בהחלטה על שחרור ממעצר בערובה ישקול בית המשפט, בין היתר, את מהות העבירה בה חשוד, המידע שבידי התביעה, את עברו הפלילי של החשוד, מצבו הכלכלי, יכולתו להמציא את הערובה הנדרשת והאפשרות שהחשוד יוכל לעמוד בתנאי הערובה.
שחרור ממעצר בערובה על ידי בית המשפט הינו שחרור על תנאי שהחשוד יתייצב לחקירה, לדיון במשפטו או לנשיאת עונשו, בכל מועד שיידרש וכן שיימנע מלשבש הליכי משפט.
בית המשפט רשאי להוסיף כל אחד מהתנאים הבאים לערבות, שיהיה תקף לכל משך זמן שייקבע :
חובת הודעה על כל שינוי במען המגורים ובמקום העבודה.
איסור יציאה מן הארץ והפקדת הדרכון.
איסור כניסה לאזור, לישוב או למקום בארץ, שיקבע.
איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שיקבע.
חובת מגורים או הימצאות באזור, בישוב או במקום בארץ, שיקבע.
חובה להימצא בפיקוחו של קצין מבחן, לאחר קבלת תסקיר מעצר, לתקופות של חצי שנה בכל פעם.
חובה לקבל טיפול למשתמשים בסמים, ובלבד שהטיפול אושר על ידי קצין מבחן.
לעניין נאשם מתמודד נפש, חובה להתייצב לבדיקה פסיכיאטרית, או אם הנאשם הסכים לכך – לקבל טיפול במקום שיקבע הפסיכיאטר המחוזי.
חובה להתייצב בתחנת משטרה במועדים שיקבע.
איסור יציאה ממקום מגורים במשך כל היממה או בחלק ממנה.
איסור המשך עיסוק הקשור בעבירה, כאשר מתקיים יסוד סביר לחשש שהמשך העיסוק מהווה סכנה לבטחון הציבור, או עלול להקל על ביצוע עבירה דומה.
למלא אחר צו הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991.
הפקדת כלי הנשק שברשותו בתחנת המשטרה – לעניין חשוד בעבירת אלימות.
שימו לב: כאשר מדובר בשחרור ממעצר לפני הגשת כתב האישום, הערובה ותנאי השחרור יהיו בתוקף למשך 180 ימים, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את התקופה לבקשת התביעה או היועמ"ש.
אם לא הוארכה התקופה ולא הוגש כתב אישום, דמי הערבות יוחזרו.