ו. השפעת הצפיפות על אסירים באגפים סגורים
סעיף 103 - התנאים המתוארים לעיל משפיעים לרעה במיוחד על האסירים המוחזקים באגפים הסגורים ואשר עבורם התא הוא מרחב המחיה היחיד, ללא נגישות כמעט למרחב ציבורי נוסף. כמחצית מהאסירים מוחזקים באגפים סגורים. אלה זכאים לשעת טיול אחת או שתיים בלבד ביום, ובנוסף ליציאות קבועות לטלפון, למקלחת (אם היא מחוץ לתא) וכו' (דוח בעניין מתקני הכליאה בארץ, עמ' 4 , נספח ע/ 2). עבור אסירים אלה שטח המחיה הדחוק המוקצה להם משמש אותם לכל פעילותם: שם הם אוכלים, מתקלחים, עושים את צרכיהם, ישנים, מבשלים וכו'.
"בבתי סוהר רבים האסירים נמצאים רוב שעות היום בתא ו"ההתבשלות" בצפיפות מקשה מאד. ככל ששעות היציאה של האסיר מהתא מוגבלות יותר כך הצפיפות יוצרת מתחים קשים יותר ומביאה לכך שכל מילה לא במקום עלולה להצית תבערה בין האסירים בתא." (סעיף 12 לתצהיר גב' גלעדה הלמן, נספח ע/ 14).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה