מעצר עד תום ההליכים הוא מעצר של אדם לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. זאת בשונה ממעצר ימים, המתייחס לתקופה שטרם הגשת כתב האישום.
מעצר עד תום ההליכים ייעשה בצו בית משפט, לבקשת הפרקליטות המנהלת את התיק הפלילי.
גם כאשר קיימות נסיבות המצדיקות מתן צו מעצר, בית המשפט יבחן האם ניתן לנקוט בחלופת מעצר (כגון שחרור למעצר בית או העמדת ערבות) שפוגעת פחות בחירותו של האדם הנאשם.
תנאים למתן צו מעצר
תנאים הנוגעים לדיון בעניינו של הנאשם
בכדי לתת צו מעצר, חייבים להתקיים כל 3 התנאים הבאים:
1. התקיים דיון בנוכחות הצדדים ובית המשפט השתכנע שקיימות ראיות לכאורה לאשמתו של האדם.
2. האדם מיוצג על ידי עורך דין, או הודיע שאינו רוצה להיות מיוצג.
3. בית המשפט קבע שלא ניתן להסתפק בחלופת מעצר. במקרה שניתנה חלופת מעצר, ניתן להורות על מעצר עד תום ההליכים אם האדם לא עמד בתנאים שנקבעו לו.
בנוסף, חייב להתקיים לפחות אחד מהבאים:
1. אם האדם לא יוחזק במעצר, קיים חשש למסוכנות מצד האדם כלפי הציבור או כלפי אדם אחר.
2. אם האדם לא יוחזק במעצר, קיים חשש לשיבוש הליכי חקירה, פגיעה בראיות, השפעה על עדים וכדומה.
3. האדם מואשם באחת מסוגי העבירות הבאים:
עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם.
עבירת בטחון.
עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים (לא כולל עבירות שימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי).
עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם.
עבירת אלימות בבן משפחה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה (בעבירה זו אין צורך להוכיח כי קיימת עילת מעצר נפרדת).
אם האדם לא הודיע שאינו רוצה להיות מיוצג וכל עוד לא נתמנה לו עורך-דין, בית המשפט יכול להורות על מעצרו לתקופות שלא יעלו על 7 ימים בכל פעם, ועד לתקופה מצטברת של 30 ימים.
כל אדם בהליך הפלילי זכאי להיות מיוצג, כאשר במקרים מסוימים עשויה להתקיים זכאות לייצוג על ידי סניגור ציבורי בהליך פלילי.
לנאשם יש זכות לעיין בחומרי החקירה, מיד עם הגשת הבקשה למעצר עד תום ההליכים.
כאשר מדובר בחומר חקירה רב, הנאשם רשאי (בעצמו או באמצעות עורך דין) לבקש מבית המשפט לדחות את תחילת הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים לתקופה של עד 30 ימים נוספים.
הודעה על מועד הדיון בבקשה להארכת מעצר תימסר על ידי התביעה לעורך דינו של הנאשם, כאשר הדיון ייערך בנוכחות הנאשם ועורך דינו (בשלב הדיון בבקשה למעצרו של הנאשם קיימת חובת ייצוג על ידי עורך דין פלילי).
לנאשם יש זכות לעיין בחומרי החקירה, מיד עם הגשת הבקשה למעצר עד תום ההליכים.
כאשר מדובר בחומר חקירה רב, הנאשם רשאי (בעצמו או באמצעות עורך דין) לבקש מבית המשפט לדחות את תחילת הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים לתקופה של עד 30 ימים נוספים.
הודעה על מועד הדיון בבקשה להארכת מעצר תימסר על ידי התביעה לעורך דינו של הנאשם, כאשר הדיון ייערך בנוכחות הנאשם ועורך דינו (בשלב הדיון בבקשה למעצרו של הנאשם קיימת חובת ייצוג על ידי עורך דין פלילי).
על החלטה למתן צו מעצר עד תום ההליכים ניתן להגיש ערעור בתוך 30 ימים מהיום בו ניתן הצו.
על החלטה בערעור ניתן להגיש בקשה למתן רשות ערעור בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטה בערעור.
נוסף על כך, ניתן לבקש בקשה לעיון חוזר מבית המשפט שנתן את הצו, אם מתקיימים אחד מהתנאים הבאים:
1. נתגלו עובדות חדשות בנוגע לתיק המצדיקות שינוי ההחלטה.
2. חלף זמן ניכר מאז הורה בית המשפט לעצור את הנאשם עד תום ההליכים.
3. קיים שינוי נסיבות המצדיק שינוי ההחלטה.
מעצר ימים הוא מעצר המבוצע לצורכי חקירה, טרם הגשת כתב אישום, כאשר האדם העצור מוגדר כ"חשוד".
למשטרה יש סמכות לבצע מעצר ראשוני שלא יעלה על 24 שעות, אך כדי להאריך את תקופת המעצר עליה לבקש צו מעצר מבית המשפט.
אם השופט נתן צו למעצר שלא בנוכחות האדם החשוד, אותו אדם יובא בפני שופט בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות משעת מעצר.
לאדם במעצר יש זכות להתייעץ עם עורך דין.
בית המשפט יורה על המשך מעצר של חשוד, אם הוא מתרשם כי קיים חשד סביר שהחשוד ביצע את העבירה בה הוא נחשד, ובנוסף לכך מתקיימת אחת מן העילות הבאות:
שיבוש: קיים יסוד סביר לחשש כי שחרור האדם ממעצר יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה, או להעלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת.
מסוכנות: קיים יסוד סביר לחשש כי שחרור האדם ממעצר יסכן את ביטחונו של אדם אחר, את ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
צורכי חקירה: בית המשפט מתרשם כי ניתן לקיים את הליכי החקירה הנדרשים רק כשהחשוד במעצר. במקרה זה בית המשפט ינמק את ההחלטה ותקופת המעצר תהיה קצרה מהרגיל. לפרטים בדבר משך תקופת המעצר ראו בהמשך.
גם אם בית המשפט מצא שיש הצדקה להמשך המעצר, הוא יבדוק האם ניתן להורות על חלופות אחרות אשר פוגעות פחות בחירותו של החשוד, כגון מעצר בית, שחרור בערבות וכדומה.
לאדם במעצר יש זכות להתייעץ עם עורך דין ללא דיחוי, ובכל מקרה יש לו זכות להתייעץ עם עורך דין לפני שהוא מובא בפני שופט לצורך הארכת מעצר. לפרטים ראו התייעצות של אנשים במעצר עם עורך דין.
במקרים מסוימים אדם עשוי להיות זכאי לסיוע משפטי חינם או בתשלום סמלי.
אם המשטרה מבקשת להאריך את מעצר החשוד, יחולו ההוראות הבאות:
יש למסור הודעה על מקום ומועד הדיון בהארכת המעצר לחשוד ולעורך הדין שלו, ואם לחשוד אין עורך דין יש למסור את הפרטים לאדם קרוב שהחשוד ביקש שיימסרו לו.
הדיון יתקיים בפני החשוד, אלא אם קיימת מניעה בריאותית להתייצבות החשוד בדיון, ואז הדיון יתקיים בפני עורך דינו של החשוד. במקרה שבית המשפט פסק לחשוד הארכת מעצר שלא בפניו, החשוד יכול לדורש דיון חוזר בהארכת המעצר כאשר הוא כבר מסוגל להתייצב לדיון (וכל עוד תקופת המעצר בתוקף).
הדיון יתקיים בפומבי, אך השופט יכול להורות לקיימו בדלתיים סגורות.
באופן כללי, בית המשפט מוסמך להורות על מעצר ימים לתקופות שלא יעלו על 15 ימים כל אחת, ועד לתקופה מצטברת של 75 ימים.
למרות האמור לעיל, ניתן להורות על החזקה במעצר לתקופה של רצופה של 30 ימים, אם הבקשה הוגשה באישור היועמ"ש לממשלה.
לאחר 75 ימים, רשאי בית המשפט העליון להאריך את המעצר לתקופה של עד 15 ימים נוספים (לתקופה מצטברת של עד 90 ימים).
אם הצו ניתן מהסיבה שלא ניתן לקיים את הליכי החקירה אלא כאשר החשוד נתון במעצר, המעצר יהיה לתקופה שלא תעלה על 5 ימים. אם יש צורך בהארכת המעצר לשם המשך החקירה, ניתן להאריך את תקופות המעצר עד לסך מצטבר של 15 ימים.
באופן כללי, כדי לעצור אדם נדרש צו מאת בית משפט.
עם זאת, קיימים מקרים בהם לשוטר יש סמכות לעצור אדם ולהביא אותו לתחנת המשטרה, גם ללא צו.
אם החשוד מתנגד למעצר או מתחמק ממנו, השוטר רשאי להשתמש בכוח סביר הנדרש לצורך ביצוע המעצר.
ניתן לעצור אדם בלא צו של שופט עד 24 שעות, ולכל היותר למשך 48 שעות מתחילת המעצר. לצורך הארכת מעצר מעבר ל-48 שעות – יש להביא את החשוד בפני שופט.
שוטר מוסמך לעצור אדם ללא צו בית משפט, כתלות בגורמים שונים, בהם סוג העבירה בה חשוד האדם, מידת המסוכנות שלו לאחרים או התנהלותו בהליכים המתקיימים כנגדו.
שוטר יכול לעצור אדם בלא צו אם יש לו יסוד סביר לחשד שהאדם עבר אחת מן העבירות הבאות:
עבירת אלימות בבן משפחה.
עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר.
עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, למעט שימוש או החזקת סם לשימוש עצמי.
עבירת ביטחון.
עבירה שדינה מאסר עולם או מיתה.
שוטר מוסמך לעצור אדם בלא צו אם האדם חשוד בעבירות הבאות המבוצעות בפני השוטר:
התקהלות בלתי חוקית או התפרעות במקום ציבורי.
יסוד סביר לחשוד שאדם מחזיק או מעביר רכוש גנוב או רכוש שהחזקתו אסורה (למשל סמים).
אדם המחזיק כלי נשק טעון או סכין כשהוא שיכור.
אדם העובר עבירה על פקודת התעבורה ומסרב למסור את שמו ומענו או להציג את רישיונו.
שוטר מוסמך לעצור אדם שעבר בפניו, או בזמן קצר לפני כן, עבירה מסוג פשע או עוון (עבירות שהעונש המינימלי עליהן הוא לפחות 3 חודשי מאסר) והשוטר סבור שאותו אדם עלול לסכן את בטחונו של אדם אחר, ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
כמו כן, שוטר מוסמך לעצור אדם, אם יש לו יסוד סביר לחשד שאותו אדם עבר עבירת פשע או עוון (גם אם לא נעשה בפניו), ובנוסף התקיים אחד מאלה:
לשוטר יש יסוד סביר לחשש שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה.
לשוטר יש יסוד סביר לחשש שאי מעצרו של החשוד יביא לשיבוש הליכי משפט (העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת).
לשוטר יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם אחר, את ביטחון הציבור או ביטחון המדינה .
אותו אדם הפר תנאי מתנאי שחרור בערובה או תנאי תוכנית פיקוח אלקטרוני, או עומד להימלט מהדין או שיש יסוד סביר שהוא נמלט ממשמורת חוקית (למשל מי שלא חזר לבית הסוהר לאחר חופשה).
בנוסף שוטר מוסמך לעצור אדם, אם אותו אדם מסרב או מפריע לעיכוב.
אדם שנעצר ללא צו יובא ללא דיחוי לתחנת המשטרה לצורך בירור בפני הקצין הממונה על החקירות או הקצין הממונה על התחנה.
הקצין הממונה יברר אם אכן התקיים אחד התנאים למעצר, אם קיימת אחת מעילות המעצר הבאות:
1. שיבוש: יסוד סביר לחשש לשיבוש הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה, או להעלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת.
2. מסוכנות: יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
3. צורכי חקירה: ניתן לקיים את הליכי החקירה הנדרשים רק כשהחשוד במעצר.
אם לא התקיימו עילות המעצר, יש לשחרר את העצור.
גם אם התקיימו עילות המעצר, הקצין הממונה יבדוק אם קיימת אפשרות לחלופת מעצר (שחרור בערבות) לפני שיורה על מעצר.
שימו לב: לקצין הממונה יש סמכות להורות על מעצרו של אדם שהגיע לתחנת המשטרה כשאינו עצור, אם מצא הקצין שמתקיימת אחת מעילות המעצר.
יש להביא את האדם העצור בפני שופט לצורך דיון בהארכת מעצר, לכל היותר לאחר 24 שעות משעת המעצר.
הקצין הממונה רשאי לדחות את הבאת העצור בפני שופט לתקופה מצטברת של עד 48 שעות, אם יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה שמתקיימים בה אחד מהבאים:
1. לא ניתן לבצע אותה אלא אם החשוד במעצר ולא ניתן לדחות אותה עד לאחר הבאת העצור בפני השופט, או
2. החקירה נדרשת בהקשר של עבירת ביטחון.
"עיכוב" מוגדר בחוק כ"הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי, בשל חשד שבוצעה עבירה או כדי למנוע ביצוע עבירה כאשר הגבלת החירות מסויגת מראש בזמן ובתכלית".
ישנם חמישה סוגי עיכובים:
עיכוב חשוד
עיכוב עד
עיכוב לחיפוש ולבדיקת מסמכים
עיכוב לביצוע צו מעצר או צו מאסר
עיכוב כלי רכב לשם חיפוש.
כאשר לשוטר יש יסוד סביר לחשוד כי אדם עבר עבירה, או כי הוא עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם, או את שלום הציבור או את ביטחון המדינה, הוא רשאי לעכב את אותו אדם במקום כדי לברר את זהותו וכתובתו או כדי לחקור אותו במקום.
שוטר רשאי לדרוש מאדם להתלוות אליו לתחנת המשטרה, כאשר מתקיימים שני תנאים במצטבר:
יש לו יסוד סביר לחשוד שאותו אדם עבר עבירה או עומד לעבור עבירה.
הזיהוי במקום היה בלתי מספיק או שלא ניתן לחקור את אותו אדם במקום.
שימו לב: שוטר רשאי לדרוש מאדם להציג להזדהות בפניו באמצעות הצגת תעודת זהות, גם אם אין חשד שאותו אדם עבר עבירה.
בהתאם לפסיקת בית המשפט הגבוה לצדק, הדרישה להצגת תעודת זהות צריכה להיות רלוונטית למידע שנמצא בתעודת הזהות (כגון מקום מגורים או עצם קיומה של תעודת הזהות).
בנוסף, ובהתאם לפסיקה, שוטר לא רשאי לבצע פעולות שיטור נוספות, כגון תשאול או בירור במסוף המשטרתי, אם אין חשד לביצוע עבירה.
כאשר לשוטר יש יסוד סביר לחשוד כי נעברה עבירה, הוא רשאי לעכב אדם שיכול למסור לו מידע בנוגע לאותה עבירה (עד) כדי לברר את זהותו וכתובתו או כדי לחקור אותו במקום.
בנוסף, רשאי השוטר לזמן את העד לחקירה בתחנת משטרה קרובה בזמן סביר אחר, כדי לברר את זהותו וכתובתו או כדי לחקור אותו.
במקרה שזיהוי העד היה בלתי מספיק, או ישנו חשש שהעד לא יתייצב לחקירה בזמן, רשאי השוטר לבקש מהעד להתלוות עמו לתחנת המשטרה לשם גביית העדות.
הוקנתה בחיקוק הסמכות לחפש במקום, בכליו או על גופו של אדם, או הסמכות לדרוש מאדם הצגת מסמכים, רשאי בעל הסמכות לעכב אדם או כלי רכב כדי לאפשר את החיפוש או העיון במסמכים, וכן רשאי הוא לדרוש מהאדם למסור את שמו ומענו.
ישנם חוקים ספציפיים המאפשרים חיפוש במקום, בחפצים או על גופו של אדם, או מקנים סמכות לדרוש מאדם הצגת מסמכים.
בעל סמכות מתוקף אחד החוקים הללו רשאי לעכב אדם או כלי רכב כדי לאפשר את החיפוש או העיון במסמכים.
בעל סמכות מתוקף אחד החוקים הללו רשאי לדרוש מאותו אדם למסור את שמו וכתובתו.
כאשר לשוטר יש יסוד סביר לחשוד כי ישנו צו מעצר או צו מאסר כנגד אדם מסוים, הוא רשאי לעכב את אותו אדם עד לקבלת עותק מהצו, לצורך ביצוע המעצר או המאסר.
השוטר רשאי לדרוש מאותו אדם להתלוות אליו לתחנת משטרה לשם קבלת הצו וביצוע המעצר או המאסר, במקרה שלא ניתן לקבל עותק מהצו במקום.
כאשר לשוטר יש יסוד סביר לחשוד כי נעברה עבירה בת מעצר, והוא סבור שיש צורך לבצע חיפוש בכלי רכב כדי לאתר את מבצע העבירה או את הקורבן או כדי לאתר ראיה הקשורה לעבירה, הוא רשאי לעכב את כלי הרכב ולבצע את החיפוש.
שוטר רשאי לעכב רכב לצורך חיפוש גם כאשר יש הסתברות גבוהה שעומדת להתבצע עבירה בת מעצר.
שוטר רשאי לעכב רכב לצורך חיפוש גם כאשר יש לו חשד שעומדת להתבצע עבירה ביטחונית.
שוטר המבצע עיכוב צריך תחילה להזדהות בפני המעוכב, לציין את שמו או כינויו הרשמי ואת עובדת היותו שוטר.
השוטר אינו חייב להזדהות במקרים הבאים:
זהותו ידועה.
הזדהותו עשויה לסכל את העיכוב.
הזדהותו עשויה לפגוע בבטחונו בעת ביצוע העיכוב.
הזדהותו עשויה לגרום להעלמת ראיה.
על השוטר להזדהות מיד לאחר שחלפו הנסיבות שאיפשרו את אי הזדהותו.
השוטר חייב להודיע מיידית לאדם כי הוא מעוכב, ולהבהיר את סיבת העיכוב בהקדם האפשרי במהלך ביצוע העיכוב.
השוטר אינו חייב להבהיר את סיבת העיכוב במקרים הבאים:
הסיבה ידועה.
הסבר סיבת העיכוב עשויה לסכל את העיכוב.
הסבר סיבת העיכוב עשויה לפגוע בבטחונו בעת ביצוע העיכוב.
הסבר סיבת העיכוב עשויה לגרום להעלמת ראיה.
על השוטר להסביר את סיבת העיכוב מיד לאחר שחלפו הנסיבות שאיפשרו את אי מתן סיבת העיכוב.
שוטר המעכב כלי רכב יזדהה באופן הבא:
שוטר לבוש מדים חייב לענוד תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו ושם משפחתו.
שוטר שאינו לבוש מדים יזהה את עצמו בציון שמו או כינויו הרשמי והיותו שוטר, וכן בהצגת תעודת שוטר.
עיכוב שנעשה ללא מילוי התנאים הנ"ל אינו חוקי.
העיכוב לא ייארך מעבר לזמן הסביר הדרוש בנסיבות המקרה לצורך ביצוע הפעולה שלשמה הוא מבוצע.
בכל מקרה משך העיכוב לא יעלה על שלוש שעות.
בעיכוב הקשור למספר רב של מעורבים, רשאי הקצין הממונה להאריך את משך העיכוב לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שעות נוספות (סה"כ 6 שעות).
במקרה שמשך העיכוב הוארך מעבר לשלוש שעות, יש לציין את הנימוקים לכך בדו"ח העיכוב.
יש לערוך דו"ח על העיכוב מיד עם סיומו, במקרה שהתקיים אחד משני המקרים הבאים:
המעוכב הובא או זומן לתחנת המשטרה.
משך העיכוב עלה על 20 דקות.
דו"ח העיכוב יפרט את שם המעוכב, סיבת העיכוב ומשך העיכוב.
מליאת הכנסת אישרה היום (שני) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר.13 חברי כנסת תמכו מול 3 מתנגדים.
איתמר רובינשטיין בדצמבר 2021 | 20:19
הצעת החוק כוללת מספר שינויים בנוגע למנגנון השחרור המנהלי. ראשית, להקשיח את התנאים שבשלם יוכל אסיר להשתחרר בשחרור מנהלי אוטומטי ללא בחינת ועדת השחרורים, ולקבוע כי אסירים שנגזר עליהם עונש של שלוש שנות מאסר ומעלה, ישתחררו בשחרור מנהלי רק אם קיבלו גם שחרור על תנאי, לאחר שוועדת השחרורים בחנה את עניינם באופן פרטני, וזאת לעומת רף של ארבע שנות מאסר כיום.
שנית, מוצע להאריך את הוראת השעה הקובעת תקופות שחרור מנהלי מורחבות בשבעה חודשים, בשני שינויים: א. אסירים שהורשעו בעבירות מין, אלימות במשפחה ואלימות חמורה, שנגזרו עליהם פחות משלוש שנות מאסר, יהיו זכאים לשחרור המנהלי המורחב רק אם ועדת השחרורים בחנה את עניינם באופן פרטני ומצאה שהם מתאימים לשחרור מוקדם. ב. יצומצמו תקופות השחרור המנהלי המורחב לגבי אסירים שנגזרו עליהם בין 18 ל-36 חודשי מאסר.
בדברי ההסבר נכתב: ” השחרור המנהלי המוגבר הוא מודל המייצר קיצור מאסר משמעותי, גורף ואוטומטי, בלא קביעת קריטריונים (למעט כאלה הקשורים במשך תקופת המאסר) ואינו מתחשב במידת המסוכנות של האסירים או במאפיינים אחרים שלהם, פרט להתייחסות הנפרדת הקיימת כיום בתיקון מס’ 54 לאסירים שהורשעו בעבירות ביטחון. לפיכך מוצע לקבוע בהסדר החדש כמה שינויים שמטרתם לצמצם במידה מסוימת את הסדר השחרור המנהלי המוגבר כך שלא ייכללו בהסדר זה אסירים בעלי רמת מסוכנות גבוהה, כגון אסירים שהורשעו בעבירות מין, עבירות אלימות במשפחה ועבירות אלימות חמורה, ועל ידי כך להקטין את הסיכון הנשקף לציבור משחרור אסירים אלה.”
היום לפני יותר מ-100 שנה הומצאו האזיקים שגורמי האכיפה משתמשים בהם עד היום - וזו הזדמנות להכיר מידע קריטי על כבילה באזיקים בישראל. בדקו כמה מהעובדות אתם מכירים/ות!
1. מעצר ≠ כבילה. כבילה היא שימוש בכוח.
2. הכלל הקיים בחוק קובע שעצור או אסיר לא יהיה כבול במקום ציבורי ושאסור להוביל אותו אזוק במרחב הציבורי, למעט במקרים חריגים ועל פי העילות הספציפיות הקבועות בחוק. מהו מקום ציבורי?
כל מקום שיש לציבור או לחלק ממנו, גישה אליו. למשל, בתי חולים ואולמות בתי משפט. למעשה, גם בדיונים בבתי משפט ככלל יש להסיר את האיזוק בידיים וברגליים.
3. פסק דין חשוב בנושא ניתן בעקבות עתירה שהוגשה בשנת 2019 על ידי עו"ד יהונתן רבינוביץ. בעתירה נטען שכבילת עצורים ברגליהם נעשית באופן גורף באולמות בתי המשפט, בזמן שהם ממתינים לדיון ובזמן הדיון. במהלך הדיונים בעתירה התברר שגורמי שירות בתי הסוהר והמשטרה לא מקיימים כראוי את הוראות החוק, ולמעשה הכבילה במקומות ציבוריים נעשית כמעט כברירת מחדל. בעקבות העתירה, בג"ץ הורה שלא לכבול עצור, אלא אם קיימת בעניינו מסוכנות ברורה לציבור או חשש ממשי להימלטות.
4. על פי נתוני יחידת נחשון של שב"ס, בינואר 2020 כ-92% מכלל העצורים נכבלו, ובפברואר 2020 כ-88% מהם נכבלו. על רקע נתונים אלה ודיווחים רבים על כבילת עצורים ואסירים בניגוד לאמור בחוק, בימים אלה נדונה בכנסת הצעת חוק שלפיה תהיה חובה לעדכן את השופט לפני תחילת הדיון על החלטה לאזוק עציר או אסיר באולם בית המשפט.
5. מה לגבי כבילה באזיקים בזמן חקירה? זו מהווה פגיעה קשה בזכויותיהם של נחקרים, והיא אף עלולה להביא להודאות שווא של נחקרים, בשל אי הנוחות, ההשפלה והכאב הכרוכים באיזוק במהלך חקירה. איזוק בזמן חקירה מותר רק כמוצא אחרון ובמקרים חריגים, כאשר יש יסוד סביר לחשש שהעצור עומד להימלט או כי הוא עומד לגרום נזק לגוף או לרכוש או לפגוע בדרך אחרת.
6. למשטרת ישראל אין תיעוד מסודר ומספק של פעולות שנעשות במסגרת הפעלת סמכות המעצר באופן כללי. על פי עוה"ד גליה ניצני ועינת גייר מהסניגוריה הציבורית הארצית, יש בעייתיות בכך שאין נתונים מספקים על כבילת עצורים, משום שאין גורמים רשמיים מלבד השוטרים שעדים לכך ולכן קשה לבדוק שהרשויות פועלות בהתאם להוראות החוק.
אז כמה מהעובדות האלה ידעתם לפני?
הצעת חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי צפויה לעלות בקרוב לאישור ועדת שרים לענייני חקיקה, ומשם להמשך הדיונים בכנסת.
הצעת חוק היסוד מוסיפה פרק נוסף במגילת זכויות האדם של מדינת ישראל ומציעה לעגן באופן מפורש ומפורט - בחוק יסוד - את הזכויות החוקתיות בחקירה פלילית, במעצר ובמשפט פלילי, אשר נגזרות מן הזכויות לחירות ולכבוד.
הסניגוריה הציבורית מברכת על קידומו של חוק היסוד ורואה בו מהלך חשוב ביותר להגנה על זכויות חשודים, עצורים ונאשמים ולשמירה על הגינות ההליך הפלילי.
הסניגוריה הציבורית הגישה את הערותיה המרכזיות לתזכיר חוק היסוד, ובין היתר התייחסה להיבטים הבאים: היקף תחולתו של חוק היסוד בהליך הפלילי והיקף התפרסותה של הזכות להליך הוגן; זכות הייצוג; עקרונות יסוד באחריות הפלילית; חזקת החפות; זכויות בחקירה ובמעצר; זכות השתיקה והזכות להימנע מהפללה עצמית; ענישה; קטינים ואנשים עם מוגבלויות; זכויות בניהול המשפט, ובפרט הזכות להתגונן כראוי; הזכות לתנאי כליאה הולמים; ועוד.
בתגובה הראשונה, קישור למסמך הערות הסניגוריה הציבורית לתזכיר חוק היסוד.
"אור גדול מאיר הכל ויותר כבר לא צריך לשאול אני בא ללמוד ממה שטוב ולחיות להתחיל הכל מהתחלה כמו לנשום בפעם הראשונה אני כאן אני לא מתבזבז יותר".
פוסט של עו"ד מורן כרמון, ראשת התחום הכלכלי בסניגוריה הציבורית הארצית, שייצגה את א', קטין שהורשע ברצח ובקשתו למשפט חוזר התקבלה:
ביציאה מבית המשפט העליון ביום שלישי שעבר הציפו אותי מילות שירו של אמיר דדון. בדיון שזה עתה הסתיים, בית המשפט אישר את הסדר הטיעון אליו הגענו עם פרקליטות המדינה, בהליך נדיר שבו ניתן משפט חוזר בתיק רצח, ונקבע כי עונש המאסר יקוצר מ-21 שנה ל-12 שנה. משמעות ההסדר היא ש-א', שהיה רק בן 16 כשנעצר בפעם הראשונה בשנת 2009, לאחר שנחשד ולאחר מכן הואשם והורשע, בירי לעבר אוטובוס תלמידים בכפר קאסם ממנו נהרג תלמיד ונפצע תלמיד נוסף, יוכל סוף סוף לצאת לחופשי בעוד מספר חודשים.
השמחה היתה גדולה, אך לא שלמה. ההסדר כלל ויתור גדול מצדו של א'. ויתור על טענת החפות שליוותה אותו ב-12 השנה האחרונות ועליה התעקש לאורך כל הדרך. הרשעתו של א' התבססה על הודעותיהם המפלילות של שניים מתוך ארבעה נערים שנחקרו בחקירה אינטנסיבית וממושכת לאחר אירוע הירי. החוקרים חשדו בהם, משום שבימים שקדמו לירי התקיימה בינם לבין התלמיד המנוח מריבה בבית הספר, ולמרות שהירי התבצע מנשק אוטומטי לעבר אוטובוס נוסע ולמרות שהנשק ממנו נורה הירי לא נמצא עד היום. אך במשפטם של השותפים המפלילים, שהתנהל בנפרד ולאחר שהרשעתו של א' היתה כבר סופית, התבררה האמת: החקירה המשטרתית היתה מזוהמת ופגומה מן היסוד. החוקרים הפרו כללים רבים וחשובים שנועדו להגן על זכויות נחקרים קטינים, והחמור מכל – הם לא תיעדו את התשאולים שערכו לנחקרים. בית המשפט קבע שההודאות אינן קבילות, שמשקלן אפסי ושלא ניתן לסמוך על תוצריה של החקירה המשטרתית הפגומה. בסופו של יום, כל שלושת הנערים שהועמדו לדין באותה עבירה של קשירת קשר לרצח ביחד עם א', זוכו, וחלקם אף פוצו בנדיבות על ידי המדינה. ואילו א'? הרשעתו נותרה על כנה, למרות שהיתה מבוססת על אותן ראיות שנקבע שאינן קבילות ושמשקלן אפסי.
בשנת 2019 הגשתי ביחד עם עוה"ד רביע אגבריה, איתן מעוז ומור הרניק-בלום, בקשה למשפט חוזר עבור א', ובה נטען כי מתקיימת בעניינו עילת עיוות הדין, מאחר שבית המשפט "דיבר בשני קולות" – פעם אחת ביסס על ההודעות המפלילות את הרשעתו של א', ופעם שניה קבע שאותן הודעות כלל אינן קבילות ומשקלן אפסי. כב' השופט ניל הנדל קיבל את הטענה וסבר שאכן נסיבות העניין מעוררות חשש ממשי לעיוות דין, והורה על משפט חוזר בבקשה, בצורה של ערעור חוזר לבית המשפט העליון.
בסופו של דבר, הערעור לא נשמע. א' הסכים להסדר הטיעון שהוצע לו וויתר על בירור הטענות שהובילו אותו עד לרגע הזה, בתמורה לידיעה ודאית, שבעוד חודשים ספורים, לאחר 12 שנות מאסר ארוכות, הוא יוכל להשתחרר סוף סוף מבית הכלא, ולהתחיל את חייו מהתחלה. נברך אותו ונאחל לו שאכן מכאן ואילך תאיר לו דרכו. אך ההליך גדול מן ההולך בו. גם לאחר שהסתיים עניינו של א', הגילויים המאוחרים שנחשפו בפרשה זו לגבי אופן התנהלות החקירה המשטרתית, ניהול המשפט על-ידי התביעה והרשעתו של אדם בבית המשפט בעבירת רצח על יסוד ראיות שנקבע שאינן קבילות, כל אלה אינם נעלמים. אמיר דדון שר: "ויותר כבר לא צריך לשאול", אבל לטעמנו, גם לאחר סיומה של הפרשה, עדיין צריך.
סטודנטים למשפטים משובצים לעבודה בכל מחלקות הסניגוריה הציבורית, והרווח שלהם לעתיד הוא כפול
ynet - 25.02.22 | 06:00
הטלפון של הסטודנטית למשפטים לינוי נגב מצלצל. על הקו ג' אסיר, המרצה מאסר עולם על רצח. ג' טוען שהוא חף מפשע והופלל, ולכן פנה למחלקה למשפטים חוזרים בסניגוריה הציבורית הארצית. לאחר שהראיות בתיקו נבחנו, הוחלט שם להגיש בשמו בקשה למשפט חוזר. מאז ג' מתקשר מדי שבוע ללינוי. "את יודעת שלא רצחתי", הוא מתחיל את השיחה, ומתעניין האם יש כבר החלטה של בית משפט בעניינו.
לינוי היא אחת מ-64 סטודנטים וסטודנטיות שעובדים במקביל ללימודי המשפטים בששת מחוזות הסניגוריה הציבורית ברחבי הארץ ובסניגוריה הציבורית הארצית. הם נוטלים חלק פעיל בעבודה השוטפת בכל המחלקות והתפקידים, החל באיכות הייצוג, מעצרים ושחרורים, דרך טיפול בבני נוער, פסיכיאטריה ואנשים עם מוגבלות, ועד לבקשות למינוי סניגורים ציבוריים, טיפול בשכר טרחה לעורכי הדין ועוד.
לינוי, למשל, מסיימת השנה את לימודי המשפטים שלה באוניברסיטת תל אביב, ועובדת כאמור במחלקה למשפטים חוזרים בסניגוריה הציבורית הארצית. "רציתי מאוד למצוא משרת סטודנטית בתחום הפלילי שבו אתמחה ושבו כנראה אמשיך את הקריירה המשפטית שלי, ושמחתי מאוד כשנפתח התפקיד בסניגוריה הציבורית", היא מסבירה מדוע הגיעה לשם. "למרות שמדובר במשרת סטודנט, היה לי חשוב שהתפקיד שאבצע לא יהיה טכני בלבד, שיהיה מאתגר וישתלב עם הלימודים".
ואיך את מתמודדת בשיחות עם האסירים?
"השיחה עם אסירים, הטוענים כי הם חפים מפשע וחשים שאף אחד לא מאמין להם, היא קשה, אבל נותנת לי כוח ומוטיבציה לחפש בכל תיק ראיות חדשות שמצדיקות הגשת בקשה למשפט חוזר".
העבודה השפיעה עמוקות על לינוי, שבחרה לעשות את ההתמחות שלה בסניגוריה ותתחיל בקרוב לעבוד במחוז חיפה.
עבודה לרווחת הלקוחות
פן אחר של העבודה בסניגוריה הציבורית עוסק במתן ליווי סוציאלי למיעוטי יכולת, שנופלים המון פעמים בין הכיסאות או שהתייאשו מלקבל מענה מהמוסדות הרשמיים במדינה. הסטודנט אור בצלצל, הלומד לתואר כפול במשפטים ובעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, עובד, במסגרת ההכשרה המעשית שלו בלימודי העבודה הסוציאלית, במחוז ירושלים של הסניגוריה הציבורית. בד בבד הוא גם עובר טרום־התמחות אצל עו"ד יריב אבירם, העובד אף הוא עם הסניגוריה הציבורית. "מה שאני אוהב כאן, בסניגוריה הציבורית, זאת ההתייחסות השווה לכל בני האדם. רואים פה כל אחד כאדם שלם, עם רצונות, שאיפות וזכויות, וזאת גם אם הוא ביצע פשע או פגע באחר. זה לא מובן מאליו".
ואיך אתה רואה את זה כסטודנט, שבבוא היום יתמודד עם לקוחות ממגוון האוכלוסייה?
"האמת שגם אני מנסה להסתכל על העולם ועל אנשים שאני פוגש כשווים, ולזכור שלכולנו מגיעה הזדמנות שנייה".
יוצא לך לעבוד גם עם בני מיעוטים?
"כמובן. בזכות העובדה שאני דובר ערבית, קיבלתי לטפל בלקוח ממזרח ירושלים, שהוא דר רחוב. נוצר בינינו קשר ראשוני טוב. למרות מצבו הקשה, העבודה איתו נתנה לי המון תקווה. התברר לי כי למרות שהוא מכור זה כ־25 שנה, הוא לא מוכר לשירותי הרווחה וכמובן, חיברתי אותו אליהם מייד. הבנתי עד כמה ליווי סוציאלי בתוך הסניגוריה יכול להיות משמעותי עבור לקוחות מסוגו".
בתור סטודנט, איך מתייחסים אליך העובדים בוותיקים בסניגוריה הציבורית?
"מהרגע שהגעתי, מקבלים אותי בחיוך ובסבלנות, ואני מקבל מענה לכל בעיה שצצה. מה שטוב פה זאת תחושת השליחות שממלאת אותי כל פעם מחדש. העובדה שאנחנו משפיעים על חייהם של אנשים ויכולים להושיט להם יד, לעיתים ברגע הקשה בחייהם, ולתמוך בהם, בלי ציניות".
ליווי עצורים
חקירה במשטרה - למי שאינו מורגל בכך, או להבדיל מעצר ראשון, הם בהחלט חוויה לא נעימה ואף מפחידה. לכל נחקר עומדת הזכות לפנות לעו"ד פלילי טרם חקירתו כדי להימנע ממצב שבו יפליל את עצמו, או חלילה ייעצר אגב החקירה. עורך הדין בוחן את מטרת הזימון לחקירה ועורך עם הלקוח הכנה מקיפה לקראתה, כדי להקנות לו את כל הכלים הדרושים לקראת הצפוי לו וכדי לעבור אותה בהצלחה.
אבל מה עושה מי שידו אינה משגת לרכוש את שירותיו של עורך הדין? כאן נכנסת לתמונה הסניגוריה הציבורית. מדובר ביחידה השייכת למשרד המשפטים, אשר מעניקה ייצוג משפטי לנאשמים ולחשודים מחוסרי אמצעים ולזכאים לכך על־פי החוק. הייצוג המשפטי על ידי הסניגוריה הציבורית ניתן ללא תמורה, ושכר טרחתם של עורכי הדין משולם להם ישירות מקופת המדינה, על־פי תעריף קבוע שנקבע אף הוא בחוק.
הסטודנטית מעיין מועסקת במחלקת המעצרים ביחידה.
מה תפקידך שם?
"אני מעין גורם מקשר בין החוקרים בתחנות המשטרה השונות, שמדווחים לנו על עצורים, ובין עורכי הדין החיצוניים מטעמינו, שאמורים להגיע לתחנת המשטרה ולייעץ לאותו חשוד לפני החקירה. חלק נוסף בתפקיד שלי הוא להיות מעין מוקד מידע".
למה הכוונה?
"אנחנו מקבלות טלפונים מגורמים שונים, שרוצים לברר אודות עצורים. אלו יכולים להיות בני משפחה של הלקוחות או גורמי טיפול שונים, כמו קציני מבחן או עובדים סוציאליים מלשכות הרווחה השונות".
מה הם מבקשים מכם?
"לפעמים זה כדי לברר האם האדם נעצר בכלל? ואם כן - איפה הוא נמצא? ולמי צריך לגשת? ולפעמים זה פשוט לשמש להם אוזן קשבת".
מה משך אותך לעבודה בסניגוריה הציבורית?
"ידעתי שאני רוצה את המקום הזה כחלק מהחיים שלי. בהיבט המקצועי, הסניגוריה ואנשיה מדברים כמה 'שפות' במקביל בעשייה: שפה משפטית וגם שפה טיפולית ושיקומית, כמו בתחום העבודה סוציאלית, שבו אני מתמחית. האתגר הזה, לצד האתגר להיחשף לגוף שלם, שמכוון לסייע לאדם שנמצא בקצה אל מול גופים ומוסדות מדיניים שונים, עניין אותי.
"ברמה הפרקטית, עבור סטודנטים כמוני מדובר בעבודה מסודרת ונוחה מבחינת השעות. תמיד יש צוות של סטודנטים ביחידה, כך שנוצרים קשרי חברות. אבל מעבר לכך, והכי חשוב בעיניי, זה לעבוד במשרת סטודנט שנותנת חוויה ומשמעות לעבודה.
"בהיבט החברתי, זה לעבוד בצוות עם מארג חברתי סופר מגוון, גם ברמת התפקידים השונים וגם ברמת חתכי הגיל. השעות לא מצטרפות רק לסכום של תלוש שכר, אלא לחוויות מצטברות של אותם רגעים קטנים, שנשארים איתך גם אחרי המשמרת.
"הליווי והתמיכה והאווירה המשפחתית שיש שם, הם חלק עיקרי מאוד בהחלטה שלי להמשיך לעבוד כל השנים האחרונות".
אתגרי החיים
"כל הסטודנטים והסטודנטיות שעימם שוחחנו, מדגישים את האתגר שמציב להם התפקיד. לשאלה עד כמה הם נחשפים במהלך העבודה לעשייה המשפטית ולתיקים, משיבה לינוי: "במחלקת משפטים חוזרים בסניגוריה הציבורית הארצית כל יום נראה קצת שונה. יוצא לי להתנסות במגוון משימות המחייבות יצירתיות".
כמו מה?
"ביום אחד זה לקבל פניות של אסירים מורשעים, ביום אחר זה לחפש חומרים משפטיים בתיקים של הפונים שלנו, או למצוא הלכות ותקדימים משפטיים בנושאים רלוונטיים לפניות, וגם לשוחח עם מומחים מתחומים שונים".
מומחים מתחום המשפט?
"לא רק. אלו יכולים להיות רופאים, פסיכיאטרים, אנשי מז"פ (מעבדה לזיהוי פלילי) וגם מומחים בתחומים יותר חריגים. אפילו נתקלתי במומחה שעזר לזהות סוג של גרגר אבק ואת מקורו".
ומה אצלך, אור?
"אני פוגש מטופלים שהם לקוחות של הסניגוריה, נאשמים בהליך פלילי, לטיפול פרטני של שעה בשבוע. אני עוזר להם במיצוי זכויות מול מוסדות, כמו הביטוח הלאומי, לשכת ההוצאה לפועל ועוד. מעבר לכך, ביחד עם סטודנטית נוספת למשפטים, אנחנו מנחים קבוצה רגשית למתמחים של המחוז. במסגרת זאת הם יכולים לשתף בחוויות הלא פשוטות שלעיתים חווים כתוצאה מהעבודה המשפטית בסניגוריה, לתת עצות לעמיתיהם ולחלוק תובנות. הסטודנטים בהכשרה גם משתתפים ב'פורום שיקום', שנועד לקיים סיעור מוחות על תיקים שיש בהם צורך להציע פתרונות טיפוליים או שיקומיים".
לאור האתגרים בעבודה, לא כל אחד מסוגל להתקבל אליה ויש גם מטבע הדברים נשירות. מעיין מסבירה: "קודם כל צריך יחסי אנוש גבוהים, אם זה מול אנשי הסניגוריה הפנימיים והחיצוניים או מול גורמי החוץ - משטרה, שירות מבחן ועוד. יש המון פניות שממחישות היטב את משמעות התפקיד שלנו. רגעים שבהם אדם שלא מבין ומכיר את העולם הזה, כי מדובר במפגש ראשון שלו עם מעצר, או חוסר היכרות עם הזכויות שמגיעות לנו בתור אזרחים ותושבים במדינה. קיימים רגעים של שיחות לא פשוטות עם בני משפחה, עם אנשים שנמצאים כבר במעצר או במאסר ובחוויה משברית - שמתקשרים ולפעמים פשוט צריכים להרגיש שמישהו שומע אותם".
לוקחים את העבודה ללב?
"יש רגעים מסוימים שכן. למשל, כשקוראים פרוטוקולים של תיק מסוים. גם כשאת מאחורי המסך או שפופרת הטלפון, את מרגישה שזז אצלך משהו בלב. האמפתיה חוצה את המסכים, והמקרים האלו גורמים להבין, שלהישאר עוד דקה בשיחת הטלפון או להסביר בפעם השלישית משהו שכבר הסברת, או להגיד למישהו בטלפון: 'הכול טוב, אני איתך', עושה עבורו את ההבדל, וגם עבורי, בחוויה האישית שלי בתוך המשמרת".
ולינוי מסכמת: "כל הפניות של המחלקה מעניינות. כל אחת ייחודית ומצריכה הסתכלות מנקודת מבט שונה. הסניגוריה מעודדת חשיבה מחוץ לקופסה. היא גוף צעיר שסולל את דרכו לצד גופים ותיקים בתחום המשפט הפלילי ולכן היא תמיד מסתכלת על העולם הפלילי מנקודת מבט ייחודית וחדשנית, ופועלת בחריצות ובנחישות למען לקוחותיה. כך שזה כיף גדול להרגיש חלק מהעשייה של הסניגוריה כבר בתור סטודנטית".
