חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אינו מגן חד משמעית מפני אפליה בשל זהות מגדרית, והצעות להרחבתו נבלמו בכנסת עד לתקדים של בית הדין הארצי
קביעה חד משמעית אם חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מגן גם על טרנסג'נדרים, שכן אין בו התייחסות לזהות מגדרית. סעיף 2 לחוק קובע כי "לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ־גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים".
החלטת בית הדין הארצי לעבודה ניתנה בשבוע שעבר בעקבות תביעתה של מרינה משל, טרנסג'נדרית לסבית, שפוטרה מעבודתה כחונכת בתחום המתמטיקה במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) לאחר שסירבה להתחייב לא לחשוף בפני תלמידות את זהותה המגדרית ונטייתה המינית. משל, בת 31, תושבת פתח תקוה, שימשה חונכת באמצעות האינטרנט לתלמידי תיכון לקראת הבגרות במתמטיקה במשך שלוש שנים. לפני כשנתיים זומנה לשימוע, שבו הואשמה בכך ששוחחה עם תלמידות דתיות בענייני מין, מיניות ונטייה מינית. משל תבעה את מט"ח וטענה כי פוטרה בשל אפליה, דעות קדומות, אטימות וחוסר סובלנות.
לפני כשנה דחה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב את תביעתה. שני נציגי הציבור בהרכב בית הדין קיבלו את טענת המעסיק, שהפסקת עבודתה של משל נבעה משיקולים עניינים — סירובה לחדול משילוב תכנים שאינם קשורים למתמטיקה בשיעורים שהעבירה. השופטת עידית איצקוביץ' קבעה כי המעסיק לא הוכיח שלא הפלה את משל וסברה כי יש לקבל את התביעה, אך נותרה בדעת מיעוט. השופטת אף ציינה כי עולה חשש שהניסיון לייחס למשל קידום אג'נדה הושפע מסטריאוטיפים בשל היותה טרנסג'נדרית ולסבית. משל ערערה על פסק הדין שניתן בבית הדין האזורי.
בשבוע שעבר אישר הרכב בראשות נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט יגאל פליטמן, הסדר פשרה שבו ישלם מט"ח למשל פיצויים בסך 20 אלף שקלים על תקופת ההתקשרות ביניהם וסיומה. "בית דין זה לא יביע דעתו בשאלות שמעורר פסק הדין הן לעניין קיום יחסי עובד ומעביד והן לעניין שאלת האפליה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה", נכתב בפסק הדין. "מעבר לזה ייאמר כי בית דין זה אכן סובר שעל פני הדברים אפליה מחמת מין ונטייה מינית על פי סעיף 2 בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה כוללת בחובה גם הפליה מחמת זהות מגדרית".
בשיחה עם "הארץ" בירכה אתמול משל על קביעת בית הדין. "היה לי נורא חשוב שיעבור מסר שלמרות שזה לא מופיע בחוק ולא תיקנו את זה, זו כן קטגוריה מוגנת ואפליה כזאת אסורה", אמרה. היא ציינה כי זו אינה הפעם הראשונה שסבלה מאפליה בשל היותה טרנסג'נדרית.
סקר ראשון מסוגו בישראל של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שנעשה בתחילת 2014, מצא כי 80% מהטרנסג'נדרים חוו אפליה כלשהי בשוק העבודה. למרות הנתונים האלה, נבלמו בכנסת הקודמת שתי הצעות חוק שנועדו למנוע אפליית טרנסג'נדרים. הצעת חוק של ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) להוסיף לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה איסור אפליה בגין זהות מגדרית נפלה בוועדת השרים לחקיקה, בשל התנגדות הבית היהודי ויש עתיד. ביש עתיד הסבירו אז את התנגדותם בכך שיו"ר הסיעה, עפר שלח, מקדם הצעה רחבה יותר. הצעת החוק שהגיש שלח, לתיקון חוק הפרשנות באופן שיאסור אפליה על רקע זהות מגדרית או נטייה מינית, אושרה בוועדת השרים לחקיקה בדצמבר 2013 והועברה לוועדת החוקה בכנסת, אך לא נדונה.
"התוצאה שהתקבלה היא תוצאה נכונה, למרות שזה פסק דין שניתן על דרך הפשרה", אמרה עו"ד הדר פלד־טל, שייצגה את משל. "בתוך קהילת הלהט"ב הטרנסג'נדרים הם המופלים ביותר. זה הפלח שסובל הכי הרבה מאפליה בעבודה, וכנראה שזה הפלח שהכי שותק. אין שום הסבר אחר לזה שאין עוד תביעות כאלה". בימים אלה מתנהלת בבית משפט השלום בתל אביב תביעה נוספת של משל נגד חברת דן. בתביעה נטען כי נהג של החברה התעקש לפנות אליה בלשון זכר ולאחר שתיקנה אותו לעג לה והשפיל אותה במשך כל הנסיעה. הנהג הודה, הביע חרטה וננזף על ידי החברה, אך לא פוטר מעבודתו.
כתבתו של אילן ליאור - עיתון הארץ
http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2655599
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה