שקד הודיעה על רפורמה לקידום הזכויות של חשודים ונאשמים

שקד הודיעה על רפורמה לקידום הזכויות של חשודים ונאשמים

שרת המשפטים הציגה בכנס לשכת עוה"ד את "רפורמת ההליך ההוגן" , לדבריה, "הזלזול החמור בזכויות חשודים ונאשמים בישראל הוא מחדל מתמשך" . בין עיקרי הרפורמה: הקמת ועדה לצמצום הרשעות-השווא, הסדרת זכויות של חשודים ועדים במהלך החקירה, איסור צילום חשוד בביהמ"ש ועוד

חן מענית   28/05/2018, 11:43

שרת המשפטים, איילת שקד, מודיעה על רפורמה מקיפה לקידום זכויות האדם של חשודים ונאשמים בפלילים, אותה היא מכנה "רפורמת הליך הוגן".

שקד הקדישה היום (ב') את נאומה בכנס לשכת עורכי הדין באילת לרפורמה שעליה היא עובדת, לדבריה, תקופה ארוכה, תוך שהעבירה ביקורת נוקבת על היחס הקיים של מערכת החוק בארץ לחשודים ולנאשמים.

"מרוב עיסוק בסוגיות המשטריות שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מעורר, ישנם תחומים משפטיים שלמים שבהם שכחנו לעסוק בעיקר", אמרה השרה. לדבריה, "שכחנו לעסוק באדם עצמו, ושכחנו לעסוק בכבודו, ושכחנו לעסוק בחירותו. זכותו של החשוד הישראלי לכבוד ולחירות נרמסת תחת גלגלי המשפט הפלילי".

שקד ציינה כי "זכותו של החשוד הישראלי לכבוד ולחירות נרמסת לא פעם תחת גלגלי מערכת המשפט הפלילי. הזלזול החמור בזכויות חשודים ונאשמים הוא מחדל קשה ומתמשך. הוא נובע מהזנחה של שנים שיצרה ואקום; הוואקום הזה לא יכול להמשיך ולהתקיים עוד".

השרה הודיעה, כאמור, כי בכוונתה להוביל מהלך חדש להגנה על זכויות האדם בהליך הפלילי. "יחד עם הממשלה והכנסת נבצר את הזכות להליך הוגן ונעשה זאת ב-3 תחומים: ניהול החקירה הפלילית, שמירת המוצגים והראיות וצמצום הרשעות-השווא. כלל המהלכים האלה שמיד אציג ייצרו יחד את רפורמת 'ההליך ההוגן'", אמרה. 

עיקרי הרפורמה:

■ הקמת ועדה לצמצום הרשעות-השווא בישראל, שבראשה יעמוד שופט בית המשפט העליון לשעבר, יורם דנציגר, וסגנו יהיה פרופ' אורן גזל, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. בוועדה יהיו חברים שר המשפטים לשעבר, עו"ד פרופ' דוד ליבאי, ונציגי הסנגוריה הציבורית, פרקליטות המדינה, המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה. בקרוב יימסר כתב המינוי לוועדה.

■ חוק ניהול חקירה ששקד תגיש בקרוב יחד עם השר לביטחון הפנים גלעד ארדן. בחוק יוסדרו זכויותיהם של חשודים ושל עדים במהלך החקירה. החוק יקבע נורמות ביחס למקום החקירה, משך החקירה, שפת החקירה ודרך תיעודה. בין היתר הוא קובע את זכותו של הנחקר לשינה, זכות השתיקה באופן רחב ולא רק בנוגע להפללה עצמית והרחבת זכות היוועצות עם עורך דין גם ביחס לחשוד שאינו עצור.

■ לדברי שקד, החוק יאפשר גם לערער על ההחלטה שלא לאפשר לחשוד לפגוש את עורך דינו. לאחר מכן, שקד תפרסם תקנות שיאפשרו לנחקר להקליט את חקירתו ולקבל את ההקלטה יחד עם כל שאר חומרי החקירה. במקביל, שקד בוחנת לאפשר לעורך דין להתלוות לכל נחקר במהלך חקירתו. "הגיעה העת שכבודם וחירותם של מי שמצויים בהליך פלילי יקבלו ביטוי משפטי קונקרטי, מפורט ובר-יישום במסגרת ההסדרים הספציפיים שאנחנו המחוקקים קובעים", אמרה.

■ חוק שמירת מוצגים וראיות: הצעת חוק ששקד תקדם בשבועות הקרובים, לפיו: בכל עבירה יישמרו המוצגים, ללא יוצא מן הכלל, וזאת עד קבלתו של פסק דין חלוט; בעבירות פשע יישמרו המוצגים עד שחרורו של האסיר; ובעבירות פשע חמור במיוחד, שעונשן 15 שנה ומעלה, יישמרו המוצגים עד 3 שנים ממועד השחרור.

■ איסור צילום חשוד בבית משפט: שקד ביקשה מנשיאת בית המשפט העליון להבהיר לנשיאי בתי המשפט את העיקרון שנקבע בחקיקה ובפסיקה לפיו ברירת המחדל היא שלא יצולם אדם באולם בית המשפט. שקד הבהירה כי "כיום אנשים מצולמים באופן שמבזה את כבודם. אם אראה שהמצב באולמות המשפט לא משתנה, אתקן את החוק באופן שלא ניתן יהיה לפרש אותו אלא בדרך אחת ויחידה. שעת המעצר, בה נפגעת באופן מוצדק, חירותו של אדם - אינה מכשירה את גזילתה הלא מוצדקת של טיפת הכבוד שעוד נותרה לו".

שקד ציינה כי "הזכויות לכבוד ולחירות אינן כאלה המתקיימות רק בשעותיהם היפות של אזרחי המדינה; החשודים, העצורים והנאשמים זכאים לזכויותיהם דווקא בשעותיהם הקשות, בשעה שהמערכת כולה מתייצבת כנגדם. הם זכאים למלוא הזכויות שלהם גם בשעה שמתעורר אצלנו חשד בנחמדותם, ואולי אפילו בחפותם".

שקד ביקשה לטבוע את המונח "מבחן נאמן", לפיו "מערכת אכיפת החוק תכווין את התנהגותה כלפי חשוד או נאשם כך שככל שיזוכה בסוף ההליך תצליח להביט בעצמה בדיעבד ולומר ביושר - 'נהגתי בו כראוי'. שקד אמרה כי "הרבה מאוד 'נאמנים' מסתובבים בינינו; ורבים עוד יותר הם ה'נאמנים' הפוטנציאליים".

שקד הוסיפה וביקרה את המצב הקיים וביקרה את הכרסום בעיקרון חזקת החפות של חשודים ונאשמים. "אסור לנו לעצב את מערך הזכויות שלנו באופן כזה שמניח אבחנה ברורה מדי בין האנשים הנחמדים והנורמטיביים לאנשים הלא נחמדים שמוצאים את עצמם בחדרי החקירות והמעצר. ברגע אחד יכול אדם להפוך מאזרח רגיל לחשוד, כשעתידו המקצועי לוט בערפל".

שקד הבהירה כי "הפרקליטות והמשטרה מחויבות לבצע את עבודתן בצורה הטובה ביותר, ולא נפגע בעבודתן. פשע חמור או עבירה קלה - בכולן יש לטפל. ובצד זה תמיד לזכור לפעול על-פי 'מבחן נאמן'. בסוף ההליך הפלילי יתכן בהחלט שהמערכת תמצא אותם זכאים, אבל עד אז היא לעתים נוהגת בהם כאחרוני הפושעים. הגיעה העת שכבודם וחירותם של מי שמצויים בהליך פלילי יקבלו ביטוי משפטי קונקרטי, מפורט ובר יישום במסגרת ההסדרים הספציפיים שאנחנו המחוקקים קובעים".

להמחשת חשיבות ההליך ההוגן, נתנה שקד דוגמה מתחום שמירת המוצגים, בו התקיים מעין "פינג-פונג" בין גורמי המשפט הבכירים כיצד יש לשמור עליהם: בשנת 2015, העירה נשיאת העליון לשעבר, מרים נאור, כי יש לשמור על המוצגים בהתאם לחוק הארכיונים; לאחר מכן יצאה הנחיה מצמצמת מצד פרקליט המדינה; ולאחרונה השופט יצחק עמית פסק כי אין חובה לשמור מוצגים בהתאם לחוק הארכיונים. "הפינג-פונג הזה חייב להסתיים", קבעה. "הזכות האפקטיבית למשפט חוזר חייבת להיות מעוגנת בחקיקה ראשית, וזכות למשפט חוזר לעולם לא תהיה אפקטיבית ללא חובה של שמירת מוצגים".

לדבריה, "נבחרי הציבור צריכים לומר ובקול רם: זכות ללא אפשרות לממש אותה היא שטר שלא ניתן לפרוע אותו; היא סמל ריק וחסר משמעות. אנחנו מוכרחים להיות אלה שקובעים את המדיניות בעניין זה. לא בתי המשפט שפוסקים לפי הדין הקיים, ולא הפרקליטות שעמדתה מייצגת בסופו של דבר צד אחד בלבד במערכת".