פקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט-1969
פרק א': העמדת עבריין במבחן
סמכות בית משפט ליתן צו מבחן (תיקון מס' 4) תשס"ד-2004
סעיף 1. הואשם אדם בעבירה וראה בית המשפט שהאישום הוכח, אלא שבהתחשב בנסיבות הענין, ובכללן אפיו של האדם, עברו, גילו, תנאי ביתו, בריאותו הגופנית ומצבו השכלי, טיב העבירה שעבר וכל נסיבה מקילה שבה נעברה העבירה, ראוי, לפי דעתו, להעמיד את העבריין במבחן, רשאי בית המשפט לעשות אחת מאלה:
(תיקון מס' 4) תשס"ד-2004
(1) להרשיעו ולהורות כל אחד מאלה:
(א) להעמידו במבחן;
(ב) להעמידו במבחן, ולהטיל עליו אחד או יותר מהמפורטים בפסקאות (1) עד (5), בהתאם להוראות פרק ו' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), לפי הענין:
(1) מאסר בפועל שהנידון ישא בעבודות שירות;
(2) מאסר על תנאי;
(3) קנס;
(4) שירות לתועלת הציבור;
(5) התחייבות להימנע מעבירה;
(2) ליתן צו מבחן בלי להרשיעו אם אין על הנאשם עונש מאסר על תנאי שבית המשפט רשאי לצוות על ביצועו עקב הרשעתו בעבירה שהואשם עליה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה