יום ראשון, 24 ביולי 2016

פרופ' אורן גזל אייל: תעשיית הכליאה הסיטונאית של חפים מפשע: שופטי ישראל רואים עצמן מחוייבים לספק עבודה לשב"ס ולפרקליטות - חלק 2



"גם אולמרט לא חשב על משך הזמן שייכלא"
 
בעשור וחצי האחרונים חל זינוק במספר האסירים הכלואים בישראל. ב- 2002 היו כלואים כ–11 אלף איש, לרבות אסירים ביטחוניים ומסתננים. עד 2015 זינק המספר לקצת יותר מ–20 אלף אסירים. העלייה החדה ביותר היא במספר האסירים הפליליים, שגדל בכמחצית לכ–12 אלף איש – בעוד מספר האסירים הביטחוניים פחת מ- 9,600 ב- 2006 לפחות מ–6,000 ב- 2015, ומספר המסתננים הכלואים נותר ללא שינוי ניכר מאז 2009, כ–2,000 איש.
 
"יש אווירה ציבורית שדורשת החמרת ענישה", אומר פרופ' אורן גזל־אייל, סגן דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה וראש המרכז לחקר הפשיעה. "כך נוצר מצב שבעוד המערכת בישראל נתפשת כרכה – בפועל היא אחת המחמירות בעולם המערבי".
 
לריבוי הכלואים היה עשוי להיות אפקט מועיל, אם הוא היה מרתיע, אלא שלדברי גזל־אייל, רוב המחקרים מראים שאין אינדיקציה לכך שהחמרה בעונשי המאסר בפועל מייצרת את אפקט ההרתעה המבוקש. "ניתן לשפר את ההרתעה אם ייתפסו יותר אנשים, מכיוון שאז יהיו יותר שוטרים ברחובות", הוא אומר, "אבל אם העונש על עבירה הוא שנתיים, ארבע או שש שנים בכלא – אין לכך השפעה על הסיכוי שאדם יבצע עבירה.
 
אדם שדוקר לא אומר לעצמו בלהט הרגע: 'עבור שנתיים זה שווה, אבל עבור ארבע שנים – לא'. גם בעבירות צווארון לבן משך המאסר (להבדיל מעצם המאסר) לא הוכח כמשחק תפקיד. כשאולמרט לקח כסף כזה או אחר הוא היה בטוח שלא ייתפס, או שכנע את עצמו שהוא בכלל לא עובר על החוק. הוא לא חשב על משך הזמן שיישב בכלא אם ייתפס".
 
"המאסר אמנם מרחיק אנשים מסוכנים מהחברה", אומר גזל־אייל, "אך במקביל, בכלא נוצרות נורמות עברייניות שלא בהכרח היו טבועות באסיר קודם לכן. בנוסף, הוא מאבד את היכולת לחיות חיים נורמטיביים מחוץ לכלא, מה שמסביר לא מעט מהרצדיביזם (חזרה לכלא) – 41% מהאסירים חוזרים לכלא, והתהליך הזה הוא כאמור יקר. בנוסף, משפחת האסיר הופכת לענייה יותר, כך שלעתים גם היא מהווה נטל כלכלי על המדינה, מתקרבת בעצמה לפשיעה, ושוב חוזר אותו מעגל חברתי וכלכלי יקר".
 
הפתרון שמציע גזל־אייל אמנם כולל את הרחקתם של העבריינים המסוכנים מהחברה וענישתם, אך לאו דווקא בבית כלא. "חלק נכבד מהאסירים בישראל הם אנשים לא מסוכנים, למשל, אלה שנכלאים על גרימת מוות בתאונת דרכים", הוא אומר. "לא מדובר בעבריינים שעתידים לחזור על העבירה. עתה נשאלת השאלה אם לא כדאי שישלמו את חובם לחברה בדרך אחרת – אפקטיבית יותר, ויקרה פחות".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה