הקדמת שחרור אסירים כפתרון לצפיפות בכלא תוביל להחמרת ענישה

ועדת הפנים: הקדמת שחרור אסירים כפתרון לצפיפות בכלא תוביל להחמרת ענישה

הפתרון נועד למלא את החלטת בג"ץ, שהורה להרחיב את מרחב המחיה בבתי הסוהר. הוועדה קבעה כי זהו פתרון "בעייתי ביותר", שכן בתי המשפט עשויים להאריך את העונשים בהתאם

יהושע (ג'וש) בריינר - 25.07.2018 03:04 

פתרון הקדמת שחרורים של אסירים כפתרון לבעיית הצפיפות בבתי הסוהר הינו "בעייתי ביותר" העלול להביא לכך שבתי המשפט יגזרו על עבריינים עונשים חמורים יותר — כך נכתב באזהרה מטעם הייעוץ המשפטי של ועדת הפנים. זאת לקראת דיון שצפוי להתקיים היום (רביעי) בוועדה. 

במסגרת הפתרונות של המדינה להחלטת בג"ץ כי על המדינה לפעול באופן מיידי להרחבת שטח המחיה של אסירים בבתי הסוהר, הוחלט במשרד המשפטים ובמשרד לביטחון פנים לפעול להגדלה משמעותית של תקופת השחרור המינהלי לאסירים, כך שיוקדמו שחרורים של מאות אסירים. כיום זוכים אסירים להקדמת שחרורם לפי טבלה מוגדרת מראש, בהתאם לתקופת העונש שנגזר עליהם.

על פי הצעת החוק, תקופת השחרור המינהלי תהיה ארוכה פי ארבעה במאסרים קצרים, ופי שניים במאסרים ארוכים. כך למשל מוצע, כי אסיר שנגזרה עליו שנת מאסר הזוכה כיום לקיצור עונשו בשלושה שבועות, יזכה מעתה לקיצור עונשו ב-12 שבועות. אם האסיר גם יזכה לשחרור מוקדם מוועדת השחרורים שמפחיתה שליש מעונשו, אסיר שנגזרה עליו שנת מאסר ישתחרר כבר בתום חצי שנת מאסר. אסיר שנגזרו עליו שלוש שנות מאסר הזוכה כיום לקיצור של שבעה שבועות, יזכה על פי ההצעה לקיצור של 21 שבועות, כך שבפועל ירצה עונש של שנה וחמישה חודשים, אם עונשו יקוצר גם על ידי ועדת השחרורים. 

כעת, היועצים המשפטיים של הוועדה מביעים עתה הסתייגות מההצעה, וטוענים כי יישומה יוביל להחמרה בענישה. "ייתכן שהפנמת הקיצור המינהלי תביא לכך שכדי שהעונש בפועל יתאם את העונש אותו התכוונו בתי המשפט לגזור מלכתחילה, בתי המשפט יגזרו עונשים חמורים יותר", נכתב בחוות הדעת. "החמרת הענישה תביא כמובן להגדלת מספר האסירים ולתוצאה הפוכה ממה שהצגת החוק מתכוונת להשיג". על פי חוות הדעת, הפתרון העדיף לבעיית הצפיפות הוא בניית בתי כלא נוספים, המוגדרים כ"מורכבים וקשים יותר ליישום, אך טובים יותר". בעקבות האזהרות, מוצע במסמך לבחון לאורך זמן את יישום הגדלת תקופת השחרור המינהלי, אשר צפוי בשלב זה להתקיים כהוראת שעה למשך שלוש שנים. 

"לצערנו, שנה לאחר מתן פסק דין של בג"ץ וארבעה חודשים לאחר המועד שנקבע שיש ליישמו, המדינה טרם החלה ליישם את ההחלטה ואף לא את חלקו הראשון שהוא להעלות את כלל האסירים לשטח מחיה של מעל 3 מ"ר לכל אסיר", אומרת ד"ר סיגל שהב, מהקליניקה לזכויות חשודים, נאשמים, עצורים ואסירים במרכז האקדמי למשפט ועסקים בר"ג שהיתה בין העותרים. 

"כל עוד המדינה איננה מקיימת את הצו — היא למעשה מפרה את זכויותיהם הבסיסיות ביותר של הכלואים", המשיכה. "השחרור המינהלי נועד לענות על משבר הכליאה הקשה שנוצר והוא מהווה צעד חירום. מדובר בהצעה ממשלתית שנערכו בה דיוני עומק במשרדי הממשלה השונים, ושהונחה כבר בחודש מאי בכנסת. קיימת אחריות חברתית של כלל הגורמים — הרשות המבצעת והרשות המחוקקת — לפתור את משבר הכליאה באופן מיידי ולדאוג לקידום האינטרס החברתי בשיקום האסירים וחזרתם לחברה במצב טוב יותר טרם מאסרם". 

משמעות הגדלת תקופת השחרור המינהלי הוא דרמטי: החוק צפוי להביא לשחרורם המיידי של קרוב לאלף אסירים. מכיוון שבשלב זה כניסתו לתוקף תהיה ברגע שיאושר בכנסת, בתוך ימים ספורים ייצאו מהכלא מאות אסירים שסיימו בפועל לרצות את עונשם.