לשקם עבריינים עם נסיבות חיים קשות, לצמצם מאסרים: המלצות דורנר יוצאות לדרך

אחרי שלוש שנות עבודה שהסתיימו ב-2015 - המלצות ועדת דורנר לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים יכנסו לחוק ההסדרים

 

קרדיט לכתבת themarker טלי חרותי-סובר (פורסם ביום 25.07.2016 10:03)

 

המלצות ועדת דורנר לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים, שהגישה את המלצותיה בנובמבר 2015, יוכנסו לחוק ההסדרים. לאחר שלוש שנות עבודה המליצה הוועדה להפחית את מספר המאסרים, שנמצא נרחב מדי, וכן להקדיש כלים רבים יותר לשיקום עבריינים דרך עבודות שירות בקהילה.

 

בימים אלה מכין אגף התקציבים באוצר את ההמלצות עבור חוק ההסדרים, העתיד לקבל את אישור הממשלה באמצע אוגוסט.

 

האוצר ממליץ להרחיב את פיילוט בתי המשפט הקהילתיים על מנת לחזק את נושא השיקום בקהילה. היום קיימים רק שני בתי משפט מסוג זה (ברמלה ובבאר שבע) - ולפי המלצת הוועדה, החל מ-2017 יוקם בית משפט קהילתי בכל חצי שנה, ועד סוף 2018 יפעלו בישראל שישה בתי משפט שכאלה.

 

מדובר בפרויקט שיזם הג'וינט, אותו ייבאה לארץ ד"ר דניאלה בייניש, לאחר דוקטורט שעשתה בנושא בארה"ב. בתי המשפט הקהילתיים מאפשרים לעצור ענישה של עבריינים בעלי נסיבות חיים קשות, ולסייע לטפל בהם תוך השבתם לחברה בעזרת גורמי הרווחה.

 

תוכנית הטיפול, הכוללת בין השאר תוכניות  גמילה והכשרה והשמה במקום עבודה, מתקיימת במקביל לעונש תלוי ועומד שגזר בית המשפט, שמופעל באם העבריין אינו מסיים אותה. בארה"ב הביאה התוכנית לירידה מרשימה באחוזי הרצידיביזם (תופעה שבה עבריין חוזר ומבצע עבירות), הגבוהים במיוחד בגילאים צעירים.

רצידיביזם בקרב הנוער מטריד מאוד את גורמי הרווחה ואנשי האוצר, לכן סעיף נוסף בחוק קובע חיזוק תוכנית סיכונים הקיימת היום ומופעלת במשרד הרווחה, אך תקציביה אינם מספקים. כמו כן, יועברו תקציבים נוספים לטיפול בשיקום נוער עברייני לרשות לשיקום האסיר (רש"א).

תקציבים אלה יועברו לאחר דיונים שיתקיימו בין אגף תקציבים וגורמי הרווחה. אלו יגבשו תוכנית להקמת הוסטלים ובתי מעבר שחסרים היום, כמו גם כלים נוספים לטיפול בצעירים בסיכון, במטרה שאלה לא ישובו לכלא.

 

על פי דו"ח של אגף תקציבים, עבריין חוזר (כ-41% מכלל העבריינים בישראל) עולה לקופת המדינה במהלך חייו העבריינים כשלושה מיליון שקלים, סכום שהיה נחסך לו היה מקבל אותו עבריין, בעיקר בגיל צעיר, כלים לשוב לחברה כאזרח מועיל.

 

סעיף אחר שאמור להיכנס לחוק ההסדרים ירחיב את אפשרות החלופת למאסר בכך שיגדיל את עבודות השירות מתקופה של שישה חודשים הנהוגה היום - לתשעה חודשים. בנוסף, ניתן יהיה לנכות שליש מזמן המאסר למי שנשלח לעבודות שירות בעבור התנהגות טובה, כלי שקיים היום רק עבור זמן כליאה, ומטרתו להעניק תמריץ נוסף לעובד השירות לבצע את עונשו כראוי.

 

לדברי פרופ' אורן גזל-אייל, שריכז את ועדת דורנר, הסמכת בית המשפט להטיל עבודת שירות למשך תשעה חודשים נועדה לצמצם את השימוש במאסרים קצרים. לדבריו, "כיום בית המשפט רשאי להמיר מאסר בעבודת שירות רק אם משך המאסר אינו עולה על חצי שנה. הארכת התקופה תאפשר לצמצם את השימוש במאסרים לעבירות שחומרתן בינונית, ולהמיר גם עונשי מאסר של תשעה חודשים בעבודת שירות".

 

המלצה נוספת כוללת הקמת מחלקת מחקר חדשה שתשב במשרד המשפטים. מחלקה זו תהיה כפופה לוועדה מייעצת בה יישבו גורמי משפט, רווחה ואקדמיה ואלו יקבעו את נושאי המחקר. בין היתר, אמורה מחלקת המחקר ללוות פיילוטים ולקבוע את יעילותם; לבצע מחקרי אפקטיביות של רמות ענישה שונות; וכן לתמחר הצעות חוק שיחמירו את הענישה, על מנת לאפשר לשרים להחליט האם מדובר בחוק יעיל וכלכלי. מדובר בשינוי מהותי של גישה, שיאפשר החלטות מושכלות בתחום שהמחקר בו נזנח עד היום.

 

בעקבות הכניסה העתידית לחוק ההסדרים אמר גזל-אייל כי "להחלטה לאמץ את מסקנות ועדת דורנר חשיבות עצומה. אם היא תתקבל, זו תהיה החלטה אמיצה מאוד של הממשלה, אשר תאפשר מדיניות יעילה יותר וחסכונית יותר במשאבי הכליאה והענישה, ומדיניות מושכלת יותר המבוססת על מחקר ולא רק על תחושות".