נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין
170. א. קבע בית המשפט, לפי סעיף 6 (א) לחוק לטיפול בחולי נפש, תשט"ו - 1955 , או לפי סעיף19 ב (1) לחוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט - 1969 , שנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין, יפסיק את ההליכים נגדו; אולם אם ביקש הסניגור לברר את אשמתו של הנאשם, יברר בית המשפט את האשמה, ורשאי הוא לעשות כן אף מיזמתו מטעמים מיוחדים שיירשמו.
ב. מצא בית המשפט בתום בירור האשמה, כי לא הוכח שהנאשם ביצע את העבירה, או מצא שהנאשם אינו אשם - שלא מחמת היותו חולה נפש לאו - בר - עונשין - יזכה את הנאשם; לא מצא בית המשפט לזכות את הנאשם, יפסיק את ההליכים נגדו, ורשאי הוא להפסיקם גם לפני תום בירור האשמה.
ג. החלטת בית המשפט לפי סעיף קטן (ב) ניתנת לערעור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה