בלוף החנינה הישראלי
נכתב על ידי זיו קריסטל ב 17/09/2018 01:19:01.
הנשיא ריבלין הקל בעונשם של כ-50 אסירים בלבד מתוך 1400 בקשות החנינה שהוגשו לו לרגל שנת ה-70 למדינה, וגם במרבית המקרים האלה קוצרו עונשי המאסר בחודשים בודדים בלבד * כמה מאלה שנשארו בכלא זכו למפגש סטרילי עם הנשיא, בזמן שאחרים קיבלו אוכל קר לתאיהם
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין חתם מיום העצמאות האחרון ועד לראש השנה על הקלה בעונשם של כ-50 אסירים בלבד, במסגרת מתווה החנינה המיוחד שהוכרז לרגל שנת ה-70.
כך עולה מנתונים שנמסרו לבקשת "פוסטה" מבית הנשיא.
מאז פרסום מתווה החנינה המיוחד וכניסתו לתוקף, ב-20 באפריל, התקבלו בבית הנשיא מעל 2500 פניות בכתב ובקשות קיצור מאסר, מחיקת קנסות ומחיקת רישום פלילי. בלשכת הנשיא אומרים כי מאז יום העצמאות נפתחו כ-1,400 בקשות חנינה חדשות, כאלף יותר מאלו שנפתחו בתקופה המקבילה בשנת 2017.
עם זאת, מתוך כלל בקשות החנינה שהוגשו, רק כ-300 עומדות בקריטריונים שהוגדרו ב"מתווה ה-70" להקלה בעונשי המאסר, וכאמור עד ראש השנה הקל הנשיא בעונשיהם של 50 אסירים בלבד. נשמע מאכזב, אך בלשכת הנשיא טוענים כי מדובר במספר הגבוה פי שבעה מכמות החנינות וההקלות בעונשי מאסר שניתנו לפני שנה (בחודשים המקבילים).
מתווה החנינות לרגל ה-70 למדינה, שהושק בתיאום עם משרד המשפטים, הזמין אסירים בעלי מאפיינים ספציפיים וייחודיים להגיש בקשות לקיצור מאסרם. מדובר באסירים השפוטים למאסר ראשון ולתקופה קצרה של עד שנתיים, או לאסירים בעלי נסיבות בריאותיות, אישיות או משפחתיות קשות ומורכבות: כאלו שעברו את גיל 70, או סובלים ממחלות קשות ולקויות. כמו כן, אוכלוסיית היעד כוללת גם אסירים ואסירות צעירים, שילדיהם הקטינים מטופלים על ידי אפוטרופוס שאינו הורה טבעי, ואסירים שסבלו התעללות מצד נפגע העבירה.
במסגרת המתווה נקבע, כי בכל מקרה לא תינתן חנינה לאסירים בעבירות רצח והריגה, עבירות מין או עבירות על בטחון המדינה. מתן החנינה לאלו שזכו בכך, ייעשה בדרך של קיצור תקופת המאסר והבאת האסיר לשני שליש מתקופת העונש, כך שלאחר חתימת הנשיא ושרת המשפטים איילת שקד, נדרשים מקבלי החנינות עוד לעמוד בפני ועדת השחרורים ("ועדת שליש") הקובעת את תנאי שחרורם ברישיון. תקופת הגשת הבקשות שנפתחה ביום העצמאות, נקצבה עד ל-14 באוקטובר, בתום חגי תשרי, אם לא יחול שינוי.
כבר עם פרסום המתווה הורידו במשרד המשפטים את רף הציפיות. שקד וריבלין הבהירו כי לא מדובר בחנינה גורפת או המונית כמו שגרסו השמועות, אלא בשימוש רחב מהרגיל בסמכות הנתונה ממילא לנשיא להקל במאסרים, על בסיס "שיקולי חסד ורחמים".
העבריינים החנונים
יוצאת דופן בין מקבלי החנינה בחודשים האחרונים, היא צעירה בדואית שהורשעה ברצח בעלה שאנס אותה כשהיתה קטינה בת 17. הצעירה, מתל שבע בדרום, נמכרה על ידי אביה לבעלה הראשון כבר בגיל 16, והתגרשה ממנו, וכעבור שנה מכר אותה אביה בכפייה לגבר נוסף, בן 46. יום לאחר ליל הכלולות, בו כפה עליה הבעל יחסים, היא דקרה אותו למוות ונדונה בשנת 2013 ל-11 שנות מאסר. הצעירה עברה תהליכי טיפול ושיקום בכלא, והנשיא קיצר את עונשה, כך שתוכל לעמוד כבר בפני ועדת השחרורים.
חנינה אחרת ניתנה לצעיר בשנות העשרים המוקדמות לחייו, שהורשע בגרימת מוות ברשלנות של חברו הטוב שהיה אתו ברכב בזמן התאונה. משפחתו של ההרוג תמכה בבקשת החנינה, וציינה כי הצעיר תומך בהם ככל יכולתו והוא כ"בן" להם. המשפחה תיארה את העונש שנגזר על הצעיר כסבל נוסף ומיותר עבורם.
הנשיא נענה גם לבקשת חנינה שהוגשה על ידי גבר שהורשע בעבירות סמים, ונדון למאסר ראשון של עשרה חודשים. הגבר הוא אב חד הורי לבתו בת ה-15, שאימה ניתקה עמה כל קשר. הוא עבר תהליך שיקום בתקופת מאסרו, ולקראת החלטת הנשיא הותאמה לו תכנית שיקום מקיפה על ידי הרשות לשיקום האסיר. בקשה אחרת של עבריין סמים התקבלה לאחר שעבר אירוע מוחי בתקופת מאסרו.
עוד עבריין סמים שזכה לחנינה הוא מעצב שיער מהכרמל בחיפה, שאשתו ואם ילדיו נפטרה במהלך מעצרו ממחלה קשה. לבקשת האסיר באמצעות הסנגור, עו"ד רונן חליוה, הנשיא המיר עונש של 21 חודשי מאסר שהוא ריצה כבר חלק גדול ממנו בשישה חודשי עבודות שירות.
בין מקבלי החנינה גם עברייני צווארון לבן, אחד מהם הוא מוטי מימון, שהיה רואה החשבון של מפלגת "קדימה". מימון נשפט ל-15 חודשי מאסר, במסגרת הסדר, בגין עבירות גניבה בידי מורשה והלבנת הון. מימון, וגזבר המפלגה יצחק חדד, קיבלו באחד הקמפיינים 1.5 מיליון שקל מקדימה, לצורך תשלום לפעילים במטה יום הבחירות. מימון הודה כי בין היתר השתמשו בכספים להעמדת ערבות בנקאית במכרז חכירה של מינהל מקרקעי ישראל, אליו ניגשו באופן פרטי, לצורך בנייה למגורים ביישוב שוהם. הנשיא ריבלין קיצר ארבעה חודשים מעונשו של מימון כדי שיוכל לעמוד בפני ועדת השחרורים.
עו"ד רותם טובול, יו"ר ועדת שב"ס בלשכת עורכי הדין, הגישה בחודשים האחרונים מספר דו ספרתי של בקשות חנינה ללקוחותיה במסגרת מתווה החנינה המיוחד, ובקשותיה התקבלו בשבעה מקרים. לדבריה, כל האסירים בהם מדובר הם עברייני מרמה וצווארון לבן, רובם שפוטים לתקופות קצרות.
עו"ד טובול אומרת כי נראה שקיצורי המאסר מינוריים, ומתבטאים במרבית המקרים בקיצור של חודשים בודדים מתקופת המאסר. בשום מקרה לא מדובר בחנינה מלאה, אלא בהקלה בעונש, ועד שנבחנו הבקשות ואושרו, נותרה לאסירים יתרה קצרה ממילא עד לשני שליש.
ובתוך כך, היום (17.9) סייר הנשיא ריבלין בבתי הסוהר ניצן ואיילון, ונפגש עם אסירים, סוהרים ומשרתים ביחידות השונות של שב"ס, הודה להם על העובדה המקצועית, וביקש ״שתמשיכו לפעול מתוך ודאות מוחלטת שמול עיניכם עומדים תמיד בני אדם, שגם כשהם טועים וגם כשהם עושים רע, מגיעה להם הזדמנות שניה וגם שלישית". לסיור התלוותה נציבת שב"ס, רב גונדר עופרה קלינגר.
בפתח הסיור צפה הנשיא בתצוגת תכלית של היחידות "נחשון" (הזרוע המבצעית המלווה מדי יום כ-180 אסירים ברכבי הליווי), "מצדה" (יחידת ההשתלטות המיוחדת למצבי חירום), ו"דרור", היחידה המיוחדת של חטיבת המודיעין בשב"ס, הנלחמת בפשיעה בתוך בתי הסוהר ובהברחות. ריבלין אף ביקר באגף המיועד לאסירים טעוני פיקוח של בית הסוהר ניצן, שם שוחח עם הצוות הטיפולי ועם נציגות האסירים השוהים בו. בתום הסיור נפגש הנשיא לשיחה עם הסוהרים והלוחמים של שירות בתי הסוהר מהיחידות השונות.
הנשיא הזכיר את מתווה החנינות המיוחד עליו הכריז עם שרת המשפטים לרגל שנת ה-70 למדינה. ״בערב יום העצמאות האחרון הכרזתנו על מתווה חנינות מיוחד לשנת ה-70 לישראל, במסגרתו ייעשה "שימוש רחב יותר בסמכות החסד והרחמים ובתקנת השבים, ויינתן משקל מיוחד למאפיינים ולנסיבות אישיות ומשפחתיות. מאז הפרסום הוגשו כ-300 בקשות להקלה בעונשי מאסר, ואני אני שב וקורא למי שעומד במאפייני המתווה לנסות לפתוח את השער ולהגיש בקשה לחנינה ולתהליכי טיפול ושיקום״.
נציבת שירות בתי הסוהר, רב גונדר עופרה קלינגר, הודתה לנשיא על ביקורו. "הגעתך אלינו מעבירה מסר של תקווה ואמונה בנו, אנשי הסגל, ובארגון שב״ס כגוף ביטחוני עם שליחות חברתית, וכן באסירים שתקוותנו ומטרת כולנו כי הם ישתקמו. דברים שיוצאים מהלב, חזקה עליהם שיחדרו אל הלב״.
אולם לביקור היתה גם זווית אחרת. לפוסטה נודע כי בכל שלבי הביקור, שעות ארוכות לפניו ואחריו, אולצו האסירים להישאר בתאיהם, נאסר עליהם לצאת לטיולים במסדרונות האגפים ובחצרות, לא נערכו פגישות עם עובדים סוציאליים ועורכי דין, ואפילו ארוחת הצהריים לא הוגשה בחדרי האוכל אלא לתאים, כשלפי התלונות האוכל הגיע קר. בנוסף, עורכי דין שהגיעו היום למפגשים עם לקוחותיהם לא קיבלו הודעה מוקדמת על כך שאין פגישות עורכי דין-אסירים, ונאלצו להמתין שעות ארוכות מחוץ לשערי בתי הסוהר.