היום לפני יותר מ-100 שנה הומצאו האזיקים שגורמי האכיפה משתמשים בהם עד היום - וזו הזדמנות להכיר מידע קריטי על כבילה באזיקים בישראל. בדקו כמה מהעובדות אתם מכירים/ות!
1. מעצר ≠ כבילה. כבילה היא שימוש בכוח.
2. הכלל הקיים בחוק קובע שעצור או אסיר לא יהיה כבול במקום ציבורי ושאסור להוביל אותו אזוק במרחב הציבורי, למעט במקרים חריגים ועל פי העילות הספציפיות הקבועות בחוק. מהו מקום ציבורי?
כל מקום שיש לציבור או לחלק ממנו, גישה אליו. למשל, בתי חולים ואולמות בתי משפט. למעשה, גם בדיונים בבתי משפט ככלל יש להסיר את האיזוק בידיים וברגליים.
3. פסק דין חשוב בנושא ניתן בעקבות עתירה שהוגשה בשנת 2019 על ידי עו"ד יהונתן רבינוביץ. בעתירה נטען שכבילת עצורים ברגליהם נעשית באופן גורף באולמות בתי המשפט, בזמן שהם ממתינים לדיון ובזמן הדיון. במהלך הדיונים בעתירה התברר שגורמי שירות בתי הסוהר והמשטרה לא מקיימים כראוי את הוראות החוק, ולמעשה הכבילה במקומות ציבוריים נעשית כמעט כברירת מחדל. בעקבות העתירה, בג"ץ הורה שלא לכבול עצור, אלא אם קיימת בעניינו מסוכנות ברורה לציבור או חשש ממשי להימלטות.
4. על פי נתוני יחידת נחשון של שב"ס, בינואר 2020 כ-92% מכלל העצורים נכבלו, ובפברואר 2020 כ-88% מהם נכבלו. על רקע נתונים אלה ודיווחים רבים על כבילת עצורים ואסירים בניגוד לאמור בחוק, בימים אלה נדונה בכנסת הצעת חוק שלפיה תהיה חובה לעדכן את השופט לפני תחילת הדיון על החלטה לאזוק עציר או אסיר באולם בית המשפט.
5. מה לגבי כבילה באזיקים בזמן חקירה? זו מהווה פגיעה קשה בזכויותיהם של נחקרים, והיא אף עלולה להביא להודאות שווא של נחקרים, בשל אי הנוחות, ההשפלה והכאב הכרוכים באיזוק במהלך חקירה. איזוק בזמן חקירה מותר רק כמוצא אחרון ובמקרים חריגים, כאשר יש יסוד סביר לחשש שהעצור עומד להימלט או כי הוא עומד לגרום נזק לגוף או לרכוש או לפגוע בדרך אחרת.
6. למשטרת ישראל אין תיעוד מסודר ומספק של פעולות שנעשות במסגרת הפעלת סמכות המעצר באופן כללי. על פי עוה"ד גליה ניצני ועינת גייר מהסניגוריה הציבורית הארצית, יש בעייתיות בכך שאין נתונים מספקים על כבילת עצורים, משום שאין גורמים רשמיים מלבד השוטרים שעדים לכך ולכן קשה לבדוק שהרשויות פועלות בהתאם להוראות החוק.
אז כמה מהעובדות האלה ידעתם לפני?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה