תפקידו של קצין המבחן בהליך הפלילי
שרות מבחן למבוגרים הוא שרות חברתי, בו מועסקים קציני מבחן שהינם עובדים סוציאליים בוגרי תואר ראשון ומעלה. בעשור האחרון גוברת הנטייה של בתי משפט להיעזר בקציני מבחן ומורים על עריכת תסקירי קצין מבחן אודות הנאשמים המופיעים מולם.
בשונה משרות מבחן לנוער בו פוגש קצין המבחן את הנער מייד לאחר שמוגשת נגדו תלונה בגין עבירה פלילית, שירות מבחן למבוגרים פוגש את הנאשם בשלב הטיעונים לעונש, דהיינו לאחר שהורשע בביצוע העבירה.
קיימים מצבים נוספים בהם קציני מבחן למבוגרים עורכים תסקירים: לדוגמא בתיקי מעצר בהם נדרש קצין המבחן לבצע הערכת מסוכנות ולבחון חלופות מעצר, בשאלת עיכוב הליכים במסגרתה הפנייה נעשית מצד היועץ המשפטי לממשלה ובבקשות חנינה לנשיא המדינה.
יחד עם זאת, יצוין כי מרבית הנאשמים המופנים לשרות מבחן למבוגרים מגיעים לאחר שהורשעו בעברה בין אם לאחר שהודו בביצועה או בין אם בית המשפט מצאם אשמים. לפיכך, התסקיר הנערך בעניינם, מוגש במסגרת הטיעונים לעונש לפני מתן גזר הדין.
כאן המקום לציין כי קיים מצב בחוק לפיו בית המשפט יכול להימנע מלהרשיע אדם שביצע עברה פלילית. הליך זה המכונה "הליך ללא הרשעה" הינו הליך המתקיים בתנאים מיוחדים אשר יפורטו במאמר נפרד.
בשנים הרבות בהן עבדתי כקצינת מבחן למבוגרים ראיינתי מאות נאשמים שהופנו לקבלת תסקיר. שוב ושוב נוכחתי לראות כי העדר הבנה מצד הנאשם ביחס למשמעות הפנייתו לשרות המבחן בעיתוי זה של ההליך הפלילי דהיינו, לאחר הרשעתו בדין הוביל לא פעם לקושי בשיתוף פעולה מצידו ולצפיות בלתי מותאמות ביחס למטרת הליך האבחון והתסקיר המגובש בעניינו.
חשוב לזכור כי בבסיס תהליך עריכת התסקיר ואיסוף המידע אודות הנאשם, עומדת העובדה כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו וכי מטרת המפגש הינה, בין היתר, לדון בגורמים שהובילו להסתבכות. כאן המקום להבהיר כי אין זה מתפקידו של קצין המבחן לעסוק בשאלת חפותו או אי חפותו של הנאשם.
קצין המבחן אמור לסייע לנאשם באמצעות חקירה פסיכולוגית, דהיינו שאלות ותשובות העוסקות ברבדים רגשיים ונפשיים הקשורים לעבירה שביצע. בתהליך זה קצין המבחן מתרשם מיכולתו של הנאשם להגיע לתובנות הקשורות לאחריות שמגלה להסתבכות עם החוק ולהביא בפני בית המשפט את עמדתו של הנאשם כלפי העבירה שביצע באופן מנומק ומעמיק.
לצד האמור לעיל, קצין המבחן מגבש תסקיר שמטרתו היא להביא בפני בית המשפט מידע רחב ככל הניתן אודות הנאשם מבצע העבירה. מידע זה צריך לכלול תמונה קלינית בנוגע מעגלי חייו השונים ואופן תפקודו במישורים שונים כגון תעסוקה, משפחה, זוגיות וכדומה. בנוסף על התסקיר להתייחס לסוגיית סיכויי שיקומו של הנאשם. כלומר בהתאם להבנה וזיהוי הקשיים שהובילו להסתבכות בפלילים בוחן קצין המבחן האם ניתן לגבש עם הנאשם תוכנית טיפול שתתן מענה לאותם קשיים. במידה והדבר ניתן, הוא יכול להמליץ לבית המשפט לסיים את ההליכים המשפטיים בדרך של שיקום ולא ענישה.
לצד האמור לעיל, קצין המבחן מגבש תסקיר שמטרתו היא להביא בפני בית המשפט מידע רחב ככל הניתן אודות הנאשם מבצע העבירה. מידע זה צריך לכלול תמונה קלינית בנוגע מעגלי חייו השונים ואופן תפקודו במישורים שונים כגון תעסוקה, משפחה, זוגיות וכדומה. בנוסף על התסקיר להתייחס לסוגיית סיכויי שיקומו של הנאשם. כלומר בהתאם להבנה וזיהוי הקשיים שהובילו להסתבכות בפלילים בוחן קצין המבחן האם ניתן לגבש עם הנאשם תוכנית טיפול שתתן מענה לאותם קשיים. במידה והדבר ניתן, הוא יכול להמליץ לבית המשפט לסיים את ההליכים המשפטיים בדרך של שיקום ולא ענישה.
לסיכום, מטרת המפגש המשותף בין קצין המבחן לנאשם הינה לדון בסוגיות הקשורות לביצוע העבירה בה הורשע. דיון זה חושף את הקשיים הרגשיים, נפשיים והתנהגותיים שהובילו להסתבכות הפלילים ולאפשרות גיבוש תכנית טיפול באמצעותה יוכל הנאשם לטפל באותם גורמים ולהמנע מביצוע עבירות דומות בעתיד.
ככל שהנאשם יבין טוב יותר את תפקידו של קצין המבחן בהליך הפלילי ומטרות התסקיר שנערך בעניינו, כך יוכל להגיע עם צפיות מותאמות יותר למפגש עם שירות מבחן ולשפר את יכולתו לשיתוף פעולה עם תהליך חשוב זה.
קרדיט - מרכז ד"ר טל - 1800-100-172
המאמר נכתב על ידי עו"ס לילך אדרת (msw), מנהלת תחום משפטי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה