האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 1

לכבוד

גב' עמית מררי

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה )פלילי(

משרד המשפטים

שלום רב,

הנדון: הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) 

סעיף 1. להלן הערותינו לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 .החדש סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה), התש"ף-2020.

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 2

סעיף 2. נוכחותו של החשוד או הנאשם בהליך המעצר חיונית למימוש זכותו להליך הוגן המתחייב מההגנה על הזכות לחירות ולכבוד. בית המשפט העליון הדגיש כי זכות זו כוללת נוכחות פיזית של העצור: "...בית המשפט הדן בשאלת חירותו של אדם נדרש בדרך כלל לראות לנגד עיניו את האדם ולשמוע את דברו בכל הנוגע לחוקיות מעצרו" (בש"פ 07/8823 פלוני נ' מדינת ישראל, סג(3) 500 (2010)).

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 3

סעיף 3. שלילת זכותו של עצור להיות נוכח בדיון בעניין מעצרו פוגעת גם בזכותו להיוועץ עם עורך דינו משלא מתאפשרת תקשורת חופשית ביניהם. בנוסף, "קיום דיון תוך כדי שהות במתקן בית המעצר יכול לפגום בתחושת הניטרליות השיפוטית ויכול ליצור חששות בקרב העצור לומר בפתיחות את דבריו" (רינת קיטאי סנג'רו, המעצר: שלילת החירות בטרם הכרעת הדין, עמ' 310 2011)).

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 4

סעיף 4. ואכן, החששות מפני פגיעה בזכויותיו של העצור התממשו בחודשיים האחרונים מאז השימוש בהיוועדות חזותית בדיוני המעצרים מתוקף תקנות שעת חירום (דיוני מעצרים), התש"ף-2020 (להלן – "תקנות דיוני מעצרים"). משיחות שקיימנו עם סניגורים עולה, כי עצורים מתקשים לשמוע ולהבין את המתרחש באולם בית המשפט; לעיתים קרובות המערכות הטכנולוגיות אינן פועלות כראוי; האפשרות לנהל שיחה חסויה עם העצור במהלך הדיון מוגבלת מאד; הליכי המעצרים הפכו מסורבלים ואיטיים; עצורים חוששים לדבר באופן גלוי. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 5

סעיף 5. נאמר כבר בפתח הדברים, כי לאור הפגיעה הקשה והמוכחת בזכויותיו של העצור, עמדתנו היא כי מדובר בהסדר בלתי חוקתי שלא ראוי לקדם אותו. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 6

סעיף 6. למצער, לא ראוי לקדם את החוק כעת, כשהמגיפה בנסיגה ברורה. ככל שתתפרץ המגיפה שוב, אז תוכל הממשלה להביא את הצעת החוק לכנסת במתכונת מזורזת. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 7

סעיף 7. תחילה נפרט את הטענות העקרוניות באשר לפסול המובנה שקיים בעצם חקיקתו של ההסדר המוצע בתזכיר ובהמשך נציג בקצרה את הערותינו לגבי הסעיפים השונים, ככל שיוחלט לקדם את החקיקה.

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 8

סעיף 8. החרגת עצורים מהמדרג הכללי של הגבלות הקורונה

אין ספק, כי בתי הסוהר הם מהמקומות הרגישים ביותר להדבקה בנגיף הקורונה בשל הצפיפות הרבה שבה חיים אלפי אנשים במקום סגור. המאמץ למנוע את כניסת הנגיף לתוך בתי הסוהר, שהוכתר עד היום בהצלחה מרשימה, הוביל לנקיטה בשורה של הגבלות שנועדו להוריד למינימום את התנועה לתוך הכלא וממנו. אלא שההסרה ההדרגתית של המגבלות מכלל המשק, ובכלל זה מוסדות סגורים וצפופים אחרים כגון בתי אבות ופנימיות, מחייבת לפעול באופן דומה גם בבתי הסוהר וזאת במיוחד נוכח הפגיעה הקשה בזכויות היסוד של הכלואים – פגיעה בזכות להליך הוגן, פגיעה בזכות ההיוועצות עם עורך דין ובזכות לקשר עם החוץ. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 9

סעיף 9. ההסדר המוצע עלול לייצר מצב שבו בזמן שהמשק כולו נמצא בשגרת קורונה ומתאפשרת תנועה בלתי מוגבלת כמעט בתוך המדינה ובכלל זה פעילות מלאה של בתי המשפט, תימשך ההגבלה על עצורים לממש את זכות היסוד שלהם להליך הוגן ותימנע מהם באופן גורף הזכות להיות נוכחים בבית המשפט בעת הארכת מעצרם. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 10

סעיף 10. כך, לדוגמה, בארה"ב נקבע כי החלטה על שימוש בהיוועדות חזותית בהליכים פליליים, ובכלל זה דיוני מעצרים, תלויה בהשבתה של פעילות בתי המשפט Coronavirus Aid Relief and Economic Security Act CARES Act), Sec. 15002) גם כך בענייננו הגבלה קיצונית כל כך על עצורים אינה יכולה להיות מנותקת מההסדרים הכלליים שחלים על בתי המשפט ופעילויות אחרות. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 11

סעיף 11. העובדה כי כיום, למרות שהוסרו חלק ניכר ממגבלות הפעילות במשק, נמשכות כלל המגבלות שהוטלו על אסירים ועצורים ובכלל זה קיום דיוני מעצר שלא בנוכחות העצור, מעידה על החשש המבוסס מפני הפעלת ההסדר המוצע בהיקף נרחב ביותר ובמנותק ממדרג ההגבלות שקיים בכלל המשק.

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 12

סעיף 12. בדומה לבתי הסוהר קיימות מסגרות נוספות שמאופיינות בחשש גבוה להדבקה ומוגדרות על ידי משרד הבריאות כ"מסגרות צפופות או קהילות מיוחדות המתקשות לשמור על תנאי בידוד" ובכלל זה, בתי חולים פסיכיאטריים, הוסטלים, מסגרות חוץ ביתיות לבעלי מוגבלויות ועוד (ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות "הנחיות להתמודדות עם תחלואה מנגיף קורונה החדש (19-COVID)" עמ' 7 ,2020.5.7). החשש מפני "גל שני" קיים במשק בכלל ובמסגרות צפופות בפרט ומשכך קיימות הוראות מפורטות באשר לאמצעים שיש לנקוט בתקופת השגרה וכן גיבוש מדדים שלפיהם תתקבל החלטה על החמרת ההגבלות. תזכיר החוק מיצר "מסלול עוקף" ביחס לעצורים. החרגה קיצונית כל כך של בתי הסוהר מההסדרים הכלליים שחלים על כלל האוכלוסיה היא בלתי סבירה ומאפשרת פגיעה מוגברת ובלתי מידתית בזכויותיה של אוכלוסיה זו. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 13

סעיף 13. מנגנון ההכרזה פסול

תזכיר החוק מבקש לקבע למשך שנה את אחד המנגנונים הקיצוניים ביותר שהוסדרו עד היום בתקנות שעת חירום - שלילת חירותו של אדם ללא נוכחותו הפיזית בדיון ולעיתים אף ללא השתתפותו כלל. מנגנון ההכרזה שנקבע בתזכיר מסמיך את שר המשפטים והשר לביטחון פנים להשעות זכויות חוקתיות בסיסיות. הסדר זה חותר תחת עקרונות היסוד של הליך החקיקה במדינה דמוקרטית משהו מותיר חלק עיקרי ומהותי מהחוק – ההחלטה על הפעלתו – מחוץ לידי המחוקק. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 14

סעיף 14. הצורך לאפשר מנגנון מהיר להחזרת ההגבלה על יציאת עצורים לדיוני מעצרים במקרה של התפשטות הקורונה הוא מובן, אלא שצורך זה לא יכול להצדיק חקיקת הוראת שעה למשך שנה שבמסגרתה שיקול הדעת המהותי באשר להפעלתה מסור לידי השרים, ללא הליך של דיון פרלמנטרי שקוף ופתוח לציבור ותוך פגיעה בשלטון החוק, בעקרון הפרדת הרשויות ובזכויות אדם. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 15

סעיף 15. יודגש, כי ההכרזה אינה טכנית באופיה (לדוגמה, מעל X נדבקים; קצב הדבקה של X) אלא טמון בה שיקול דעת רחב שמשקף את האיזון הראוי בין האינטרס שבמניעת פוטנציאל ההדבקה של עצורים הטמון ביציאתם לדיוני מעצרים לבין הפגיעה בזכויות היסוד של העצורים להליך הוגן. החלטה זו צריכה להתקבל על ידי המחוקק עצמו משמדובר ב"הסדר ראשוני" מובהק ולאור עיקרון הפרדת הרשויות המחייב כי הכנסת, ולא הרשות המבצעת, היא שתקבע מתי יהיה זה מוצדק לפגוע בזכויות יסוד של עצורים. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 16

סעיף 16. לא זו בלבד שהשימוש במנגנון הכרזה "חיצוני" לחוק הוא פסול מעיקרו, אלא שסעיף ההכרזה בתזכיר (סעיף 1(א)) קובע מנגנון פרוץ לחלוטין ונטול גבולות שממחיש את הסכנות הטמונות בה. השימוש במושגים אמורפיים כגון "התפשטות רחבת היקף במדינה של נגיף הקורונה" ו"חשש ממשי להדבקת עצורים" מעניק לשרים יד חופשית להחליט על הצורך במניעת יציאת עצורים לדיוני מעצרים ללא קריטריונים, מדדים או אפילו הבנייה מינימאלית של שיקול דעתם. השאלה מתי התחלואה הגיעה למימדים שמחייבים הגבלות כאלה או אחרות היא שאלה מורכבת בעלת היבטים מקצועיים (מתחום הבריאות ולא המשפטים או ביטחון הפנים), ערכיים ופרקטיים שאסור שתימסר לידי השרים. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 17

סעיף 17. חלופות מידתיות יותר לקיום דיוני מעצרים

בטרם מקדמים הליך חקיקה קיצוני כל כך, ראוי לבחון באופן מעמיק חלופות מידתיות יותר שיאפשרו גם במצב של חשש מפני הדבקה בבתי הסוהר לקיים דיוני מעצרים בנוכחות העצורים. חקיקתו של ההסדר המוצע תשלול את התמריץ לחיפוש פתרונות חלופיים והשקעה בהם. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 18

סעיף 18. כך, לדוגמה, ניתן לבחון שימוש באולמות הדיון שקיימים ממילא בחלק גדול ממתחמי הכליאה ובאופן זה למנוע את הצורך בשינוע העצורים למתקני הכליאה. גם אם פתרון הינו מוגבל ולא ניתן להחילו על כלל העצורים, הוא יכול לספק מענה לחלק גדול מהם. פתרון זה אינו חף מבעיות משהוא פוגע בעקרון פומביות הדיון והפרדת הרשויות, אולם חומרת הפגיעה בזכות להליך הוגן בהסדר המוצע גדולה יותר. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 19

סעיף 19. בנוסף, כדי להפחית למינימום את סכנת ההדבקה של עצורים שמגיעים לדיוני מעצרים ניתן להסדיר בתוך אולמות בתי המשפט "שטח סטרילי" שבו יוחזק העצור מבלי שהוא בא במגע עם הנוכחים בבית המשפט אלא דרך מחיצת זכוכית באמצעות מיקרופון. באשר לחשש מפני הדבקה במהלך הובלת העצורים מבתי הסוהר ניתן להתמודד עם החשש הזה באמצעות אמצעי מיגון לסוהרים. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 20

סעיף 20. בדומה לפעילויות חיוניות אחרות שהמשיכו להתבצע במהלך משבר הקורונה תוך יצירת התאמות שיפחיתו את הסיכון להדבקה כגון רופאים, מטפלים סיעודיים ועובדים במפעלי מזון, כך גם הבאת עצורים לדיוני מעצרים צריכה להיחשב כפעולה חיונית שיש לבצע במגבלות הנדרשות. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 21

סעיף 21. יובהר, כי איננו מתנגדים לעצם האפשרות להשתמש בהיוועדות חזותית כפתרון וולונטרי לעריכת דיוני מעצרים וזאת במיוחד נוכח מסלול הייסורים שעוברים עצורים בדרך לדיוניהם, כפי שתואר רק לאחרונה בדוח מבקר המדינה. עמדתנו היא, כי חקיקת ההסדר המוצע בתזכיר בכפוף להסכמת העצור היא ראויה ועשויה להפחית באופן משמעותי את מספר העצורים שיהיה צורך להסיעם לבתי המשפט. שילוב של פתרון זה ביחד עם פתרונות נוספים להפחתת סכנת ההידבקות עבור יתר העצורים שיהיה צורך להסיעם לבתי המשפט, יתן מענה מיטבי לחשש מפני הדבקת עצורים תוך פגיעה פחותה בזכויותיהם.

ככל שלא תתקבל עמדתנו העקרונית שאין לקדם את תזכיר החוק, להלן הערותיינו ביחס לסעיפי התזכיר:

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 22

סעיף 22. מנגנון ההכרזה (סעיף 1 לתזכיר החוק)

כאמור לעיל, מנגנון ההכרזה מעביר לידי השרים את ההכרעה המהותית באשר לאיזון הראוי של הסדר החוק ומשכך הוא בלתי ראוי. לכל הפחות, יש להגביל את שיקול הדעת המסור לשרים ולקבוע פרוצדורה מפורטת של קבלת החלטות המערבת את גורמי המקצוע והכנסת.

א. עילת ההכרזה צריכה להיות "צמודה" להגבלות הפעילות הקיימות על המשק בכללותו. כאמור לעיל, לא ראוי לייצר הסדר ייחודי לעצורים שמנותק לחלוטין מהגבלות הפעילות הקיימות בשאר המוסדות ובראש ובראשונה בבתי המשפט.

ב. הכרזה בכפוף לחוות דעת משרד הבריאות – המשרד הרלוונטי לקבלת החלטות בשאלות "מהי התפשטות רחבת היקף במדינה של נגיף הקורונה" או "האם קיים חשש ממשי להדבקה" - הוא בראש ובראשונה משרד הבריאות. משכך, יש לקבוע כי ההכרזה כפופה לחוות דעת של מנכ"ל משרד הבריאות או מי מטעמו.

ג. אישור ההכרזה בועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת – יש להבטיח כי הכרזת השרים תהיה כפופה לדיון ופיקוח פרלמנטרי, שקוף ופתוח לציבור שבמסגרתו יוגשו לועדה חוות דעת של שלושת המשרדים (משפטים, ביטחון פנים ובריאות) המבססים את הצורך בהכרזה. 

ד. הפחתת היקף הדיונים בנוכחות עצורים במקום מניעה מוחלטת – ההסדר המוצע יוצר דיכוטומיה בין יציאה בלתי מוגבלת של עצורים לדיוני מעצרים לבין הפסקה מוחלטת של היציאות לדיונים. מדובר בהסדר קיצוני ובלתי מידתי. יש לקבוע קריטריונים לפיהם ייקבע אילו דיונים ימשיכו להתקיים בנוכחות העצורים ואילו יעברו להיוועדות חזותית: לדוגמה, משך המעצר המבוקש; שלב המעצר וכדומה. ייתכן כי הדבר יחייב היערכות של שב"ס להחזקת העצורים שיוצאים לדיונים בנפרד מאלה שאינם יוצאים או שינויים מבניים אחרים.

ה. ההכרזה תקפה לשבועיים והארכתה טעונה חוות דעת עדכנית של משרד הבריאות ואישור וועדת חוקה - כפי שהוכח בחודשיים האחרונים, מדובר במגיפה דינאמית שהיקפיה והסכנות הטמונות בה משתנים כל העת. משכך, יש להגביל את משך ההכרזה לשבועיים בלבד. בנוסף, הארכת התקופה מחייבת ביסוס מחודש של הצורך בהמשך ההכרזה על בסיס מידע עדכני וכן אישור מחודש בוועדת החוקה. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 23

סעיף 23. הטכנולוגיה המוצעת- סעיף 16א(א)(1)

נוכח הפגיעה הקשה בזכויותיו של העצור שנמנעת ממנו נוכחות פיזית בבית המשפט, יש להבטיח לכל הפחות כי השתתפותו בדיון תהיה אפקטיבית וכי הטכנולוגיה הקיימת מאפשרת לעצור להבין, לשמוע ולראות את ההתרחשות באולם בית המשפט. אמנם סעיף 16א(א)(1) קובע כי ברירת המחדל היא "העברת קול ותמונה" אולם החריג שנקבע בסעיף זה ומאפשר להסתפק בקול בלבד פותח פתח בלתי מוגבל לשימוש בהעברת קול בלבד. כך, לפי נוסח הסעיף, מספיק ששב"ס יטען שמכשיר הוידאו מקולק, תפוס או לא הותקן עדיין באגף הרלוונטי כדי שבית המשפט יסתפק בשיחה טלפונית עם העצור.

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 24

סעיף 24. בעידן הטכנולוגי שבו אנו מצויים, כשלכל מחשב ניתן לחבר בקלות רבה גם מצלמת וידאו, לא יכולה להיות כל הצדקה לחריג זה ויש לחייב את שב"ס להיערך להבטחת העברת קול ותמונה בכל מצב. יוזכר, כי שב"ס עושה שימוש בטכנולוגיה האמורה מזה חודשיים. מוסדות שונים במדינה, כגון בנקים ומשרדי ממשלה ביצעו התאמות מרחיקות לכת באמצעים הטכנולוגיים שהועמדו לרשות הציבור כדי להבטיח את הריחוק החברתי הנדרש. משכך, ולאור הזמן שנותר עד לסיום הליך החקיקה, יש לקבוע כי שלילת זכותו של עצור לנוכחות בדיוני המעצר שלו כפופה לאפשרות שלו להשתתף בדיון באמצעות קו ותמונה בלבד. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 25

סעיף 25. בהקשר זה יש להזכיר, כי בתקופה שבה עמדה בתוקפה הוראת שעה שאיפשרה באופן וולונטרי קיום דיוני מעצרים בהיוועדות חזותית נקבע, כי האפשרות לקיום דיון שלא בנוכחות העצור כפופה לכך שכל הצדדים יראו וישמעו זה את זה (חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (היוועדות חזותית – הוראת שעה) התשס"ז-2007).

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 26

סעיף 26. זאת ועוד, יש להסדיר בחוק, או לכל הפחות בתקנות שיותקנו לפני כניסת ההסדר לתוקף, כללים מפורטים באשר לציוד הנדרש על מנת להבטיח השתתפות אפקטיבית של העצור בדיון. על הסטנדרטים המינימאליים שיש להבטיח לצורך כך, ניתן ללמוד מתקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (היוועדות חזותית) (הוראת שעה), התשס"ז-2007 ,ובין היתר, מסך שמידותיו לא יפחתו מארבעים ושניים אינץ; מכשור הכולל בין השאר שלוש מצלמות, המאפשר למשתתפי הדיון באופן בית המשפט לראות ולשמוע בזמן אמת את העצור; מצלמה המאפשרת צילום תקריב של מסמכים; מסכי צפייה אישיים לשופט, לתובע ולסנגור שמידותיהם לא יפחתו משבעה עשר אינץ. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 27

סעיף 27. סירוב העצור להשתתף בדיון – סעיף 16א(א)2

ההסדר המוצע בתזכיר נועד להחליף את הנוכחות הפיזית של העצור בדיון בהשתתפותו באמצעות היוועדות חזותית ולא להוסיף מגבלות נוספות על השתתפות עצורים בדיון. אין כל הצדקה להוסיף הסדרים חדשים שאינם נובעים ישירות מהשימוש בהיוועדות חזותית, כגון מצב שבו עצור מסרב להשתתף בדיון. עד היום לא מצא המחוקק לנכון להסדיר את ההתמודדות עם מצב שעצור מסרב להגיע לדיון ומשכך אין כל הצדקה לקבוע שבמקרה של סירוב עצור להשתתף בדיון, רשאי השופט לקיים את הדיון בלא השתתפותו. מדובר בפגיעה בלתי מידתית בזכויות העצור שהצורך בה כלל אינו ברור. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 28

סעיף 28. חריגים להסדר – סעיף 16א(א)3

הסעיף המוצע מגביל באופן מרחיק לכת את שיקול הדעת של בית המשפט להחליט על קיום הדיון בנוכחות העצור, עד כי לא ברור מהם אותם מקרים שייכנסו להגדרה הצרה של "צורך חיוני ודחוף" ובנוסף "פגיעה ממשית ובלתי מידתית בעצור" וגם ש"על בית המשפט להתרשם מהעצור פנים אל פנים". דווקא פגיעה גורפת וקיצונית כל כך בזכויות העצורים מחייבת להסדיר מנגנון רחב להתמודדות עם מקרים חריגים. מקרים אלה עשויים לכלול – מצבים שבהם העצור טוען כי הוכה במהלך המעצר או המאסר ויש צורך להתרשם ממצבו הפיסי; עצורים הזקוקים למתורגמן ומשכך קיום הדיון בהיוועדות חזותית פוגע באופן בלתי מידתי בזכותם להליך הוגן; קושי של העצור להביע את עצמו. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 29

סעיף 29. זאת ועוד, לטעמנו, השופט הדן בהליך המעצר הוא הגורם הרלוונטי לקבלת החלטה בשאלת חיוניות נוכחותו של העצור בדיון, ולא נשיא בית המשפט, מכיוון שהשופט הוא זה שמכיר בצורה הטובה ביותר את פרטי התיק והנתונים הדרושים לקבלת ההחלטה. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 30

סעיף 30. לטעמנו יש לנסח את הסעיף כך: "שוכנע בית המשפט כי על אף הכרזת השרים, נוכחותו של העצור בדיון חיונית, רשאי הוא להורות כי הדיון יתקיים בנוכחותו של העצור, וזאת לאחר שקיבל את עמדת הצדדים".

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 31

סעיף 31. ההסדר שנקבע ביחס לעצורים בבידוד הינו בלתי מידתי. אין כל הצדקה להפלות עצורים השוהים בבידוד באופן קיצוני כל כך לעומת יתר העצורים. אין ספק, כי מתן אפשרות לעצורים בבידוד לצאת מתאם למקום שבו מותקן מכשיר וידאו וטלפון מעורר קשיים לא מבוטלים אולם ברור כי מדובר בעניין טכני וטכנולוגי שניתן לממש אותו. כך, לדוגמה, ניתן להקצות באגפי העצורים המבודדים תא ייעודי שבו תותקן מערכת הוידאו מבלי שהם יצטרכו לצאת מהאגף שלהם כדי להשתתף בדיון בוידאו. ההסבר שניתן לצורך למנוע לחלוטין את השתתפותו של עצור בבידוד בדיון הוא הקושי בניקוי הטלפון בין עצור לעצור. מדובר בהצדקה מקוממת שאינה יכולה לשמש בסיס לשלילה גורפת של השתתפותו של עצור בדיון בעניין שלילת חירותו. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - הערות לתזכיר חוק דיוני מעצר באמצעים טכנולוגיים (הוראות שעה – נגיף הקורונה החדש) - סעיף 32

סעיף 32. יוזכר, כי על עצורים בבידוד חל גם סעיף 13(ב2) המאפשר להאריך את מעצרו של חשוד שקיימת מניעה לקדם את הליך החקירה בענייננו. שילוב של שני ההסדרים יחד עלול להוביל לפגיעה קיצונית ביותר בזכויותיהם של עצורים בבידוד אשר מעצרם יוארך ללא השתתפותם כלל ומבלי שניתן לקדם את החקירה בענייננם. דווקא עצורים אלה זכאים להגנה מוגברת על זכויותיהם להליך הוגן. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - תקנות שעת חירום / מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין לבתי הסוהר - סעיף 1

סעיף 1. לכבוד:

ד"ר אביחי מנדלבליט

היועץ המשפטי לממשלה

משרד המשפטים

שלום רב,

דחוף

הנדון: תקנות שעת חירום – מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין לבתי הסוהר

1. ביום 2020.3.15 פורסמו תקנות שעת חירום )מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למקומות מעצר ובתי הסוהר(, התש"ף-2020 ,המקנות לשר לביטחון פנים את הסמכות להכריז על מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין למתקני הכליאה כדי למנוע הדבקה במחלקת הקורונה. בהמשך לכך, ביום 2020.3.17 ,ניתנה הנחייה האוסרת על כניסת כל גורם לבתי הסוהר מלבד סוהרים ועצורים נקלטים. ההחלטה לצמצם למינימום את המגע שבין אסירים לבין אנשים מחוץ לכלא היא ראויה מעין כמוה בתקופה זו, אלא שהתקנות מייצרות הפליה בלתי חוקית בין אסירים פליליים לביטחוניים שפוטים ופוגעות באופן בלתי מידתי בזכותם של הכלואים הביטחוניים לממש את זכות ההיוועצות שלהם ולשמר קשר מינימאלי עם בני משפחתם. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - תקנות שעת חירום / מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין לבתי הסוהר - סעיף 2

סעיף 2. על פי תקנה 3 ,היוועצות עם עורך דין תותר אך ורק בשיחה טלפונית ולא יתאפשר לכלואים לפגוש את עורך דינם פנים מול פנים. בעוד לכלל האסירים הפליליים והעצורים יותר לנהל שיחות טלפוניות ללא הגבלה עם עורכי דינם כתחליף להיוועצות פנים מול פנים, תקנה 3(ד) קובעת הגבלות מרחיקות לכת על אסירים ביטחוניים שפוטים:

א. היוועצות עם עורך דין תותר רק אם צפוי דיון משפטי בעניינו של האסיר בתקופת ההכרזה.

ב. יותרו רק שתי שיחות היוועצות - האחת לפני הדיון המשפטי והשניה אחריה.

ג. משך שיחת ההיוועצות תוגבל על ידי מפקד בית הסוהר באופן סביר.

האגודה לזכויות האזרח בישראל - תקנות שעת חירום / מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין לבתי הסוהר - סעיף 3

סעיף 3. הגבלות אלה פוגעות באופן בלתי מידתי בזכותם של האסירים הביטחוניים להיוועץ עם עורך דין ולממש את זכות הגישה שלהם לערכאות. הזכות להפגש עם עורך דין הוכרה כזכות יסוד בשורה של פסקי דין (ראו למשל בג"ץ 02/1437 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לבטחון פנים (2004.02.10)). משום כך, אסירים ביטחוניים זכאים להיפגש עם עורכי דינם לצורך היוועצות משפטית, בדומה לכלל הכלואים וללא כל הגבלה, למעט קיומו של המפגש מאחורי מחיצה (סעיף 17(טז) לפקודת הנציבות "כללים ביחס לאסירים ביטחוניים"). 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - תקנות שעת חירום / מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין לבתי הסוהר - סעיף 4

סעיף 4. התקנות מייצרות הפליה בלתי חוקתית בין אסירים ביטחוניים שפוטים לאסירים פליליים ביחס למימוש זכות ההיוועצות שלהם בעורך דין. אמנם ביחס לקשר עם החוץ בכלל ולשיחות טלפון בפרט, הוכרה ההבחנה בין אסירים ביטחוניים לפליליים כלגיטימית מטעמים ביטחוניים רלוונטיים, אלא שאין כל בסיס להכרה בהבחנה זו ביחס למימוש זכות ההיוועצות. ביטול כניסתם של עורכי דין לבתי הסוהר הופך את שיחות הטלפון עם עורכי הדין לכלי למימוש זכות יסוד ולא לטובת הנאה שניתן להגביל אותה. משכך, בתקופת ההכרזה הקבועה בתקנות, אין מקום להבחנה בין אסירים ביטחוניים לפליליים ביחס לשיחות הטלפון שהם מנהלים עם עורכי דינם.

האגודה לזכויות האזרח בישראל - תקנות שעת חירום / מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין לבתי הסוהר - סעיף 5

סעיף 5. מניעת מפגש של אסירים עם עורכי דינם וקיום ההיוועצות בטלפון צפויים לפגוע בבירור בזכותם של כלל האסירים לממש את זכות היוועצות שלהם בתנאים הקבועים בחוק: ביחידות, בתנאי סודיות ותוך אפשרות להעברת מסמכים (סעיף 45 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב- 1971, כל עוד התקנות מאפשרות לאסירים לממש את זכות ההיוועצות באותו ההיקף באמצעות שיחה טלפונית, הפגיעה בזכויות עשויה להיות מידתית. אלא שהוספתן של המגבלות הקבועות בתקנה 3(ד) ביחס לאסירים ביטחוניים שפוטים מייצרת פגיעה בלתי מידתית בזכות ההיוועצות. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - תקנות שעת חירום / מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין לבתי הסוהר - סעיף 6

סעיף 6. ראשית, תקנה זו מונעת באופן מוחלט מאסירים ביטחוניים שפוטים להתייעץ עם עורך דין ככל שלא מתנהל בעניינם הליך משפטי. הזכות להתייעץ עם עורך דין נועדה לשם "קבלת שירות מקצועי" (סעיף 45(א) לפקודת בתי הסוהר), והיא אינה מוגבלת אך ורק לעניינים הנוגעים להליך משפטי קיים. כך, לדוגמה, אסירים שלא מתקיים בעניינם הליך משפטי לא יוכלו להתייעץ עם עורך דין על מנת להחליט האם להגיש עתירה מנהלית בעניין הנוגע לתנאי המחיה שלהם או לבריאותם. משכך, עשויה הגבלה זו לפגוע גם באפשרותם לממש את זכותם לבריאות ולתנאי מחיה הולמים בין כותלי הכלא.

האגודה לזכויות האזרח בישראל - תקנות שעת חירום / מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין לבתי הסוהר - סעיף 7

סעיף 7. בנוסף, הקביעה כי הדיון המשפטי בעניינו של האסיר צריך להיות "בתקופת ההכרזה" אינה סבירה והיא מייצרת מצבים אבסורדיים. כך, לדוגמה, אם לאסיר דיון ימים ספורים לאחר תום תקופת ההכרזה, הוא יהיה מנוע מלקיים שיחה עם עורך דינו. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - תקנות שעת חירום / מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין לבתי הסוהר - סעיף 8

סעיף 8. ככל שאין נכונות לאפשר לאסירים ביטחוניים שפוטים לממש את זכות ההיוועצות באמצעות שיחות טלפון בהיקף הראוי כפי שנקבע בחוק, יש להחריג אותם מהאיסור על כניסת עורכי דין ולאפשר לקבוצת אסירים זו להמשיך ולפגוש את עורכי דינם מאחורי מחיצת זכוכית. ברי, שניתן להטיל מגבלות נוספות על מפגשים אלו על מנת לצמצם את החשש מפני הידבקות. למשל באמצעות הגדלת המרחק בין האסיר לעורך הדין, שימוש בכפפות ובמסכות ועוד. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - תקנות שעת חירום / מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין לבתי הסוהר - סעיף 9

מניעת ביקורי משפחות

סעיף 9. בעוד אסירים פליליים זכאים לקיים שיחות טלפון ולקבל ביקורים, הדרך היחידה למימוש זכותם של אסירים ביטחוניים לקיום קשר עם החוץ בכלל וקשר עם המשפחה בפרט היא באמצעות ביקורים של קרובי משפחה מדרגה ראשונה. הכרזת השר על מניעת כניסת מבקרים לפי תקנה 2(א) מנתקת את כלל האסירים הביטחוניים מבני משפחותיהם לתקופת זמן בלתי מוגבלת. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - תקנות שעת חירום / מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין לבתי הסוהר - סעיף 10

סעיף 10. בית המשפט העליון קבע אמנם במספר הזדמנויות, כי מניעה גורפת של שיחות טלפון לאסירים ביטחוניים היא חוקתית, אולם ציין, כי מידתיות הפגיעה בזכות למשפחה ובקשר עם העולם החיצון מבוססת, בין היתר, על האפשרות הפתוחה בפניהם לקבל ביקורים של בני משפחה (עע"א 95/1076 מדינת ישראל נ' קונטאר, פ"ד נ(4) 492 (1996)).

האגודה לזכויות האזרח בישראל - תקנות שעת חירום / מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין לבתי הסוהר - סעיף 11

סעיף 11. ניתוקם המוחלט של האסירים הביטחוניים מבני משפחותיהם, ובמיוחד ניתוקם של אסירים ביטחוניים קטינים ממשפחותיהם, יפגעו באופן בלתי מידתי בזכויות היסוד שלהם ומשכך יש לאפשר להם בתקופת ההכרזה וכתחליף לביקורים, לקיים שיחות טלפון עם בני משפחה מדרגה ראשונה בהיקף דומה. מדובר בפתרון מידתי שאינו מטיל נטל משמעותי מדי על שב"ס והסיכון הביטחוני ממנו אינו גבוה בהינתן שאסירים ביטחוניים זכאים לביקור משפחתי אחת לחודשיים בלבד ושניתן לוודא כי השיחה אכן מתבצעת עם בן משפחה. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - תקנות שעת חירום / מניעת כניסת מבקרים ועורכי דין לבתי הסוהר - סעיף 12

סעיף 12. סיכום, התקנות פוגעות באופן קשה וגורף בזכויות היסוד של אסירים ביטחוניים לתקופת זמן בלתי מוגבלת. משכך, יש לבטל את תקנה 3(ד( וכן לאפשר לאסירים אלה שיחות טלפון עם בני משפחה מדרגה ראשונה כתחליף לביקורים שיימנעו לפי תקנה 2.

האגודה לזכויות האזרח בישראל - צמצום תקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה לאסירים משוחררים - סעיף 1

סעיף 1. לכבוד:

שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

02-6752523 :ובפקס; sar@molsa.gov.il :במייל

שלום רב,

דחוף

הנדון: צמצום תקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה לאסירים משוחררים

1 .הרינו לפנות אליך בבקשה כי תפעל לקיצור תקופת האכשרה הנדרשת לאסירים משוחררים, שרובם ככולם איבדו בימים אלו את עבודתם ואינם זכאים לדמי אבטלה בהעדר השלמת תקופת האכשרה הנדרשת. הקיצור של תקופת האכשרה מ-12 חודשים ל-6 חודשים וודאי סייע לרבים, אולם מרבית האסירים שהשתחררו במהלך החודשים האחרונים לא השלימו אפילו 6 חודשי עבודה ומשכך לא יזכו לדמי אבטלה.

בשל הנסיבות הייחודיות של אוכלוסיה זו ונוכח האינטרס הציבורי הקריטי במניעת רצידיביזם והבטחת שיקומם של אסירים משוחררים, יש להבטיח כי אסירים משוחררים שאיבדו את עבודתם בשל מצב החירום השורר בישראל, יזכו לדמי אבטלה גם אם לא השלימו את תקופת האכשרה. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - צמצום תקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה לאסירים משוחררים - סעיף 2

סעיף 2. כידוע, מרבית האסירים משתייכים לאוכלוסיה במעמד חברתי-כלכלי נמוך ורבים מהם יוצאים מהכלא כשהם חסרי כל. אלה מביניהם שהצליחו למצוא עבודה לאחר שחרורם ולעלות על מסלול של חיים נורמטיביים, מוצאים עצמם כעת עם הוצאתם לחל"ת או פיטוריהם בפני משבר כלכלי וקיומי קשה ביותר. כתוצאה מכך, עולה באופן ברור גם הסיכוי להתדרדרותם בחזרה לעולם הפשע. ואכן, מחקרים מוכיחים באופן מובהק את הקשר בין העדר תעסוקה ועוני לבין רצידיביזם.

האגודה לזכויות האזרח בישראל - צמצום תקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה לאסירים משוחררים - סעיף 3

סעיף 3. בתוך קבוצה זו של אסירים משוחררים נמנים גם מאות אסירים שהשתחררו במהלך החודשים האחרונים ונמצאים בפיקוח של הרשות לשיקום האסיר )רש"א(. אסירים אלה זכו לקיצור תקופת מאסרם והתחילו לעבוד במסגרת תכנית שיקום של רש"א ובליווי צמוד של הרשות. מדובר באסירים שעברו משוכות משמעותיות להוכחת סיכויי השיקום שלהם מחוץ לכלא וכעת עומדים בפני קריסה של תכנית השיקום שלהם. יודגש, כי מדובר באסירים משוחררים שנמצאים בפיקוח של המדינה באמצעות רש"א ומשכך קיים אינטרס מוגבר להבטיח להם תשלום דמי אבטלה שיאפשר להם המשך קיום בכבוד וימנע את כשלון השיקום שלהם. פניה בעניין זה נשלחה ביום 26.3.2020 על ידי מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר למנכ"ל הביטוח הלאומי. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - צמצום תקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה לאסירים משוחררים - סעיף 4

סעיף 4. ראוי עוד לציין, כי מרבית האסירים המנויים לעיל הועסקו במהלך מאסרם בתוך הכלא למרות שתקופה זו אינה נמנית במסגרת תקופת האכשרה. 

האגודה לזכויות האזרח בישראל - צמצום תקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה לאסירים משוחררים - סעיף 5

סעיף 5. המשבר הבריאותי והכלכלי הקשה מחייב את הרשויות להתגייס כדי להבטיח לחוליות החלשות ביותר חברה הגנה מינימאלית. לא יכול להיות ספק, כי אוכלוסיית האסירים המשוחררים שהצליחו להשתלב בשוק העבודה זכאים לגמישות מוגברת ביחס לכלל האוכלוסיה נוכח המגבלה הייחודית הניצבת בפניהם בצבירת רצף תעסוקתי וכן לאור האינטרס הציבורי בהצלחת שיקומם בחברה.