פרויקט בתי המשפט הקהילתיים החל לפעול בישראל בשנת 2014 ביוזמת עמותת ג'וינט אשלים. הסניגוריה הציבורית היא שותפה מרכזית בתכנון ובהפעלה של המודל. פיילוט להקמת בתי משפט קהילתיים החל בנובמבר 2014 , עת נפתח אולם ראשון של בית המשפט הקהילתי בבית משפט השלום בבאר שבע; בספטמבר 2015 נפתח אולם נוסף בבית משפט השלום ברמלה. בתי המשפט הקהילתיים הם חלק מתפיסה של 'בתי משפט פותרי בעיות' המכוונים ליצור מסגרת משפטית טיפולית - שיקומית להתמודדות עם בעיות שבשורש העבריינות, ולא רק עם הסימפטומים שלה. ייחודם הוא בשיתוף פעולה הדוק עם מגוון רחב של גורמים בקהילה ובריכוז מאמץ מערכתי במרחבים עירוניים בהם רמת העבריינות והפשיעה גבוהה כדי להביא לפתרון ארוך טווח של בעיות ברמה המקומית.
בתי המשפט הקהילתיים פועלים תוך הרחבה מתמדת של שיתוף הפעולה עם ארגונים מקומיים: גורמי רווחה, חינוך ותעסוקה, ועדי תושבים, עמותות וכיו"ב. גופים אלה מסייעים ביישום ההחלטות השיפוטיות, בשילוב נאשמים במסגרות קהילתיות ובהצעת שירותים חברתיים ומידע. שיתוף הפעולה בין מערכת המשפט לבין הקהילה תורם לגיבוש מדיניות ענישה המותאמת לצרכי הקהילה ולמטרות של העצמה ושיקום לצד גמול והרתעה. כך למשל, גמילה מסמים ואלכוהול, השתלבות במערכת החינוך או סדנאות תעסוקה, בפיקוח בית המשפט ובאמצעות גורמים בקהילה, מהווים פעמים רבות תחליף לעונשי מאסר. לצד השיקום נעשה ניסיון לעודד את הנאשמים ואת בני משפחותיהם לפנות לשירותי רווחה, תוך הנגשת השירותים ועידוד ממסדי להשתתף בהם.
הדיונים בבתי המשפט הקהילתיים מתקיימים באווירה מיוחדת של שיתוף פעולה כשכל הצדדים מגויסים לשיקומו של הנאשם (ככל שהוא רוצה בכך ומסוגל לכך). שופטי בית המשפט הקהילתי שומעים את דברי הנאשמים ואת עמדתם בנוגע להליך השיקומי הנרקם עבורם ולדרישות בהן הם מתבקשים לעמוד. בנוסף לדרכי השיקום הרגילות והמוכרות, משקיע צוות בית המשפט הקהילתי מאמץ לדאוג לצרכים ייחודיים של צהאוכלוסייה כדוגמת סיוע בהסדרת חובות, מיצוי זכויות וביטחון תזונתי, תעסוקה, ליווי של הנאשמים ושל משפחותיהם על ידי מתנדבים ודאגה לשעות הפנאי ולפיתוח קשרים מיטיבים עם הקהילה. עם השנים, וככל שהצוותים של בתי המשפט הקהילתיים נחשפים לתהליכים מוצלחים של שיקום נאשמים שרגליהם היו נטועות עמוק באורח חיים עברייני, גוברת מידת הביטחון והאמון של רשויות התביעה ביעילות המודל, ומשולבים בו גם נאשמים שהתביעה סברה בתחילה שהם מסוכנים במידה המצדיקה מעצרם עד תום ההליכים. עשרות בוגרי ההליך שממשיכים לשמור על קשרים רציפים ומיטיבים עם צוות בית המשפט, אף שאין להם כל חובה חוקית לעשות זאת, הם עדות להצלחת הדרך השיקומית ולתחושת הערבות ההדדית שנוצרת במהלכה.
במהלך שנת 2017 נעשה מאמץ להרחיב את המודל למודל אזורי, שיאפשר גם לנאשמים מיישובים סמוכים להשתלב בתוכנית. בבאר שבע הורחבה התוכנית גם לדימונה ולחורה, וברמלה הורחבה התוכנית גם ללוד ורחובות. בחודש מאי 2017 , בעקבות החלטת ממשלה להקים שישה בתי משפט קהילתיים נוספים, הורחב בית משפט לסמים שפעל במתכונת מצומצמת בתל אביב, והוטמע לתוך המודל של בתי המשפט הקהילתיים. בית המשפט הקהילתי בתל אביב פועל בתחומים המוניציפליים של תל אביב יפו, רמת גן, גבעתיים, בת ים ואזור.
עד סוף שנת 2017 שולבו בתוכנית כ- 270 נאשמים, אשר נפתחו נגדם כ- 780 כתבי אישום. 180 מהם עדיין משולבים בתוכנית, שנמשכת כשנה וחצי. נאשמים מופנים לתוכנית במגוון רחב של עבירות ובהן אלימות, אלימות במשפחה, סמים ורכוש. רוב כתבי האישום מנוהלים על ידי מדור התביעה במשטרה, ורק נאשמים בודדים הופנו במהלך שנת 2017 על ידי הפרקליטות. 43% מהמשתתפים בתוכנית הם הורים לילדים וחלקן של הנאשמות בבתי המשפט הקהילתיים גבוה מחלקן בקרב כלל אוכלוסיית הנאשמים, ועומד על כ- 27% .
כתמונת ראי לסוגי העבירות ניתן לראות שההתערבויות הטיפוליות אליהן הופנו המטופלים מיועדות לתת מענה לבעיות של התמכרות, אלימות, סיוע בתחום בריאות הנפש וגם הכשרה תעסוקתית, ביטחון תזונתי וסיוע משפטי במיצוי זכויות או בפריסת חובות. עד כה סיימו את התוכנית בהצלחה כ- 40 משתתפים, רובם בבית המשפט הקהילתי בבאר שבע, וכ- 60 משתתפים הוצאו מההליך אם בשל המשך ביצוע עבירות, חוסר שיתוף פעולה עם תוכנית הטיפול או על פי בקשתם. דינם של נאשמים אשר הוצאו מההליך נגזר כחלק מהליכים משפטיים רגילים.
ההצלחות בבית המשפט הקהילתי מרגשות במיוחד, בשל השינוי החיובי המשמעותי שהן משקפות בחייהם של הנאשמים. שינוי זה, אשר מאפשר יציאה ממעגל הפשיעה, הוא גם אינטרס ציבורי מובהק של שיקום עבריינים. להלן מספר דוגמאות של הצלחות כאלה מן השנה האחרונה:
בתפ"ק (שלום רמלה) 34878-03-14 (ניתן ביום 24.4.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד ניר רהט) הופנה לבית המשפט הקהילתי נאשם אשר בשנת 2013 , בהיותו בן 19 , ביצע ביחד עם אחרים עבירה של תקיפת קשיש במטרה לקחת ממנו את המכשיר הסלולארי לצורך רכישת סמים. הנאשם הגיע מרקע משפחתי ואישי מורכב מאוד הכולל, בין היתר, שימוש בסמים, בעיות נפשות ומספר ניסיונות אובדניים. הנאשם הודה, שותפיו נדונו לעונשי מאסר והוא נשלח לבחינת התאמה לביצוע עבודות שירות. בשלב זה הועבר התיק לבית המשפט הקהילתי, ובמסגרתו עבר הנאשם טיפול פרטני, התחיל לקבל טיפול תרופתי פסיכיאטרי, הפסיק שימוש בסמים ורכש הכשרה מקצועית בתחום מכונאות הרכב. במאי 2017 סיים בהצלחה את השתתפותו בהליך באי הרשעה, צו מבחן, פיצוי לנפגע העבירה והתחייבות לא לבצע עבירות בעתיד.
בתפ"ק (שלום רמלה) 8604-06-15 (ניתן ביום 25.9.2017 ; ייצוג על ידי עו"ד ניר רהט) הופנה לבית המשפט הקהילתי נאשם בתיק פרקליטות חמור, אשר כלל עשרות רבות של עבירות סחר בסמים מסוג "נייס גיא" שביצעו הנאשם ואשתו במהלך שישה חודשים. בהליך המעצר שוחררו השניים לקהילה טיפולית לצורך גמילה מסמים ולאחר מכן שולבו בבית המשפט הקהילתי, שם עבר הנאשם טיפול פרטני בשירות המבחן, התמיד בניקיון מסמים, השתלב והתקדם בעבודה כטבח והגיע להסדר חובות בו הוא מתמיד. במקביל שוקמו היחסים עם בת זוגו והנאשם הפך לדמות פעילה ומרכזית בארגון ארועים בבית המשפט הקהילתי. בסיום ההליך הורשע הנאשם והוטל עליו עונש מאסר על תנאי, צו מבחן ושל"צ. בימים אלו מסיימת גם בת זוגו בהצלחה את ההליכים בבית המשפט הקהילתי.
בתפ"ק (שלום באר שבע) 39585-12-14 (ניתן ביום 16.4.2018 ; ייצוג על ידי עו"ד עינת סנדלר) הופנתה לבית המשפט הקהילתי נאשמת בגין עבירות של תקיפת קטין, תקיפת עובדת ציבור ותקיפה סתם. בהליך הרגיל נעשה הסדר במסגרתו הוסכם על עונש של עבודות שירות. זמן מה לאחר מכן הסכימו הצדדים להעביר את הנאשמת לבית המשפט הקהילתי, במסגרתו היא שולבה בתוכנית טיפולית של משרד הרווחה שנועדה לסייע בבניית מערכת יחסים טיפולית ויחסי אמון ובהכשרה הורית. הנאשמת נעזרה בסיוע המשפטי להסדרת חובותיה, קיבלה סיוע חומרי ושולבה במיזם לביטחון תזונתי, חונך הוצמד לילדיה והם שולבו בחוגים בשעות
אחר הצהריים. במקביל הנאשמת עברה הכשרה מקצועית כקונדיטורית ושולבה בתעסוקה. בסיום ההליך הוטל על הנאשמת צו מבחן כעונש יחיד.
בתפ"ק (שלום באר שבע) 24972-12-15 (ניתן ביום 1.1.2018 ; ייצוג על ידי עו"ד דבי שרון) הופנה לבית המשפט הקהילתי נאשם בגין שתי עבירות של אלימות כלפי בת זוג, כשלחובתו שני מאסרים מותנים. במסגרת ההליך בבית המשפט הקהילתי, עבר הליך טיפול פרטני והשתלב בטיפול רגשי התנהגותי קוגניטיבי בתחום האלימות - הזוגית ובקבוצה טיפולית בתחום האלימות במשפחה בשירות המבחן. הנאשם גם עבר טיפול גמילה מסמים ואלכוהול. במסגרת "מרכז קשר" סייעו גורמי הרווחה לנאשם לחזור ולקיים קשר מיטיב עם ילדיו. במקביל הוא הופנה למסגרת המסייעת להשתלבות בתעסוקה והשתלב בלימודי מנהל עסקים במסגרת אוניברסיטה בעם. בסיום ההליך הוטל עליו צו מבחן ועונשי המאסר על תנאי הוארכו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה