לשקם עבריינים עם נסיבות חיים קשות, לצמצם מאסרים: המלצות דורנר יוצאות לדרך

אחרי שלוש שנות עבודה שהסתיימו ב-2015 - המלצות ועדת דורנר לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים יכנסו לחוק ההסדרים

 

קרדיט לכתבת themarker טלי חרותי-סובר (פורסם ביום 25.07.2016 10:03)

 

המלצות ועדת דורנר לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים, שהגישה את המלצותיה בנובמבר 2015, יוכנסו לחוק ההסדרים. לאחר שלוש שנות עבודה המליצה הוועדה להפחית את מספר המאסרים, שנמצא נרחב מדי, וכן להקדיש כלים רבים יותר לשיקום עבריינים דרך עבודות שירות בקהילה.

 

בימים אלה מכין אגף התקציבים באוצר את ההמלצות עבור חוק ההסדרים, העתיד לקבל את אישור הממשלה באמצע אוגוסט.

 

האוצר ממליץ להרחיב את פיילוט בתי המשפט הקהילתיים על מנת לחזק את נושא השיקום בקהילה. היום קיימים רק שני בתי משפט מסוג זה (ברמלה ובבאר שבע) - ולפי המלצת הוועדה, החל מ-2017 יוקם בית משפט קהילתי בכל חצי שנה, ועד סוף 2018 יפעלו בישראל שישה בתי משפט שכאלה.

 

מדובר בפרויקט שיזם הג'וינט, אותו ייבאה לארץ ד"ר דניאלה בייניש, לאחר דוקטורט שעשתה בנושא בארה"ב. בתי המשפט הקהילתיים מאפשרים לעצור ענישה של עבריינים בעלי נסיבות חיים קשות, ולסייע לטפל בהם תוך השבתם לחברה בעזרת גורמי הרווחה.

 

תוכנית הטיפול, הכוללת בין השאר תוכניות  גמילה והכשרה והשמה במקום עבודה, מתקיימת במקביל לעונש תלוי ועומד שגזר בית המשפט, שמופעל באם העבריין אינו מסיים אותה. בארה"ב הביאה התוכנית לירידה מרשימה באחוזי הרצידיביזם (תופעה שבה עבריין חוזר ומבצע עבירות), הגבוהים במיוחד בגילאים צעירים.

רצידיביזם בקרב הנוער מטריד מאוד את גורמי הרווחה ואנשי האוצר, לכן סעיף נוסף בחוק קובע חיזוק תוכנית סיכונים הקיימת היום ומופעלת במשרד הרווחה, אך תקציביה אינם מספקים. כמו כן, יועברו תקציבים נוספים לטיפול בשיקום נוער עברייני לרשות לשיקום האסיר (רש"א).

תקציבים אלה יועברו לאחר דיונים שיתקיימו בין אגף תקציבים וגורמי הרווחה. אלו יגבשו תוכנית להקמת הוסטלים ובתי מעבר שחסרים היום, כמו גם כלים נוספים לטיפול בצעירים בסיכון, במטרה שאלה לא ישובו לכלא.

 

על פי דו"ח של אגף תקציבים, עבריין חוזר (כ-41% מכלל העבריינים בישראל) עולה לקופת המדינה במהלך חייו העבריינים כשלושה מיליון שקלים, סכום שהיה נחסך לו היה מקבל אותו עבריין, בעיקר בגיל צעיר, כלים לשוב לחברה כאזרח מועיל.

 

סעיף אחר שאמור להיכנס לחוק ההסדרים ירחיב את אפשרות החלופת למאסר בכך שיגדיל את עבודות השירות מתקופה של שישה חודשים הנהוגה היום - לתשעה חודשים. בנוסף, ניתן יהיה לנכות שליש מזמן המאסר למי שנשלח לעבודות שירות בעבור התנהגות טובה, כלי שקיים היום רק עבור זמן כליאה, ומטרתו להעניק תמריץ נוסף לעובד השירות לבצע את עונשו כראוי.

 

לדברי פרופ' אורן גזל-אייל, שריכז את ועדת דורנר, הסמכת בית המשפט להטיל עבודת שירות למשך תשעה חודשים נועדה לצמצם את השימוש במאסרים קצרים. לדבריו, "כיום בית המשפט רשאי להמיר מאסר בעבודת שירות רק אם משך המאסר אינו עולה על חצי שנה. הארכת התקופה תאפשר לצמצם את השימוש במאסרים לעבירות שחומרתן בינונית, ולהמיר גם עונשי מאסר של תשעה חודשים בעבודת שירות".

 

המלצה נוספת כוללת הקמת מחלקת מחקר חדשה שתשב במשרד המשפטים. מחלקה זו תהיה כפופה לוועדה מייעצת בה יישבו גורמי משפט, רווחה ואקדמיה ואלו יקבעו את נושאי המחקר. בין היתר, אמורה מחלקת המחקר ללוות פיילוטים ולקבוע את יעילותם; לבצע מחקרי אפקטיביות של רמות ענישה שונות; וכן לתמחר הצעות חוק שיחמירו את הענישה, על מנת לאפשר לשרים להחליט האם מדובר בחוק יעיל וכלכלי. מדובר בשינוי מהותי של גישה, שיאפשר החלטות מושכלות בתחום שהמחקר בו נזנח עד היום.

 

בעקבות הכניסה העתידית לחוק ההסדרים אמר גזל-אייל כי "להחלטה לאמץ את מסקנות ועדת דורנר חשיבות עצומה. אם היא תתקבל, זו תהיה החלטה אמיצה מאוד של הממשלה, אשר תאפשר מדיניות יעילה יותר וחסכונית יותר במשאבי הכליאה והענישה, ומדיניות מושכלת יותר המבוססת על מחקר ולא רק על תחושות".

פרופ' אורן גזל אייל: תעשיית הכליאה הסיטונאית של חפים מפשע: שופטי ישראל רואים עצמן מחוייבים לספק עבודה לשב"ס ולפרקליטות - חלק 1

כל אסיר ישראלי עולה למדינה כ- 120 אלף שקל בשנה, ואסיר חוזר עולה 3.1 מיליון שקל,  יתרה מכך, האסירים מאבדים בכלא את היכולת לחיות חיים נורמטיביים, פרופ' אורן גזל־אייל מציע לשנות את התפישה, ולהשתמש בחלופות למאסר מלא

 

כתבה של טלי חרותי-סובר, 14/7/2016 דה מרקר

 

האם אתם חושבים שמערכת אכיפת החוק בישראל רכה מדי? הנה כמה נתונים שעשויים להפתיע אתכם: על כל 100 אלף תושבים – כלואים 256 איש, כולל אסירים ביטחוניים ומסתננים. בהולנד, לעומת זאת, מספר הכלואים לכל 100 אלף איש הוא 75, ובשוודיה – 57 בלבד. גם אם מנכים מהנתונים את מספר האסירים הביטחוניים והמסתננים, מספר האסירים הפליליים בישראל הוא 147 לכל 100 אלף תושבים – מספר כפול או משולש לעומת צפון אירופה.

 

בדרום אירופה המספרים דומים יותר לישראל: 120 אסירים על כל 100 אלף תושבים ביוון (עדיין פחות מישראל), או 141 בספרד. בקצה השני של סקלת הכליאה נמצאת רוסיה – עם 468 אסירים על כל 100 אלף תושבים, ובארה"ב, חובבת הכליאה הגדולה בעולם, מוחזקים בכלא לא פחות מכ–700 אסירים על כל 100 אלף איש.  "מניעת חזרה של אסיר לפשע 
חוסכת למדינה 3.1 מיליון שקל"   31.05.2016

 

למספרים האלה יש משמעויות כלכליות. אסיר ישראלי עולה למדינה כ- 120 אלף שקל בשנה (10,000 שקל בחודש). מבדיקה כלכלית שערך באחרונה אגף התקציבים במשרד אוצר עולה כי כל אסיר חוזר (שנכלא יותר מפעם אחת), ולמעשה כ- 41%  מכלל האסירים הם כאלה – עולה למדינה 3.1 מיליון שקל, הכוללים את עלויות הכליאה וגם את התרחקותו משוק העבודה, נזקי העבריינות ועוד.

 

העלויות האלה נראות גבוהות במיוחד כששומעים את החדשות האחרונות מספרד, לפיהן שחקן הכדורגל ליאו מסי, שנמצא אשם בהעלמות מס בסך 5 מיליון יורו, נידון ל–21 חודשי מאסר. אלא שבספרד, מאסר של עד 24 חודשי מאסר ניתן להמרה במאסר על תנאי. בישראל מסי 
היה נכנס לכלא, ועלויות הכליאה הישירות שלו, בתוספת תוכניות שיקום, היו מגיעות לכ-250 אלף שקל.

פרופ' אורן גזל אייל: תעשיית הכליאה הסיטונאית של חפים מפשע: שופטי ישראל רואים עצמן מחוייבים לספק עבודה לשב"ס ולפרקליטות - חלק 2

"גם אולמרט לא חשב על משך הזמן שייכלא"

 

בעשור וחצי האחרונים חל זינוק במספר האסירים הכלואים בישראל. ב- 2002 היו כלואים כ–11 אלף איש, לרבות אסירים ביטחוניים ומסתננים. עד 2015 זינק המספר לקצת יותר מ–20 אלף אסירים. העלייה החדה ביותר היא במספר האסירים הפליליים, שגדל בכמחצית לכ–12 אלף איש – בעוד מספר האסירים הביטחוניים פחת מ- 9,600 ב- 2006 לפחות מ–6,000 ב- 2015, ומספר המסתננים הכלואים נותר ללא שינוי ניכר מאז 2009, כ–2,000 איש.

 

"יש אווירה ציבורית שדורשת החמרת ענישה", אומר פרופ' אורן גזל־אייל, סגן דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה וראש המרכז לחקר הפשיעה. "כך נוצר מצב שבעוד המערכת בישראל נתפשת כרכה – בפועל היא אחת המחמירות בעולם המערבי".

 

לריבוי הכלואים היה עשוי להיות אפקט מועיל, אם הוא היה מרתיע, אלא שלדברי גזל־אייל, רוב המחקרים מראים שאין אינדיקציה לכך שהחמרה בעונשי המאסר בפועל מייצרת את אפקט ההרתעה המבוקש. "ניתן לשפר את ההרתעה אם ייתפסו יותר אנשים, מכיוון שאז יהיו יותר שוטרים ברחובות", הוא אומר, "אבל אם העונש על עבירה הוא שנתיים, ארבע או שש שנים בכלא – אין לכך השפעה על הסיכוי שאדם יבצע עבירה.

 

אדם שדוקר לא אומר לעצמו בלהט הרגע: 'עבור שנתיים זה שווה, אבל עבור ארבע שנים – לא'. גם בעבירות צווארון לבן משך המאסר (להבדיל מעצם המאסר) לא הוכח כמשחק תפקיד. כשאולמרט לקח כסף כזה או אחר הוא היה בטוח שלא ייתפס, או שכנע את עצמו שהוא בכלל לא עובר על החוק. הוא לא חשב על משך הזמן שיישב בכלא אם ייתפס".

 

"המאסר אמנם מרחיק אנשים מסוכנים מהחברה", אומר גזל־אייל, "אך במקביל, בכלא נוצרות נורמות עברייניות שלא בהכרח היו טבועות באסיר קודם לכן. בנוסף, הוא מאבד את היכולת לחיות חיים נורמטיביים מחוץ לכלא, מה שמסביר לא מעט מהרצדיביזם (חזרה לכלא) – 41% מהאסירים חוזרים לכלא, והתהליך הזה הוא כאמור יקר. בנוסף, משפחת האסיר הופכת לענייה יותר, כך שלעתים גם היא מהווה נטל כלכלי על המדינה, מתקרבת בעצמה לפשיעה, ושוב חוזר אותו מעגל חברתי וכלכלי יקר".

 

הפתרון שמציע גזל־אייל אמנם כולל את הרחקתם של העבריינים המסוכנים מהחברה וענישתם, אך לאו דווקא בבית כלא. "חלק נכבד מהאסירים בישראל הם אנשים לא מסוכנים, למשל, אלה שנכלאים על גרימת מוות בתאונת דרכים", הוא אומר. "לא מדובר בעבריינים שעתידים לחזור על העבירה. עתה נשאלת השאלה אם לא כדאי שישלמו את חובם לחברה בדרך אחרת – אפקטיבית יותר, ויקרה פחות".

פרופ' אורן גזל אייל: תעשיית הכליאה הסיטונאית של חפים מפשע: שופטי ישראל רואים עצמן מחוייבים לספק עבודה לשב"ס ולפרקליטות - חלק 3

עדיף שהכסף יושקע בענישה שיקומית

 

לפי נתוני שב"ס, כיום יושבים בכלא כ- 1,400 אסירים לתקופה שאינה עולה על שנה, ועוד 1,500 לתקופה של עד שנתיים. 117 אסירים נידונו לשלושה חודשים בלבד או פחות, ועוד 355 אסירים – למאסר שבין שלושה חודשים לחצי שנה.

 

בסך הכל, כ- 3,000 אסירים מרצים עונש של עד שנתיים. "חלקם אמנם מכורים לסמים ולא מסוגלים להשתקם, ויש גם אחרים שסביר להניח שישובו לכלא מסיבות אחרות, אך את אלה שלא סביר שיחזרו – ניתן להעניש באופן אחר", אומר גזל־אייל. "יתרה מזאת, אם נוותר על מאסר של אלה שלא היו צריכים להיכנס לכלא ונקצר בשליש את המאסר של אלה שהמסוכנות שלהם לא גבוהה – אפשר, להערכתי, לצמצם בשליש את מספר הכלואים בישראל. אולי לא נהיה דנמרק, אך אין סיבה להיות אחת המדינות הכולאות ביותר בעולם המערבי".

 

היתרון הכלכלי ברור, לדבריו: "אם אכן יצומצם מספר הכלואים, ייחסכו באופן ישיר כחצי מיליארד שקל בשנה, שיוצאים כיום על כליאה לא אפקטיבית, וחלקם יכול להיות מושקע בענישה שיקומית. חשוב לציין שהעלות האמיתית של הכליאה המיותרת גדולה בהרבה מחצי מיליארד שקל, מכיוון שהיא לא כוללת את עלויות הפגיעה ביכולת לעבוד ולהתפרנס, לשלם מסים, לא להידרדר לקו העוני, ולשוב להיות אזרח מועיל. אפשר לערוך את השינוי הזה בישראל ללא שינוי דרמטי במערכות הקיימות".

 

 

לדברי גזל־אייל, אין תשובה ברורה לשאלה אם תוכניות השיקום עובדות, ואי אפשר לצפות להצלחה מלאה בשיקום – אך ברור כי הכליאה מזיקה. "בשנות ה–70 היתה תחושה שמרבית התוכניות נכשלות", הוא אומר.

 

"אך מחקרים עדכניים יותר מראים כי תוכניות המותאמות טוב יותר לעבריין ולבעיות שלו – בשונה מתוכניות שיקום כלליות שבנויות על מתכונת אחת לכולם – מצליחות להקטין שיעורי רצידיביזם ולשפר את יכולת ההשתלבות של מבצע העבירות בחברה".

 

גזל־אייל מודה ששיקום הוא לא פלא, אך מסייג: "אנחנו יודעים היטב מה לא עובד – כלא. משך המאסר לא משפיע בצורה מובהקת על ההרתעה. כליאה בוודאות מזיקה, מגדילה רצידיביזם, 
פוגעת ביכולת החזרה של העבריין לחיים נורמליים ומחמירה את קשיי הבסיס שאתם הוא מתמודד (עוני, התמכרות, אלימות ואימוץ נורמות התנהגות עברייניות)".

 

לכן, לדבריו, "צמצום הכליאה מוצדק, גם אם אף תוכנית שיקום לא עובדת, פשוט כי התוכניות החלופיות לא גורמות לאותו נזק שהכליאה גורמת. הוא היה מוצדק אפילו אם החלופות היו גרועות כמו כליאה – כי אם כבר התוצאות גרועות, אז לפחות שיהיו זולות יותר".

 

גזל־אייל קורא לערוך מחקרים שילוו תוכניות שיקום כדי ללמוד את יעילותן, ולערוך בהן התאמות.

פרופ' אורן גזל אייל: תעשיית הכליאה הסיטונאית של חפים מפשע: שופטי ישראל רואים עצמן מחוייבים לספק עבודה לשב"ס ולפרקליטות - חלק 4

מבית משפט קהילתי עד קנס יומי

 

המודלים השונים של הענישה השיקומית, המתקיימים כולם בקהילה, כבר פועלים בהצלחה בגרמניה, אוסטריה, הולנד ומדינות סקנדינוויה, והוזכרו בדו"ח ועדת דורנר, שהוגש לפני כחצי שנה. בראש הוועדה עמדה השופטת בדימוס דליה דורנר, ואת עבודתה ריכז גזל־אייל. הוועדה ישבה על המדוכה יותר משלוש שנים.

 

אחד המודלים האפשריים הוא שימוש נרחב יותר בעבודות שירות. "האפשרות להמיר מאסרים של עד שישה חודשים בעבודת שירות יצרה אבסורד", אומר גזל־אייל. "שופטים מעדיפים כליאה, ולכן מאריכים את תקופת המאסר לשבעה־תשעה חודשים, שלא מאפשרים את ההמרה, וממלאים את בתי הכלא.

 

"ועדת דורנר המליצה לשנות את החקיקה עבור האסירים שלא ניתן להם תהליך שיקום – שכן שירות בתי הסוהר לא מנסה לשקם אסירים שמאסרם קצר משנה – כדי לעודד שופטים להעדיף עבודות שירות במקום מאסרים קצרים. כך, תקופת עבודת השירות תוכל להיות עד תשעה חודשים במקום שישה כיום, ועובדי השירות שיימצאו ראויים לשחרור יקבלו קיצור שליש, כמו אסירים רגילים.

 

 

"מקרים שכיום מטופלים באמצעות מאסר בן פחות משנה, יועברו למסלול עבודות שירות. זו ענישה שאדם שלא עומד בתנאיה הולך לכלא, אך הוא יכול להמשיך לקיים את חייו במסגרות נורמטיביות.

 

"במקרים אחרים, עדיף שעבריינים שאינם מסוכנים יגיעו לבתי משפט קהילתיים, שמייצרים מעטפת סוציאלית שלמה, המטפלת בנסיבות החיים של העבריין ה'קל' שלא נכנס לכלא כל זמן שהוא בתוכנית השיקום, או במערכי שיקום וליווי כמו הוסטלים לעברייני רכוש או נרקומנים. המקומות האלה יכולים להיות סגורים או חצי סגורים, אך יגבירו את הסיכוי לאי־חזרה לחיי פשע עם השחרור. האלטרנטיבה כיום (כלא) – לא יעילה להם, ולא לחברה".

 

כלי אחר שאינו קיים בישראל, ומושת על עבריינים "קלים" במדינות אירופה, הוא קנס יומי. קביעת גובה הקנס נעשית באמצעות בדיקת כושר השתכרותו של העבריין, וכמה חודשי מאסר היו נדרשים – והקנס נקבע בגין תקופה השקולה לימי המאסר. "בגרמניה זה עובד כתחליף למאסרים קצרים", אומר גזל־אייל.

 

איך אנחנו יודעים שזה מרתיע?

 

"גם היום שופטים יגידו שכסף מרתיע מאוד, ומכל מקום – אין לנו כל בסיס לטענה שמאסר מרתיע יותר".

פרופ' אורן גזל אייל: תעשיית הכליאה הסיטונאית של חפים מפשע: שופטי ישראל רואים עצמן מחוייבים לספק עבודה לשב"ס ולפרקליטות - חלק 5

ומי שאין לו כסף?

 

"הקנס יהיה נמוך יותר, ומי שעדיין לא יוכל לשלמו יידרש לבצע שירות לתועלת הציבור. בהולנד למשל, יש טבלת המרה: ממירים את התשלום בשעות שירות לתועלת הציבור, ומי שלא עושה גם את זה – נשלח לכלא.

 

בשיטה הזאת, האדם לא רק אינו הופך לרחיים על צוואר המדינה – הוא אף משלם לה. זאת כמובן רק כאשר מדובר בעבריינים לא מסוכנים, הנשפטים לתקופות קצרות".

 

פתרון נוסף הוא אזיקים אלקטרוניים. לדברי גזל־אייל, לבתי המשפט וועדות השחרורים מוקצים כ–750 אזיקים אלקטרוניים, אך רק מחציתם פעילים.

 

לעומת זאת, בחו"ל כבר יש אזיקים המאפשרים לדעת איפה נמצא המפוקח בכל רגע. "כך למשל, בעל אלים יוכל ללכת לעבודה, לפרנס את עצמו ואת ילדיו, אך לא יתקרב לאשתו, ואם ויתקרב – הכלא שם תמיד", אומר גזל־אייל.

 

כלי אחר שהציעה ועדת דורנר עבור אסירים שריצו שנים ארוכות בכלא לא קיים כיום, ויצר לא מעט התנגדות בוועדה:

הוסטלים או בתי מעבר, המיועדים לאסירים שנשפטו לתקופה ארוכה, ועונשם קוצר בשליש בגין התנהגות טובה – ואליהם יגיעו שנה לפני שחרורם.

 

"בבית מעבר כזה ניתן יהיה לפקח על האסיר, ולהכשיר אותו בצורה הדרגתית לחזרה לחברה. שם ניתן יהיה להקנות לאסיר הרגלי תעסוקה ולסייע לו במציאת עבודה, והכל בתוך הקהילה, כשבמרבית שעות היממה הוא בהוסטל", אומר גזל־אייל.

 

"בית מעבר כזה יקטין את הסיכוי לחזרה לכלא. מהפן הכלכלי זה גם פתרון זול יותר: חודש בהוסטל עולה 3,000 שקלים לאסיר, לעומת חודש בכלא שעלותו 10,000 שקל. זוהי לא רק ענישה אפקטיבית התורמת לטווח הארוך, אלא גם חיסכון בכסף".

פרופ' אורן גזל אייל: תעשיית הכליאה הסיטונאית של חפים מפשע: שופטי ישראל רואים עצמן מחוייבים לספק עבודה לשב"ס ולפרקליטות - חלק 6

אתה חושב גם שצריך להעלות את מספר האסירים שמאסרם מקוצר בשליש.

 

"בהחלט. בעבר שני שלישים מהאסירים זכו לקיצור תקופת מאסרם. כיום שיעורם ירד דרמטית, ורק שליש מהם זוכים לקיצור כזה בוועדות השחרורים.

 

הקריטריונים לשחרור מוקדם הוקשחו משמעותית, וגם אסירים שהיו יכולים להשתחרר על פי הקריטריונים המחמירים הנהוגים כיום, לא זוכים לכך פעמים רבות בשל תפקוד לקוי של מערך השחרור המוקדם.

 

"הרשות לשיקום האסיר למשל, מתקשה לעמוד בעומס ולהציע תוכניות שיקום לכל האסירים המתאימים. חלק מהאסירים שוכרים משקמים פרטיים שיציעו להם תוכנית שיקום, שבאמצעותה הם מבקשים לשכנע את ועדת השחרורים לקצר את עונשם.

 

"זהו מצב שבו רק אסיר שיכול להרשות לעצמו זוכה ליהנות מתוכנית שיקום פרטית כזאת, ובגלל שאין למדינה משאבים לממן תוכניות שיקום, האסירים נשארים בכלא, ואנחנו משלמים את עלות הכליאה, הגבוהה מעלות תוכנית השיקום".

פרופ' אורן גזל אייל: תעשיית הכליאה הסיטונאית של חפים מפשע: שופטי ישראל רואים עצמן מחוייבים לספק עבודה לשב"ס ולפרקליטות - חלק 7

למה נכון להרחיב את מספר האסירים שיוצאים לחופשי לפני תום תקופת מאסרם?

 

"כשאסיר זוכה לשחרור מוקדם הוא עדיין מוגדר אסיר, ולכן עדיין מחויב בפיקוח. כך, ניתן להתנות את שחרורו בתנאים, ובדרך זו לסייע לו להשתקם. אם מחכים שהוא ירצה את מלוא תקופת מאסרו, אז ביום שחרורו הוא משתחרר בלא כל פיקוח או שיקום, ולמדינה אין זכות לדרוש ממנו יותר דבר".

 

הכלים שאתה מציע נשמעים הגיוניים ואפקטיביים, ובכל זאת לא הרבה משתנה.

 

"זה קורה בעיקר בגלל מאבקי כוח בין הגורמים השונים המטפלים באסירים. אין כיום גורם שמשלב את חלופות השיקום והענישה.

 

"שב"ס אחראי על תקופת הכליאה אך לא על השיקום אחריה, הרשות לשיקום האסיר אחראית על האסירים שמשתחררים, שירות המבחן עוסק בפיקוח ושיקום על נאשמים בתחילת ההליך ועל נידונים שלא נשלחו למאסר – וכל הגופים האלה צריכים לעבוד בתיאום עם התביעה המשטרתית, הפרקליטות, ועדות השחרורים ובתי המשפט. הגופים האלה לא תמיד מדברים באותה שפה.

 

"באגף התקציבים כבר הבינו את החשיבות החברתית ־ כלכלית של שיקום האסירים, אבל העובדה שאין גורם מטפל אחד מעלה את השאלה: אם יינתן תקציב – למי בדיוק הוא יינתן, ומי ערב שאכן ינוצל בצורה נכונה?"

פרופ' אורן גזל אייל: תעשיית הכליאה הסיטונאית של חפים מפשע: שופטי ישראל רואים עצמן מחוייבים לספק עבודה לשב"ס ולפרקליטות - חלק 8

איך זה עובד במדינות אחרות שהבינו שכליאה אינה תמיד העונש הכי יעיל?

 

"במדינות מסוימות העבירו את כל שרשרת הטיפול באסיר למשרד המשפטים, או המשרד לביטחון פנים. אך גם לכך חסרונות רבים, כי השיקום לא עומד בראש סדרי העדיפויות של גופים אלה".

 

על מה אתה היית ממליץ?

 

"הרבה יותר תקציבים לגוף שיקומי אחד, שיהיה אחראי גם על השחרור המוקדם, וגם על החלופות למאסרים קצרים ולמעצרים. נראה לי שהגוף הזה צריך להיות שירות המבחן למבוגרים במשרד הרווחה. הוא צריך להיות מסוגל לטפל במערך גדול וחזק של הוסטלים ומסגרות שיקומיות שונות, כמו גם על עבודת השירות (שכיום נמצאת באחריות שב"ס), שיקום האסירים (שכיום נמצא ברשות לשיקום האסיר) וצווי המבחן והטיפול שכיום מטופלים בשירות המבחן.

"חוליה חשובה נוספת שאסור לשכוח הם השופטים. אם הם לא יבינו את חשיבות צמצום השימוש במאסרים – הם ימשיכו למלא את הכלא באנשים שאולי עדיף שלא היו מגיעים אליו בכלל".

פרופ' אורן גזל אייל: תעשיית הכליאה הסיטונאית של חפים מפשע: שופטי ישראל רואים עצמן מחוייבים לספק עבודה לשב"ס ולפרקליטות - חלק 9

"1,000 אסירים שלא יחזרו לכלא יחסכו 3 מיליארד שקל"

 

"זוהי הפעם הראשונה שבה אגף תקציבים באוצר מדבר על שיקום אסירים באופן כה אקטיבי. האגף היה שותף לוועדת דורנר, ונציגיו ישבו בדיוניה. המדיניות המוצהרת כיום היא כי יש לצמצם את מספר הנכנסים לכלא, ובעיקר את מספר החוזרים אליו. אם נצליח למנוע חזרה של 1,000 אסירים בלבד, נחסוך לקופת המדינה כ–3 מיליארד שקל", אומר אמיר לוי, הממונה על התקציבים במשרד האוצר.

 

לשם כך הוכנה תוכנית אסטרטגית, שהעיקרון הראשון בה כולל העברה של 200 מיליון שקל במהלך כמה שנים לחיזוק מספר אנשי החינוך, העובדים הסוציאלים והסוהרים בבתי הכלא. כמו כן, יפעיל אגף תקציבים חברה חיצונית שתציע תוכניות שיקום, ותתוגמל על פי הצלחתה מול הצלחות השב"ס.

 

עיקרון נוסף הוא תמיכה בכלים פחות מוכרים, כמו בתי המשפט הקהילתיים. בנוסף, אגף התקציבים תומך בהעברת הרשות לשיקום האסיר – שתקציבה לאחר שהוכפל הוא 28 מיליון שקל בלבד בשנה – למשרד לביטחון פנים, כדי שתנוהל בצמוד לשב"ס ובעזרת תקציבי המשרד, ולא באופן עצמאי ומוחלש כפי שהיא מנוהלת כיום.

דו"ח: אסירים מתו בגלל טיפול רפואי כושל

דו"ח של לשכת עורכי הדין מציג תמונה קשה של בתי הכלא בישראל: אסירים ממתינים לטיפול רפואי זמן רב ומתלוננים על יחס משפיל.

 

כתבתו של כתב עיתון וואלה עדי שמחוביץ
http://news.walla.co.il/item/1335562

לשכת עורכי הדין פרסמה היום (ראשון) דו"ח קשה על מצב האסירים הביטחוניים בבתי הסוהר בישראל. הדו"ח מתאר תנאי מעצר קשים, מקרים של שיסוי כלבים באסירים, המתנה ארוכה לטיפול רפואי ואף עבירות על חוקים בינלאומיים. "בית המעצר 'הדרים' תוכנן ונבנה על פי תפיסה חדשנית לפיה נקבעו תנאים להחזקת עצורים העומדים בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", נכתב בדו"ח, "אך עם זאת, בבתי הסוהר האחרים התמונה שונה לגמרי".

 

על פי ממצאי הדו"ח, בשנתיים האחרונות נרשם מספר שיא של אסירים שמתו עקב טיפול רפואי כושל ומצב בריאותי חמור. אסיר ביטחוני נאלץ לעיתים להמתין במשך שלוש שעות לבדיקת חובש, וזוכה לביקור של קצין רפואי רק בהמלצתו של החובש. נוסף על כך, בעוד אוכלוסיית בתי הכלא גדלה בצורה ניכרת ומשמעותית, הצוות הרפואי אינו משתנה ויוצר יחס לא פרופורציונלי בין המספר הגדול של האסירים לבין המספר הקטן יחסית של צוותים רפואיים.

 

בדו"ח, שמתבסס על עדויות אסירים, טענו מספר אסירים כי אנשי יחידת נחשון, היחידה האחראית על הסעות האסירים והעצורים, משסים בהם כלבים, משפילים אותם ופוגעים בכבודם. העברת עציר מכלא אחד למשנהו מתעכבת עד כדי 12 שעות נסיעה בהן העציר אזוק בידיו וברגליו.

 

עוד עולה מהדו"ח כי בבתי המעצר "איילון ו"קציעות" ישנם שבעה אסירים ביטחוניים שמרצים עונשם בבידוד למעלה מחמש שנים מבלי שהוגדר מעמדם כעצורים מנהליים, דבר המנוגד לאמנות הבינלאומיות. בדו"ח מצוין גם המקרה של מחמוד אזען, המוחזק בכלא הישראלי מזה כ-10 שנים, מבלי שהוגש נגדו כתב אישום. ממצאי הדו"ח הועברו ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ולנציבות בתי הסוהר וליחידה לביקורת פנים של בתי הסוהר.

 

דובר שירות בתי הסוהר ירון זמיר אמר בתגובה לוואלה! חדשות כי "הדו"ח מתבסס על טענות שנבדקו ונמצאו שקריות".

שב"ס מחמיר מדיניות ומגביל פגישות בין עורכי דין לאסירים

עורכי דין המייצגים אסירים טוענים כי הנציבה עופרה קלינגר משתמשת במקרה של אולמרט, שנפגש בכלא מעשיהו עם יותר מ–30 עורכי דין, כדי לפגוע בזכויות אסירים

מאת כתב עיתון הארץ - יניב קובוביץ 10.07.2016 02:01

http://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.3001764

 

פקודות חדשות של שירות בתי הסוהר (שב"ס) נועדו להקשות על עורכי דין ועל אסירים לקיים מפגשי עבודה, שלהם זכאים האסירים על פי חוק — כך טוענים עורכי דין רבים המייצגים אסירים. לפי הפקודות החדשות, "מתן שירות מקצועי לאסירים ועצורים על ידי עורכי דין", שנכנסו לתוקפן ביום חמישי שעבר, זמני המפגשים בין עורכי דין ללקוחותיהם לא השתנו, אולם כעת מחויבים עורכי הדין לקטוע את המפגש ולחדש אותו רק לאחר שעתיים ויותר.

 

כך, למשל, עורך דין יכול לפגוש את הלקוח שלו משעה 8:00 ועד 9:50, ולאחר מכן מחויב להפסיק את הפגישה לצורך ספירת אסירים. כמו כן, עורך דין שלא סיים את המפגש עם האסיר יכול לשוב למפגש בשעה 13:00 ועד 15:00, ולאחר מכן מחויב לצאת למשך שעתיים לצורך ספירת האסירים; ב–15:00 יכול עורך הדין לחזור לפגישות עד השעה 16:45. כמו כן, לפי הפקודות החדשות, אם לאסיר לא נקבע דיון, עורך דינו אינו יכול להיפגש עמו ללא אישור של שב"ס בהתראה של יממה לפחות. 

עורכי דין רבים טוענים כי מדובר במגבלה קשה, משום שבמקרים רבים המפגשים עם אסירים נועדו לספק ייעוץ לגבי שיקום, טיפול וחופשות — נושאים שלא תמיד נכללים בדיונים בבית המשפט. עורכי דין רבים המייצגים אסירים טוענים כי נציבת שירות בתי הסוהר, עופרה קלינגר, פועלת מאז כניסתה לתפקיד כדי לפגוע בזכויות אסירים באמצעות פגיעה בתנאי העבודה של עורכי דין בין כותלי הכלא.

 

כך, למשל, עורכי דין המבקרים בבתי סוהר בפריפריה מספרים כי הם נאלצים להפסיק את עבודתם למשך שעות ומוציאים עצמם יושבים בכלי רכב ובתחנות דלק בסביבת המתקן עד שיאפשרו את כניסתם פעם נוספת. "שב"ס החליט להכריז מלחמה על כל ציבור עורכי הדין", אומרת עו"ד שני אילוז, שביום רביעי האחרון נאלצה להפסיק את עבודתה ולהמתין במשך שעתיים מחוץ לכלא חרמון עד שיאשרו בשנית את כניסתה. לדבריה, "זו החלטה פופוליסטית המזלזלת בזכות לקבל ולהעניק שירות משפטי רציני ומקצועי".

עורכי הדין זועמים על קלינגר, שלדבריהם עשתה שימוש במקרה של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, המרצה עונש מאסר, כדי להצר את צעדיהם. לדבריהם, אולמרט נפגש עד היום עם יותר מ–30 עורכי דין וניצל בצורה צינית את המפגשים לצורך ביקורי חברים. לטענת אותם עורכי דין, קלינגר משתמשת במקרה הזה כדי לפגוע בזכיותיהם של כלל האסירים כדי להחליש את עורכי הדין.

בשב"ס טוענים כי הפקודות החדשות נועדו דווקא להשוות בין מצבם של אסירים עשירים ומפורסמים לאלו שלא. "יש אסירים שיש להם חמישה־שישה עורכי דין ולעתים הרבה מעבר לכך, ואנחנו יודעים שהם לא מקבלים ייעוץ משפטי אלא מבצעים ביקורים", טוען מפקד אחד מבתי הכלא בצפון. "יש אסירים שהחברים שלהם, הילדים שלהם, הרבנים שלהם עורכי דין והם יושבים פה כל היום ומדברים על החיים בזמן שאסירים אחרים שממתינים לוועדות לא זוכים לפגוש את עורכי הדין שלהם, כיוון שאין חדרים ואין מספיק סוהרים שישגיחו".

 

"אנחנו ממתינים ברכב, בבית הסוהר או בתחנות דלק עד שתסתיים הספירה", אומרת עו"ד עביר בכר, המייצגת אסירים ביטחוניים. לטענתה, בקרב אסירים אלה, המצב הרבה יותר חמור. "אני לא אוכל להמשיך ולהמתין, אני אלך הביתה", היא אומרת. "הם מנסים להתיש אותנו עד שהם מביאים את האסיר, ועד שמגיע סוהר להחתים אסיר על מסמך, שזה עניין של חמש דקות, אני לא יוצאת משם אלא אחרי שעתיים".

 

משב"ס נמסר בתגובה: "הפקודה המעודכנת נועדה לתת כלים למפקדי בתי הסוהר להתמודד עם השימוש לרעה, שנעשה על ידי עורכי דין מסוימים, המנצלים את רישיונם לפגישות שלא למטרת ייצוג משפטי. מצב הדברים הקודם גרם לאפליית החזקים על חשבון החלשים והמקושרים והעשירים על חשבון חסרי האמצעים והיכולת. ההפסקה באמצע היום נועדה לספירת האסירים ולניהול תקין ומיטבי של בתי הסוהר".

 

עוד נמסר כי "בבתי הסוהר יש רגישות גבוהה למתן אפשרות ייצוג לאסירים שנדרשים לכך, ובמידת הצורך מופעל שיקול דעת בהארכת שעות הפגישה ובמתן פתרונות אחרים. יצוין כי עד כה לא הועברו תלונות ספציפיות בדבר פגיעה בפגישות עורכי דין ואסירים. אם יעברו תלונות שכאלה, נטפל בהן לפי העניין".

הח"כים הבטיחו סיוע לנשות האסירים החרדים

 

קרדיט לכתב אתר בחדרי חרדים - עקיבא ווייס  12:40 28/06/2016

פרסום ראשון: ראשי יהדות התורה מתגייסים למען האסירים החרדים הנתקלים במצוקות קשות ואין להם מענה.

 

אתמול (ב) התקיימה בכנסת פגישה בהשתתפות נשות אסירים החרדים המרצים עונש מאסר בבתי כלא ברחבי הארץ, כאשר הנשים העלו סדרת בעיות בנושאי דת ומצוקות שונות שהן ובעליהן נתקלים בהם מידי יום.

 

ל'בחדרי חרדים' נודע, כי בין הנושאים הרבים שעלו בפגישה, הייתה העובדה שאין תוכניות שיקום מותאמות לאסירים החרדים, כמו שיש לאסירים החילונים. כך גם עלה שאין אגף תורני בבתי הכלא ברחבי הארץ, חוץ מבית הכלא מעשיהו.

 

בפגישה השתתפו יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, סגן שר החינוך מאיר פרוש, ח"כ אורי מקלב וח"כ יעקב אשר. לבחדרי חרדים נודע כי חברי הכנסת ששמעו את המצוקות סיכמו עם נשות האסירים שיעשו ככל יכולתם לסייע.

 

כזכור, ביום ראשון השבוע ועדת הפנים של הכנסת ערכה סיור בכלא אופק ובכלא השרון, והייתה בהלם מתנאי האסירים במקום. יו"ר הועדה ח"כ דודי אמסלם אמר לאחר הביקור כי "אפילו לקופים בגן החיות יש יותר מקום".

 

לדברי אמסלם, "הצפיפות האיומה בה מתגוררים אסירים בישראל אינה מתקבלת על הדעת. אפילו לקופים בגן החיות יש יותר מקום. אם בתי הסוהר אינם ראויים למגורי אדם, נשחרר אותם. 4.5 מ"ר לאדם זה צפוף ביחס לסטנדרט הבינלאומי וגם בזה איננו עומדים".

 

יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם דרש לקבל נתוני צפיפות על כל בית סוהר בנפרד.

 

"יחד עם השב"ס נבנה תוכנית רב שנתית ואני אוביל את קידומה מול האוצר והמשרד לביטחון פנים".

 

אתמול נערך דיון בוועדה לפניות הציבור עם משפחות האסירים וראשי שירות בתי הסוהר, הם הציגו את סבל המשפחות המגיעות לביקורים וממתינות בסככות תחת השמש הלוהטת והקור והגשם החורף. כן התלוננו על סחבת ועיכובים ביורוקרטיים, הפוגעים בילדים ובמשפחה הסובלת.

 

מי שיזמה את הדיון היא יו"ר עמותת 'דרור למשפחה' הגב' בוקשפן המסייעת למשפחות האסירים החרדים.

 

יו"ר הועדה ח"כ ישראל אייכלר אמר: "הייתי בהרצאות וביקורים לא מעטים בבתי הסוהר. ראיתי את סבל האסירים ובעיקר את סבל המשפחות הנשארות בחוץ. עצם הצורך לעמוד שם ולחכות לשעת הביקור בכלא, הוא סבל בל יתואר. מדובר באנשים חפים מפשע, שומרי חוק, שנקלעו למצב קשה מנשא.

 

אין שום זכות לאיש לפגוע בהם יותר. צריך לאפשר להם להמתין ולעבור את הבידוקים הנדרשים בתוך אולם ממוזג ונרחב, לא פחות מחדר המתנה בבתי חולים.

 

"יש להתחשב במספר הילדים ולהתאים את השעות לאנשים המגיעים מרחוק באוטובוסים. בוודאי שלא יעלה על הדעת לצעוק על בני משפחה לחוצים ומיוזעים ולהתייחס אליהם בעצבנות יתירה. אני מבין את הסוהרים הלחוצים עקב צרכי הבטחון, אבל אין שום הצדקה להמתנה בשמש ובקור, כפי שקורה היום ברבים מבתי הכלא בארץ".

 

ראשי שירות בתי הסוהר אמרו לועדה, כי יש להם לב קשוב למשפחות שבחוץ. כל תלונה תיבדק. אך מדובר במבנים ישנים שרבים מהם ערוכים לקליטה נאותה של משפחות אבל ישנם מקומות שאכן מחכים בחוץ. הם הבטיחו לבדוק את הצעת ח"כ הרב אייכלר, להעביר את הבידוקים בתוך "השרוולים" הממוזגים ולא להשאיר אמהות עם ילדים בחוץ.

 

לגבי זמן הביקור, הזמן שנקבע בפקודות הוא חצי שעה. במקרים מיוחדים כשיש הרבה ילדים ומבקרים, יכול המפקד לאשר ביקורים ארוכים יותר. אנו יודעים שמפקדים נוהגים לעשות את זה, לא באופן גורף ולא לאסיר מסויים, אלא כל דבר לגופו.

 

"בעניין הסככות, במרבית בתי הסוהר קיים אולם המתנות ממוזג, בבית המאסר בירושלים ובכלא רימונים, אנחנו לקראת תוכנית שתאושר שאמורה לשפר את העניין. אנחנו עושים כל מה שניתן במתקנים הקיימים. תהליך הכניסה לוקח 30 דקות גם אם נרשמים מראש. לגבי המצב בכלא רימונים, אכן אנחנו צריכים לתת על בני המשפחות ולהתאים את מקום ההמתנה. אנחנו עושים את המאמץ לתת למשפחות את התנאים ואת מירב השירות. גם בשירות הטלפוני להזמנת ביקורים, נעקוב אחר זמן ההמתנה ונשפר את השירות", הבטיחו.

"בתי הסוהר בישראל - מהצפופים בעולם המערבי"

מדוח של הסנגוריה הציבורית עולה כי שטח המחייה לאסיר עומד בממוצע על 3.5-3 מ"ר, בהשוואה ל-8.8 מ"ר לאסיר במדינות המערב. שב"ס: הבעיה מוכרת ומטופלת זה שנים רבות.

 

כתבתם של גלעד גרוסמן ומור שמעוני - פורסם ב - וואלה יום ראשון, 07 ביולי 2013, 02:01

 

הצפיפות בבתי הכלא בישראל היא מהגבוהות בעולם המערבי – כך עולה מדוח הסנגוריה הציבורית בנושא הצפיפות במתקני הכליאה, שהותר לפרסום לפנות בוקר (ראשון). על פי הדוח, הממוצע הארצי של שטח המחייה לאסיר עומד בשנים האחרונות על כ-3.5-3 מטרים רבועים לאסיר, לעומת ממוצע של כ-8.8 מ"ר לאסיר במדינות המערב. הדו"ח, שמתבסס על ביקורים שערכו נציגי הסנגוריה במהלך השנים 2012-2011, מציג תמונה עגומה ביותר בנוגע לתנאי המחייה של אסירים בישראל. על פי הדוח, בתקנות לגבי מתקני כליאה חדשים נקבע כי כל אסיר זכאי לשטח מחייה מינימלי של 4.5 מ"ר. אולם, בפועל בישראל לא מתקרבים אפילו לסטנדרט הנמוך הזה. מהדוח עולה כי לא חל שיפור משמעותי במצב הצפיפות ב-20 השנים האחרונות.

לטענת הסנגוריה, רק 11% מהאסירים בישראל שוהים בשטח מחיה העולה על 4.5 מ"ר כאשר 59% מהאסירים שוהים בשטח מחייה עגום של 3 מ"ר ומטה. עוד נטען בדו"ח, כי ב-75% מהתאים יש יותר מארבעה אסירים בתא, על אף שתקנות בתי הסוהר ותקנות המעצרים קובעות כאמת מידה ראויה כי בכל תא לא יהיו יותר מארבע מיטות לכלואים. בכמעט מחצית מהתאים שוהים תשעה אסירים ומעלה.

 

מהדוח עולה עוד, כי בבית המעצר "מגרש הרוסים" בירושלים אף לנים עצירים ללא מיטה - בניגוד להוראות החוק ולפסיקת בית המשפט העליון. בבית המעצר ניצן נמצא תא בו שהה אסיר אחד, שהיה כל כך קטן שכאשר האסיר יורד מהמיטה ונעמד, לא נותר עוד מקום לזוז בתא. לטענת הסנגוריה, בתאים בגודל דומה מוחזקים בחלק מהמקרים שני אסירים, כך שהצפיפות בהם גדולה אף יותר. אסירים רבים התלוננו גם על חום כבד ותחושת מחנק בתאים. במתקן הכליאה סהרונים, נטען בדוח, מוחזקים פליטים רבים, בהם פעוטות וילדים עם אמהות, שלא הואשמו כלל בפלילים, בחדרים בגודל של 21.5 מ"ר, בהם מצטופפים עשרה בני אדם.

בדוח נטען כי המצב הנוכחי של תנאי צפיפות קשים מנשוא מהווה פגיעה חמורה ואנושה בזכויותיהם של האסירים והעצורים, ובכלל זה בכבודם, בפרטיותם ובבריאותם. זאת, במיוחד לנוכח קשיים נוספים שהתגלו, בהם מחסור במקומות לאחסון ציוד האסירים, תנאים היגייניים ותברואתיים ירודים - לפעמים עד כדי סכנה ממשית לבריאותם של האסירים, תנאי אוורור בלתי אנושיים, אי-הפרדה בין המקלחת לשירותים, סדרי אכילה לא נאותים בתאים ומחסור בציוד בסיסי. בסנגוריה הצביעו על העלייה המתמשכת בשיעורי הכליאה בישראל כסיבה מרכזית לצפיפות. כיום, שיעורי הכליאה בישראל, גם אם לא מחשיבים אסירים ביטחוניים, גבוהים באופן משמעותי מאלה של מדינות מערב אירופה, וקרובים יותר למדינות כמו סינגפור, טורקיה וקולומביה.

בסנגוריה הציבורית קראו לכל גורמים הנוגעים בדבר לפעול לקידומם של פתרונות מערכתיים ונקודתיים, שיביאו להפחתה ניכרת ברמת הצפיפות ולשיפור מהותי בתנאי המחייה של האסירים והעצורים. כמו כן טענו כי יש לעגן בחוק תקן מחייב בדבר שטח המחייה הראוי לאסיר ולעצור, העולה בקנה אחד עם הסטנדרטים הבינלאומיים. בנוסף יש לבצע שיפוץ או לסגור אגפי כליאה בהם תנאי המחייה והצפיפות קשים במיוחד, ויש צורך בייצור חלופות מעצר ומאסר, שיפחיתו משמעותית את מספר העצורים והאסירים בתקופות השהייה במעצר ובמאסר.

 

משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה: "בעיית הצפיפות במתקני הכליאה היא בעיה המוכרת ומטופלת ככל הניתן זה שנים רבות, שמעבר לפגיעה באיכות חיי האסירים, פוגעת גם ביכולות הניהול, השמירה על ביטחון בתי הסוהר ותנאי העבודה של אנשי הסגל. לאורך השנים מקפיד שב"ס, בסיוע המשרד לביטחון הפנים, לשפר את תנאי המחייה וזאת תוך ניצול אופטימלי של המשאבים המוגבלים ופיתוח חלופות כליאה".

 

בשב"ס אמרו כי בשלוש השנים האחרונות שופצו ורווחו 1,100 מקומות מחייה ושטחם גדל ב-1.3 מ"ר בממוצע לאסיר. עוד נמסר, כי בעשור האחרון נבנו והורחבו כמה בתי סוהר והחל תהליך בניית בית סוהר חדש לנשים בדרום, שיהלום את הצרכים והתנאים הנדרשים לאחזקתן של האסירות. "בימים אלה נערכת מדידה מחודשת של האגפים ואנו בטוחים כי הנתונים יהיו שונים מאלו שהוצגו בדוח", נמסר בהודעת הארגון. "חשוב להדגיש כי לצורך תהליך השיפוץ, אנו נדרשים לסגור אגפים, דבר המצמצם באופן מיידי את מקומות הכליאה".

משפחות האסירים החרדיים התלוננו אצל אייכלר שהבטיח לטפל

המשפחות הציגו סבל המשפחות המגיעות לביקורים וממתינות בסככות תחת השמש הלוהטת והקור והגשם החורף. כן התלוננו על סחבת ועיכובים ביורוקרטיים, הפוגעים בילדים ובמשפחה הסובלת.

 

קרדיט ל - איתי גדסי כתב רדיו קול חי 28.06.2016

 

בדיון בוועדה לפניות הציבור עם משפחות האסירים וראשי שירות בתי הסוהר, הם הציגו את סבל המשפחות המגיעות לביקורים וממתינות בסככות תחת השמש הלוהטת והקור והגשם החורף. כן התלוננו על סחבת ועיכובים ביורוקרטיים, הפוגעים בילדים ובמשפחה הסובלת.

 

ח"כ הרב ישראל אייכלר אמר הייתי בהרצאות וביקורים לא מעטים בבתי הסוהר. ראיתי את סבל האסירים ובעיקר את סבל המשפחות הנשארות בחוץ. עצם הצורך לעמוד שם ולחכות לשעת הביקור בכלא, הוא סבל בל יתואר. מדובר באנשים חפים מפשע, שומרי חוק, שנקלעו למצב קשה מנשא. אין שום זכות לאיש לפגוע בהם יותר. צריך לאפשר להם להמתין ולעבור את הבידוקים הנדרשים בתוך אולם ממוזג ונרחב, לא פחות מחדר המתנה בבתי חולים.

 

יש להתחשב במספר הילדים ולהתאים את השעות לאנשים המגיעים מרחוק באוטובוסים. בוודאי שלא יעלה על הדעת לצעוק על בני משפחה לחוצים ומיוזעים ולהתייחס אליהם בעצבנות יתירה. אני מבין את הסוהרים הלחוצים עקב צרכי הבטחון, אבל אין שום הצדקה להמתנה בשמש ובקור, כפי שקורה היום ברבים מבתי הכלא בארץ.

ראשי שירות בתי הסוהר אמרו לועדה, כי יש להם לב קשוב למשפחות שבחוץ. כל תלונה תיבדק. אך מדובר במבנים ישנים שרבים מהם ערוכים לקליטה נאותה של משפחות אבל ישנם מקומות שאכן מחכים בחוץ. הם הבטיחו לבדוק את הצעת ח"כ הרב אייכלר, להעביר את הבידוקים בתוך "השרוולים" הממוזגים ולא להשאיר אמהות עם ילדים בחוץ.

 

לגבי זמן הביקור, הזמן שנקבע בפקודות הוא חצי שעה. במקרים מיוחדים כשיש הרבה ילדים ומבקרים, יכול המפקד לאשר ביקורים ארוכים יותר. אנו יודעים שמפקדים נוהגים לעשות את זה, לא באופן גורף ולא לאסיר מסויים, אלא כל דבר לגופו.

 

"בעניין הסככות, במרבית בתי הסוהר קיים אולם המתנות ממוזג, בבית המאסר בירושלים ובכלא רימונים, אנחנו לקראת תוכנית שתאושר שאמורה לשפר את העניין. אנחנו עושים כל מה שניתן במתקנים הקיימים. תהליך הכניסה לוקח 30 דקות גם אם נרשמים מראש. לגבי המצב בכלא רימונים, אכן אנחנו צריכים לתת על בני המשפחות ולהתאים את מקום ההמתנה.

 

אנחנו עושים את המאמץ לתת למשפחות את התנאים ואת מירב השירות. גם בשירות הטלפוני להזמנת ביקורים, נעקוב אחר זמן ההמתנה ונשפר את השירות. – אמרו ראשי שירות בתי הסוהר.

ביקור בכלא חשף: "לקופים יש יותר מקום"

חברי ועדת הפנים של הכנסת ערכו סיור בכלא אופק ובכלא השרון ונדהמו למראה הצפיפות האיומה בה מתגוררים האסירים בישראל. "אפילו לקופים בגן החיות יש יותר מקום", אמר ח"כ אמסלם .

 

הכתבה פורסמה בכיכר השבת בתאריך - 09:21  27.06.16 

 

חברי ועדת הפנים של הכנסת ערכו אתמול (ראשון) סיור בכלא אופק ובכלא השרון ונדהמו למראה הצפיפות האיומה בה מתגוררים האסירים בישראל.

 

יו"ר הוועדה, ח"כ דודי אמסלם אמר בסיור כי "הצפיפות האיומה בה מתגוררים אסירים בישראל אינה מתקבלת על הדעת. אפילו לקופים בגן החיות יש יותר מקום. אם בתי הסוהר אינם ראויים למגורי אדם, נשחרר אותם. 4.5 מ"ר לאדם זה צפוף ביחס לסטנדרט הבינלאומי וגם בזה איננו עומדים".

 

אמסלם דרש לקבל את נתוני הצפיפות בכל בית סוהר בנפרד והבטיח לבנות, יחד עם שירות בתי הסוהר, תוכנית רב שנתית שהוא יוביל לקידומה מול משרד האוצר והמשרד לביטחון פנים.

 

ח"כ אכרם חסון אמר בסיור כי "מדאיג שאסירים רבים אינם משתקמים וחוזרים לכלא. המדינה משקיעה בכל אסיר 3 מיליון. השאלה אם עושים בכסף שימוש נכון. האם יש רצף בין רשויות הרווחה לשב"ס?".

 

עפרה קלינגר, נציבת שב"ס אמרה בסיור כי "הגדלנו את מסגרות השיקום. הן היו חצי ריקות ועכשיו הן מתמלאות. המאסר הוא הזדמנות לא רק לאסיר אלא גם למדינה. אם יתנו לאסיר הזדמנות לתפוס את עצמו אחרת, הוא יבין שהשינוי אפשרי. המדינה משקיעה הרבה כסף בשב"ס אבל לא במתקנים. אדם שחי בתנאים לא מכבדים לא יכול לעשות שימוש גם במשאבים שכן עומדים לרשותו. אין חולק שחייבים לבנות עוד בתי סוהר. כיום כ-40% מהאסירים שוהים במתקנים שאינם מתאימים".

ביקורי רופאים פרטיים אצל אסירים המקבלים טיפול רפואי - סעיף א

ביקורי רופאים פרטיים אצל אסירים המקבלים טיפול רפואי

מס' הפקודה: 04.46.00

 

כללי

 

סעיף א. שרות בתי הסוהר יאפשר בתנאים שייקבעו בפקודה זו ביקורי רופאים פרטיים במקצועות רפואיים ופרא-רפואיים אצל אסירים לצורך בדיקות או טיפולים רפואיים על חשבונם של האסירים.

ביקורי רופאים פרטיים אצל אסירים המקבלים טיפול רפואי - סעיף ב

אישור סדרי הביקור

 

סעיף ב. מטרת הפקודה לפרט סדרי הביקור של רופאים פרטיים אצל אסירים המקבלים טיפול רפואי.

ביקורי רופאים פרטיים אצל אסירים המקבלים טיפול רפואי - סעיף ג1

אישור סדרי הביקור

 

סעיף ג1. האסיר, בא כוחו או משפחת האסיר רשאים לפנות לקצין אסירים מחוזי ולבקש אישור ביקורו של רופא פרטי.

ביקורי רופאים פרטיים אצל אסירים המקבלים טיפול רפואי - סעיף ג2

אישור סדרי הביקור

 סעיף ג2. הבקשה תכלול את הפרטים הבאים:

א) שם הרופא, כתובתו, מספר זהותו.

ב) תחום התמחותו.

ג) הנימוקים לבקשה.

ד) תדירות הביקורים (חד פעמי או נמשך).

ה) מטרת הביקור (בדיקה או ביצוע טיפול).

ביקורי רופאים פרטיים אצל אסירים המקבלים טיפול רפואי - סעיף ג3

אישור סדרי הביקור

 

סעיף ג3. ק. אסירים מחוזי יעביר בקשה לקבלת חוו"ד רופא מחוזי וכן יעביר את פרטי הרופא לבדיקת ענף בטחון שדה.

ביקורי רופאים פרטיים אצל אסירים המקבלים טיפול רפואי - סעיף ג4

אישור סדרי הביקור

 

סעיף ג4. רופא מחוזי ישקול המלצתו בהתחשב בנימוקים הבאים:

א) האם האסיר פנה לרופא שב"ס והאם נערכו בדיקות מטעם שב"ס.

ב) מצבו הרפואי של האסיר.

ג) תחום התמחותו של הרופא והקשר לסוג בעיותיו הרפואיות של האסיר.

בסמכות רופא מחוזי לאשר ביקור רופא פרטי לאסירים, שני ביקורי רופא ברציפות ובאותו תחום, מעבר לכך מותנה באישור רמ"ח רפואה בצירוף חוו"ד רופא מחוזי. כמו כן במקרים חריגים על פי שיקול דעת מפקד מחוז הבקשה תועבר להחלטת רמ"ח רפואה.

ביקורי רופאים פרטיים אצל אסירים המקבלים טיפול רפואי - סעיף ג5

אישור סדרי הביקור

 

סעיף ג5. אם הפניה היא לאשר ביקור פסיכיאטר או פסיכולוג יפנה ק. אסירים מחוזי לקבלת עמדת מנהל מרכז בריאות הנפש.

ביקורי רופאים פרטיים אצל אסירים המקבלים טיפול רפואי - סעיף ג6

אישור סדרי הביקור

 

סעיף ג6. אם המליץ רופא מחוזי או מנהל מרכז בריאות הנפש על אישור הביקור, יפעל ק. אסירים מחוזי לאור המלצות אלו, אלא אם קיימת מניעה בטחונית לכניסתו של הרופא הפרטי לבית הסוהר בכלל או לביקור אצל האסיר בפרט.

ביקורי רופאים פרטיים אצל אסירים המקבלים טיפול רפואי - סעיף ג7

אישור סדרי הביקור

סעיף ג7. כל ביקור מאושר של רופא פרטי אצל אסיר מותנה בתנאים הבאים:

א) אישור ענף בטחון שדה ולגבי אסירי יו"ש וחבל עזה כמפורט בסעיף ד' להלן.

ב) שב"ס לא ישא בכל הוצאות הביקור אלא האסיר או משפחתו.

ג) מועד הביקור יתואם עם הנהלת בית הסוהר ורופא בית סוהר ויבוצע בנוכחותו. בנושאי בריאות הנפש אין צורך בנוכחות פסיכיאטר ממרכז בריאות הנפש.

ד) בתום הביקור ימסור הרופא הפרטי לרופא בית הסוהר חוו"ד רפואית בכתב אודות האסיר.

ביקורי רופאים פרטיים אצל אסירים המקבלים טיפול רפואי - סעיף ג8

אישור סדרי הביקור

 

סעיף ג8. בכל מקרה בו מתעורר חשד אצל רופא שב"ס כי הבדיקה או פעולה דומה שנעשית ע"י הרופא הפרטי אינה תמימה ואינה למטרה שלשמה הוזמן הרופא הפרטי, רשאי רופא שב"ס להורות על הפסקת הבדיקה באופן מיידי.

ביקורי רופאים פרטיים אצל אסירים המקבלים טיפול רפואי - סעיף ג9

אישור סדרי הביקור

 

סעיף ג9. בעיקרון בכל מקרה של אי הבנה או חריגה, יש לתאם פעולות עם רמ"ח רפואה.

ביקורי רופאים פרטיים אצל אסירים המקבלים טיפול רפואי - סעיף ג10

אישור סדרי הביקור

 

סעיף ג10. הרופא הפרטי יורשה לעיין בתיקו הרפואי של האסיר בכפוף לאישור האסיר בכתב על ויתור סודיות רפואית.

מצ"ב נספחים לבקשת אישור לבדיקה ע"י רופא פרטי.

 

 

ביקורי רופאים פרטיים אצל אסירים המקבלים טיפול רפואי - סעיף 10 ד'

ביקורי רופאים פרטיים אצל אסירים תושבי יו"ש וחבל עזה

 

סעיף 10 ד'. ד. להלן ההנחיות לביקורי רופאים פרטיים אצל אסירים תושבי יו"ש וחבל עזה:

 

1. ביקורי רופאים פרטיים אצל אסירים תושבי יו"ש וחבל עזה מותנה באישורם ע"י שירות הבטחון הכללי.

2. מחלקת האסיר תרכז רשימת רופאים מומחים תושבי יו"ש וחבל עזה אשר שירות הבטחון אישר כניסתם לבית הסוהר.

3. אסירים תושבי השטחים יהיו רשאים להגיש בקשה בכתב לביקור רופא פרטי על חשבונם מתוך רשימת רופאים שתופץ לבית הסוהר.

ביקורי רופאים פרטיים אצל אסירים המקבלים טיפול רפואי - סעיף 10 ה'

סיכום בדיקת הרופא הפרטי

 

סעיף 10 ה'. תוצאות בדיקת הרופא הפרטי והמלצותיו אינן מחייבות את שרות בתי הסוהר ויש לראותן בגדר יעוץ והצעות בלבד.

אם בתום הבדיקה נתן הרופא הפרטי המלצה לטיפול, יש לעשות כל מאמץ למלא אחר ההמלצה. אם ההמלצה לא נראית לרופא שב"ס או לא ניתנת לביצוע , יש לקבל אישור רמ"ח רפואה לדחייתה או לא לבצעה ולנהל על כך רישום מפורט והודעה על ההחלטה תמסר לאסיר/עצור ולרופא הפרטי.

ביקורי רופאים פרטיים אצל אסירים המקבלים טיפול רפואי - סעיף 10 ו'

מגבלות בטחוניות

 

סעיף 10 ו'. הרופא הפרטי יתודרך בכניסתו לבית הסוהר ע"י קצין הבטחון לגבי המגבלות והאיסורים החלים עליו בבית הסוהר.

במקרים של הפרת המגבלות ואיסורים אלה יופסק הביקור וידווח על כך לרמ"ח רפואה ולמחלקת הבטחון.

ביקורי רופאים פרטיים אצל אסירים המקבלים טיפול רפואי - סעיף 10 ז'

פרסום

סעיף 10 ז'. כללי פקודה זו יובהרו לאסירים בבתי הסוהר.