סעיף 16. לא זו בלבד שהשימוש במנגנון הכרזה "חיצוני" לחוק הוא פסול מעיקרו, אלא שסעיף ההכרזה בתזכיר (סעיף 1(א)) קובע מנגנון פרוץ לחלוטין ונטול גבולות שממחיש את הסכנות הטמונות בה. השימוש במושגים אמורפיים כגון "התפשטות רחבת היקף במדינה של נגיף הקורונה" ו"חשש ממשי להדבקת עצורים" מעניק לשרים יד חופשית להחליט על הצורך במניעת יציאת עצורים לדיוני מעצרים ללא קריטריונים, מדדים או אפילו הבנייה מינימאלית של שיקול דעתם. השאלה מתי התחלואה הגיעה למימדים שמחייבים הגבלות כאלה או אחרות היא שאלה מורכבת בעלת היבטים מקצועיים (מתחום הבריאות ולא המשפטים או ביטחון הפנים), ערכיים ופרקטיים שאסור שתימסר לידי השרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה