עדיף שהכסף יושקע בענישה שיקומית
לפי נתוני שב"ס, כיום יושבים בכלא כ- 1,400 אסירים לתקופה שאינה עולה על שנה, ועוד 1,500 לתקופה של עד שנתיים. 117 אסירים נידונו לשלושה חודשים בלבד או פחות, ועוד 355 אסירים – למאסר שבין שלושה חודשים לחצי שנה.
בסך הכל, כ- 3,000 אסירים מרצים עונש של עד שנתיים. "חלקם אמנם מכורים לסמים ולא מסוגלים להשתקם, ויש גם אחרים שסביר להניח שישובו לכלא מסיבות אחרות, אך את אלה שלא סביר שיחזרו – ניתן להעניש באופן אחר", אומר גזל־אייל. "יתרה מזאת, אם נוותר על מאסר של אלה שלא היו צריכים להיכנס לכלא ונקצר בשליש את המאסר של אלה שהמסוכנות שלהם לא גבוהה – אפשר, להערכתי, לצמצם בשליש את מספר הכלואים בישראל. אולי לא נהיה דנמרק, אך אין סיבה להיות אחת המדינות הכולאות ביותר בעולם המערבי".
היתרון הכלכלי ברור, לדבריו: "אם אכן יצומצם מספר הכלואים, ייחסכו באופן ישיר כחצי מיליארד שקל בשנה, שיוצאים כיום על כליאה לא אפקטיבית, וחלקם יכול להיות מושקע בענישה שיקומית. חשוב לציין שהעלות האמיתית של הכליאה המיותרת גדולה בהרבה מחצי מיליארד שקל, מכיוון שהיא לא כוללת את עלויות הפגיעה ביכולת לעבוד ולהתפרנס, לשלם מסים, לא להידרדר לקו העוני, ולשוב להיות אזרח מועיל. אפשר לערוך את השינוי הזה בישראל ללא שינוי דרמטי במערכות הקיימות".
לדברי גזל־אייל, אין תשובה ברורה לשאלה אם תוכניות השיקום עובדות, ואי אפשר לצפות להצלחה מלאה בשיקום – אך ברור כי הכליאה מזיקה. "בשנות ה–70 היתה תחושה שמרבית התוכניות נכשלות", הוא אומר.
"אך מחקרים עדכניים יותר מראים כי תוכניות המותאמות טוב יותר לעבריין ולבעיות שלו – בשונה מתוכניות שיקום כלליות שבנויות על מתכונת אחת לכולם – מצליחות להקטין שיעורי רצידיביזם ולשפר את יכולת ההשתלבות של מבצע העבירות בחברה".
גזל־אייל מודה ששיקום הוא לא פלא, אך מסייג: "אנחנו יודעים היטב מה לא עובד – כלא. משך המאסר לא משפיע בצורה מובהקת על ההרתעה. כליאה בוודאות מזיקה, מגדילה רצידיביזם,
פוגעת ביכולת החזרה של העבריין לחיים נורמליים ומחמירה את קשיי הבסיס שאתם הוא מתמודד (עוני, התמכרות, אלימות ואימוץ נורמות התנהגות עברייניות)".
לכן, לדבריו, "צמצום הכליאה מוצדק, גם אם אף תוכנית שיקום לא עובדת, פשוט כי התוכניות החלופיות לא גורמות לאותו נזק שהכליאה גורמת. הוא היה מוצדק אפילו אם החלופות היו גרועות כמו כליאה – כי אם כבר התוצאות גרועות, אז לפחות שיהיו זולות יותר".
גזל־אייל קורא לערוך מחקרים שילוו תוכניות שיקום כדי ללמוד את יעילותן, ולערוך בהן התאמות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה