ועדת החוקה באולטימטום לממשלה: הרחבת חלופת עבודות שירות רק עם אפשרות לקיצור שליש
23 במאי 2018, ט' בסיון תשע"ח, בשעה 13:00
המשטרה, שב"ס והמשרד לביטחון הפנים מתנגדים להצעת חברי הוועדה להוסיף מנגנון לקיצור שליש לצורך הרחבת חלופת עבודות השרות מ-6 ל-9 חודשים; יו"ר הוועדה חה"כ סלומינסקי: "שהשרים יחליטו אם הם רוצים חוק קצת שונה או בכלל לא רוצים חוק"
ועדת החוקה חוק חוקה ומשפט המשיכה היום (ד') להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק העונשין (נשיאת מאסר בעבודות שירות - הוראת שעה), התשע"ז-2016.
להצעת החוק הממשלתית מוזגה הצעת חוק פרטית שיזם חה"כ אחמד טיבי במטרה להרחיב את השימוש בחלופת עבודות שירות. לפי הצעת החוק המובאת כהוראת שעה לשנתיים, תוארך התקופה שניתן לרצות בעבודות שירות, ובית המשפט יוסמך להמיר תקופת מאסר של 9 חודשים ומטה לריצוי בעבודות שירות, במקום התקופה המרבית שניתן להמיר כיום של 6 חודשים. הוראת השעה תלווה במחקר שמטרתו לבחון את השפעות התיקון כולל האפשרות לקיצור שליש ולקבוע אם להפוך את הוראת השעה להוראה קבועה. הצעת החוק נסמכת על אחת מהמלצות הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים בראשותה של כב' שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, אם כי מוצע בה הסדר שונה מההסדר עליו המליצה הוועדה. מטרת ההצעה היא לצמצם את השימוש במאסרים קצרים במקרים שבהם המאסר אינו הכרחי להגבלת יכולתו של העבריין לבצע עבירות וכן, לאפשר את שיקומו וחזרתו לחיים תקינים. בדומה לדיון הקודם, המשיכו חברי הוועדה להתמקד בחשש שהעלתה ועדת דורנר לפיו מתן אפשרות להמיר גם מאסרים ארוכים יותר לעבודת שירות, יוביל לכך שנאשמים שאלמלא התיקון היו נדונים לחצי שנת מאסר לריצוי בעבודת שירות ידונו כעת לעבודת שירות לתקופה ממושכת יותר ואף לתקופה המקסימאלית שתקבע. כדי לצמצם את החשש מהרחבת רשת האכיפה, המליצה ועדת דורנר בדעת רוב כי יש לאמץ את הארכת תקופת עבודות השירות רק אם תתלווה אליה האפשרות לעגן שחרור מוקדם לאחר ריצוי שני שליש מתקופת העונש גם על מי שמרצים עבודת שירות, בדומה לאסירים. דעת המיעוט, שכללה את משרד המשפטים, המשטרה והשב"ס סברה כי יש להאריך את תקופת המאסר המרבית שניתן להמיר בעבודת שירות אך לעניין הסמכות לקצר שליש מהתקופה, יש לשקול זאת, בחיוב אמנם, אך רק לאחר בחינה נוספת של הנושא. שופטת העליון בדימוס דורנר שהשתתפה בדיון הקודם אמרה כי ללא האפשרות לקיצור השליש לא יהיה טעם בחוק.
יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "בימ"ש קובע מאסר קצר או עבודות שירות כשהוא חושב שיש אפשרות גבוהה יותר לשיקום ויש לעודד מגמה זאת. יש גם בעיית צפיפות גבוהה בבתי הסוהר ויש רצון לשחרר את מי שאפשר. מבחינתי יש שני תנאים להצעת החוק – מי שיוצא לעבודות שירות של 9 חודשים, שיקבל שיקום שיאפשר חיים נורמטיביים וכן, במידה שהוא עושה 6 חודשים בצורה טובה, שאפשר יהיה לקצר שליש או ששלושת החודשים האחרונים יהיו מצומצמים בשעות כך שביתר השעות יוכל להתפרנס. אותו אדם שעובד עבודת שירות 8 שעות לא יכול להתפרנס אז מה מצופה שיעשה 9-6 חודשים ללא פרנסה? זה למעשה דוחף אותו לרמות או לעבוד בצורה אחרת שאנחנו לא רוצים בה. מהנתונים העולים כיום במהלך ה-6 חודשים לא מטפלים ומשקמים את האסירים הללו וזה לא סביר שזורקים אותם ככה. אם השופט יחשוב שהאסיר מסוכן לציבור הוא ממילא לא יפסוק עבודות שירות".
לאחר שעו"ד יואל הדר היועמ"ש למשרד לביטחון פנים הודיע כי אם יש כוונה לשנות את הצעת החוק הממשלתית בעניין קיצור השליש, משרדו מבקש להחזירה לוועדת השרים לענייני חקיקה, התרעם היו"ר סלומינסקי: "היו לנו הצעות חוק משמעותיות ששינינו בהן שינויים מהותיים וההצעות החוק לא נמשכו. קיימתם דיון של דקות ספורות בוועדה לענייני שרים ואתם משווים לדיונים של שעות בוועדה? שהשרים יחליטו אם הם רוצים חוק קצת שונה או בכלל לא רוצים חוק".
חה"כ בני בגין (הליכוד): "הצעתי להימנע מחיפוש אפשרויות ביניים אחרות, שכן אם אדם יעבוד 3 שעות ביום הפיקוח לא יעיל עד שהוא בא הוא כבר הולך. וכן, האם הוא באמת יכול לעבוד בשעות הנוספות? הרי הוא עדיין תחת טיפול המערכת. בנוסף, עולה שהמערכת לא תהיה ערוכה מספיק בשנתיים הללו למתן השיקום ולא כדאי ליצור מצב של רגל אחת בפנים ואחת בחוץ בלי ליווי מתאים. זה רק מגדיל את הסיכוי לכך שהרשת תורחב ויותר יחזרו לרצות עונשי מאסר. אני מציע לאמץ את הצעת היו"ר סלומינסקי לאפשר את קיצור השליש".
ח"כל אוסאמה סעדי שהיה מיוזמי הצעת החוק: "סברתי שיש להאריך את התקופה אפילו לשנה אך ידעתי שמשרד המשפטים מתנגד ולכן הסתפקנו בשלב זה ב-9 חודשים. אני לא מבין את התנגדות הממשלה להצעת היו"ר לתת את הסמכות לשב"ס ולממונה על עבודות השירות להפחית שליש, במיוחד כשמדובר על הוראת שעה של שנתיים שתלווה במחקר. כל המטרה היא לצמצם את המאסרים הקצרים".
חה"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "המדינה ושב"ס נמצאים במצוקה גדולה תחת הכרעת בימ"ש עליון להפחית את מספר האסירים דרמטית ואני מניח שלא נתחיל לשחרר רוצחים ואנסים. בנוסף, אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל אחרי שוועדה רצינית כמו ועדת דורנר מגיעה למסקנות וככל שני יודע אין מחלוקת על מסקנותיה בקרב גורמי המקצוע. אם לא מאמצים המסקנות- למה בכלל למנות ועדה? צריך ללכת על קיצור השליש ויש לנקוט במקביל באמצעי עזר כמו חיזוק מערכי העו"סים וקציני המבחן שמחוץ לבתי הסוהר. זה נכון שזה עולה כסף אבל יש בכך רווח נקי".
עו"ד נעמה פויכטונגר מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "אסור להתבלבל, הממשלה היא זו שמבקשת להרחיב את הכלי החשוב של עבודות השירות. שני צידי השולחן רוצים כלי אפקטיבי. אנחנו סבורים שהארכה של עבודות השירות יחד עם כלי הקיצור לא ישמש בעיני בימ"ש או התביעה תחליף משמעותי לאלו שנשלחו למאסר על עבירות חמורות יותר. לכן אנחנו מבקשים הוראת שעה לשנתיים שבה נבחן את הדרך הנכונה לעשות זאת. מדובר בתיקון של חוק העונשין ואנחנו לא מבקשים בשלב זה למשוך את הצעת החוק אבל אני מוחה על הזלזול בעבודת ועדת השרים. אנחנו מבקשים שתאפשרו לנו לקיים דיון לפני שכופים עלינו הסדר כלשהו בלי שהוא נשקל וכשלא ברור אפילו על מה מצביעים".
מתן יגל ממשרד האוצר: "לצורך התמודדות עם הפרות של עבודות השירות ניתן מענה של 74 תקני כוח אדם לשב"ס שיאפשר להדק את הפיקוח. כמו כן אנחנו נותנים מענה תקציבי מלא לרווחה לצורך השיקום של כל אלו שירצו עבודות שירות. תקצבנו גם את אפשרות הקיצור אך זו לא עמדת הממשלה".
תג"ד יוכי גנסין יועמ"שית שב"ס: "גם ועדת דורנר וגם ועדת החוקה לא יכולה לדעת את ההשלכות להרחבה ל-9 חודשים. עם כל הכבוד הכנסת לא יכולה לקבל החלטה כזו מבלי שיש תשתית נתונים רלוונטיים. דעת המיעוט התנגדה לקיצור בדיוק בשל סיבה זו. מציעים חלופת ענישה חדשה של 9 חודשים אבל אם יהיה קיצור המצב יישאר על כנו וזו לו חלופה חדשה. יש פה פגיעה חמורה בשוויון שכן יושב שופט ונותן 6 חודשים כאשר אותו אחד שמקבל 9 חודשים מקבל למעשה 6 חודשים כי רק להם מציעים את הקיצור. לעומת זאת אלו שיידונו לתקופת 9 חודשים יקבלו את הליווי הסוציאלי של שירות המבחן לאורך כל התקופה, כשמשרד האוצר מסכים לתקצב. אם התביעה תדע ש-9 חודשים הם למעשה 6 היא לא תסתפק בזה ותדרוש מאסר בפועל. אלו שעושים עבודות שירות כמו שצריך החברה הרוויחה את שיקומם ואלו שלא- אנחנו מבצעים מאות הפסקות שירות והם חוזרים לרצות מאסר בפועל. הערכת המסוכנות על סיכון שלום ציבור היא שמכריעה את נושא השחרור המוקדם ולא נושא ההתנהגות הטובה".
סג"ד ליאת כהן הממונה על עבודות שירות בשב"ס: "כלי עבודות השירות ראוי ויש להרחיבו. 2,300 אסירים מתייצבים מדי יום בכ-500 מקומות תעסוקה מלכ"רים בקהילה. בין היתר מתוכם, 500 שפוטים על עבירה עיקרית של אלימות, 450 על תעבורה, 3 עבריינים שהורשעו על עבירות מין חמורות עם מסוכנות גבוהה ו-180 אסירים השפוטים על עבירות כלכליות ומרמה. 530 אסירים נכנסו לכלא ב-2017 לאחר הפסקה מינהלית שזה כ-10%. זה כלי מורכב שאנחנו מבקשים ללמוד את האפקטיביות שלו. אנחנו ערוכים להרחבת עבודות השירות - שינינו את תפיסת ההפעלה של ואם לפני כן היחס בין מפקח למפוקחים עמד על 1:110, בסוף 2019 זה יעמוד על 1:50. בנוסף, אנחנו נסמכים בסוף על רצונם הטוב של המעסיקים בקהילה וכשרוצים לקצר את כמות השעות יש לדעת שיהיה לכך מחיר במציאת מעסיקים מתאימים".
רפ"ק דקלה פוגל ברדה ע' יועמ"ש במשטרה: "נקודת המוצא בעבודות השירות היא השיקום. היום נכנסים לקאדר הזה לא מקרים קלים או כאלו שמעדו לראשונה אלא אנשים שביצעו עברות חמורות כגון עבירות אלימות, מין ורכוש. משמעות ההארכה ל-9 חודשים היא כניסתם של עבריינים המבצעים עבירות חמורות יותר לתוך הקהילה, למקומות שיש שם ילדים ואנשים נורמטיביים וזה יחייב מנגנון פיקוח מאוד משמעותי. כשמדובר על קיצור המשמעות היא כרסום משמעותי בהרתעה ובהלימה. ועדת דורנר המליצה על קיצור בשל החשש מהרחבת הרשת ששופטים יגזרו תקופות ארוכות יותר אך אנחנו חוששים מהרחבת רשת הפוכה כך שבמקרים בהם בימ"ש גוזר 11-9 חודשים בכלא, יגזרו 9 חודשי עבודות שירות ואז לא תהיה הלימה בין העבירה המבוצעת לעונש שנגזר".
עו"ד רחל מטר, ראש תחום עיכוב הליכים במשרד המשפטים: "חשובים לנו הליכי השיקום אבל דווקא מנגנון הקיצור, לאחר שבחנו את היישום על גופי התביעה, יביא להרחבת הרשת כי שופטים שעד היום שלחו ל-6 חודשים ישלחו ל-9 חודשים כי לתפיסתם זה יהיה אותו עונש כמו גזור 6 חודשים בשל הקיצור. כאן התפיסה היא שתהיה חלופה שתתאים גם לעבריינים יותר רציניים. עכשיו, בצומת הקריטי שהתביעה צריכה לעשות את השינוי הזה זו תהיה ירייה ברגל וכולם יבינו בקריצת עין שמה שהיה הוא שיהיה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה