יום שישי, 11 במאי 2018

מבית הכלא לעבודה: "הפעם הראשונה שנותנים בהם אמון"



מבית הכלא לעבודה: "הפעם הראשונה שנותנים בהם אמון"

חבורה של סטודנטים למשפטים החליטה ללכת נגד כל הסטיגמות, גם אלו שהיו להם, ולתמוך באנשים שחשד מלווה אותם לאורך כל חייהם: אסירים משוחררים. המיזם המדהים שלהם, שהפך לעמותה, עוזר להם למצוא עבודה ולחזור לדרך הישר. "אמון זה יותר חשוב מאהבה", הם אומרים רגע לפני שמגיע יריד התעסוקה השני שלהם לאסירים משוחררים 
     
רקפת פרא - mako - פורסם 24/04/18 13:46

עבור חלקנו, תעסוקה היא רק מקור פרנסה. עבור אחרים היא גם אתגר אינטלקטואלי, מקור לעניין בחיים, ואפילו סתם דרך להעביר את הזמן. אבל יש כאלו שעבורם המשפט "העבודה היא חיינו" נכון יותר מהכל. עבורם, עבודה היא ממש הזדמנות שנייה לחיים נורמטיביים והאפשרות לחוות אמון.

עידן פורטנוי, 27, הגיע במסגרת לימודיו בבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה לקליניקת "משפט רחוב", שבה סטודנטים מעבירים סדנאות משפטיות לאסירים. "המפגש הראשון בבית הסוהר היה קשה, בגלל כל הסטיגמות שהיו לי בראש מהחינוך ומהטלוויזיה – החליפות הכתומות, הקעקועים", הוא נזכר, "הגענו לדבר עם האסירים על הזכויות המשפטיות שלהם, כמו זכויות עובד-מעביד. אחד האסירים, שנשפט ל-12 שנים בכלא על עבירת תעבורה שבה נדרס אדם, עצר אותי פתאום ושאל למה בכלל אני מסביר להם את זה – הרי אף אחד בכל מקרה לא ייקח אותם לעבודה".

המשפט הזה נתן לעידן רעיון – לארגן יריד תעסוקה לאסירים משוחררים. היריד הראשון התקיים לפני שנה ובעקבותיו נולדה עמותת בחזרה לחברה, שמסייעת לאסירים משוחררים להשתלב בחברה בעזרת סיוע במציאת תעסוקה, שנותנת להם עוגן כלכלי והופכת אותם לחלק מהחברה. "אותו אסיר שהעלה את השאלה עמד להשתחרר אז אחרי שליש, ומצאתי לו ביריד עבודה באחת מרשתות המלונות הכי גדולות בישראל. היו לו דמעות בעיניים". ב-30 לאפריל יתקיים היריד השני של העמותה, בבית חייל האוויר בהרצליה.

"ברגע שאסיר משתחרר, שב"ס כבר לא אחראים עליו", מסביר עידן את הבעייתיות, "התקצוב של הרשות לשיקום האסיר מינימלי, וחלק מהעיריות פועלות בנושא, למשל עיריית תל אביב שעושה המון למען אסירים משוחררים, אבל עדיין אין כל כך מודעות, ובטח לא תקציבים שיסייעו לאוכלוסייה הזו, שהיא לדעתי הכי חלשה בחברה. גם בלי קשר למעמד הסוציואקונומי הנמוך, שרובם מגיע ממנו מלכתחילה, יש על האסירים המשוחררים גם אות קלון וחשד תמידי שמתלווה אליהם בכל מקום שאליו הם מגיעים. התפקיד של העמותה הוא לחזק את הקשר בין הגופים שמטפלים בהם לבין התעשייה, ויש לנו שיתוף פעולה מעולה עם השב"ס והרשות לשיקום האסיר שעוזרים לנו מאוד".

העמותה מוצאת עבודה לאסירים משוחררים מכל הסוגים: גברים, נשים, רוצחים, אנסים, גנבים, מעלימי מס, כאלו שנכנסו לכלא בעקבות סחיטות באיומים, אלימות במשפחה ועוד – הכל, למעט אסירים ביטחוניים. "כל אסיר שרוצה לחזור למעגל העבודה מתאים מבחינתנו לעזרה שלנו. התפקיד שלנו הוא לעזור להם, לא לשפוט אותם שוב – הם כבר נשפטו וריצו את עונשם, והם רוצים להשתקם".

בצד הרצון לעזור, המפגש עם האסירים, שמואשמים בפשעים חמורים לפעמים, מעלה כמובן גם דילמות. "תמיד קיים חשש מהנזק שעלול להיווצר אם זה לא יצליח, אבל כמו בכל מערכת יחסים בחיים הבסיס הוא אמון", אומר עידן, "אני לא מומחה, וגם עליי יכולים לעשות לפעמים מניפולציות, אבל לרוב האנשים רוצים להצליח. במחקרים שבודקים את שיעור החזרה של אסירים משוחררים לפשיעה ישראל ממוקמת במקום טוב באמצע בהשוואה למדינות מערביות אחרות – 62% חזרה לפשיעה. מסתבר שבעזרת הכשרה תעסוקתית ומציאת תעסוקה מתאימה, אפשר לצמצם את זה ביותר מ-50%. יש משהו במסגרת תעסוקתית שנותן כוח, אתה מרגיש שייך".

לדברי עידן, זה אכן מוכיח את עצמו: "מאז יריד התעסוקה הקודם אנחנו עוקבים אחרי כ-400 אסירים, ולא ידוע לי על אף אחד שחזר למאסר. אנחנו שומרים על קשר עם רוב האסירים המועסקים, כי למצוא עבודה זה רק ההתחלה, ולהרבה מהם אין ידע וניסיון בתעסוקה מחוץ לכלא, כך שהם זקוקים גם לייעוץ בעוד דברים – איך לבקש חופש, להודיע על היעדרות או מחלה וכן הלאה. אנחנו זמינים להם כל הזמן".

בעמותה מתאמצים להתאים את העובדים למקומות העבודה כדי שזה באמת יצליח. "היה לנו לדוגמה ילד בדואי בן 17 שבטעות דרס מישהו בכביש 40 וברח מרוב פחד, וגם ניסה להתאבד. הוא ישב בכלא 14 שנים שלמות בחרטה גדולה, ובזמן הזה למד בכלא עבודה שהצריכה שימוש במוטוריקה עדינה, אז חיפשנו לו מקום שימשיך את הרצף הטיפולי שלו. מצאנו לו עבודה בפס יצור באחד מהמפעלים במרכז, והוא עובד שם כבר כמעט שנה. אבל יש כל מני עבודות – יש למשל אסירים שמחפשים עבודה ברמה יותר גבוהה ממה שעשו בכלא, או אסירות משוחררות עם ילדים שצריכות עבודה מהבית. יש כל מיני צרכים".

אמנם היום יש היענות יפה מצד המעסיקים, אבל ההתחלה לא הייתה כל כך קלה. "ביריד הראשון זה לא היה פשוט בכלל. הייתי תמים. התקשרתי לבתי עסק, וגם להם היו סטיגמות כמו שלי היו. אבל משיחה לשיחה התחלנו להבין שגם לעסקים יש צרכים, ושיש מחסור אדיר בעובדי כפיים במשק הישראלי: נגרים, רתכים, נהגים, מנהלי מחסן, עובדי ניקיון. יש לנו קשר גם עם הרשויות, כך שהאסירים המשוחררים מועסקים גם בגופים ציבוריים כמו רשות העתיקות, וביריד הקרוב תשתתף גם רשות הטבע והגנים. העבודה איתנו חוסכת למעסיקים את התיווך של חברות הקבלן מצד אחד, ומצד שני גם נותנת לאסירים המשוחררים כבוד ואמון".

"רוב האסירים שפונים אלינו מגיעים מרקע סוציואקונומי נמוך, ואין להם תמיכה כמו זו שהייתה לי בחיים", מסכם עידן, "ביריד התעסוקה הקודם כמה מהם ניגשו אליי עם דמעות בעיניים ואמרו לי שזו הפעם הראשונה שנותנים בהם אמון. כשנותנים אמון זה יותר חשוב מאהבה".

בחזרה לחברה



מכירים אסירים משוחררים שמחפשים עבודה? 

מכירים מעסיקים חברתיים? ידעו אותם:

הידעת?

בטווח הארוך - תעסוקה של אסירים משוחררים מורידה את רמת החזרה לפשיעה בכ-40%.

יריד המעסיקים השנתי של עמותת ״בחזרה לחברה״ למען אסירים משוחררים מתקרב - ועדיין יש לכם, מעסיקים יקרים, הזדמנות אחרונה לקחת חלק!

״מי שמסרב לקחת הזדמנויות ייחודיות, מפסיד את הפרס שלאחר מכן בדיוק כאילו נכשל״.

לרישום מעסיקים - https://www.backtosociety.org/blank-14

תיקון לחוק: תקופת השחרור המנהלי תוארך עד פי ארבע



תיקון לחוק: תקופת השחרור המנהלי תוארך עד פי ארבע 

נכתב על ידי ​זיו קריסטל ב 09/05/2018 21:46:46. 

בתשובה לדרישת בג"ץ לדלל את מספר האסירים ולהקל על הצפיפות, אישרה ועדת השרים לחקיקה הוראת שעה שתכפיל פי 2-4 את תקופת השחרור המנהלי המוקדם. התוכנית צפויה להפחית את מספר האסירים בכאלף.

ועדת השרים לחקיקה אישרה ביום ראשון (6.5) תיקון לפקודת בתי הסוהר: הכפלת התקופות לשחרור מנהלי מוקדם.

התיקון ייקבע כהוראת שעה (חקיקה זמנית) לשלוש שנים, לצורך עמידה ביעד שקבע בג"ץ להקטנת הצפיפות בבתי הסוהר (פסק דין שטח המחיה), וכפועל יוצא הפחתת מספר האסירים. ההחלטה של הוועדה עוד צריכה לעבור לאישור והצבעה במליאת הכנסת.

במרץ האחרון דחה בג"ץ תוכנית קודמת של המדינה, שהציגה לוח זמנים הפרוס על פני 10 שנים להגעה ליעד של מרחב מחיה ממוצע של ארבעה מ"ר לאסיר. בג"ץ הורה על הגשת תוכנית מיידית להגעה ליעד ביניים ראשון של יצירת מרחב מחיה של שלושה מ"ר לפחות לכל אסיר, כשהיעד הסופי יידון בהמשך. המדינה התבססה תחילה על הצגת תוכניות בנייה להרחבת בתי הסוהר, אך בג"ץ הבהיר כי נדרש פתרון מהיר יותר בדרך של קידום חלופות מעצר ומאסר.

"במצב דברים זה", נכתב בהצעת החוק שאושרה בוועדת השרים, "האמצעי המתאים ביותר לעמידה בהוראת פסק הדין הוא הרחבה נוספת של הסדר השחרור המנהלי. בהתאם, לשם צמצום מצבת האסירים וכאמצעי זמני עד להשלמת כלל הפעולות, מוצע לתקן בהוראת שעה את פקודת בתי הסוהר שבה נקבעו התקופות לשחרור מנהלי.

"כך, לגבי אסירים אשר נדונו לעונש מאסר של עד שנתיים, תוכפל תקופת השחרור המנהלי פי ארבעה מהמצב הקיים כיום. לגבי אסירים אשר נדונו למאסר בין שנתיים לארבע שנים, תוכפל תקופת השחרור המנהלי פי שלושה, ולגבי יתר האסירים, כלומר מי שנדון למאסר מעל ארבע שנים, תוכפל תקופת השחרור המנהלי פי שניים. הכפלות אלה יעמדו בתוקפן עד להשגת היעדים כפי שהוגדרו בהחלטת בג'צ", נאמר בהצעת החוק.

המשמעות היא שכלואים עד חצי שנה, יהיו זכאים לשחרור מנהלי מוקדם ביתרת מאסר של שמונה שבועות (כלומר חודשיים לפני המועד) במקום שבועיים, כפי שמוגדר בחוק כיום.

אסירים השפוטים בין חצי שנה לשנה יהיו זכאים לשחרור מנהלי ביתרת מאסר של 12 שבועות במקום שלושה.

כלואים בין 24 ל-30 חודשים יהיו זכאים לשחרור מנהלי ביתרת מאסר של 18 שבועות במקום שישה כיום.

כלואים ל-48 עד 54 חודשים יהיו זכאים לשחרור מנהלי ביתרת מאסר של 20 שבועות במקום עשרה.

שפוטים ל-96 חודשים יהיו זכאים לקיצור מנהלי של 36 שבועות.

קיצור המאסר המנהלי המקסימלי יהיה 48 שבועות ויחול על אסירים השפוטים ל-11 שנים ומעלה.

להערכת שב"ס, יישום הוראת השעה צפוי לפנות 911 מקומות כליאה בבתי הסוהר מרגע החלת החוק.

כמו כן נקבע בחוק מנגנון שעשוי לקצר שבועיים נוספים מיתרות המאסר של כל אסיר, בנוסף על מה שפורט. בהצעה נכתב כי "כדי להבטיח עמידה ביעד שנקבע על ידי בית המשפט, מוצע להוסיף סעיף אשר יכלול מנגנון שחרור מנהלי ייעודי, שיעגן סמכות מנהלית של נציבת בתי הסוהר לשחרור קצר מועד של אסירים לתקופות קצרות נוספות. מנגנון זה יופעל כמוצא אחרון וישמש כ'שסתום' לוויסות שחרור אסירים עד לנקודה בה תובטח עמידה בדרישות פסק הדין".

בפועל, כל עוד שטח המחיה של האסירים לא יתייצב על היעד שנקבע (שלושה מ"ר), יכנסו השחרורים המנהליים לתוקף לאחר אישור הכנסת. 

ב-15 במאי יתקיים בבג"צ דיון בתוכנית שהמדינה הציגה ערב פסח, לפיה היעד של שלושה מ"ר לאסיר יושג בתוך שנה, עד אפריל 2019. הכפלת התקופות לשחרור מנהלי היא אחד האמצעים לכך. המדינה הציגה בנוסף תוכנית של פתרונות בינוי ארעיים, הכוללים הקמת אגפי אוהלים לאסירים ביטחוניים בקציעות ומגידו, ושיפוץ אגפים של אסירים פליליים בבתי הסוהר השרון, דקל, ניצן ואוהלי קידר. בפועל, על פי פסק הדין המקורי היה על המדינה להגיע ליעד של 3 מ"ר לפני חודשיים, במרץ 2018. בג"צ טרם פסק בבקשת המדינה לדחות את מועד קיום פסק הדין, אותו היא מפרה. 

"ר סיגל שהב, מהקליניקה לזכויות אסירים במרכז האקדמי למשפט ועסקים: "אנו מברכים על פרסום טיוטת החוק ואישורה בועדת השרים לחקיקה. זהו צעד חשוב ליישום פסק הדין בעניין הצפיפות בבתי הסוהר, והיה מוטב שהיה ננקט מיד לאחר מתן פסק הדין מבלי להפר את צו בית המשפט בעניין זה. בפועל עד היום המדינה לא עשתה דבר בעניין יישום פסיקת בג"צ, ואף אסיר לא זכה עדיין בעקבות פסק הדין לשטח מחיה גדול יותר. על מנת לעמוד ביעד שהציב בית המשפט למדינה, לא היה מקום להוסיף תנאים מגבילים על הכפלת תקופות השחרור המנהלי כמו התנאי שהאסיר ריצה לפחות מחצית מתקופת המאסר. הוספת תנאי מסוג זה מגבילה את האפשרות להשיג שטח מחיה מינימלי של 3 מ"ר לאסיר".

יום ראשון, 6 במאי 2018

DNA



DNA (ראשי תיבות באנגלית של Deoxyribonucleic Acid, חומצה דאוקסיריבונוקלאית; לעיתים בתעתוק לעברית: דנ"א או די־אן־איי) היא מולקולת ענק של חומצת גרעין המורכבת ממספר רב של נוקליאוטידים המאורגנים במבנה של סליל כפול. כל המידע התורשתי הדרוש לבניית החלבונים בתא אצל כל האורגניזמים הידועים, מחיידקים ועד לבני אדם, מוצפן באחת או יותר מולקולות DNA שרצף הנוקליאוטידים בהן מיוחד לכל אורגניזם. גם בחלק מהנגיפים מקודד המידע התורשתי ב-DNA. ה-DNA מושווה לעיתים תכופות למערכת תוכניות, מרשם או קוד מכיוון שהוא כולל את ההוראות הנחוצות לבניית רכיבי התא כמו חלבון או מולקולת RNA. כל מקטע משמעותי ב-DNA המכיל מידע לבניית חלבון או הוראות בקרה נקרא "גן". רצף הבסיסים המרכיב את מולקולת ה-DNA מקודד גנים שונים. 

כל מולקולת DNA מורכבת מארבע תת-יחידות של בסיסים חנקניים (נוקלאוטידים), מעין ארבע אבני בניין יסודיות, החוזרות על עצמן לאורכה בצירופים שונים. ארבעת הבסיסים החנקניים הללו הם אדנין (A), גואנין (G), תימין (T) וציטוזין (C), והם מסודרים לאורך הסליל הכפול כך שכל אחד מהם הממוקם בסליל האחד נמצא בקשרי מימן עם בן זוג קבוע הממוקם בסליל הנגדי. אדנין (A) וגואנין (G) הם פורינים, ואילו תימין (T) וציטוזין (C) הם פירימידינים. פורין (A) הוא בן זוג קבוע לפירימידין (T) ופורין (G) הוא בן זוג קבוע לציטוזין (C). היחס בין הזוגות הללו הוא לפיכך תמיד 1:1, והוא חלק מכללי צ'ארגאף. אלפים עד מיליארדים של זוגות בסיסים כאלה מרכיבים את ה-DNA ויוצרים את מבנה הסליל הכפול. בזמן חלוקת התא, הסליל הכפול ארוז בצורה קומפקטית ודחוסה ביותר, במבנה של מארזים המכונים כרומוזומים. 

גילוי מבנה ה-DNA נזקף לזכות המדענים ג'יימס ווטסון האמריקאי ופרנסיס קריק הבריטי בשנת 1953, אשר זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, לשנת 1962, על גילויים, יחד עם מוריס וילקינס. בדיעבד התברר שעבודתם התבססה, במידה רבה, על עבודתה של המדענית רוזלינד פרנקלין, עמיתתו של וילקינס, שנפטרה לפני קבלת הפרס. 

DNA - מבנה ה-DNA



מולקולת ה-DNA היא פולימר סלילי הבנוי מיחידה חוזרת. רוחבו של הסליל ואורכה של היחידה החוזרת קבוע. המולקולה היא שרשרת ארוכה, שחוליותיה הם נוקליאוטידים מארבעה טיפוסים, כל נוקליאוטיד מכיל יחידה של סוכר מסוג דאוקסיריבוז, פוספט ובסיס חנקני. ארבעה סוגי בסיסים קובעים את ארבעת טיפוסי הנוקליאוטידים. מספר יחידות אדנין במולקולה זו שווה תמיד לזה של תימין, וזה של גואנין שווה תמיד לזה של ציטוזין. 

על פי המודל של ווטסון וקריק, מולקולת ה-DNA היא מבנה דמוי סולם. שני מוטות האורך בסולם בנויים כל אחד כשרשרת של שני מרכיבים המתחלפים ביניהם: סוכר – פוספט – סוכר – פוספט וכן הלאה. אל צידו של כל סוכר קשור בסיס חנקני. כאשר שתי השרשראות ניצבות זו מול זו פונים הבסיסים החנקניים שבשרשרת האחת לעבר הבסיסים שבשרשרת האחרת. קישור בין בסיסים משתי השרשרות יוצר זוגות של בסיסים המהווים את שלבי הסולם. במצב הטיפוסי שלה - המכונה מבנה מסוג B. המרחק שבין כל מדרגה בסולם הוא 3.4 אנגסטרם והעובי הכולל של מולקולת ה-DNA הוא 20 אנגסטרם (2 ננומטר). 

בכל זוג בסיסים שיוצר קשר משתתף בסיס אחד קטן ובסיס אחד גדול. לא כל צירוף של בסיסים אפשרי מבחינה כימית, למעשה מורכבים שלבי הסולם משני סוגים בלבד של צירופי בסיסים חנקניים: אדנין יחד עם תימין, וגואנין עם ציטוזין. כאמור, אדנין וגואנין שייכים למשפחת הפורינים, הם הבסיסים הגדולים, ותימין וציטוזין שייכים למשפחת הפירימידינים - הבסיסים הקטנים. בין כל שני בסיסים קיימים קשרים כימיים חלשים, קשרי מימן. 

בין אדנין ותימין נוצרים שני קשרי מימן ובין גואנין וציטוזין נוצרים שלושה קשרי מימן, ולפיכך, בין גואנין ציטוזין קשר חזק יותר. משמעות הבדל זה היא שזוג נתון פחות לשיבושים העלולים להיגרם מהסביבה, כמו מוטציות או התמרה סרטנית. למרות זאת שני הסוגים של זוגות הבסיסים דומים בגודלם, עובדה המבטיחה שמירה על רוחב סולם קבוע. משמעות החוקיות בזיווג זה של הבסיסים היא כי סדר הבסיסים בגדיל אחד של DNA קובע את סדר הבסיסים בגדיל שמולו, המכונה "גדיל משלים". כמו כן, המבנה הדו-גדילי של מולקולת ה-DNA מיוצב על ידי אינטראקציות חלשות בין הבסיסים החנקניים לאורך שרשרת ה-DNA, מסוג "אינטראקציות פאי ארומטיות". 

ארגונה של מולקולת DNA במבנה עם השלמה עצמית מהווה את הבסיס לשכפולה מדור לדור ולהבאת המידע הגנטי, הנמצא בה, לידי ביטוי. שני גדילי ה-DNA מתפתלים זה סביב זה ויוצרים מולקולה לוליינית המכונה סליל כפול. צימוד משלים זה של שני גדילי DNA מכונה זיווג ווטסון-קריק (ע"ש צמד המדענים שתיארו אותה לראשונה), כאשר גדיל אחד מכונה ווטסון בעוד השני מכונה קריק. 

DNA - תפקוד ה-DNA



תהליך ייצור החלבונים על בסיס המידע המוצפן בדנ"א מתרחש בשני שלבים עיקריים: א. שעתוק למולקולות RNA; ב. תרגום לחלבונים. 

DNA - תפקוד ה-DNA - שעתוק או תעתוק (Transcription)



תהליך השעתוק הוא בניית מולקולת RNA המבוססת על תבנית ה-DNA. ה-DNA עצמו לא מקודד חלבונים באופן ישיר. במקום זאת הוא מקודד את מולקולות ה-RNA שבאמצעותן מיוצרים כל החלבונים הנחוצים לתפקוד התא. ה-RNA הוא מולקולה חד-גדילית הדומה במבנה למבנה גדיל יחיד של מולקולת ה-DNA והנבדלת ממנה בכך שיחידות הסוכר בנוקלאוטידים שלה הן ריבוז במקום דיאוקסי ריבוז. 

התחלת התהליך היא כאשר קטע מתאים בסליל הכפול של ה-DNA נפתח, ואחד הגדילים בו משמש כתבנית לסינתוז ה-RNA. האנזים האחראי על התהליך נקרא RNA פולימראז (RNA polymerase). אנזים זה נקשר לאזור מיוחד ב-DNA הנקרא קָדָם (פרומוטר, promoter). 

שלב השעתוק הוא מהחשובים בתא, משום שבאמצעות השליטה בו נקבע אילו חלבונים יווצרו בתא באותו הזמן. באמצעות שליטה מבוקרת בהפעלת השעתוק של קטעי DNA שונים, כל אחד בעיתו, נוצרת השונות בין התאים השונים ונקבעים השלבים השונים בחיי התא. לדוגמה: באמצעות בקרה מתאימה ייווצר החלבון שנותן את הצבע לעיניים רק בתאים של הקשתית, בעוד בתאים שאינם תאי קשתית מושתק השעתוק של קטע ה-DNA המכיל את הגן לצבע העיניים. 

DNA - תפקוד ה-DNA - תרגום



בשלב התרגום נעשית בניית החלבון על-פי ה-RNA. כל שלשת בסיסים ברצף ה-RNA (ולפניו ב-DNA) מתורגמת לחומצה אמינית אחת ברצף החלבון. רצף הבסיסים הראשוני ב-DNA קובע על כן, את רצף חומצות האמינו בחלבון, ועקב כך את מבנהו ותפקודו. 

DNA - מיקום וסידור



באורגניזמים פרוקריוטיים חסרי גרעין נמצא ה-DNA בציטופלזמה, הנוזל התוך תאי, והוא מעגלי ורציף; רוב החומר התורשתי ביצורים אלו שוכן על גבי מולקולת DNA טבעתית אחת. 

באורגניזמים אוקריוטיים, שתאיהם בעלי גרעין, ה-DNA מסודר בגרעין התא, שם הוא נמצא בצורת כרומטין - סליל ה-DNA מלופף סביב חלבונים הנקראים היסטונים. החלבונים האלה מאפשרים לו להיות ארוז בצורה יעילה ומקטינים את הנפח שהוא תופס. 

DNA - גילויים חשובים בחקר ה-DNA



עד לתחילת שנות החמישים, ידעו מדענים על קיומם של גנים, המעבירים תכונות תורשתיות, אך סברו כי החלבונים, שהם מולקולות מורכבות ביותר, הם אלה הנושאים את המידע התורשתי. ה-DNA היה נחשב לחומר פשוט ומשעמם המשמש כמרכיב מבני של הכרומוזומים וזאת מפני שטעו לחשוב שארבע האותיות של ה-DNA מופיעות בו בסדר מחזורי קבוע. הבקטריולוג א.ת. אוורי ממכון רוקפלר בניו יורק הראה כי אפשר להעביר תכונות מתא אחד לשני באמצעות DNA. ניסויו של אוורי רמזו על כך שהגנים מורכבים מ-DNA. 

התפנית הייתה כאשר רוזלינד פרנקלין הצליחה ליצור הדמיה דו-ממדית של סליל ה-DNA על ידי שימוש בקרני רנטגן. התמונה הטובה ביותר שלה נקראה "תצלום 51". ווטסון וקריק השיגו את התצלום בלא ידיעתה, בעזרתו של מוריס וילקינס, עמיתהּ של פרנקלין בקינס קולג' והצליחו בעזרתו לפענח את המבנה התלת-ממדי של מולקולת ה-DNA. הם הבינו שמדובר במבנה סלילי, חישבו את מספר הבסיסים בכל סיבוב של הסליל ובנו דגם תלת ממדי של ה-DNA מלוחות מתכת. 

פענוח המבנה הפריך את ההנחה בדבר סדר מחזורי של בסיסים במולקולת ה-DNA. האותיות יכולות להופיע בכל סדר שהוא בתוך הסליל הכפול, בלי שהמבנה עצמו יושפע כלל (כל עוד עיקרון זיווג האותיות של שתי השרשרות נשמר). בעקבות זאת, ניתן היה מיד להציע כי סדר האותיות בכל מולקולת DNA הוא למעשה המידע התורשתי. גדולתו של דגם המבנה של ה-DNA שהוצג על ידי ווטסון וקריק היא בכך שמבנה זה מתאים את המולקולה למילוי תפקידה כמולקולת התורשה, הוא מציע הסבר למנגנון השכפול העצמי של המולקולה, לאופן שבו המידע הגנטי אצור בה ואף לדרך שבה שינויים במידע מועברים בתורשה. 

DNA - גילויים חשובים בחקר ה-DNA - פענוח הקוד הגנטי



בשנת 1961 ערכו פרנסיס קריק וסידני ברנר סדרת ניסויים ובהם הפעילו על DNA ממקור נגיפי חומר הגורם לסילוק זוגות בסיסים מה-DNA ועקב כך לשינויים תורשתיים. סדרת ניסויים זו, הובילה להבנת תהליך התרגום. אובדן זוג בסיסים, או שני זוגות בסיסים מהרצף, הוא למעשה החסרת חלק ממילה בקידוד ה-DNA, ובנוסף לזה גורם להזזת מסגרת הקריאה של שלשות הבסיסים בדי-אן-איי. רצף הבסיסים משנה עקב כך את משמעותו ומתורגם לרצף חלבון שונה. לעומת זאת, אובדן של שלושה זוגות בסיסים גורם להחסרת חומצת אמינו אחת, אך יתר החלבון נשאר תקין. 

בתוך חמש שנים נתגלתה המשמעות של כל 64 הצרופים האפשריים לרצף של שלושה זוגות בסיסים. כמה מ-64 הצרופים האלה מקודדים לאותה חומצת אמינו, ויש גם שלשות שמשמעותן קידוד ל"התחלה" ו"סיום". צרופים אלו, של שלשות בסיסי חומצות גרעין, מכונים קודונים. תגליות מאוחרות יותר הראו שגן אחד יכול להיות מקוטע, כשבין חלקי הגן ישנם אזורים שאינם מקודדים לחלבון, אך הקוד הבסיסי נותר כפי שנתגלה לפני שנים. כיום יודעים שהקוד הזה זהה בכל היצורים החיים ובנגיפים.

מה זה DNA?



הדנ"א היא מולקולה, המצויה בגרעין של כל תא בגוף ומכילה את הצופן הגנטי של האדם. הדנ"א ערוך כסליל כפול המאורגן במבנים הנקראים כרומוזומים. 

כאשר מתייחסים לדנ"א בהקשר של בדיקות פורנזיות לאיתור מבצעי עבירה, מתייחסים למקטעים ספציפיים בדנ"א שבהם קיימת שונות גדולה יחסית בין אנשים שונים (כאשר צריך לזכור ש-99.9% מרצף הדנ"א של כל בני האדם הוא זהה). לכן, ההנחה היא שהאפיון של אתרים אלו יוכל לאבחן בין דנ"א של אנשים שונים ולהביא לזיהוי של אדם ספציפי. 

הטכנולוגיה לאפיון הדנ"א, בה נעשה בדרך כלל שימוש בבדיקות פורנזיות, מבוססת על בחינה של מספר החזרות של תבנית מסויימת של חומצות גרעין באזורים שונים בכרומוזומים. לגבי כל אזור, סופרים את מספר החזרות של התבנית הזו באותו מקום. בערכות המקובלות לשימוש במעבדות הפורנזיות בארץ כיום, נבדקים חמישה עשר אזורים, בנוסף לכרומוזום המין.

חוות הדעת של ראיית הדנ"א עורכת אם כן השוואה בין האנליזה של שתי בדיקות דנ"א כדי לנסות ולקבוע האם הדנ"א של האדם שנבדק זהה לדגימה שנמצאה בזירת האירוע.
אם יש ולו שונות בנתון אחד מתוך הפרופיל הגנטי - אפשר לשלול את הזהות בין הדגימות.

אבל מכיוון שבדיקת הדנ"א הפורנזית אינה בודקת ומשווה את מלוא המבנה של הדנ"א, אלא רק מספר מוגבל של אתרים, גם אם הפרופיל הגנטי של שתי הדגימות זהה, זה עדיין לא אומר בהכרח שמדובר באותו אדם, אלא יכול להיות שההתאמה באזורים שנבדקו היא אקראית, ושבשאר חלקי ה-DNA היינו רואים הבדלים. 

לכן, השלב הבא הוא ניתוח סטטיסטי, אשר נועד לחשב את הסיכוי להתאמה אקראית באזורים שנבדקו, על ידי בחינה של שכיחות הפרטים באוכלוסייה בעלי מבנה גנטי זהה לזה שהתקבל בבדיקה. 

הבחינה הסטטיסטית מתבססת על מדגמים מתוך קבוצות באוכלוסייה, בעזרתם חושבה השכיחות של מספר החזרות של התבנית באתרים הנדבקים (לדוג': לכמה אנשים באוכלוסייה היהודית בארץ יש חזרה של 6 פעמים של התבנית באתר 1THO).

אם יש התאמה בכל הפרופיל הגנטי, בדרך כלל הסיכוי שמדובר בהתאמה אקראית ושקיים אדם נוסף עם אותו פרופיל גנטי הוא סיכוי של אחד למיליארד בערך. אך הניתוח הסטטיסטי הופך מורכב ובעייתי יותר כאשר מדובר בפרופיל חלקי או בתערובות המכילות דנ"א ממספר תורמים, שאז קשה יותר לשלול שקיים אדם אחר שתואם את הפרופיל הגנטי שנמצא.

מתי מותר למשטרה לקחת מאיתנו דגימת DNA? הקדמה



הקדמה. מתי מותר למשטרה לקחת מאיתנו דגימת DNA? 

החוק מגדיר ומסדיר את הסמכויות הנתונות למשטרה ליטול אמצעי זיהוי גופניים ודגימות ביולוגיות מחשודים, נאשמים ואסירים, לצרכי חקירה או זיהוי. 

אז זה הזמן לבלוע את הרוק וללמוד שבעה דברים על נטילת אמצעי זיהוי ודגימות ביולוגיות.

מתי מותר למשטרה לקחת מאיתנו דגימת DNA? סעיף 1



סעיף 1. שוטר מוסמך ליטול מאדם אמצעי זיהוי כמו טביעת אצבע או תצלום, ובעבירות מסוימות גם דגימת תאי לחי, שיער או דגימת דם מזערית, רק בתנאי שמדובר במי שהוא חשוד בעבירה ונחקר בקשר לחשד הספציפי לאחר שהוזהר כדין, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה זו או שהורשע בביצועה.

מתי מותר למשטרה לקחת מאיתנו דגימת DNA? סעיף 2



סעיף 2. כאשר יש יסוד סביר לחשוד שבגופו של חשוד נמצאת ראיה להוכחת ביצועה של עבירה כלשהי או ראיה שתוכיח קשר שבין החשוד לבין ביצוע העבירה, רשאי שוטר לערוך חיפוש חיצוני הכולל: נטילת טביעה של כל חלק מהגוף; לקיחת חומר שמתחת לציפורניים; גזירת ציפורניים; לקיחת חומר מתוך הנחיריים; לקיחת שיער, לרבות שורשיו; לקיחת חומר מעל הגוף; בדיקה על העור; מתן דגימת שתן; מתן דגימת רוק; מתן דגימה של אוויר באמצעות בדיקת נשיפה; נטילה של דגימת תאי לחי.

מתי מותר למשטרה לקחת מאיתנו דגימת DNA? סעיף 3



סעיף 3. כאשר יש חשד סביר לכך שבגופו של חשוד נמצאת ראיה להוכחת ביצועה של עבירה מסוג פשע או להוכחת הקשר שבין החשוד לבין ביצוע עבירה שכזו, רשאי קצין משטרה בלבד להורות על ביצוע חיפוש פנימי, הכולל: בדיקת דם; הדמיית פנים הגוף באמצעות מכשיר אולטרסאונד; שיקוף פנים הגוף במכשיר רנטגן; הדמיית פנים הגוף באמצעות סורק רפואי אחר; בדיקה גינקולוגית; או נטילת דגימת דם מזערית.

מתי מותר למשטרה לקחת מאיתנו דגימת DNA? סעיף 4



סעיף 4. בטרם ביצוע חיפוש פנימי, חייב קצין המשטרה להסביר לחשוד בשפה המובנת לו את מטרת החיפוש הפנימי, את האופן בו הוא צפוי להתבצע, את זכותו של החשוד לסרב לכך ואת האפשרות לפנות לבית המשפט על מנת לחייבו לכך. כמו כן, יש צורך בקבלת אישור רפואי, לאחר שרופא נפגש עם החשוד ושוחח עמו בפרטיות, ללא נוכחות של שוטר.

מתי מותר למשטרה לקחת מאיתנו דגימת DNA? סעיף 5



סעיף 5. בית משפט רשאי להורות על עריכת חיפוש פנימי בחשוד כנגד הסכמתו, רק אם שוכנע כי התקיימו התנאים שבחוק לעריכת החיפוש, ולאחר שבחן אם הצורך בהשגת הראיה או בהוכחת הקשר שבין החשוד לבין ביצוע העבירה גובר על הפגיעה בחשוד וכי אין דרך סבירה אחרת לבירור החשד, שפגיעתה בחשוד פחותה.

מתי מותר למשטרה לקחת מאיתנו דגימת DNA? סעיף 6



סעיף 6. משמעותו של סירוב החשוד לעריכת חיפוש חיצוני או פנימי בגופו, היא שהדבר עלול להוות, ככלל, חיזוק למשקל ראיות התביעה כנגדו, למעט במקרים מסוימים כגון: מניעה רפואית לביצוע החיפוש, או שבית המשפט סירב לתת צו המתיר חיפוש שכזה.

מתי מותר למשטרה לקחת מאיתנו דגימת DNA? סעיף 7



סעיף 7. המשטרה חייבת למחוק ממאגריה נתוני זיהוי גנטי בעניינו של חשוד בתום שבע שנים, או בתום 60 יום לאחר שהתיק הפלילי בעניינו נסגר ללא העמדה לדין או שהסתיים בזיכויו, לפי המאוחר.