איסור עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון
מס' הפקודה: 04.53.00
כללי
סעיף 1. מתוקף החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג 1893 , חל איסור עישון במקומות ציבוריים. -
בהתאם לכך על פי מדיניות שב"ס חל איסור על עישון בשטחים הציבוריים בבתי הסוהר דוגמת אולמות התעסוקה, מרפאות, מרכזי החינוך, מרכזי המכר לאסיר ורכבי נחשון.
מטרה
סעיף 2. לקבוע הוראות ליישום חוק למניעת עישון במקומות ציבוריים וחשיפה לעישון בקרב אסירים בשב"ס וביחידותיו.
הגדרות
סעיף 3. "פינת עישון'' - שטח בו יותר העישון ויסומן בשילוט בולט.
"שטח ציבורי" - שטח בבית סוהר אשר אינו משמש כתא כליאה, דוגמת חצר טיולים, אולמות התעסוקה, מרפאות, מרכזי חינוך ורכבי נחשון.
שיטה
סעיף 4. א. מפקד בית הסוהר יגדיר בשטחים הציבוריים פינות עישון. פינות עישון תסומנה בשלט.
ב. בשטחים הציבוריים יקבעו שלטים המורים על איסור העישון.
ג. מקום שהוגדר כפינת עישון יהא מאוורר ככל הניתן או מקום שבו ההפרעה מעישון לסביבה שאיננה מעשנת, תהא, פחותה ככל הניתן.
ד. מפקד נחשון יקבע באזורים שבניהול היחידה פינות עישון וזאת בהתאמה לצרכים ובכפוף לאפשרויות.
ה. הוגדר מקום כמקום המותר בעישון, יש להניח בו מאפרה.
איסורים
סעיף 5. א. במר"ש יאסר העישון בכל המתקן למעט השטח בחצר הטיולים שסומן כפינת עישון.
ב. העישון אסור בכל מקום ציבורי בשטח בית הסוהר ובאזור אשר בניהול יחידת נחשון ויוגדר כעבירת משמעת.
ג. חל איסור הנחת מאפרות במקומות אשר לא הוגדרו כפינות עישון.
גורם ביצוע
סעיף 6. נציבות – ראש אגף האסיר, מפקד נחשון.
מחוז – מפקד מחוז.
בית סוהר - מפקד ביס"ר.
