ככה זה כשתוכניות שיקום אסירים נשארות על הנייר
נכתב על ידי זיו קריסטל ב 06 אוגוסט 2017 18:03 (מקור הכתבה פורסם באתר פוסטה)
חמש שנים אחרי תיקון החוק המטיל חובת שיקום אסירים, דחתה הכנסת את התקנות חסרות הבשורה שהציג ארדן. עוד התברר, כי לממשלה אין שום תוכנית איך ליישם את החלטת בג"צ בעניין הצפיפות בבתי הכלא, וכי גם לרש"א לא ניתן תקציב
ועדת הפנים של הכנסת דנה בשבוע שעבר בתקנות שיקום אסירים, ליישום החוק (תיקון 42 לפקודת בתי הסוהר) שאושר כבר ב-2012 וקבע כי על שב"ס חלה החובה לשלב אסירים בתוכניות שיקום בבתי הסוהר. חמש שנים אחרי אישור החוק, רק כעת מובאות התקנות והתקציב הנלווה להן מהמשרד לביטחון הפנים, לאישור.
בתקנות שהגיש השר גלעד ארדן אין הרבה תוכן: התקנות קובעות כי ועדה לשילוב אסירים בפעילויות שיקום, בראשות מנהל בית סוהר או סגנו, "תבחן את מידת התאמתו ואפשרויות שילובו של אסיר לפי מצאי פעילויות השיקום הקיימות".
הוועדה תשקול את נתוניו האישיים של האסיר, יכולותיו, מידת שיתוף הפעולה שלו ובכפוף לחוות דעת מקצועיות, ביטחוניות, מודיעיניות וסוציאליות, לרבות התייעצות עם גורמי משטרה ובטחון מחוץ לשב"ס.
אסירים השפוטים על חברות בארגוני פשיעה, כמו גם אסירים ביטחוניים, לא ישולבו בפעילות שיקום אלא רק "לאחר ששוכנעה הוועדה כי חל באסיר שינוי בולט וממשי וכי הוא ניתק כל מגע ישיר או עקיף עם הארגון וחבריו"; זאת כאילו מדובר במתן פרס ולא באמצעי שיקום. התקנות דוחות גם את הטיפול לשלבי מאסר מתקדמים: התאמת אסירים השפוטים למאסר ארוך לטיפול לא תיבחן בהכרח, לפי התקנות, מוקדם יותר מאשר שנה-שנה וחצי בלבד לפני תום ריצוי שני שליש.
"אם לא נשלם במטבעות, נשלם בשטרות". ח"כ דוד אמסלם
יו"ר ועדת הפנים, ח"כ דוד אמסלם, הודיע כי לא יאשר את התקנות ודרש מארדן את ניסוחן מחדש: "החוק הכריח אתכם להכין תקנות ועשיתם לצאת ידי חובה. זה לא רציני. התקנות האלה הן הזדמנות פז להביא את שיקום האסיר למקום הנכון, אם נבין מה צריך ונחבר אמצעים. גם אם נעזוב את העניין הערכי, הסוגיה הכלכלית לבד צריכה לשכנע - החזקת אסיר בבתי הסוהר עולה 150 אלף שקל בשנה. על כל אסיר שלא נשקיע בו במטבעות, נשלם בשטרות".
נציג האוצר אמר כי שירות בתי הסוהר יקבל 44 מיליון שקל שנתי החל מ-2018 לתוכניות שיקום, כולל 165 תקנים של עובדים סוציאליים, קציני חינוך ופסיכולוגים. השנה קיבל שב"ס 12 מיליון שקל בלבד כתקציב שיקום ייעודי לשיקום.
בנייר עמדה שהגישה ד"ר סיגל שהב, ראש הקליניקה הפלילית לזכויות אסירים במרכז האקדמי למשפט ועסקים, נטען כי התקנות שהציעו ארדן והנציבה עפרה קלינגר מקבעות בלבד את המצב הקיים ואינן מציעות שום שינוי. לדברי עו"ד שהב, "התקנות לא דנות בתוכניות ולא מתחייבות לדבר. הקריטריונים שנקבעו מצמצמים את אפשרויות השיקום ואת כלי הטיפול, תחת הרחבתם. התקנות מבקשות בעיקר לאפשר לשב"ס למנוע שיקום מאסירים באמצעות שימוש נרחב בקריטריון של "התאמת האסיר לטיפול" ומציעות להפעיל שיקולים לחומרה בלבד. הן אינן מפרטות כיצד שב"ס מתכוון להרחיב את אפשרויות השיקום, כפי שהוא מחויב על פי חוק. ככל שלא יורחבו ויגוונו פעילויות השיקום באופן משמעותי ומקסימלי, שב"ס לא יעמוד במשימתו החוקית להבטיח שיקום לאסירים".
ד"ר שהב מזכירה כי שיעור האסירים שאינם משולבים בפעילות שיקום, לפי דו"ח מבקר המדינה, מגיע ל-40 אחוז, וכי על סמך דו"ח ועדת דורנר לבחינת חלופות לכליאה, עולה כי רק כ-6,000 אסירים "זוכים" להשתתף בקבוצות טיפוליות בזמן נתון. לדבריה, "לוחות הזמנים לתחילת הטיפול שהתקנות קובעות הם קצרים מדי ומאוחרים מדי. זכותו של האסיר לשיקום איננה מוגבלת רק לצורך שחרורו. השיקום והטיפול חשובים גם לצורך התקדמותו של האסיר בתפקוד בתוך בית הסוהר. טיפול ראוי דורש זמן ארוך יותר מהמוצע בתקנות, תוך יציאה לעבודה ולמסגרות תעסוקה שונות, ושילוב במקביל במסלולי חינוך, פנאי ועוד. הטיפול המאוחר גם איננו מאפשר לאסירים ניצול של טובות הנאה וזכויות העומדות לרשותם כגון חופשות, שחרורים מוקדמים ועוד. כמו כן, התקנות נעדרות התייחסות לקבוצה רחבה של כלואים ואינן מסדירות את חובת השיקום כלפי הכלואים בתקופת מעצר, אשר מהווה לעתים פרק זמן ניכר מתקופת ריצוי העונש".
בני בגין: הסיכוי ליישום דוח דורנר - קלוש עד אפסי
דיון זה מתחבר לדיון בנושא יישום דו"ח דורנר ופסיקת בג"צ בעניין מרחב המחיה של האסירים, מאחר שהרחבת מסגרות שיקום עשויה להפחית את שיעור הרצידיביזם (החזרה לכלא) ולהפחית את מספר האסירים.
בדיון קודם שקיימה ועדת הפנים בנושא ההיערכות ליישום פסיקת בג"צ (קבע כי תוך שנה וחצי על שב"ס להבטיח מרחב של 4.5 מטר לאסיר) דיווח ראש הרשות לשיקום האסיר אריה ביבי כי עקב חוסר טיפול באסירים בבתי הסוהר, ומחוסר תקציב של רש"א עצמה, היא אינה מצליחה להכין תוכנית שיקום עבור שליש מהאסירים. מקבוצה זו של אסירים נמנעת אפשרות שחרור מוקדם אשר יכלה לזכות בה.
ח"כ אמסלם אמר: "משיקום ושחרור אסירים נרוויח פעמיים: גם לא צריך לבנות בתי כלא, וגם אותם אסירים יוכלו לפרנס את משפחתם. יכול להיות ש-20 אחוז מהאסירים לא מתאימים לתוכנית שיקום, אבל לגבי השאר זו רק שאלה של אמצעים".
ד"ר רותם אפודי, רמ"ח מחקר ברשות לשיקום האסיר, ציינה את הכשל ארוך השנים והידוע בתקציב רש"א העומד על 35 מיליון שקל בלבד, כאשר בכל שנה משתחררים כ-7,500 אסירים. רש"א מכינה תוכניות שיקום לאחר שחרור עבור 2,850 אסירים בשנה בלבד. מתברר כי רש"א לא קיבלה עדיין שקל נוסף בעקבות תיקון 42 בעניין שיקום אסירים, שאמנם מתייחס לטיפול בבתי הסוהר, אך מצריך גם את הרחבת מערך רש"א לטובת קליטת האסירים המשוחררים ויצירת רצף טיפולי.
בנוסף, ברש"א אומרים כי לא קיבלו עדיין כל תקציב לצורך יישום דו"ח ועדת דורנר, שהמליץ לממשלה על הרחבת מסגרות בקהילה כגון הוסטלים ודירות מעבר, במקביל לצמצום תקופות הכליאה. ברשויות מקומיות רבות לרש"א אין כלל נוכחות, לעתים גם בשל סירוב הרשות המקומית להשתתף בתקציב שיקום אסירים.
למרות זאת, גורמים ברש"א מביעים אופטימיות בעקבות מינויו של ביבי למנכ"ל הרשות בחודש מאי האחרון. ביבי איש מקצוע מובהק שהיה ניצב במשטרה ונציב שב"ס, אך גם חבר כנסת לתקופה קצרה (מטעם קדימה). רש"א קיבלה תקציב לפחות עבור תוכנית אחת שאושרה בהחלטת ממשלה - הקצאת מסגרות לשיקום נוער עבריין, לאור הרצידיביזם שבגילאים צעירים מרקיע ל-70 אחוז. ברש"א מקווים כי זו ראשית צמיחת הארגון, שעד לפני שלוש שנים החזיק בתקציב מצחיק של 14 מיליון שקל.
ח"כ אמסלם הזכיר בהקשר זה את תוכניות השיקום הפרטיות ותהה: "נניח אדם קיבל 10 שנים ומשתחרר אחרי שני שליש עם חוות דעת של משקם פרטי. האם עכשיו במהלך יותר משלוש שנים הוא צריך לממן את הטיפול?". נציגי רש"א הבהירו כי אכן "יכולים לעשות זאת רק בעלי אמצעים. שיקום פרטי נגיש בעיקר לבעלי אמצעים בלבד".
יו"ר הוועדה הודיע כי יגיש הצעת חוק פרטית בעניין הרחבת מערך השיקום וחלופות כליאה עד תחילת המושב הבא, אם הממשלה לא תגיש תוכנית אופרטיבית לצמצום מספר האסירים. חבר הוועדה, ח"כ בני בגין, התרשם כי הסיכוי שהמדינה תעמוד ביעד שקבע בג"צ להקטנת הצפיפות בבתי הסוהר הוא "קלוש עד אפסי". המדינה הודיעה לבג"צ כי על מנת לעמוד ביעד של 4.5 מ"ר לאסיר בטווח הארוך, יש "לרווח" כ-5,000 מקומות כליאה (כאשר מספר האסירים עומד על כ-15 אלף). פתרונות כמו הרחבת השחרורים המנהליים יועילו בשוליים ולטווח קצר.
נציג משרד המשפטים, עו"ד ספי זינגר, אמר בוועדת הפנים כי יישום דו"ח דורנר הוא עניין לטווח ארוך ו"לא בטוח שייתן מענה לפסק הדין בלו"ז שקבע בג"ץ". לדבריו, בשלב זה, הצעה להארכת עבודות שירות למשך תשעה חודשים מונחת על שולחן ועדת חוקה, ומעבר לכך "פסק הדין מאתגר ומונח לפתחה של הממשלה. בימים הקרובים תיקבע ישיבה אצל מנכ"ל האוצר וכרגע אין תוכנית סדורה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה