סטודנטים למשפטים משובצים לעבודה בכל מחלקות הסניגוריה הציבורית, והרווח שלהם לעתיד הוא כפול
ynet - 25.02.22 | 06:00
הטלפון של הסטודנטית למשפטים לינוי נגב מצלצל. על הקו ג' אסיר, המרצה מאסר עולם על רצח. ג' טוען שהוא חף מפשע והופלל, ולכן פנה למחלקה למשפטים חוזרים בסניגוריה הציבורית הארצית. לאחר שהראיות בתיקו נבחנו, הוחלט שם להגיש בשמו בקשה למשפט חוזר. מאז ג' מתקשר מדי שבוע ללינוי. "את יודעת שלא רצחתי", הוא מתחיל את השיחה, ומתעניין האם יש כבר החלטה של בית משפט בעניינו.
לינוי היא אחת מ-64 סטודנטים וסטודנטיות שעובדים במקביל ללימודי המשפטים בששת מחוזות הסניגוריה הציבורית ברחבי הארץ ובסניגוריה הציבורית הארצית. הם נוטלים חלק פעיל בעבודה השוטפת בכל המחלקות והתפקידים, החל באיכות הייצוג, מעצרים ושחרורים, דרך טיפול בבני נוער, פסיכיאטריה ואנשים עם מוגבלות, ועד לבקשות למינוי סניגורים ציבוריים, טיפול בשכר טרחה לעורכי הדין ועוד.
לינוי, למשל, מסיימת השנה את לימודי המשפטים שלה באוניברסיטת תל אביב, ועובדת כאמור במחלקה למשפטים חוזרים בסניגוריה הציבורית הארצית. "רציתי מאוד למצוא משרת סטודנטית בתחום הפלילי שבו אתמחה ושבו כנראה אמשיך את הקריירה המשפטית שלי, ושמחתי מאוד כשנפתח התפקיד בסניגוריה הציבורית", היא מסבירה מדוע הגיעה לשם. "למרות שמדובר במשרת סטודנט, היה לי חשוב שהתפקיד שאבצע לא יהיה טכני בלבד, שיהיה מאתגר וישתלב עם הלימודים".
ואיך את מתמודדת בשיחות עם האסירים?
"השיחה עם אסירים, הטוענים כי הם חפים מפשע וחשים שאף אחד לא מאמין להם, היא קשה, אבל נותנת לי כוח ומוטיבציה לחפש בכל תיק ראיות חדשות שמצדיקות הגשת בקשה למשפט חוזר".
העבודה השפיעה עמוקות על לינוי, שבחרה לעשות את ההתמחות שלה בסניגוריה ותתחיל בקרוב לעבוד במחוז חיפה.
עבודה לרווחת הלקוחות
פן אחר של העבודה בסניגוריה הציבורית עוסק במתן ליווי סוציאלי למיעוטי יכולת, שנופלים המון פעמים בין הכיסאות או שהתייאשו מלקבל מענה מהמוסדות הרשמיים במדינה. הסטודנט אור בצלצל, הלומד לתואר כפול במשפטים ובעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, עובד, במסגרת ההכשרה המעשית שלו בלימודי העבודה הסוציאלית, במחוז ירושלים של הסניגוריה הציבורית. בד בבד הוא גם עובר טרום־התמחות אצל עו"ד יריב אבירם, העובד אף הוא עם הסניגוריה הציבורית. "מה שאני אוהב כאן, בסניגוריה הציבורית, זאת ההתייחסות השווה לכל בני האדם. רואים פה כל אחד כאדם שלם, עם רצונות, שאיפות וזכויות, וזאת גם אם הוא ביצע פשע או פגע באחר. זה לא מובן מאליו".
ואיך אתה רואה את זה כסטודנט, שבבוא היום יתמודד עם לקוחות ממגוון האוכלוסייה?
"האמת שגם אני מנסה להסתכל על העולם ועל אנשים שאני פוגש כשווים, ולזכור שלכולנו מגיעה הזדמנות שנייה".
יוצא לך לעבוד גם עם בני מיעוטים?
"כמובן. בזכות העובדה שאני דובר ערבית, קיבלתי לטפל בלקוח ממזרח ירושלים, שהוא דר רחוב. נוצר בינינו קשר ראשוני טוב. למרות מצבו הקשה, העבודה איתו נתנה לי המון תקווה. התברר לי כי למרות שהוא מכור זה כ־25 שנה, הוא לא מוכר לשירותי הרווחה וכמובן, חיברתי אותו אליהם מייד. הבנתי עד כמה ליווי סוציאלי בתוך הסניגוריה יכול להיות משמעותי עבור לקוחות מסוגו".
בתור סטודנט, איך מתייחסים אליך העובדים בוותיקים בסניגוריה הציבורית?
"מהרגע שהגעתי, מקבלים אותי בחיוך ובסבלנות, ואני מקבל מענה לכל בעיה שצצה. מה שטוב פה זאת תחושת השליחות שממלאת אותי כל פעם מחדש. העובדה שאנחנו משפיעים על חייהם של אנשים ויכולים להושיט להם יד, לעיתים ברגע הקשה בחייהם, ולתמוך בהם, בלי ציניות".
ליווי עצורים
חקירה במשטרה - למי שאינו מורגל בכך, או להבדיל מעצר ראשון, הם בהחלט חוויה לא נעימה ואף מפחידה. לכל נחקר עומדת הזכות לפנות לעו"ד פלילי טרם חקירתו כדי להימנע ממצב שבו יפליל את עצמו, או חלילה ייעצר אגב החקירה. עורך הדין בוחן את מטרת הזימון לחקירה ועורך עם הלקוח הכנה מקיפה לקראתה, כדי להקנות לו את כל הכלים הדרושים לקראת הצפוי לו וכדי לעבור אותה בהצלחה.
אבל מה עושה מי שידו אינה משגת לרכוש את שירותיו של עורך הדין? כאן נכנסת לתמונה הסניגוריה הציבורית. מדובר ביחידה השייכת למשרד המשפטים, אשר מעניקה ייצוג משפטי לנאשמים ולחשודים מחוסרי אמצעים ולזכאים לכך על־פי החוק. הייצוג המשפטי על ידי הסניגוריה הציבורית ניתן ללא תמורה, ושכר טרחתם של עורכי הדין משולם להם ישירות מקופת המדינה, על־פי תעריף קבוע שנקבע אף הוא בחוק.
הסטודנטית מעיין מועסקת במחלקת המעצרים ביחידה.
מה תפקידך שם?
"אני מעין גורם מקשר בין החוקרים בתחנות המשטרה השונות, שמדווחים לנו על עצורים, ובין עורכי הדין החיצוניים מטעמינו, שאמורים להגיע לתחנת המשטרה ולייעץ לאותו חשוד לפני החקירה. חלק נוסף בתפקיד שלי הוא להיות מעין מוקד מידע".
למה הכוונה?
"אנחנו מקבלות טלפונים מגורמים שונים, שרוצים לברר אודות עצורים. אלו יכולים להיות בני משפחה של הלקוחות או גורמי טיפול שונים, כמו קציני מבחן או עובדים סוציאליים מלשכות הרווחה השונות".
מה הם מבקשים מכם?
"לפעמים זה כדי לברר האם האדם נעצר בכלל? ואם כן - איפה הוא נמצא? ולמי צריך לגשת? ולפעמים זה פשוט לשמש להם אוזן קשבת".
מה משך אותך לעבודה בסניגוריה הציבורית?
"ידעתי שאני רוצה את המקום הזה כחלק מהחיים שלי. בהיבט המקצועי, הסניגוריה ואנשיה מדברים כמה 'שפות' במקביל בעשייה: שפה משפטית וגם שפה טיפולית ושיקומית, כמו בתחום העבודה סוציאלית, שבו אני מתמחית. האתגר הזה, לצד האתגר להיחשף לגוף שלם, שמכוון לסייע לאדם שנמצא בקצה אל מול גופים ומוסדות מדיניים שונים, עניין אותי.
"ברמה הפרקטית, עבור סטודנטים כמוני מדובר בעבודה מסודרת ונוחה מבחינת השעות. תמיד יש צוות של סטודנטים ביחידה, כך שנוצרים קשרי חברות. אבל מעבר לכך, והכי חשוב בעיניי, זה לעבוד במשרת סטודנט שנותנת חוויה ומשמעות לעבודה.
"בהיבט החברתי, זה לעבוד בצוות עם מארג חברתי סופר מגוון, גם ברמת התפקידים השונים וגם ברמת חתכי הגיל. השעות לא מצטרפות רק לסכום של תלוש שכר, אלא לחוויות מצטברות של אותם רגעים קטנים, שנשארים איתך גם אחרי המשמרת.
"הליווי והתמיכה והאווירה המשפחתית שיש שם, הם חלק עיקרי מאוד בהחלטה שלי להמשיך לעבוד כל השנים האחרונות".
אתגרי החיים
"כל הסטודנטים והסטודנטיות שעימם שוחחנו, מדגישים את האתגר שמציב להם התפקיד. לשאלה עד כמה הם נחשפים במהלך העבודה לעשייה המשפטית ולתיקים, משיבה לינוי: "במחלקת משפטים חוזרים בסניגוריה הציבורית הארצית כל יום נראה קצת שונה. יוצא לי להתנסות במגוון משימות המחייבות יצירתיות".
כמו מה?
"ביום אחד זה לקבל פניות של אסירים מורשעים, ביום אחר זה לחפש חומרים משפטיים בתיקים של הפונים שלנו, או למצוא הלכות ותקדימים משפטיים בנושאים רלוונטיים לפניות, וגם לשוחח עם מומחים מתחומים שונים".
מומחים מתחום המשפט?
"לא רק. אלו יכולים להיות רופאים, פסיכיאטרים, אנשי מז"פ (מעבדה לזיהוי פלילי) וגם מומחים בתחומים יותר חריגים. אפילו נתקלתי במומחה שעזר לזהות סוג של גרגר אבק ואת מקורו".
ומה אצלך, אור?
"אני פוגש מטופלים שהם לקוחות של הסניגוריה, נאשמים בהליך פלילי, לטיפול פרטני של שעה בשבוע. אני עוזר להם במיצוי זכויות מול מוסדות, כמו הביטוח הלאומי, לשכת ההוצאה לפועל ועוד. מעבר לכך, ביחד עם סטודנטית נוספת למשפטים, אנחנו מנחים קבוצה רגשית למתמחים של המחוז. במסגרת זאת הם יכולים לשתף בחוויות הלא פשוטות שלעיתים חווים כתוצאה מהעבודה המשפטית בסניגוריה, לתת עצות לעמיתיהם ולחלוק תובנות. הסטודנטים בהכשרה גם משתתפים ב'פורום שיקום', שנועד לקיים סיעור מוחות על תיקים שיש בהם צורך להציע פתרונות טיפוליים או שיקומיים".
לאור האתגרים בעבודה, לא כל אחד מסוגל להתקבל אליה ויש גם מטבע הדברים נשירות. מעיין מסבירה: "קודם כל צריך יחסי אנוש גבוהים, אם זה מול אנשי הסניגוריה הפנימיים והחיצוניים או מול גורמי החוץ - משטרה, שירות מבחן ועוד. יש המון פניות שממחישות היטב את משמעות התפקיד שלנו. רגעים שבהם אדם שלא מבין ומכיר את העולם הזה, כי מדובר במפגש ראשון שלו עם מעצר, או חוסר היכרות עם הזכויות שמגיעות לנו בתור אזרחים ותושבים במדינה. קיימים רגעים של שיחות לא פשוטות עם בני משפחה, עם אנשים שנמצאים כבר במעצר או במאסר ובחוויה משברית - שמתקשרים ולפעמים פשוט צריכים להרגיש שמישהו שומע אותם".
לוקחים את העבודה ללב?
"יש רגעים מסוימים שכן. למשל, כשקוראים פרוטוקולים של תיק מסוים. גם כשאת מאחורי המסך או שפופרת הטלפון, את מרגישה שזז אצלך משהו בלב. האמפתיה חוצה את המסכים, והמקרים האלו גורמים להבין, שלהישאר עוד דקה בשיחת הטלפון או להסביר בפעם השלישית משהו שכבר הסברת, או להגיד למישהו בטלפון: 'הכול טוב, אני איתך', עושה עבורו את ההבדל, וגם עבורי, בחוויה האישית שלי בתוך המשמרת".
ולינוי מסכמת: "כל הפניות של המחלקה מעניינות. כל אחת ייחודית ומצריכה הסתכלות מנקודת מבט שונה. הסניגוריה מעודדת חשיבה מחוץ לקופסה. היא גוף צעיר שסולל את דרכו לצד גופים ותיקים בתחום המשפט הפלילי ולכן היא תמיד מסתכלת על העולם הפלילי מנקודת מבט ייחודית וחדשנית, ופועלת בחריצות ובנחישות למען לקוחותיה. כך שזה כיף גדול להרגיש חלק מהעשייה של הסניגוריה כבר בתור סטודנטית".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה