פורסם דוח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת 2017

דוח הסניגוריה הציבורית לשנת 2017 הוגש לשרת המשפטים ולוועדת הסניגוריה הציבורית.

הדוח סוקר בהרחבה את פעילותה של הסניגוריה הציבורית בשנה החולפת בייצוג לקוחותיה, וכן מתאר בהרחבה את פעילותה המוסדית הענפה של הסניגוריה. בדוח אף מתוארות מגמות והתפתחויות כלליות הנוגעות למשפט הפלילי בכלל, ולחירויות הפרט וזכויות חשודים, נאשמים ואסירים בפרט. 

בדוח השנתי מושם דגש על הישגי הסניגוריה הציבורית בשנים האחרונות, על החידושים השונים בעבודתה ועל היעדים שהציבה לעצמה לשנים הבאות, ובין היתר: פירוט של זיכויים רבים ובולטים שהתקבלו במהלך השנה החולפת; פיתוח הלכות משפטיות בבית המשפט העליון, בתחום הנוער ובתחום הפסיכיאטריה; תיאור פרויקט בתי המשפט הקהילתיים, אשר פריסתם הורחבה לאזורים נוספים בארץ בשנה החולפת; קידום ופיתוח פרויקטים ייחודיים המתייחסים לבעיות העומק של לקוחות הסניגוריה הציבורית (ייעוץ שיקומי תומך ויצירת אפיקים לייעוץ משפטי הוליסטי); העלאת שיעור העצורים הזוכים לקבל ייעוץ בידי סניגור לפני חקירתם במשטרה; פעילות הסניגוריה לשיפור תנאי הכליאה, בפרט בכל הנוגע לתנאי המחייה בבתי הסוהר ובבתי המעצר; פיתוח פורטל הידע המקצועי לסניגורים החיצוניים; פיתוח ואפיון התוכנה החדשה בסניגוריה הציבורית; פיתוח תכנית ההסברה והמניעה של הסניגוריה הציבורית בבתי הספר ועוד.

בין הנושאים הנדונים בדוח: 

מניעת הרשעות שווא

ריבוי המעצרים בישראל

מעצרי לילה מיותרים ואי מיצוי הסמכות של קציני משטרה לשחרר בערובה עצורים בתחנות משטרה.

פגמים באופן ניהול הליך המעצר

תיקי החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית

ענישה משמעתית בכלא אופק

השמה לקטינים עם מוגבלות

טיפול בתלונות על אלימות שוטרים ובעבירות כלפי שוטרים

השמדת מוצגים לאחר תום המשפט

לקריאת הדוח המלא ראו: 

http://www.justice.gov.il/Units/SanegoriaZiborit/DohotRishmi/dohot/דוח%20פעילות%20הסניגוריה%20הציבורית%20לשנת%202017%20-%20סופי%20להדפסה.pdf

סיבות טובות לדאגה: 6 נקודות על דוח הסנגוריה הציבורית

סיבות טובות לדאגה: 6 נקודות על דוח הסנגוריה הציבורית

מדוע הארץ לא מזעזעת מדוח הסנגוריה הציבורית שפורסם אתמול? האם ישראל הופכת למדינת משטרה, ואיך חוק הפייסבוק קשור לזה? ● פרשנות 

סטלה קורין ליבר  -  23/07/2018, 06:07 

1. איך הארץ לא מזדעזעת מדוח הסנגוריה הציבורית שפורסם אתמול (א')? איך רוב-רובו של הציבור, שהוא ישר והגון, לא רועד מפחד שמא יגיעו, במקרה, למערכות האכיפה של הארץ הזו - משטרה, פרקליטות ובתי המשפט - וילכו לו החיים? התשובה היא: הוא רועד, אבל מפחד לדבר על זה. אגב, בעקבות "חוק הפייסבוק" - אם איכשהו יצליחו להעביר אותו במושב הבא - תגבר עוד יותר הסכנה והפחד ממדינת המשטרה הזו.

