.
ככלל, עונשים צריכים להיות מצטברים כאשר עבריין נקט באלימות כדי להתנגד למעצר בגין עבירה אחרת או כדי לאפשר את בריחתו. כמו כן, אם אדם עובר עבירה בהיותו משוחרר בערבות (בעקבות עבירה אחרת שביצע), העונשים בגין כל אחת מהעבירות הללו צריכים להיות מצטברים זה לזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה