יום שני, 10 ביולי 2017

כיצד להתנהל בחקירה משטרתית? - עשרת כללי ברזל


 
הוזמנת לחקירה? במאמר זה תוכל לקבל מושגים בסיסים שיסייעו לך במעצר הראשוני וישמשו אבני דרך בהתנהלות מול גורמי האכיפה השונים - משטרה, רשויות המס, איכות הסביבה ועוד.
 
מקור הכתבה: עו"ד משה בן יקר בשיתוף מערכת Lawguide (וואלה יום שני, 10 ביולי 2017, 08:42).
 
1. זימון כעד או כחשוד?
 
קיימים שני "מסלולי הגעה" לתחנה המשטרה: "המסלול הירוק" בזימון בעל פה או בכתב, או "המסלול האדום" הגעה בניידת לצורך עיכוב או מעצר בהמשך. ברוב המקרים חוקר המזמן אדם לחקירה אינו מיידע את המוזמן לאיזו מטרה הוא מוזמן ובאיזו עבירה הוא נחשד. האם הוא מוזמן כעד? האם הוא חשוד? על כן מומלץ לאדם המקבל שיחה כזו לנסות ולהבין עד כמה שניתן מהחוקר מה פשר הזמנתו וכן לאיזו יחידה הוא מוזמן. קיימת חובת התייצבות לחקירה. במידה ולא תגיע לחקירה תשלח ניידת לאסוף אותך או יוצא נגדך צו הבאה מבית משפט.
 
2. ההבדל בין עיכוב למעצר
 
בסמכות שוטר לעכב אדם החשוד בביצוע עבירה לצורך בירור זהותו מקום מגוריו או למטרת חקירה. עיכוב לפרק זמן סביר ולא יותר מ-3 שעות, בסמכות קצין ממונה להאריך את העיכוב ב-3 שעות נוספות במידה ומדובר במספר מעורבים. שוטר מוסמך לעכב אדם שהיה עד לביצוע עבירה, העיכוב מתבצע על מנת לגבות ממנו הודעה על האירוע, כמוכן בסמכות שוטר לעכב כלי רכב לשם ביצוע חיפוש ברכב ולתפוס חפצים שהיו ברכב.
 
מעצר פירושו שלילת חירותו של אדם לפני שהורשע בדין ונמצא אשם, מטרת המעצר למנוע שיבוש הליכי חקירה ומניעת סכנה לציבור. נעמוד על שלבי המעצר בהמשך.

3. חיפוש ללא צו? חיפוש עם צו בית משפט?
 
החיפוש יכול להתבצע ללא צו חיפוש במקרים בהם יש לשוטר יסוד סביר להניח שמבצעים שם עבירה מסוג פשע או פשע בוצע שם זה מקרוב או מתלונן פונה למשטרה לעזרה או מרדף משטרתי אחרי אדם המתחמק ממעצר. חיפוש בצו מטעם בית משפט השלום או המחוזי יינתן על מנת להביא חפץ לצורך חקירה.
 
4. התייעצות ראשונית עם עורך דין המומחה בתחום הפלילי
 
לאחר הטלפון מהחוקר מיד אתה מבין שאתה נכנס ל"כללי משחק" שונים ועל כן השיחה הבאה שלך תהיה לעורך דין מקצועי העוסק בתחום הפלילי וזאת בטרם התייצבותך בתחנת המשטרה. עורך דין מנוסה אמור להכין אותך לחקירה וללוות אותך בהליכי החקירה העתידיים השונים במידה וקיימים כאלה. עורך דין אינו מורשה להיות נוכח עם הנחקר בחקירה ולכן החשיבות בהכנת הנחקר לחקירה.
 
5. התנהלות בחדר החקירות
 
החקירה החלה כבר בשיחת הזימון הראשונית של החוקר ועל כן אין לספק פרטים בטרם התייצבותך בתחנה. עם הגעתך לתחנה תשב מול חוקר שיגבה ממך עדות או שיחקור אותך באזהרה (חובת אזהרה קיימת כאשר אדם חשוד בביצוע עבירה) בהתאם להתפתחות חקירתך. החוקר יקליד את השיחה בינכם ובסופה תתבקש לחתום , יש לקרוא בעיון את ההודעה עליה אתה חותם ואם יש רישום שגוי או לא מובן להתעקש לשנות את הכתוב או להוסיף תגובה מטעמך. החקירה מצולמת ובמקרים מסוימים מסייעת להגנתך.



6. חשוב להיות ממוקד ולא להתפזר
 
במהלך החקירה ייתכן וחוקר אחר ייכנס לחדר וישאל שאלות גם כן או יהיה נוכח בלבד במטרה להלחיץ. במידה והחוקר משתמש במילות גנאי, הקנטה, צרחות או צעקות, איומים, התקרבות פיזית וכניסה למרחב האישי שלך, תעיר על כך ושיירשם בהודעה שלך, כמוכן רצוי שהעורך דין המייצג אותך במעצר ידע על כך.
 
שים לב ייתכן ותשאל במהלך החקירה מספר שאלות בשינוי תחבירי כזה או אחר על מנת ליצור בלבול או הסחה, חשוב להיות ממוקד ולא להתפזר. בנוסף קיימים מספר פעולות חקירה שיכול ויינקטו כבר ביום החקירה הראשוני כגון: לקיחת טביעות אצבע, מסדר זיהוי, מסדר תמונות, עימות, חיפוש בטלפון הסלולרי, שחזור, ועוד.
 
7. מתי להשתמש בזכות השתיקה?
 
חשוב לדעת כי לחשוד עומדת זכות השתיקה אך זכות השתיקה היא "חרב פיפיות", כלומר התנהגות שעלולה להביא לתוצאה הפוכה ועלולה לחזק את ראיות התביעה כנגדך, על כן חשוב וקריטי להתייעץ עם עו"ד המומחה בתחום הפלילי בטרם קבלת החלטה על שימוש בזכות זו.

8. תנאי השחרור בתום החקירה

בתום החקירה בסמכות הקצין הממונה בתחנה להחליט על תנאי השחרור - מעצר בית, ערבות, התייצבות בתחנה, או הארכת מעצר והבאה בפני שופט מעצרים תורן בבית המשפט, ואז השופט ידון בהארכת המעצר או השחרור. חשוד בגיר יובא בפני שופט מעצרים תוך 24 שעות במידה ומדובר בחשוד קטין מתחת לגיל 18 יובא בפני שופט נוער תוך 12 שעות.

במידה ושופט מעצרים האריך את המעצר, ימי מעצר אלה (עד להגשת כתב אישום באם יוגש) מכונים: "מעצר ימים" - ימי מעצר לצורכי חקירה, מניעת שיבוש חקירה על ידי החשוד או חשש מאי התייצבות או מסוכנות.
 
9. הגשת כתב אישום
 
החל מהגשת כתב האישום, החשוד משנה סטטוס מ"חשוד" ל"נאשם", ימי מעצר אלה מכונים "מעצר עד תום ההליכים". מעצר עד תום ההליך המשפטי בו הנאשם נמצא תחת סורג ובריח או במעצר בית. מעצר עד תום ההליכים הינו לצורך מניעת שבוש הליכי המשפט על ידי הנאשם או מניעת המלטות או מניעת פגיעה בחיי אדם או פגיעה בביטחון המדינה.
 
10. חזקת החפות

אדם הוא בגדר זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו מעל לכל ספק סביר. חשוב שתעמוד על זכויותיך במהלך החקירה זהו שלב קריטי שישפיע על מהלך המשפט , זכור תמיד כי קיימים חפים מפשע שהורשעו לשווא.
 

*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.

כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.

יום ראשון, 2 ביולי 2017

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - להורדה והדפסת החוק


 
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - להורדה והדפסת החוק - יש ללחוץ על הקישור למטה ולהוריד למחשב.
 
 
אפשרות הורדה נוספת
 

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 1


 
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח - 1968
 
פרק א' : פרשנות
 
הגדרות
 
סעיף 1. בחוק זה -
 
''המוסד" - המוסד לביטוח לאומי הפועל על פי חוק זה והתקנות לפיו.
 
"המועצה" - מועצת המוסד האמורה בסעיף 199 (ב).
 
"המינהלה" - מינהלת המוסד האמורה בסעיף 199 (ב).
 
"השר" - שר העבודה.
 
"בית הדין לביטוח לאומי" - בית הדין האמור בסעיף 224.
 
"אשתו" - לרבות הידועה בציבור באשתו והיא גרה עמו.
 
"גימלה" - כל טובת הבאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה.
 
"ילד" - לרבות ילד חורג וילד מאומץ.
 
"מדד" - מדד יוקר המחיה שלפיו משתלמת תוספת יוקר לעובדי המדינה.
 
"עובד" - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא היתה נעשית בידי עובד:"בן משפחה", לענין זה אחד - ההורים, ילד, נכד, אח או אחות.
 
"עובד לשעה" - עובד שהקשר בינו לבין מעבידו הוא לזמן פחות משבעה ימים, למעט עובד כאמור שלמעשה במשך הקשר שבעה ימים או יותר.
 
"עובד עצמאי", לענין שבת כספים פלונית או חלק ממנה - מי שעסק אותה תקופה במשלח ידו, שלא כעובד, לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החדשית הממוצעת ממשלח ידו היא לפחות הסכום הקבוע בלוח א': לענין זה רשאי השר לקבוע בתקנות -

(1) שיטת חישוב של ממוצעים:
 
(2) סכום אחר במקום הסכום הקבוע בלוח א'.
 
"תקופת אכשרה" - פרק הזמן הרצוף שבו חייב אדם להיות מבוטח כאחד התבאים לגימלה.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 2


 
אגודה שיתופית
 
סעיף 2. לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה - כעובד,ואת האגודה - כמעבידו, אולם בחבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ או מושב שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ או המושב השיתופי כמעבידו, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 3



חבורת עובדים
 
סעיף 3. בחבורת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, רואים לענין חוק זה את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 4



מי שחדל להיות עובד עצמאי
 
סעיף 4. עובד עצמאי שהיה למבוטח שאינו עובד ולא עובד עצמאי, ייחשב כעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע הוא למוסד, או המוסד הודיע לו בדואר, על היותו למבוטח כאמור, אולם רשאי המוסד, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי או הזכאי לגימלה מכוחו, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ולא עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהעדרה.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 5



פרק ב' : ביטוח זקנה וביטוח חיים
 
סימן א' : הוראות כלליות
 
הגדרות
 
סעיף 5. בפרק זה -
 
"אלמנה" - מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא -
 
(1) מי שהיתה אשתו פחות משנה, ואם היא בת חמישים וחמש ומעלה - פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד.
 
(2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן שנים עשר חדשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך שנים עשר החדשים שלפני פטירתו.
 
"אלמן" - מי שהיה בעלה של המבוטחת בשעת פטירתה שנה אחת לפחות וכל פרנסתו עליה, אם היה אותה שעה בן חמישים וחמש ומעלה או אם אינו מסוגל לכלכל עצמו.
 
"ילד" - לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שלא מלאו להם שמונה עשרה שנה, או שאינם מסוגלים לכלכל עצמם ואין להם הכנסה ממקור אחר כדי מחייתם.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 6


 
חישוב תקופת קצבה
 
סעיף 6. נוצרה זכות לקצבה לפי פרק זה או לתוספת קצבה, בין האחד בחודש לבין החמישה-עשר בו, תשולם הקצבה או התוספת כאילו נוצרה הזכות באחד בחודש, נוצרה הזכות בין הששה עשר בחודש לבין היום האחרון שבו - תשולם הקצבה או התוספת כאילו נוצרה הזכות באחד בחודש שלאחריו.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 7



סימן ב': מבוטחים
 
מיהו מבוטח
 
סעיף 7. תושב ישראל שמלאו לו שמונה עשרה שנה מבוטח לפי פרק זה, להוציא -
 
(1) מי שביום י"א בכסלו תשי"ד (18 בנובמבר 1953) היה בן שישים ושבע ומעלה.
 
(2) מי שנעשה תושב ישראל לראשונה לאחר י"א בכסלו תשי"ד (18 בנובמבר) 1953 וביום שנעשה תושב היה -
 
(א) בגבר בן שישים ומעלה.
 
(ב) באשה שעוד לא מלאו לה שישים שנה ביום י"ד בניסן תשכ"ה (16 באפריל 1965) בת ששים ומעלה, ובאשה שכבר מלאו לה ששים שנה ביום האמור - בת חמישים וחמש ומעלה.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 8



עקרת בית
 
סעיף 8. (א) אשה נשואה שבעלה מבוטח לפי פרק זה והיא עובדת במשק ביתה בלבד או שאינה עובדת ולא עובדת עצמאית (בחוק זה - עקרת בית) אינה מבוטחת לפי פרק זה, על אף האמור בסעיף 7. אולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן, לבטחה או להפסיק ביטוחה לפי תנאים שנקבעו בתקנות.
 
(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על עקרת בית שזה שנתיים נעלמו עקבות בעלה או שהוא נמצא שלא בהסכמתה תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא במזונותיה.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 9



אלמנה בת-קצבה
 
סעיף 9. אלמנה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית ומגיעה לה קצבה לפי פרטים 1 עד 4 בלוח ד' או לפי סעיף 76 (1) עד (5), אינה מבוטחת לפי פרק זה, על אף האמור בסעיף 7, אולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן, לבטחה או להפסיק ביטוחה לפי תנאים שנקבעו בתקנות.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 10



סוגים מיוחדים
 
סעיף 10. השר רשאי לקבוע בתקנות סוגי בני אדם שעל אף האמור בסעיף 7 לא יהיו מבוטחים לפי פרק זה. אולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן , לבטח אדם מאלה או להפסיק ביטוחו לפי תנאים שנקבעו בתקנות.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 11



סימן ג' : ביטוח זקנה
 
קצבת זקנה
 
סעיף 11. מבוטח שהגיע לגיל קצבת זקנה ישלם לו המוסד קצבה חדשית המורכבת מקצבת יסוד כאמור בסעיף 16 ומתוספת יוקר עליה לפי סעיף 141.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 12



גיל קצבת זקנה
 
סעיף 12. הגיל לקצבת זקנה הוא שבעים בגבר וששים וחמש באשה ואולם -
 
(1) מבוטח שפרש מכל משלח יד - גילו לקצבת זקנה הוא ששים וחמש ומעלה בגבר וששים ומעלה באשה.
 
(2) מבוטח שפרש מכל משלח יד לאחר שעבד בארץ, בעבודה שהשר קבע אותה בתקנות כעבודה מפרכת, פרק זמן שנקבע בתקנות לגבי אותה עבודה - גילו לקצבת זקנה הוא גיל כאמור בפסקה (1) פחות מספר חדשים שהוא פי שנים ממספר שנות עבודתו כאמור, ובלבד שגיל הקצבה לא יקדם משישים ושתיים בגבר וחמישים ושבע באשה.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 13



חזקת פרישה
 
סעיף 13. המוסד יראה מבוטח כמי שפרש מכל משלח יד אף אם לפי דעת המוסד הוא עובד מזמן לזמן או התעסקותו במשלח יד צומצמה במידה ניכרת ואינה סותרת את המושג פרישה, ובלבד שהכנסתו השנתית מעבודה או מהתעסקות כאמור אינה עולה על הסכום המתאים שבלוח ב'.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 14



סמכויות השר לענין פרישה
 
סעיף 14. השר, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לקבוע -
 
(1) בתקנות, סוגי מקרים בנוסף על האמורים בסעיף 13 שבהם רשאי המוסד, לפי שיקול דעתו, לראות מבוטח כמי שפרש מכל משלח יד.
 
(2) בשים לב לתנודות בשכר העבודה, סכומים אחרים, במקום האמורים בלוח ב' ומיום שקבע.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 15



תקופת אבשרה
 
סעיף 15. (א) תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא חמש שנות ביטוח,  ואולם במבוטח שביום י"א בכסלו תשי"ד (18 בנובמבר 1953) היה למעלה מבן ששיים או למעלה מבת חמישים וחמש תקופת האכשרה היא שלוש שנות ביטוח.
 
(ב) גרושה שביום הגירושין היתה בת חמישים וחמש ומעלה לא תזדקק לתקופת אכשרה לפי סעיף קטן (א) אלא אם היתה מבוטחת ערב הגירושין ולא נרשמה לפי ההוראות בדבר רישום החלות עליה לפי סעיף 193.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 16



שיעורי קצבת היסוד
 
סעיף 16. שיעורי קצבת היסוד הם כאמור בלוח ג', השר רשאי להגדילם בצו לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 17



תלויים
 
סעיף 17. אלה בגדר תלויים במבוטח לענין סימן זה:
 
(1) אשתו שנתמלאו בה כל אלה.
 
(א) ילדה לו ילד או שהיא אשתו שנה אחת לפחות.
 
(ב) היא בת ארבעים וחמש ומעלה או שיש עמה ילד שלו או שאינה מסוגלת לכלכל עצמה.
 
(ג) עיקר פרנסתה עליו או שהוא חייב במזונותיה לפי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך ואין לה מקור הכנסה אחר כדי מחייתה.
 
(2) ילדו.
 
(3) מי שהוא בעלה של מבוטחת שנה אחת לפחות וכל פרנסתו עליה, ובקרות המקרה המזכה לגימלה היה בן חמישים וחמש ומעלה או שאינו מסוגל לכלכל עצמו.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 18



תוספת ותק
 
סעיף 18. היה אדם מבוטח יותר מעשר שנים לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת זקנה, תוגדל הקצבה ב-2% לכל שנת ביטוח שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל מכוח סעיף זה ביותר מ - 50%.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 19



תוספת דחיית פרישה
 
סעיף 19. מבוטח שלא פרש מכל משלח יד לאחר שהגיע לגיל שבו היה זכאי לקצבת זקנה אילו פרש מכל משלח יד, תוגדל הקצבה שהוא זכאי לה לפי הסעיפים הקודמים ב - 5% לכל שנה שבה המשיך במשלח יד ושבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל מכוח סעיף זה ביותר מ - 25%.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 20



מבוטח שחדל להיות זכאי
 
סעיף 20. היה המבוטח זכאי לקצבה וחדלו להתקיים בו תנאי הזכאות לקצבה בהתאם לסעיף 12 , יופסק תשלום הקצבה,  חזר המבוטח ונעשה זכאי לקצבה, יחודש תשלום הקצבה שנות העבודה שבהן הופסק תשלום הקצבה כאמור יבואו במנין השנים לענין הגדלת הקצבה לפי סעיף 19.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 21



סימן ד' : ביטוח חיים
 
גימלת שאירים
 
סעיף 21. נפטר מבוטח, ישלם המוסד גימלה המורכבת מגימלת יסוד כאמור בסעיף 23 ומתוספת יוקר עליה לפי סעיף 141.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 22



תקופת אכשרה
 
סעיף 22. (א) תקופת האכשרה המזכה לגימלת שאירים לפי סעיף 21 היא שנה אחת.
 
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הנפטר הוא אחד מאלה:
 
(1) מבוטח שעדיין לא מלאה שנה מהיום שנעשה לראשונה תושב ישראל.
 
(2) מבוטח שעדיין לא מלאו לו תשע עשרה שנה.
 
(3) גרושה או אלמנה שנפטרה תוך שנה מיום שנתגרשה או נתאלמנה.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 23



שיעורי גימלת היסוד
 
סעיף 23. (א) שיעורי גימלת היסוד הם כאמור בלוח ד'.
 
(ב) סך כל גימלאות היסוד שישולמו בזכות מבוטח אחד לפי סימן זה לא יעלה על הגבול האמור בפרט 10 בלוח ד', ובלבד שלא יהיה קטן מן המענק המשתלם לפי פרט 5 בלוח ד'.
 
(ג) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, להגדיל בצו את שיעורי הגימלאות האמורים בלוח ד' ואת סכומי הגבול הנקובים בפרט 10 שבו.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 24



תוספת ותק
 
סעיף 24. היה המבוטח שבזכותו משתלמת הגימלה מבוטח יותר מעשר שנים ושולמו כל דמי הביטוח, יוגדלו הגימלאות המשתלמות לפי לוח ד' ב - 2% לכל שנת ביטוח שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל גימלה מכוח סעיף זה ביותר מ - 50%.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 25



תביעות קצבה מעל הגבול
 
סעיף 25. היו תובעים קצבה יותר מאדם אחד ובגלל הוראות סעיף 23 (ב) אי אפשר לספק את תביעותיהם במלואן, יפסוק בית הדין לביטוח לאומי למי ישלמו את הקצבה או כיצד תחולק הקצבה, בהתחשב במצבם של התובעים, אולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום הקצבה או חלוקתה, תשולם הקצבה, או תחולק, לפי ההסכם.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 26



חידוש זכות אלמנה לקצבה
 
סעיף 26. אלמנה הזכאית למענק לפי לוח ד' שלא עקב נישואיה, שוב לא תהא זכאית לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, אולם אלמנה שחדלה להיות מסוגלת לכלכל עצמה תוך שנה מפטירת המבוטח או שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל מיום פטירתו של המבוטח והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיע לה.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 27



אלמנה או אלמן שחזרו ונישאו
 
סעיף 27. (א) אלמנה הזכאית למענק לפי לוח ד' עקב נישואיה, זכותה לקצבה תפקע, אולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום שנתיים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בעלה בפני בית דין או בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל מהיום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה.
 
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע בתקנות סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של האלמנה שחזרה ונישאה.
 
(ג) אלמנה שהתנאים האמורים בסעיף קטן (א) לחידוש מתן הקצבה נתקיימו בה בתקופה שבין כ"א באדר ב' תשכ"ב (1 באפריל 1962) לבין יי'ד בניסן תשכ"ה (16 באפריל 1965) זכאית לקצבה מהיום הנזכר אחרון.
 
(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על אלמן, בתיאומים לפי הענין.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 28



תקנות לענין ילדים
 
סעיף 28. השר רשאי לקבוע בתקנות לידי מי ישלמו את הקצבה לילדים לפי פרט 9 בלוח ד', ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד - כיצד יחלקוה.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 29



דמי קבורה
 
סעיף 29. נפטר אחד המנויים להלן, היינו -
 
(1) המבוטח.
 
(2) בןזוגו או ילדו של המבוטח.
 
(3) בן זוגו או ילדו של מי שנפטר מבוטח.
 
(4) מבוטח לפי פרק ג' בלבד שנפטר כתוצאה מפגיעה בעבודה -
 
ישלם המוסד לרשות המקומית או למוסד הציבורי שטיפלו בקבורת המת דמי קבורה בסכום ולפי השיטה שנקבעו בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 30



סייג לתחולה
 
סעיף 30. הוראות סימן זה לא יחולו על מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 31


 
פרק ג': ביטוח נפגעי עבודה
 
סימן א': מבוטחים ותנאים לביטוח
 
מיהו מבוטח
 
סעיף 31. (א) אלה המבוטחים לפי פרק זה:
 
(1) עובד, למעט שוטר כמשמעותו בחוק המשטרה (נכים ונספים) , תשט"ו 1955, וסוהר כמשמעותו בחוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תש"ך - 1960.
 
(2) עובד עצמאי, למעט מי שנמנה עם סוג אנשים שהוצאו, בתקנות ולאחר התייעצות בועדת העבודה של הכנסת, מכלל עובדים עצמאיים לענין סעיף זה.
 
(3) אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, במקום או אצל אדם שאושרו לכך בתקנות.
 
(4) אדם הנבחן לפי סעיף 22 לחוק החניכות, תשי"ג - 1953 או לפי הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט - 1959 והוא בשעת הבחינה בלבד.
 
(5) חבר מגן דוד אדום בישראל, וכן חבר בארגון לעזרה ראשונה או למניעת נזקים לגוף או לרכוש, שאושר לענין סעיף זה על ידי השר בהודעה שפורסמה ברשומות.
.
(6) מי שמתאמן לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז - 1967.
 
(7) אסיר או עציר העובד בעבודה שאיבה מן השירותים שנקבעו בתקנות כשירותים רגילים של בית סוהר או של מקום מעצר.
 
(8) חוסה במעון על פי פקודת העבריינים הצעירים, 1937, העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו בתקנות כשירותים רגילים של מעון כאמור.
 
(9) חכר הכנסת.
 
(ב) לגבי מבוטח לפי פסקאות ( 3) עד ( 8) של סעיף קטן (א) יראו כמעבידו את מי שהשר יקבע בתקנות, ולגבי מבוטח לפי פסקה ( 9) יראו כמעבידו את החייב בתשלום השכר לו .

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 32



עובד בחוץ לארץ
 
סעיף 32. (א) העובד בחוץ לארץ מבוטח לפי פרק זה אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה בקשר בישראל, או אף אם חוזה העבודה לא נקשר בישראל ובמקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה חובה לפי החוק ונמסרה הודעה על קיומו של החוזה כפי שנקבע בתקנות.
 
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) , אם שהה העובד בחוץ לארץ תקופה העולה על חמש שנים רצופות, לא יהיה מבוטח לפי פרק זה אם לא הותר ביטוחו על ידי השר, או על ידי מי שהוסמך לכך על ידיו, בתקופת עבודתו בחוץ לארץ שלאחר חמש השנים.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 33



חובת רישום לעובד עצמאי ולעובד לשעה
 
סעיף 33. (א) לגבי עובד עצמאי, תנאי לגימלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם.
 
(ב) לגבי עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד, תנאי לגימלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד לשעה שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 34



הוראות מיוחדות לסוגי מבוטחים
 
סעיף 34. השר רשאי לקבוע בתקנות, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות, שכוחן יפה על אף האמור בפרק זה ובפרק ז' בקשר לביטוחם של -
 
(1) עובד חלקי, עובד לשעה, או עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה.
 
(2) עובד בכלי שיט.
 
(3) עובד בכלי טיס.
 
(4) מבוטח כאמור בסעיף 32.
 
(5) עובד בישראל בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ.
 
(6) מבוטח לפי פסקאות ( 2) עד ( 9) של סעיף 31.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 35



סימן ב': פגיעות כעבודה
 
הגדרות
 
סעיף 35. בחוק זה, במבוטח -
 
"פגיעה בעבודה" - תאונת עבודה או מחלת מקצוע.
 
"תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו.
 
"מחלת מקצוע" - מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 41 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 36



חזקת תאונת עבודה
 
סעיף 36. רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם -
 
(1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום בו הוא לן אף אם אינו מעונו או מן העבודה למעונו, או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו.
 
(2) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה  ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש.
 
(3) אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאיבה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום באמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו.
 
(4) אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות.
 
(5) אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות, לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 37



הפסקה וסטיה
 
סעיף 37. (א) תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות בפסקאות (1), (3) או (4) של סעיף 36 אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם המבוטח הפסיק את הנסיעה או ההליכה הפסקה של ממש או סטה מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או - לענין פסקה (1) האמורה - בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא בגרם על ידיה איכושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, בכות או מוות.
 
(ב) בנסיבות האמורות בפסקה (1) של סעיף 36 לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש לענין סעיף קטן (א) אם עשה זאת המבוטח כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או להשיבו משם.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 38


 
רשלנות
 
סעיף 38. אין רואים תאונה כתאונת עבודה אם אירעה בעת שהמבוטח נהג ברשלנות שלא בהתאם  להוראה חוקית ביחס לעבודתו שהובאה לידיעת העובדים במקום עבודתו, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת מעבידו או מאת מי שנוהג להורות לו בענין עבודתו, אלא אם כתוצאה מאותה תאונה נפטר המבוטח או נעשה נכה או לא מסוגל לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת ארבעה שבועות לפחות ואלא אם היו רואים את התאונה כתאונת עבודה לולא נהג כאמור.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 39



חזקת סיבתיות
 
סעיף 39. תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה,אם לא הוכח ההיפך, אולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין , בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 40



בקע מפשעתי
 
סעיף 40. אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם -
 
(1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן.
 
(2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך שבעים ושתים שעות מהופעת הבקע.
 
(3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך שבעים ושתים שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם, אולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 41



מחלות מקצוע
 
סעיף 41. (א) השר רשאי, לאחר התייעצות בשר הבריאות, לקבוע בתקנות שמחלה פלונית היא מיום פלוני מחלת מקצוע, בין לגבי כל המבוטחים לפי פרק זה ובין לגבי סוג מבוטחים, אם לפי אופיה וגורמיה של אותה מחלה יש לראותה, לדעתו, כסיכון מקצועי.
 
(ב) השר רשאי, לאחר התייעצות בשר הבריאות, לקבוע בתקנות נסיבות שבהן מחלה פלונית היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו כל עוד לא הוכח ההיפך .
 
(ג) אדם שנעשה לראשונה לא מסוגל לעבודתו עקב מחלה פלונית בטרם היותה קבועה כמחלת מקצוע, רואים אותו כמי שחלה באותה מחלה בטרם היותה קבועה כאמור.

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ''ח 1968 - סעיף 42



סימן ג': גימלאות בעין
 
זכות לגימלאות בעין
 
סעיף 42. פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי, בהתאם להוראות סימן זה, "ריפוי", לענין סימן זה לרבות אשפוז, רפואות ומכשירים אורתופדיים ותירפויטיים, הספקתם, תיקונם או החלפתם.