אפרופו "חוק הפייסבוק" - כמה מניפולציה יש בעצם הכינוי שניתן להצעת החוק המפוקפקת הזו, כאילו מדובר בפייסבוק וברשתות חברתיות. האמת היא שהחוק כפי שנוסח היה נותן בידי אנשי משרד המשפטים את הכוח החוקי לחסל כל ביקורת שירצו, להסיר תכנים שמבקרים, ובשפתם "מעליבים", את בתי המשפט, את עצמם, את המשטרה, כמו גם כל ביקורת הנוגעת למאות אלפי עובדי השירות הציבורי.

2. ביום שבו גודל, עומק, מיקום ועוצמת הכותרות בתקשורת הנוגעות לממצאי "דוח הסנגוריה הציבורית" יהיו בגודל עומק ועוצמת הכותרת על תיקי האלפים של ראש הממשלה בנימין נתניהו; צבר תיקי השוחד של ראש הממשלה הקודם אהוד אולמרט; ההתעמרות המינית המעוותת של משה קצב, כמו גם כל תיק "סלב" אחר - אישיות ציבורית-פוליטית מוכרת שיש לה וגם למתנגדיה אנשי קשר, לוביסטים, יחצנים ועיתונאים עם נגישות - נדע שאנחנו בדרך למדינת חוק. רק אז נדע שהאמירה "לא אשם עד שהוכחה אשמתו/ה" איננה רק סיסמה שנכונה לנו, לאנשינו ולחברינו, אלא לאחרים, לכולם. לכל מי שחי כאן: עניים, זרים, קטינים עם הורים לא מקושרים ואמידים, לבעלי מוגבלות גופנית ומגבלות נפשיות.

3. תושבים "רגילים" של המדינה הזו הפכו לקורבן. זו המשמעות הרחבה של הדוח הנוכחי, כמו קודמיו. עצם העובדה שהסנגור הציבורי הראשי, יואב ספיר, איש משרד המשפטים, הקים "פורום למניעת הרשעות-שווא", והחליט להדגיש בדוח את נושא "מניעת הרשעות-שווא", אומר דורשני. הדוח מציין כי מבין כלל הגורמים להרשעות-שווא, "בחר הפורום למקד את עשייתו בשלב הראשון בתחום של הערכת ראיות". בשנים האחרונות, כך כתוב, נצבר ידע רב בעולם, המלמד על 'הערכת יתר' של ראיות פורנזיות (ראיות המתבססות על מדע, כמו די.אן.אי, טביעות אצבע, טביעות נעל ועוד) וראיות אחרות. מסתבר כי "בעשור האחרון חלו בארה"ב ובבריטניה התפתחויות דרמטיות במסגרת 'פרויקט החפות'".

בכלל זה ומעבר לפרויקט הזה, מסתבר כי נחשפו הרשעות-שווא, שהתבססו על ראיות פורנזיות שאינן שנויות במחלוקת. ב-2008 הוקמה בבריטניה רשות חדשה ועצמאית, "הרגולטור למדע פורנזי", שמטרתה לספק ולפתח שירותים פורנזיים אמינים למערכת המשפט הפלילי ולהגביר את אמון הציבור באיכות השירותים הללו.

   

במקביל, ב-2009 פורסם בארה"ב, בהזמנת הקונגרס, דוח מקיף ומפורט בנושא המדע הפורנזי. המטרה המוצהרת הייתה "לבחון את אמינות הדיסציפלינות השונות בתחום המדעים הפורנזיים על-פי אמות-מידה מדעיות...". 3 שנים ישבו מדענים מובילים מהאקדמיה ומהפרקטיקה, אנשי משטרה ומשפט, להכנסת הדוח. הדוח כולל התייחסות מפורטת ושורת המלצות, שבעקבותיהן הוקמו בארה"ב גופים פדרליים חדשים המופקדים על שיפור המדדים הפורנזיים, שבהם נעשה שימוש במשפטים פליליים.

4. ובישראל? (גם לאחר שנים מפוקפקות ועדויות קשות בעניין עבודת "המכון לרפואה משפטית" באבו-כביר בתל-אביב) - התשובה בדוח: "... בקהילה המשפטית בישראל לא מתקיים דיון על הצורך ברפורמה בתחום הפורנזי. יותר מכל חסרים בישראל דוח מקיף ואובייקטיבי הסוקר את מצב הדברים בתחום הפורנזי ופרסום מסודר של נוהלי העבודה השונים של הגופים העוסקים במדע פורנזי".

דוח מבקר המדינה 68ג כן התייחס לזה, וממצאיו קשים ביותר. שיטות עבודה שלא עברו הסמכה, תהליכי עבודה לא מוסמכים, חשש לזיהום מוצגי די.אן.אי המטופלים במעבדות השטח ועוד ועוד. כל זה מחייב "בחינה ביקורתית של ראיות פורנזיות בתיקים פלילים". וכל עוד זה לא קורה, זה אומר שיש אפשרות כי לבתי המשפט מוגשות "הוכחות" מדעיות, שהן לא הוכחות ולא מדעיות, ואנשים מורשעים ויושבים בכלא על לא עוול בכפם.

5. גם היד השולחת למעצר קלה במיוחד. מנתוני משטרת ישראל עולה כי ב-1998 היו בישראל כ-38,000 מעצרים. המספר הזה טיפס ועלה והגיע ל-61,000 בשנת 2016, כאשר ביותר ממחצית המעצרים כלל לא מוגש כתב אישום.

קלה מאוד גם היד לשליחת אנשים למעצר עד תום הליכים. בשנת 1998 היו 6,080 שליחות כאלה, ואילו ב-2016 הן קפצו ל-19,758. מיותר לציין, אם כי הסנגור הראשי שב וחוזר על הנתונים הללו, וגם מדגיש שנה אחר שנה, כי מעצרים מיותרים אלה לא רק פוגעים "בזכויות העצורים לחירות ולכבוד", אלא גם "בהגינות ההליך המשפטי ובסיכוי להביא לתוצאה צודקת".

6. אחת הדרכים לעצור את ההידרדרות הזו בחפות האדם, היא שינוי החוק כך שתתאפשר זכאות לנוכחות עורך דין בחקירה. כל הצעות החוק שהוגשו בעניין ב-15 השנים האחרונות - נעצרו בפרקליטות ובמשטרה. בסוף מארס השנה, פנתה שרת המשפטים איילת שקד ל"הוועדה המייעצת לסדר דין פלילי וראיות" בבקשה לבחון הצעת חוק כזו. הבעיה היא שהכוח המכריע בוועדה זו כולל את אלה שלא רוצים שיפריעו להם בחקירה, במעצרי-השווא, בעינוי הדין ובהרשעות-השווא.

הקדמת שחרור אסירים כפתרון לצפיפות בכלא תוביל להחמרת ענישה

ועדת הפנים: הקדמת שחרור אסירים כפתרון לצפיפות בכלא תוביל להחמרת ענישה

הפתרון נועד למלא את החלטת בג"ץ, שהורה להרחיב את מרחב המחיה בבתי הסוהר. הוועדה קבעה כי זהו פתרון "בעייתי ביותר", שכן בתי המשפט עשויים להאריך את העונשים בהתאם

יהושע (ג'וש) בריינר - 25.07.2018 03:04 

פתרון הקדמת שחרורים של אסירים כפתרון לבעיית הצפיפות בבתי הסוהר הינו "בעייתי ביותר" העלול להביא לכך שבתי המשפט יגזרו על עבריינים עונשים חמורים יותר — כך נכתב באזהרה מטעם הייעוץ המשפטי של ועדת הפנים. זאת לקראת דיון שצפוי להתקיים היום (רביעי) בוועדה. 

במסגרת הפתרונות של המדינה להחלטת בג"ץ כי על המדינה לפעול באופן מיידי להרחבת שטח המחיה של אסירים בבתי הסוהר, הוחלט במשרד המשפטים ובמשרד לביטחון פנים לפעול להגדלה משמעותית של תקופת השחרור המינהלי לאסירים, כך שיוקדמו שחרורים של מאות אסירים. כיום זוכים אסירים להקדמת שחרורם לפי טבלה מוגדרת מראש, בהתאם לתקופת העונש שנגזר עליהם.

על פי הצעת החוק, תקופת השחרור המינהלי תהיה ארוכה פי ארבעה במאסרים קצרים, ופי שניים במאסרים ארוכים. כך למשל מוצע, כי אסיר שנגזרה עליו שנת מאסר הזוכה כיום לקיצור עונשו בשלושה שבועות, יזכה מעתה לקיצור עונשו ב-12 שבועות. אם האסיר גם יזכה לשחרור מוקדם מוועדת השחרורים שמפחיתה שליש מעונשו, אסיר שנגזרה עליו שנת מאסר ישתחרר כבר בתום חצי שנת מאסר. אסיר שנגזרו עליו שלוש שנות מאסר הזוכה כיום לקיצור של שבעה שבועות, יזכה על פי ההצעה לקיצור של 21 שבועות, כך שבפועל ירצה עונש של שנה וחמישה חודשים, אם עונשו יקוצר גם על ידי ועדת השחרורים. 

כעת, היועצים המשפטיים של הוועדה מביעים עתה הסתייגות מההצעה, וטוענים כי יישומה יוביל להחמרה בענישה. "ייתכן שהפנמת הקיצור המינהלי תביא לכך שכדי שהעונש בפועל יתאם את העונש אותו התכוונו בתי המשפט לגזור מלכתחילה, בתי המשפט יגזרו עונשים חמורים יותר", נכתב בחוות הדעת. "החמרת הענישה תביא כמובן להגדלת מספר האסירים ולתוצאה הפוכה ממה שהצגת החוק מתכוונת להשיג". על פי חוות הדעת, הפתרון העדיף לבעיית הצפיפות הוא בניית בתי כלא נוספים, המוגדרים כ"מורכבים וקשים יותר ליישום, אך טובים יותר". בעקבות האזהרות, מוצע במסמך לבחון לאורך זמן את יישום הגדלת תקופת השחרור המינהלי, אשר צפוי בשלב זה להתקיים כהוראת שעה למשך שלוש שנים. 

"לצערנו, שנה לאחר מתן פסק דין של בג"ץ וארבעה חודשים לאחר המועד שנקבע שיש ליישמו, המדינה טרם החלה ליישם את ההחלטה ואף לא את חלקו הראשון שהוא להעלות את כלל האסירים לשטח מחיה של מעל 3 מ"ר לכל אסיר", אומרת ד"ר סיגל שהב, מהקליניקה לזכויות חשודים, נאשמים, עצורים ואסירים במרכז האקדמי למשפט ועסקים בר"ג שהיתה בין העותרים. 

"כל עוד המדינה איננה מקיימת את הצו — היא למעשה מפרה את זכויותיהם הבסיסיות ביותר של הכלואים", המשיכה. "השחרור המינהלי נועד לענות על משבר הכליאה הקשה שנוצר והוא מהווה צעד חירום. מדובר בהצעה ממשלתית שנערכו בה דיוני עומק במשרדי הממשלה השונים, ושהונחה כבר בחודש מאי בכנסת. קיימת אחריות חברתית של כלל הגורמים — הרשות המבצעת והרשות המחוקקת — לפתור את משבר הכליאה באופן מיידי ולדאוג לקידום האינטרס החברתי בשיקום האסירים וחזרתם לחברה במצב טוב יותר טרם מאסרם". 

משמעות הגדלת תקופת השחרור המינהלי הוא דרמטי: החוק צפוי להביא לשחרורם המיידי של קרוב לאלף אסירים. מכיוון שבשלב זה כניסתו לתוקף תהיה ברגע שיאושר בכנסת, בתוך ימים ספורים ייצאו מהכלא מאות אסירים שסיימו בפועל לרצות את עונשם. 

הכנסת אישרה: 9 חודשי עבודות שירות עם אפשרות קיצור

הכנסת אישרה: 9 חודשי עבודות שירות עם אפשרות קיצור

נכתב על ידי ​זיו קריסטל ב 03/07/2018 19:49:14

ועדת החוקה של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להרחבת חלופת עבודות השירות לתשעה חודשים. לפי הצעת החוק, שתאושר כהוראת שעה לשנתיים, תוארך התקופה שניתן לרצות בעבודות שירות עד לתשעה חודשים. למרות התנגדות הממשלה להוסיף מנגנון של קיצור שליש, אישרו חברי הכנסת מתווה של קיצור מדורג. לפי המתווה שאושר, מי שעמד בתנאי עבודות השירות ונגזרו עליו 8 או 9 חודשים, יהיה זכאי לקיצור של 6 שבועות; ומי שנגזרו עליו 7 חודשים יהיה זכאי לקיצור של 4 שבועות.

הרחבת עבודות השירות כחלופה למאסרים קצרים, היא אחת התוכניות שהציגה הממשלה לבג"צ במסגרת התוכנית להגדלת שטח המחיה בבתי הסוהר והקטנת מספר האסירים. האפשרות לקצר את העונש שייגזר בעבודות שירות נועדה לענות על החשש שלאור הארכת התקופה לתשעה חודשים, יטילו בתי משפט עונשים חמורים יותר על מי שבמצב הקיים היו נשפטים למאסר בריצוי עבודות שירות של שישה חודשים בלבד. הוראת השעה תיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019.

עצירים בצפון מתלוננים על פשפשים בתאי המעצר: "תנאים בלתי הולמים"

עצירים בצפון מתלוננים על פשפשים בתאי המעצר: "תנאים בלתי הולמים"

בשבועות האחרונים הגיעו כמה תלונות מצד עצירים במחוז הצפון על עקיצות וגירודים ובכמה מקרים דרשו סנגוריהם לשחררם לחלופות מעצר. שופטת: "על גורמי שב"ס לנטרל את פגיעתם של פרעושים או חרקים בעצורים"

אלי אשכנזי - יום רביעי, 27 ביוני 2018, 16:00

בימים אלו הקלטות ניר חפץ, יועצו לשעבר של ראש הממשל בנימין נתניהו, חושפות את ההתנהלות מאחורי הקלעים בבית ראש הממשלה, וחוות הדעת עליו מסביבת ראש הממשלה לא מחמיאה במיוחד. אולם, כשנעצר לפני ארבעה חודשים, זכה חפץ להגנה ולסימפטיה מפי שרי ממשלה, נוכח תלונותיו על תנאי מעצר קשים ועקיצות בלתי נסבלות של פשפשים. הדברים אף הגיעו לכדי צעקות בין שרי ממשלה; "מאיפה הפשפשים? חפץ הביא אותם מהבית?", הטיחה השרה מירי רגב בשרים גלעד ארדן ואיילת שקד: "תנערו את המערכת! זה לא הגיוני! אנשים לא מגיעים עם פשפשים מהבית".

מתברר שגם עצירים פחות מפורסמים ומקושרים מעלים טענות זהות, על עקיצות בלתי נסבלות של רמשים שונים ומשונים. קולם לא נשמע מפי שרי ממשלה, אולם לאחרונה הושמע כמה פעמים בבתי משפט בצפון ונוכח הטענות אף נמתחה ביקורת מפי שופטת, על הטיפול הלקוי בבעיה שעליה התלוננו עצורים בבית המעצר שבכלא "צלמון".

אתמול (שני) במהלך דיון בבית משפט השלום בנצרת בבקשה לעצור נאשם במעשה אלימות עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, העלה סנגורו טענה כי המדינה כושלת בתפקידה לספק תנאי מעצר הולמים ולכן יש לבחור בחלופת למעצר.

עו"ד דוד קליימן, שמייצג את הנאשם מטעם הסנגוריה הציבורית, טען בפני השופטת דלית שרון-גרין כי "הנאשם נמצא בתנאי מעצר בלתי הולמים וסובל מעקיצות רבות בגופו". הסנגור טען כי "מדובר בתנאי מעצר בלתי הולמים בעליל" והדגיש ש"הפסיקה חזרה וקבעה שתנאי מעצר בלתי הולמים הם אחד השיקולים שיש גם לקחת בחשבון בעניין מעצרו של נאשם. אם המדינה לא יכולה להעניק תנאי מעצר הולמים, בוודאי שגם נתון זה תומך בשחרורו". השופטת ציינה בדבריה כי אכן מדובר בעקיצות מרובות והתירה לסנגור לצלם זאת.

לפני כמה שבועות כבר עלתה הבעיה במהלך דיון בבית משפט השלום בנצרת, בבקשת המשטרה להאריך את מעצרו של חשוד. העצור התלונן בפני השופטת רות שפילברג-כהן על תנאי המעצר והציג סימני עקיצות רבים על גופו. באותו דיון העלו עצורים נוספים טענה דומה. השופטת ציינה בהחלטה כי מדובר בתופעה שחוזרת על עצמה לגבי תנאי כליאה לא נאותים ואף אמרה כי זו לא הפעם הראשונה שדברים אלה נטענים בפניה.

בהחלטתה כתבה השופטת כי על גורמי שב"ס לעשות כל שביכולתם לנטרל פגיעתם של פרעושים או חרקים בעצורים. אולם מאז ממשיכות לעלות תלונות זהות מצד עצירים. לפני שבוע, בבית משפט השלום בטבריה, התלונן עצור בפני השופט ניר מישורי על הסבל שנגרם לו מעקיצות יתושים בתא המעצר ואף הציג את גופו העקוץ. השופט ציין את הדברים בפרוטוקול הדיון והורה על בדיקת העצור בידי רופא.

טענות זהות העלה עציר בפני השופט מישורי לפני כחמישה שבועות ואז הורה השופט לרשויות שב"ס להעביר את התייחסותם לעניין. נוכח הצטברות המקרים פנה לפני שבוע עו"ד איאד עזאם, ראש תחום אסירים בסנגוריה הציבורית במחוז צפון, לשירות בתי הסוהר. עזאם ציין כי פקודת שירות בתי הסוהר מדגישה כי יש להחזיק אסירים שנמצאים במשמורת בבתי סוהר בתנאים הולמים, שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותם ובכבודם. סעיף זה מתייחס, בין השאר, ל"תנאי תברואה הולמים", הזכיר בפנייתו.

משירות בתי הסוהר נמסר: "התלונות החלו עם התחממות מזג האוויר בשבועות האחרונים והן מוכרות בשב"ס. התלונות נלקחות ברצינות רבה ובבית הסוהר צלמון ננקטות פעולות רבות על מנת להילחם בתופעה: עשרות מזרונים הוחלפו, השמיכות מכובסות על בסיס קבוע, התאים טוהרו באמצעות קיטורית, נעשה שימוש בתרסיס מחטא ועוד. בנוסף, שב"ס נמצא בתהליך בחינת פתרונות ייחודיים לתופעה זו יחד עם חסרה אזרחית המתמחה בכך. מטבעה של התופעה לא ניתן למגר את פשפשי המיטה באופן מלא, אולם כאמור הנושא בטיפול ונעשים מאמצים רבים להתמודד איתה".