חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996 - פרק ז׳ / הוראות כלליות - 15א

 

15א. השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה ואת התוספת השנייה.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996 - פרק ז׳ / הוראות כלליות - 15ב

 

15ב. (א) הוראות סימן ב׳ לפרק ג׳ יחולו גם לגבי אדם שהיה לחשוד, לנאשם או שהורשע בעבירה, כמשמעותם בסעיף 11ב, לפני תחילתו של חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד) (תיקון), התשס״ה–2005, ובלבד שלא יינטלו מאדם כאמור אמצעי זיהוי, לפי הוראות אותו סימן, לאחר המועד כאמור בסעיף 11ב(ד), לפי הענין, אלא כאמור בסעיף קטן (ב).

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) ניתן ליטול אמצעי זיהוי לפי הוראות סימן ב׳ לפרק ג׳ מאדם שהורשע לפני תחילתו של התיקון האמור בסעיף קטן (א) גם לאחר המועד האמור בסעיף 11ב(ד)(3), ויהיו נתונות לשוטר, לשם נטילת אמצעי הזיהוי כאמור, הסמכויות האמורות בסעיף 11ו ובלבד שהתקיימו באותו אדם שניים אלה:

(1) האדם הורשע בעבירה לפי פרט (1)(ד) בתוספת הראשונה, למעט עבירות כאמור בסעיף 348(ד) ו־(ה) בחוק העונשין;

(2 )לא חלפו יותר מעשר שנים מיום שהורשע בעבירה כאמור בפסקה (1), או מיום שבו שוחרר ממאסר, לפי המאוחר.

(ג)הוראות סימן ב׳ לפרק ג׳ יחולו גם לגבי אדם שהורשע מחוץ לישראל ונושא את עונשו בישראל, כאמור בסעיף 11ב(א)(4), לפני תחילתו של חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון מס׳ 3), התשע״א–2011, ובלבד שלא יינטלו מאדם כאמור אמצעי זיהוי, לפי הוראות אותו סימן, לאחר המועד כאמור בסעיף 11ב(ד), אלא כאמור בסעיף קטן (ד).

(ד)על אף הוראות סעיף קטן (ג), ניתן ליטול אמצעי זיהוי לפי הוראות סימן ב׳ לפרק ג׳ מאדם שהורשע לפני תחילתו של התיקון האמור בסעיף קטן (ג) גם לאחר המועד האמור בסעיף 11ב(ד)(3), ויהיו נתונות לשוטר, לשם נטילת אמצעי הזיהוי כאמור, הסמכויות האמורות בסעיף 11ו, ובלבד שהתקיימו באותו אדם שניים אלה:

(1) האדם הורשע בעבירה לפי הדין הזר המקבילה לעבירה לפי פרט (1)(ד) בתוספת הראשונה, למעט עבירות כאמור בסעיף 348(ד) ו־(ה) בחוק העונשין;

(2) לא חלפו יותר מעשר שנים מיום שהורשע בעבירה כאמור בפסקה (1), או מיום שבו שוחרר ממאסר, לפי המאוחר.

הזכות לנוכחות בבית המשפט

 

כל אדם רשאי להיות נוכח בדיונים המתקיימים בבתי המשפט מכוח עקרון "פומביות הדיון"

בדיונים שנקבע כי יתנהלו ב"דלתיים סגורות", נוכחות הקהל באולם אסורה

נפגע עבירה זכאי להיות נוכח בדיון המתנהל בעניינו, גם אם נקבע כי הדיון יתקיים בדלתיים סגורות

הזכות לנוכחות בבית המשפט

 

ככלל, כל אדם רשאי להיות נוכח בדיונים המתקיימים בבתי המשפט בישראל.

על-פי החוק, דיונים מתקיימים בפומבי ובדלתיים פתוחות.

קיימים מקרים חריגים שבהם החוק קובע במפורש כי הדיונים יתנהלו בדלתיים סגורות (כגון דיונים בבית המשפט לנוער), או שבית המשפט רשאי לקבוע כי הדיון יתקיים בדלתיים סגורות (לדוגמה, לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע). במקרים אלו, הנוכחות של קהל באולם ללא אישור מבית המשפט היא אסורה.

הזכות לנוכחות בבית המשפט - מי זכאי להיות נוכח בדיונים

 

כל אדם זכאי להיות נוכח בדיוני בית המשפט שאינם מתקיימים בדלתיים סגורות.

הזכות לנוכחות בבית המשפט - נוכחות בדלתיים סגורות

 

ישנם חוקים המגבילים את האפשרות להיות נוכחים בעת דיון המתנהל בבית משפט, כחריג לכלל שדיוני בית המשפט יתקיימו בפומבי.

קיום הדיון בדלתיים סגורות נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.

הסיבות להחלטה של קיום הדיון בדלתיים סגורות עשויות להיות, למשל: צורך להגן על ביטחון המדינה, סכנה לפגיעה ביחסי החוץ של המדינה, מתן אפשרות לעד לתת עדות חופשית, הגנה על סוד מסחרי, הגנה על זהות מתלוננים בעבירות מין, הגנה על קטינים וחסרי ישע ועוד.

לאחר שבית המשפט הורה על קיום דיון בדלתיים סגורות, הוא רשאי להתיר לאנשים מסויימים להיות נוכחים בדיון או בחלק ממנו.

לנפגעי עבירה מעמד מיוחד בחוק, המאפשר להם להיות נוכחים גם בדיונים בעניין העבירה שממנה נפגעו, ואשר נערכים בדלתיים סגורות.

נפגע העבירה אף זכאי להגיע לדיון בדלתיים סגורות עם מלווה לפי בחירתו.

אם נפגע העבירה מעיד בתיק, ככלל הוא לא יורשה להיות נוכח בדיונים, אלא לאחר עדותו.

לשופט המנהל את הדיון ישנו שיקול דעת לחרוג מהוראות החוק ולא לאפשר גם לנפגע העבירה או לאדם המלווה אותו להיות נוכח, אך זאת רק במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

הזכות לנוכחות בבית המשפט - נוכחות בבית משפט לנוער

 

בבית המשפט לנוער, ככלל, הדיונים מתנהלים כולם בדלתיים סגורות.

לכן בתיקים המתנהלים בבית המשפט לנוער (כשהנאשם הוא קטין), אין לנפגע העבירה זכות בחוק לנוכחות, אולם השופט רשאי להתיר את נוכחותו בדיון.

צו איסור פרסום

 

צו איסור פרסום נועד למנוע פגיעה בחקירה או פגיעה בשמו הטוב או בחייו של אדם

העונש על פרסום מידע שחל עליו צו איסור פרסום הוא עד שישה חודשי מאסר, או עד שנת מאסר במקרה שמדובר במידע הנוגע לקטין.

צו איסור פרסום

 

צו איסור פרסום אוסר לפרסם מידע הנמצא בידי בתי-המשפט.

מטרת הצו היא הגנה על אינטרסים של הציבור, מניעת פגיעה בחקירה או בשמו הטוב וחייו של אדם.

בית-המשפט מוסמך להוציא צו זה, בין היתר:

על דיון המתנהל בדלתיים סגורות, לגביו לא יפורסמו פרטים אלא ברשות בית-המשפט.

בדיון בו אחד הצדדים או אחד העדים הוא קטין שלא מלאו לו שמונה עשרה - לא יפורסמו שמו, תמונתו, מענו או פרטיו העשויים להביא לזיהויו.

בית-המשפט מוסמך להוציא צו איסור פרסום על דיוני בית-המשפט, במקרה שראה צורך להגן על ביטחונו של צד להליך המשפטי, עד, אדם ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות.

בית-המשפט מוסמך לאסור פרסום שמו או פרטי חקירתו של חשוד בטרם הוגש נגדו כתב אישום אם הדבר עלול לפגוע בחקירה, או אם ראה בית-המשפט כי לחשוד עלול להיגרם נזק חמור.

העונש על הפרת הצו הוא עד שישה חודשי מאסר.

צו איסור פרסום - איסור על פרסום פרטיו של קטין

 

בסעיף 24 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) נקבע כי אין לפרסם את שמו של קטין או כל דבר אחר העשוי להביא לידי זיהויו, בין על-ידי כלל הציבור ובין על-ידי סביבתו הקרובה של הקטין.

אסור לרמוז על זהותו של הקטין באמצעות פרסום של קולו, דמותו (כולה או חלקה), סביבתו או דמויות הקרובות לו ובכל דרך אחרת שבה יהיה אפשר לגלות כי הקטין הובא בפני בית-המשפט.

כמו כן מפורטים בסעיף רשימת מקרים העלולים להביא לזיהויו של הקטין, לקשור אותו לדבר עבירה או לפגוע בחובת החיסיון.

העונש לפי סעיף זה הוא שנת מאסר.

צו איסור פרסום - הוצאת צו איסור פרסום

 

את צו איסור הפרסום יכולים לבקש הגורמים הבאים: התביעה, נאשם חשוד, נאשם, או עד בהליך פלילי.

איסור הפרסום הוא אוטומטי כשמדובר בקטין שהוא חשוד, נאשם או נפגע מעבירה.