מדינה מתוקנת שואפת לתת גם לאסיריה תנאים סבירים של מחיה. הפרמטר המשמעותי ביותר בתחום זה הוא סוגיית צפיפות האסירים (Population Density in State Prisons). יתרה מכך, קיים קשר ישיר בין צפיפות האסירים באגף כליאה, לאירועי האלימות בו (בן צבי וכרמל, 2013).
תקן שטח המחיה לאסיר במדינות מערביות נע בין 6 ל- 12 מ"ר ועומד בממוצע על 8.8 מ"ר לאסיר. אולם בישראל, הממוצע הארצי של שטח המחיה עומד על 3 מ"ר בלבד, וברוב תאי הכליאה, יש יותר מ-4 אסירים ובחלק מהתאים שוהים מ-8 אסירים.
על מנת להבטיח את זכויות האסירים מוסד בישראל הכלי הקרוי תקן כליאה, שמשמעותו היא, מספר המקסימום של אסירים שמותר לשירות בתי הסוהר להחזיק, ושמערכת הכליאה מסוגלת להכיל, ושאינה יכולה לחרוג ממנו. לפי סעיף 68ב לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, רשאי השר לביטחון הפנים, בכפוף לאישור אישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות את תקן הכליאה. מכאן שתקן הכליאה במערך הכליאה של שרות בתי הסוהר נקבע כל שנה על ידי ועדת הפנים של הכנסת, לאחר מכן מוציא השר לבט"פ צו עם קביעת התקן לשנה אחת.
תקן זה צומח בהתמדה. התקן האחרון נקבע בנובמבר 2014 ועמד על 18,026 אסירים ועצורים במתקני שב"ס. אבל, כאשר נפתח פער בין תקן הכליאה למלאי מיטות המעצר הקיים, מתחילים לחצים להביא לשחרור אסירים באמצעים מנהליים.
על רקע הצפיפות בבתי הסוהר נתקבלה החלטה במשרד לביטחון הפנים להוריד את התקן. לפיכך, הגיש השר לביטחון הפנים בקשה לוועדת הפנים של הכנסת, וביקש לקבוע תקן חדש שיעמוד על 16,685 מקומות. אולם, אפילו המספר הזה נראה לוועדה מוגזם ביחס למצאי מקומות הכליאה.
הוועדה התכנסה ב- 24 נובמבר 2015 וקבעה תקן של 15,500 מקומות. בדיון מצוטט יושב ראש הועדה דודי אמסלם:
"הורדת התקן באה להבטיח רווחה מינימלית לאסירים. המדינה לא אוהבת להשקיע בבניית בתי סוהר, כי זה לא מכניס כסף. תפקידנו לשמור על זכויות האדם וגם לתת מוטיבציה להתנהגות טובה. יש שם אנשים. לא חשוב למה הגיעו לשם, הם ראויים לתנאים אנושיים בסיסים. צריך חזון, ולמשוך לשם. אם אנחנו מדינת חוק, צריך בתי כלא ראויים, לשמור על החוק עולה כסף".
בדיון מדווח שמעון בר גור, ראש חטיבת כליאה בשב"ס, כי בחודש האחרון חל גידול של 700 עצורים ואסירים ביטחוניים, ומספרם עומד על 6200.
בדיון מספר ח"כ אוסמה סעדי "יצא לי לבקר באגף חדש שנפתח במתחם איילון - כלא גבעון. מחזיקים שם קטינים ממזרח ירושלים החשודים בזריקת אבנים. הצפיפות גדולה. יש חדרים עם 12 עצורים. הם יוצאים להפסקה אחת ביום ו- 23 שעות ספונים בחדרים. בני 14-15. אין תוכנית לימודים. כשהמדינה לא ערוכה לקלוט בתנאים אנושיים, חשוב השחרור המנהלי".
ד"ר אושרה קנצפולסקי מהסנגוריה הציבורית השתתפה בדיון והתייחסה לדברים:
"שטח המחיה בבתי הכלא בארץ רחוק מהסטנדרט שנקבע בתקנות, ורחוק עוד יותר מהסטנדרט הבינלאומי. מנגנון השחרור המנהלי הוא אחד האמצעים לשפר מעט את המצב אבל חייבים להבטיח שהמנגנון באמת יפעל ובפועל יהיו שחרורים. קרוב לחצי שנה לא היו. המנגנון לא יושם".
משמעות ההחלטה של וועדת הכנסת היא, שלאור התקן החדש, צריך שב"ס לשחרר שחרור מנהלי של כ- 3000 אסירים! במונחי כסף מדובר בחיסכון ישיר של 120 מיליון ש"ח. במונחי מקום מדובר על הגדלה של מרחב המחיה של האסירים וגידול ביחס סגל - אסיר.
לאן ילך הכסף? בארצות הברית צמצמו את מספר הכלואים והעבירו את הכסף למשטרה.
ואצלנו?
קרדיט לאתר - ייצור ידע
http://www.ידע.com/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה