הרשות לשיקום האסיר והרשויות המקומיות אמורות לשאת יחד בעלות השיקום, אלא שבאחרונה השתרר נתק בין הרשות לבין כמה עיריות. בעלי מקצוע: מעלה את הסיכוי שיבצעו שוב עבירות.
אסירים העומדים בקריטריונים לשיקום אינם זוכים לשחרור מוקדם בשל חילוקי דעות בין הרשויות בנוגע לחלוקת מימון השיקום. בעלי מקצוע מזהירים כי מניעת השחרור והשיקום מאסירים מעלה את סיכויהם לשוב ולעבור על החוק.
אנשי הרשות לשחרור האסיר נפגשים עם כל אסיר כחצי שנה לפני שהוא מתייצב בפני ועדת השחרורים. באותה פגישה עורך יועץ כלא-קהילה ראיון התאמה לשיקום, ואם האסיר נמצא מתאים נבנית לו תוכנית שיקום. בכל רשות שבה חי מספר מסוים של אסירים מעסיקה הרשות לשיקום האסיר רכז האחראי על השיקום ואם ברשות שבה חי האסיר אין רכז כזה, הוא מופנה להוסטל של הרשות לשיקום האסיר. לפי הרשות לשיקום האסיר, היא מממנת כמחצית מעלות השיקום ומחציתה ממומנת על ידי הרשות המקומית. כמה רשויות טענו כי בפועל הן נאלצו לממן לבדן את השיקום וברשות הסבירו כי בשנים קודמות אמנם נוצר פער תקציבי שהקשה על המימון, אלא שמאז היא העבירה את הכספים במלואם.
יצחק דדון, מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר, מספר על חילוקי הדעות שהתעוררו בשנתיים האחרונות: "יש ראשי ערים שזה לא מעניין אותם ולא רוצים לחתום, יש ראשי ערים שלא רוצים לשלם מה שצריך ויש ראשי ערים שלא רוצים לשלם בכלל", אמר דדון. לדבריו, "הרשויות מחויבות על פי חוק לטפל בכל אזרח - לא חשוב מה מעמדו, צבעו, אמונתו או מגדרו. הם חייבים לטפל. ברגע שאדם מגיע ללשכת הרווחה בעיר הם מחויבים בטיפול. למה הם מחריגים אסירים? אין לי מושג".
כך נמנע בשבוע שעבר שחרורו המוקדם של אסיר תושב נצרת עילית שנמצא מתאים לתכנית שיקום של הרשות בשל חוסר שיתוף פעולה מצד העירייה. בהחלטת ועדת השחרורים נכתב כי "צודקות באות כוח האסיר בטרוניה שהן מעלות בהקשר להיעדר היכולת לגבש תוכנית שיקום לאסיר בפיקוח רש"א". דיון נוסף בעניינו של האסיר, שאליו יזומנו נציג הרשות ונציגי מחלקת הרווחה של העירייה, נקבע לחודש הבא, ובינתיים האסיר נשאר במאסר. בדיון עלתה האפשרות לשיקום פרטי, אבל עלותה של תוכנית פרטית מרחיקה אותה מהישג ידם של רוב האסירים. עו"ד אפנאן חליפה מהסנגוריה הציבורית, המייצגת את האסיר יחד עם עו"ד נעה רוט, אמרה ל"הארץ": "נטעו בלבו תקווה שיכינו לו תוכנית, וברגע האחרון משכו אותה". לדבריה, היא פנתה למחלקת הרווחה בעירייה כדי לבדוק האם היא מציעה תוכנית אחרת, אולם נענתה בשלילה.
ברשות אומרים כי כיום קיים למעשה נתק בינה לבין תשע עיריות נוספות - בני ברק, כפר סבא, רעננה, נהריה, הוד השרון, נס ציונה, טבריה, אור יהודה ובקה אל-גרבייה. לדברי דדון, בשלוש השנים האחרונות נשלחו מכתבים לכל ראשי הרשויות, והוא אף התייצב במשרדיהם של אלה שסירבו לשתף פעולה: "יש מקומות שבהם, לצערי, לא הנוכחות, לא המכתבים ולא החוק מעניינים אותם". בנהריה, הוא מוסיף, לא הסכימו אפילו לקבוע לו פגישה עם ראש העיר. "ארבע פעמים ביקשתי, אפילו הפעלתי חברים שיעזרו". לא ניתן להעריך כמה אסירים נפגעו מהמצב, משום שחילוקי הדעות מונעים מהם מראש התאמת תוכנית שיקום.
לדברי המפקח הארצי של הרשות לשיקום האסיר, אריאל אבקסיס, "לא ייתכן שתהיה אפליה של אסירים במדינת ישראל, שזכותם לשירותי שיקום תלויה במקום מגוריהם". עוזר מנכ"ל הרשות, עו"ד אלעד דהן, הוסיף כי "בעיר שאין בה רכז, אסיר לא ישתחרר רק בגלל מקום מגוריו". לדבריו, ישנן רשויות חלשות שבהן הרשות לשיקום האסיר מימנה את העסקת הרכז באופן מלא, אך אין לה התקציב הדרוש לעשות זאת בכל הרשויות. "אם ראש עיר לוקח החלטה חד-צדדית ומחליט שזה לא מעניין אותו, הוא יישא באחריות", מזהיר דהן. עם זאת, הוא אומר שבקרוב צפויים אנשי הרשות לקיים פגישה עם נציגי מרכז השלטון המקומי, "בתקווה שהסוגיות המקצועיות ייפתרו".
במקביל לניסיון להגיע להבנות שינתה הרשות את מדיניותה כלפי העיריות. במסמך שהגיע לידי "הארץ" נכתב: "במקרים בהם אסירים נמצאו מתאימים לתוכנית שיקום בקהילה, אך הרשות המקומית מסרבת לשתף פעולה עם רש"א, אזי יש לרשום את הנוסח הבא: 'האסיר נמצא מתאים לתוכנית שיקום במסגרת עיר מגוריו. אולם מאחר ועיריית... מסרבת באופן חד-צדדי לשתף פעולה עם רש"א, לא ניתן לגבש עבור האסיר תוכנית שיקום. אי־לקיחת האחריות של עיריית... לתושביה, לרבות אסיריה, נוגדת את החוק. עם פתרון המחלוקת עם מרכז השלטון המקומי, רש"א תגבש תוכנית שיקום כמומלץ'".
עו"ד מיה רוזנפלד, מנהלת מחלקת האסיר במחוז תל אביב של הסנגוריה הציבורית, מסבירה כי הסכסוך בין הרשות והעיריות העלה את סיכויי האסירים לחזור לפשע "וכאן הבעיה של כולנו. הדבר הזה פוגע בכל אזרחי המדינה, לא רק בתושבי הרשות". עו"ד רוזנפלד סיפרה כי בעבר נתקלה באסירים תושבי רחובות שלא הוכנה להם תוכנית שיקום כי העייריה סירבה לממנה ונאלצו להירשם בכתובת מגורים אחרת. "אין ספק ששאלת מקום המגורים משפיעה על שחרור מוקדם", היא אומרת. "ברור שזה לא תקין".
מעיריית נצרת עילית נמסר בתגובה: "במשך כל השנים שיתוף הפעולה התבסס על הסכם לפיו רש"א משתתפת במימון העסקת עובד סוציאלי לטיפול באסיר. בפועל הנטל נפל כולו על הרשות, ולפיכך הוחלט להכניס שינויים בהסכם ברמה הארצית באמצעות המרכז לשלטון מקומי. לאחר משא ומתן ממושך יצאה טיוטת ההסכם, אלא שרש"א, באופן חד-צדדי, החליטה להתעלם ממנו ולשלוח את ההסכם הישן. הוחלט על ידי המרכז לשלטון מקומי כי בשלב זה הרשויות לא יחתמו על ההסכם. על מנת להמשיך ולספק את שירותי השיקום לאסירים תושבי העיר, העירייה הציעה חלופה: מינוי רכז אזורי שיועסק על ידי רש"א ויספק את השירות למספר יישובים באזור. ההצעה נשלחה למנהלת המחוז של רש"א חיפה, אך עד כה לא זכתה להתייחסות".
מעיריית בני ברק נמסר בתגובה: "אין זה נכון כי אין ברצון העירייה לשתף פעולה בתחומי השיקום. בשעתו, פעל תחום השיקום בבני ברק, כאשר הרשות לשיקום האסיר שילמה שליש מהתקן והעירייה שני שלישים. לאחר שלמעלה משנה הרשות לא העבירה את חלקה בתחום, הודיעה העירייה על הפסקת שיתוף הפעולה, שכן בראש ובראשונה, שיקום האסיר צריך להיות בטיפול הרשות. כיום, מתנהל משא ומתן ארצי בין משרד הרווחה, איגוד העובדים הסוציאליים ומרכז השלטון המקומי לבין הרשות לשיקום האסיר על גובה חלוקת המימון בין הרשות לשיקום האסיר לבין העיריות. לאחר שיסתיים הסיכום בין גופים אלו תיכנס העירייה שוב לקידום נושא שיקום האסיר. גם כיום, אין התעלמות מוחלטת מצד העירייה, וכאשר הרשות לשיקום האסיר ביקשה מהעירייה טיפול באסיר שזקוק מאוד לשיקום ומשתף פעולה באופן מעולה, העירייה טיפלה בו וממשיכה לטפל בו".
מעיריית רעננה נמסר בתגובה: "השירות לשיקום האסיר ניתן במלואו לכל אסיר תושב העיר. לכל אסיר לפני השחרור מוצמד עובד סוציאלי, המלווה אותו ואת משפחתו בהליך השחרור מהכלא והשיקום שלאחריו. עיריית רעננה רואה הליך זה כחשוב ומשמעותי. אנו תקווה שחילוקי הדעות בין משרד הרווחה לרשות לשיקום האסיר ייפתרו במהרה, אולם בכל מקרה השירות לאסירים משתחררים תושבי רעננה לא ייפגע בשל חילוקי דעות אלה". מעיריית נהריה נמסר: העירייה תבדוק את הטענות העולות מן הכתבה.
כתבתה של נעה שפיגל - כתבת עיתון הארץ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה