סעיף 4. התקנות מייצרות הפליה בלתי חוקתית בין אסירים ביטחוניים שפוטים לאסירים פליליים ביחס למימוש זכות ההיוועצות שלהם בעורך דין. אמנם ביחס לקשר עם החוץ בכלל ולשיחות טלפון בפרט, הוכרה ההבחנה בין אסירים ביטחוניים לפליליים כלגיטימית מטעמים ביטחוניים רלוונטיים, אלא שאין כל בסיס להכרה בהבחנה זו ביחס למימוש זכות ההיוועצות. ביטול כניסתם של עורכי דין לבתי הסוהר הופך את שיחות הטלפון עם עורכי הדין לכלי למימוש זכות יסוד ולא לטובת הנאה שניתן להגביל אותה. משכך, בתקופת ההכרזה הקבועה בתקנות, אין מקום להבחנה בין אסירים ביטחוניים לפליליים ביחס לשיחות הטלפון שהם מנהלים עם עורכי דינם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה