תקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000*
בתוקף סמכותי לפי סעיף 13 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000 (להלן – החוק), סעיף 108 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, סעיף 14ו(ג) לפקודת התעבורה, סעיף 32(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ"ב-1962, סעיף 7 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976, סעיף 255ו לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, וסעיפים 18 ו-28 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001, בהתייעצות עם שר הביטחון ועם השר לביטחון הפנים, אני מתקין תקנות אלה:
פרק א' – פרשנות
הגדרות
1. בתקנות אלה -
"בית דין" - ועדת ערר וכל גוף אחר שהחלטתו נתונה לערעור לפי התוספת השניה לחוק;
"בית המשפט" - בית משפט לענינים מינהליים כמשמעותו בסעיף 3 לחוק;
"החלטה של רשות" ו"רשות" - כהגדרתן בחוק;
"הרשם" - כמשמעותו בסעיף 10 לחוק;
"מס ערך מוסף" - כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1976;
"מען", לענין המצאת כתבי בי-דין – שם הישוב, שם הרחוב, מספר הבית ומספר המיקוד, ולרבות מספרי הטלפון והפקסימילה באותו מען, אם ישנם; בהעדר שם לרחוב או מספר לבית – סימן זיהוי אחר;
"ערעור מינהלי", "עתירה מינהלית" ו"תובענה מינהלית" - כמשמעותם בסעיף 5 לחוק;
"עתירה נגד החלטת ועדת ההשגות" – עתירה מינהלית בעניין המנוי בפרט 35 לתוספת הראשונה לחוק, נגד החלטה של ועדת ההשגות כהגדרתה בפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943.
"שופט של בית המשפט העליון" - שופט של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך;
"תקנות סדר הדין האזרחי" - תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה